vault backup: 2025-05-12 15:15:56
This commit is contained in:
39
.obsidian/workspace.json
vendored
39
.obsidian/workspace.json
vendored
@@ -13,44 +13,15 @@
|
||||
"state": {
|
||||
"type": "markdown",
|
||||
"state": {
|
||||
"file": "כלליים/יוונית/index.md",
|
||||
"file": "פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/אנליטיקה.md",
|
||||
"mode": "source",
|
||||
"source": false
|
||||
},
|
||||
"icon": "lucide-file",
|
||||
"title": "index"
|
||||
}
|
||||
},
|
||||
{
|
||||
"id": "4c636259b0f68400",
|
||||
"type": "leaf",
|
||||
"state": {
|
||||
"type": "markdown",
|
||||
"state": {
|
||||
"file": "כלליים/יוונית/תחביר.md",
|
||||
"mode": "source",
|
||||
"source": false
|
||||
},
|
||||
"icon": "lucide-file",
|
||||
"title": "תחביר"
|
||||
}
|
||||
},
|
||||
{
|
||||
"id": "d9cf9f22fe029f2f",
|
||||
"type": "leaf",
|
||||
"state": {
|
||||
"type": "markdown",
|
||||
"state": {
|
||||
"file": "כלליים/יוונית/השם.md",
|
||||
"mode": "source",
|
||||
"source": false
|
||||
},
|
||||
"icon": "lucide-file",
|
||||
"title": "השם"
|
||||
"title": "אנליטיקה"
|
||||
}
|
||||
}
|
||||
],
|
||||
"currentTab": 2
|
||||
]
|
||||
}
|
||||
],
|
||||
"direction": "vertical"
|
||||
@@ -193,10 +164,10 @@
|
||||
"command-palette:Open command palette": false
|
||||
}
|
||||
},
|
||||
"active": "d9cf9f22fe029f2f",
|
||||
"active": "ce8a3b684ec5afc1",
|
||||
"lastOpenFiles": [
|
||||
"כלליים/יוונית/תחביר.md",
|
||||
"כלליים/יוונית/index.md",
|
||||
"כלליים/יוונית/תחביר.md",
|
||||
"כלליים/יוונית/השם.md",
|
||||
"כלליים/יוונית/כינויים.md",
|
||||
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/זמן.md",
|
||||
|
||||
@@ -117,6 +117,7 @@ tags:
|
||||
- הצעה: סכמות הן כללים לייצוג מודע של היחסים הזמניים בין המצבים הרוחניים שבאמצעותם אובייקטים נתונים לנו
|
||||
- עיקר הרעיון: כאשר אנו מייצגים לעצמנו את יהחסים הללו, אנחנו באותה עת מייצגים את האובייקטים של המצבים הללו ככאלה שהמושגים המתאימים חלים עליהם. כדי להשתכנע בכך נצטרך להבין מה הקשר בין סכמה למושג המתאים.
|
||||
|
||||
## הסכמות
|
||||
|
||||
על בסיס ה[קטגוריות](../לוגיקה#הקטגוריות), קאנט מתאר את ה**סכמות** - צורות השיפוט ומושגי השכל הטהורים שלהן -
|
||||
|
||||
@@ -223,6 +224,8 @@ tags:
|
||||
> > B165
|
||||
|
||||
|
||||
## העקרונות
|
||||
|
||||
השימוש בכללים אמפיריים כפוף לעקרונות אפריוריים (*כל מושא ניסיון מדגים את הקטגוריות*) הכרחיים, אך הם מדגימים מובן מסוים, שונה, של הכרח בעצמם[^4]. איזה מן מובן זה?
|
||||
|
||||
> לא אמנה בין עקרונותיי את עקרונות המתמטיקה \[...] לא מן ההסתכלות אל מושגים.
|
||||
@@ -238,8 +241,91 @@ tags:
|
||||
> > B201-202
|
||||
|
||||
|
||||
העקרונות ה**מתמטיים** הם קדומים ובסיסיים יותר - מעין *קדם תפיסה* כזו, שלב אפיסטמי *לפני* כינון או דחיית אובייקט (*רגע, יש שם משהו?*). הרושם הראשוני הזה נבחן בעקרונות **דינאמיים** שלפיהם האובייקט מכונן (קרי, מתנסים בו) או נדחה (*אה כן, זה כחלי*).
