docs: update פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת
This commit is contained in:
@@ -2,7 +2,7 @@
|
||||
title: ביקורת התבונה הטהורה
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-07-17T19:18:48.174Z
|
||||
date: 2024-07-17T19:42:02.520Z
|
||||
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה חדשה, קאנט
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z
|
||||
@@ -313,6 +313,27 @@ dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z
|
||||
> זוהי התשובה של קאנט ל[בעיית האינדיקוציה](/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת#בעיית-האינדוקציה) : לא רק הסיבתיות היא ברוח, כמו שיום אומר, אלא *עולם התופעות כולו* הוא ברוח - ולכן, לסיבתיות יש מעמד מרכזי שוב.
|
||||
{.is-info}
|
||||
|
||||
> באסתטיקה הטרנסנדנטאלית נבודד תחילה את חושיות, על ידי שנבדיל ממה כל דבר שהשכל חושב באמצעות מושגיו, ולא תישאר אלא ההסתכלות האמפירית. שנית, פריד מהסתכלות זו את כל מה ששייך לתחושה; על ידי כך לא תישאר אלא התסכלות טהורה והצורה גרידא של התופעות, שהיא הדבר היחיד שהחושיות הטהורה מסוגלת לספק באופן אפריורי
|
||||
> A22, B37
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
החלל, אצל קאנט, הוא *החוש החיצוני*, והזמן - *החוש הפנימי* (ולכן הוא חושב שהזמן רחב ומקיף הרבה יותר מהחלל - יש תופעות רק בזמן ולא בחלל, כמו רגש, אך לא ההיפך).
|
||||
|
||||
עכשיו שכיסינו אותם, נוכל לעבור ל**שכל**.
|
||||
|
||||
|
||||
זכרו את הסעיף הראשון ב*לוגיקה* -
|
||||
|
||||
> הכרתנו נובעת משני מקורות יסוד של הרוח. האחד הוא קבלה של דימויים (הקליטות של הרשמים), והשני הוא הכושר להכיר מושא באמצעות הדימויים הללו (הספונטניות[^17] של המושגים).
|
||||
|
||||
השכל וההסתכלות סותרים, הפוכים אחד לשני. השכל מאופיין בפעילות ספונטנית - אתם, אני, ה*צל*[^18], יהודה לוי. לכן אנו אומרים שאדם שמעתיק ציור או שירה אינו בעל כישרון, אבל מה שיוצר אותם כן[^19]. זו פעולה פעילה לחלוטין, בניגוד גמור להסתכלות הסבילה. הביטוי לפעילות הספונטנית הזו הוא המוסר הקנטיאני, וה*פליאה* הפילוסופית.
|
||||
|
||||
> אם נרצה לכנות את **הקליטות** של רוחנו - קבלת הדימויים במידה שהרוח מופעלת בדרך כלשהים - בחשום חושיות, הרי לעומתה, הכושר לחולל דימויים בעצמנו, או **הספונטניות** של ההכרה, הוא השכל. אין להעדיף אחת מתכונות אלה על זולתה. בלי חושיות לא יינתן לנו שום מושא, ובלי השכל הוא לא יוכל להיות נחשבת. מחשבות ללא-תוכן הן ריקות, הסתכלויות ללא-מושגים הן עיוורות.
|
||||
> (A51, B75)
|
||||
|
||||
היכן שלייבניץ חושב שההכרה שלנו עכורה ומבלבלת - ואינה אנליטית כמו האל, אלא תקועה בחושים - קאנט מתקומם כנגדו: השכל וההסתכלות שניהם תנאים הכרחיים, שווים בחשיבותם, להכרה האנושית. זוהי טענת מפתח עקרונית של קאנט.
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
[^1]: מילה גרמנית בלתי-אפשרית כזו - מתורגמת באנגלית ל*Intuition*
|
||||
@@ -330,4 +351,7 @@ dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z
|
||||
[^13]: כמו שרוסו אומר, *מושג הכלב לא נושך* (הכלב כן).
|
||||
[^14]: ביקורתו האחרונו של קאנט, *ביקורת כושר השיפוט*, עוסקת כולה בעניין זה.
|
||||
[^15]: *עכשיו אתם מבינים כמה הייתי צריך להתאפק ב[מיומנויות יסוד](/פילוסופיה/מיומנויות),* אומר דן.
|
||||
[^16]: לפי קאנט, פעימות בזמן (*פינג פינג פינג פינג*, אומר דן), אותן הוא מכונה *הריבוי שבהסתכלות הטהורה*.
|
||||
[^16]: לפי קאנט, פעימות בזמן (*פינג פינג פינג פינג*, אומר דן), אותן הוא מכונה *הריבוי שבהסתכלות הטהורה*.
|
||||
[^17]: כמו שגברים מציגים את עצמם בתכניות היכרויות ישנות - אני *ספונטני*.
|
||||
[^18]: *רציתי להשתמש בו כדוגמא, אבל הוא פקד עכשיו, אז אמצא דוגמה אחרת*, אומר דן, אבל לי אין סייגים כאלה.
|
||||
[^19]: ולכן AI לא יגנוב לנו את הנשמה, דן חושב - הוא לא ספונטני.
|
||||
Reference in New Issue
Block a user