shmick/study
1
0
Fork 0
Code Issues Pull Requests Packages Projects Releases Wiki Activity

docs: update פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס

Browse Source
This commit is contained in:
matanhorovitz
2024-07-16 16:31:59 +03:00
committed by shmick
parent 88c3335819
commit 5009fcddc2
1 changed files with 2 additions and 2 deletions
Download Patch File Download Diff File Expand all files Collapse all files

4
פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס.md
View File

@@ -2,7 +2,7 @@
title: תיאיטיטוס
description:
published: true
date: 2024-07-16T13:29:29.759Z
date: 2024-07-16T13:31:57.071Z
tags: פילוסופיה, פילוסופיה יוונית, אפלטון, סמסטר ב, שנה ב, תיאיטיטוס
editor: markdown
dateCreated: 2024-04-30T12:17:50.414Z
@@ -14,7 +14,7 @@ dateCreated: 2024-04-30T12:17:50.414Z
היוונית האפלטונית מוזרה בדרך כלל, ובמיוחד ב*תיאיטיטוס* (tee-AY-tee-tus) - כדי לגרום לנו לעצור ולהסתכל על המוכר כמוזר, ולחשוב פעמיים על הדברים המובנים מאליהם. התרגום האנגלי, של [^51]Seth Benardete, משמר את הכוונה הזו ומתורגם באופן קשה גם הוא, נאמן לכוונה האפלטונית[^1].
אנחנו נתעלק על התיאיטיטוס כדי להבין את הדיאלוג ככלי פילוסופי - *למה הוא עושה את זה? מה מביעה הבחירה של אפלטון בדיאלוג על דעתו לגבי הפילוסופיה?*. בתקופתו של [אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון) היו לא מעט סגנונות אחרים - סגנון פתגמי כמו הרודטוס; שירי כמו [פארמנידס](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/היראקליטוס-ופארמנידס#פארמנידס) ואמפדוקלס; או כמסה ספרותית כמו [אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו)[^2]. לשאלה זו יש שתי תשובות[^3]:
אנחנו נתעלק על התיאיטיטוס כדי להבין את הדיאלוג ככלי פילוסופי - *למה הוא עושה את זה? מה מביעה הבחירה של אפלטון בדיאלוג על דעתו לגבי הפילוסופיה?*. בתקופתו של [אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון) היו לא מעט סגנונות אחרים - סגנון פתגמי כמו הרודטוס; שירי כמו [פארמנידס](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/היראקליטוס-ופארמנידס#פארמנידס) ו[אמפדוקלס](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/חומרניים#אמפדוקלס-מאקראגאס); או כמסה ספרותית כמו [אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו)[^2]. לשאלה זו יש שתי תשובות[^3]:
- מיילס[^4], בפרשנותו הארוכה של הדיאלוג (עמ' 3-6), מיילס כותב שהמבנה הספרותי של אפלטון הוא כיסוי לא מהותי - הפתיחה מציגה את הבעיה והדמויות, וה"מנה העיקרית" היא הטיעונים. לשיטתו, ניתן להצרין אותם בצורה לוגית. בתשובתו, מיילס מניח כמובן שאת הפילוסופיה ניתן להצרין לשרשרת של טענות[^5], ושהפילוסופיה צריכה להיות ברורה, בהירה וציבורית[^6]. ולבסוף, מיילס מניח שהפילוסופיה היא, בעיקרה, לשונית; פילוסופיה נעשית דרך השפה, והיא אפשרית רק אם [המבנה המושגי של השפה שלנו יכול לתפוס בכלל את העולם](/פילוסופיה/לשון/פרגה)[^14].