|
||||
|
||||
קאנט מחלק את התפיסה לפי ה*עקרונות*, המושתתים על פי הקטגוריות:
|
||||
|
||||
1. **אקסיומות** של ההסתכלות
|
||||
2. **הטרמות** של התפיסה
|
||||
3. **אנלוגיות** של הניסיון
|
||||
4. **פוסטולטים** של החשיבה האמפירית בכלל
|
||||
|
||||
...אותם יציג באופן שיטתי. תחילה, ה**אקסיומות של ההסתכלות** -
|
||||
|
||||
### האקסיומות של ההסתכלות
|
||||
|
||||
!!! warning "שימו לב - *אקסיומה* היא מונח מבלבל; קאנט לא מתכוון לאקסיומות מסוימות, אלא ל*מעמד* אקסיומטי - ניתן לקבל אותן כאילו הוכחו."
|
||||
|
||||
> מבחינת צורתן, כל התופעות כוללות \[...] את החלל והזמן בכלל.
|
||||
>
|
||||
> בשם גודל מתפשט אני מכנה \[...] ויהא הקצר ביותר
|
||||
>
|
||||
> > B202-203
|
||||
|
||||
|
||||
העיקרון של האקסיומות של ההסתכלות הוא ש**כל ההסתכלויות הן גדלים מתפשטים**.
|
||||
|
||||
ברמה הבסיסית ביותר, כדי לתפוס משהו, עלינו לחבר את הדברים הנתונים לנו בחלל ובזמן לכדי דבר אחד (באמצעות ה*סינתזה של האפרהנסיה*). *תפיסה* כאן משחקת תפקיד בסיסי - apprehend - ולא מחייב; *נדמה* לי שיש שם משהו אך איני מתחייב.
|
||||
|
||||
|
||||
> סינתזה עוקבת זו של הכוח-המדמה היוצר \[...] באופן מובהק רק לגדלים בתור כאלה.
|
||||
>
|
||||
> > B204
|
||||
|
||||
|
||||
כאן אנחנו הולכים צעד אחד קדימה. על כל האובייקטים האלו - *גדלים מתפשטים* - חלים חוקי הגיאומטריה האוקלידית; מה שהוכחתי על משולשים *באמת* חל על משולשים בחוץ, *בעולם*. קרי, לאמיתות הגאומטריה יש מעמד אקסיומטי ביחס לחלל הניסיוני. *למה שזה יהיה ככה?* למה שעיסוק תאורטי טהור יחול על העולם ממש? למה זה לא מקרי?
|
||||
|
||||
> לא אמנה בין עקרונותיי את עקרונות הגאומטריה \[...] אך לא מן ההסתכלות אל מושגים.
|
||||
>
|
||||
> > B199
|
||||
|
||||
קאנט מצדיק את הטענה על סמך ההנחות -
|
||||
|
||||
- הגיאומטריה היא המדע של החלל
|
||||
- החלל והזמן הן צורות ההסתכלות שלנו
|
||||
- לפיכך, הגיאומטריה חלה על הניסיון.
|
||||
|
||||
למשל, אפשר לתאר באופן גיאומטרי תנועה, כמו תנועת גרמי השמיים.
|
||||
|
||||
> אם ניסיון שלא קיבל תיקוף שלם \[...] אי-אפשר להבחין ביניהם על ידי התבוננות
|
||||
>
|
||||
> > B690-691
|
||||
|
||||
|
||||
> עיקרון טרנסצנדנטאלי זה של המתמטיקה \[...] לכמה וכמה מחלוקות.
|
||||
> >
|
||||
> > B206
|
||||
|
||||
התוצאה, כמובן, אינה מובנת מאליה. קאנט מהדהד למעשה את טענתו של גלילאו - *ספר הטבע כתוב בשפת המתמטיקה* - ומנסה להצדיק אותה.
|
||||
|
||||
המתמטיקה, אומר קאנט, היא סינתטית אפריורית. עולם הניסיון ניתן לתיאור בכלים מתמטיים, מכיוון שהיא עוסקת בצורות הטהורות של החלל והזמן - הצורות החושניות האפריוריות של הניסיון. חוקים מדעיים (במלוא מובן המילה), אומר קאנט, מנוסחים בשפה מתמטית[^5].
|
||||
|
||||
כלומר, אנחנו מתנסים בחלל ובזמן; הגיאומטריה והמתמטיקה[^6] הם מדעי החלל והזמן, סינתטיים אפריוריים; לכן, מן הסתם שהם חלים על הניסיון.
|
||||
|
||||
|
||||
### הטרמות של התפיסה
|
||||
|
||||
עקרונן של ה*הטרמות* (אנטיציפציות) של התפיסה הוא - **בכל התופעות, הממשי שהנו מושא התחושה הוא בעל גודל אינטנסיבי, כלומר בעל דרגה**.
|
||||
|
||||
כלומר, *לכל דבר כזה שאנו תופסים, יש איכויות כאלו ואחרות*, ברמה כזו או אחרת - יותר או פחות; קרי, לא רק *התפשטות* (אקסטנסיביים), אלא גם *איכות* (אינטנסיה; qualia)[^7].
|
||||
|
||||
> תפיסה היא תודעה אמפירית \[...] דרגה מסוימת של השפעה על החוש.
|
||||
>
|
||||
> > B207-208
|
||||
|
||||
### אנלוגיות של הניסיון
|
||||
|
||||
כאן לראשונה מופיע דיון בעקרונות נפרדים תואמי קטגוריה (עצם-מקרה, סיבה-תולדה, יחסי גומלין).
|
||||
|
||||
עתה אנחנו עוברים לעסוק בשאלת הקישור האובייקטיבי בין האיכויות, בהתבסס על העקרונות הדינמיים והמתמטיים - עקרונות דינאמיים מניחים שיפוטים העושים שימוש בעקרונות מתמטיים.
|
||||
|
||||
עקרונן של האנלוגיות הוא **
|
||||
|
||||
|
||||
[^1]: קאנט החליט מאוחר יותר שלא ייחס לו מספיק חשיבות בחלק הזה, ולכן יכתוב בהמשך את הביקורת השלישית - *ביקורת כוח השיפוט*.
|
||||
[^2]: ב*ביקורת כוח השיפוט*, קאנט יחקור את הכיוון ההפוך - מהמושגים האמפיריים אל השכל - אותו המכנה ה*כיוון הרפלקטיבי*. זהו הכיוון המוקדם יותר - קודם אנחנו מגלים מה זה, ואז לומדים להחיל אותו.
|
||||
[^3]: *למה זה קשור לכוליות?* עידו לא השתכנע, אבל מנסה להסביר - אם אנסה לתאר את קאנט במניית תכונותיו (*פילוסוף קניגסברגאי, כתב ספר איום ונורא בשם **ביקורת התבונה הטהורה**...*) ואצליח למנות את כולם, אעמוד על *כל כולו* של קאנט.
|
||||
[^4]: כך מבקש קאנט להציל את מושג ההכרח, שתוקף [יום](/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת#עקרון-אחידות-הטבע). ההכרחיות של חוקי הטבע היא נושא חם בקרב ה[מטאפיזיקה](/פילוסופיה/מטאפיזיקה) בשנים האחרונות.
|
||||
[^4]: כך מבקש קאנט להציל את מושג ההכרח, שתוקף [יום](/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת#עקרון-אחידות-הטבע). ההכרחיות של חוקי הטבע היא נושא חם בקרב ה[מטאפיזיקה](/פילוסופיה/מטאפיזיקה) בשנים האחרונות.
|
||||
[^5]: עידו לא מבין עד הסוף למה, אז אני בטח שקטונתי.
|
||||
[^6]: לא *בדיוק* אותו דבר; הגיאומטריה חלה על החלל, וקאנט *מנסה* להעמיד את האריתמטיקה על הזמן. יש קבוצה קטנה של חוקרים אליטיסטיים, אומר עידו, שחוקרת את זה.
|
||||
[^7]: צבע, חספוס, חדירות, וכו'... הוספת יותר מתכונה מסוימת (נגיד, צבע קצת יותר חזק, וקצת יותר, קצת יותר...) היא הוספת *אינטנציה*, היכן שהוספת *גודל* היא הוספת *אקסטנציה*.
|
||||
Reference in New Issue
Block a user