vault backup: 2025-05-26 20:30:16

.obsidian/workspace.json

@@ -22,20 +22,21 @@
             }
           },
           {
-            "id": "4491520e42baecc4",
+            "id": "d06e61187993d65a",
             "type": "leaf",
             "state": {
               "type": "markdown",
               "state": {
-                "file": "פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה.md",
+                "file": "פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/מטאמטאפיזיקה.md",
                 "mode": "source",
                 "source": false
               },
               "icon": "lucide-file",
-              "title": "המונדולוגיה"
+              "title": "מטאמטאפיזיקה"
             }
           }
-        ]
+        ],
+        "currentTab": 1
       }
     ],
     "direction": "vertical"
@@ -178,10 +179,14 @@
       "command-palette:Open command palette": false
     }
   },
-  "active": "3f537faee7f80126",
+  "active": "d06e61187993d65a",
   "lastOpenFiles": [
-    "פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה.md",
+    "פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/Chalmers_2009.pdf",
     "פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/חלקים.md",
+    "פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/מטאמטאפיזיקה.md",
+    "פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים.md",
+    "פילוסופיה/אתיקה/index.md",
+    "פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה.md",
     "פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/discobolus.jpg",
     "פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/זמן.md",
     "פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/זורם.md",
@@ -216,9 +221,6 @@
     "כלליים/יוונית/index.md",
     "כלליים/יוונית/תחביר.md",
     "כלליים/יוונית/השם.md",
-    "כלליים/יוונית/כינויים.md",
-    "פילוסופיה/בודהיזם/index.md",
-    "פילוסופיה/בודהיזם/מהיאנה.md",
     "פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/כלניות.jpg",
     "פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/exdurantism.jpg",
     "פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/perdurantism.jpg",

פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/חלקים.md

@@ -17,7 +17,7 @@ tags:
 
 פילון האלקסנדרוני מתאר את החידה של [הפילוסוף קריסיפוס](https://en.wikipedia.org/wiki/Chrysippus) - 
 
-> Suppose that Dion is a regular man whose left foot is annihilated at time $t$. Prior to $t$, Dion is exactly located in a region that is shaped like a fully intact man. After losing his foot, Dion is exactly located in a region (call it $R$) that is shaped like a man who is missing his left foot. If there was an object inhabiting $R$ prior to $t$—call this object either “Dion’s left foot complement” or “Theon”—then you might ask what is the relationship is between Dion and this object *after* $t$.
+> <div style="text-align: left">Suppose that Dion is a regular man whose left foot is annihilated at time $t$. Prior to $t$, Dion is exactly located in a region that is shaped like a fully intact man. After losing his foot, Dion is exactly located in a region (call it $R$) that is shaped like a man who is missing his left foot. If there was an object inhabiting $R$ prior to $t$—call this object either “Dion’s left foot complement” or “Theon”—then you might ask what is the relationship is between Dion and this object *after* $t$</div>
 
 
 כלומר, היה אדם בשם דיאון. דיאון מאבד בנסיבות מוזרות את כף רגלו השמאלית, מבלי לזוז, ושרד את האירוע. עתה יש *משהו* בצורה של דיאון, באותו המקום, זולת כף רגלו השמאלית - ה*משלים-לכף-רגל-שמאל* של דיאון. מה קרה לעצם הזה? *מהו היחס* בין דיאון, שממלא את $R$ אחרי זמן $t$, לבין העצם הזה שמילא את $R$ לפני זמן $t$ ("תיאון" - משלים כף רגלו השמאלית של דיאון)?
@@ -108,7 +108,7 @@ tags:
 
 בייקר אומר כך - 
 
-ב450 לפנה"ס, הפסל מירון (Myron) פיסל את ה*דיסקובולוס* (Δισκοβόλος) - זורק הדיסקוס. ה*דיסקובולוס* לא שרד, ויש לנו רק העתקי שיש רומיים. 
+ב450 לפנה"ס, הפסל מירון (Myron) פיסל את ה*Δισκοβόλος* (דיסקובולוס - "זורק הדיסקוס"). ה*Δισκοβόλος* לא שרד, ויש לנו רק העתקי שיש רומיים. 
 
 נניח ומירון יצר את המקור, מארד, כך:
 
@@ -116,13 +116,13 @@ tags:
 - יצק את החצי השמאלי לתבנית מתאימה אחרת
 - התיך את החלקים ברגע אחד, וחיבר אותם (נניח לצורך הדרמה שבאותו הרגע אמר - "הריני קורא לגוש הארד שנוצר בהלחמה זו *גושארד*").
 
-באותו הרגע בדיוק, אפשר לחשוב ש*שני* דברים באו לכדי קיום: גוש הארד (נכנה אותו "גושארד" - $BP$) השלם שממנו עשוי ה*דיסקובולוס*, וה**פסל** - *דיסקובולוס*).
+באותו הרגע בדיוק, אפשר לחשוב ש*שני* דברים באו לכדי קיום: גוש הארד (נכנה אותו "גושארד" - $BP$) השלם שממנו עשוי ה*Δισκοβόλος*, וה**פסל** - *Δισκοβόλος*).
 
 אי אז כשהוא אבד, *שני* הדברים האלו אבדו: גם גוש הארד $BP$ חדל מלהתקיים, ובזאת גם הפסל. 
 
 בייקר טוען:
 
-- *דיסקובולוס* הוא פסל.
+- *Δισκοβόλος* הוא פסל.
 - $BP$ אינו פסל - הוא יכול להיות קיים מבלי להיות פסל (סתם גוש ארד)
 
 *פסל* היא *מילת סוג* - באות בשתי טעמים:
@@ -130,30 +130,70 @@ tags:
 1. מילת עצם (*פסל*, צבי, חתול)
 	מסמנת *מהות* - שום דבר שהוא *חתול* לא יכול להמשיך להתקיים ולהפסיק להיות *חתול*; היות-חתול מהותית לכל החתולים.
 	
-	כלומר, אנחנו מסווגים את *דיסקובולוס* כעצם - הוא פסל, ולא יכול להפסיק להיות פסל ועדיין להתקיים.
+	כלומר, אנחנו מסווגים את *Δισκοβόλος* כעצם - הוא פסל, ולא יכול להפסיק להיות פסל ועדיין להתקיים.
 
 2. מילת *שלב* (*גבר, אישה, שלב*)
 	מסמנת *שלב* - *הייתי* ילד, ועכשיו אני *גבר*; שתי המילים האלו מתארות *שלב*, ששרדתי - לא הפסקתי להתקיים כי הפסקתי להיות ילד.
 
 
-אם נתיח את גוש הארד, *דיסקובולוס* יושמד, אך לא גוש הארד $BP$. כלומר, $BP$ הוא **לא** פסל במהותו. 
+אם נתיח את גוש הארד, *Δισκοβόλος* יושמד, אך לא גוש הארד $BP$. כלומר, $BP$ הוא **לא** פסל במהותו. 
 
 
-כלומר, הנחנו ש*דיסקובולוס* הוא מילת עצם, וש$BP$ מציין *שלב* - לא מהות. $BP$ ו*דיסקובולוס* הם **שונים** - כי האחד פסל במהותו, והשני **לא**[^2].
+כלומר, הנחנו ש*Δισκοβόλος* הוא מילת עצם, וש$BP$ מציין *שלב* - לא מהות. $BP$ ו*Δισκοβόλος* הם **שונים** - כי האחד פסל במהותו, והשני **לא**[^2].
 
 אם הם **שונים**, הרי ש**שני עצמים פיזיקליים יכולים להיות באותו המקום ובאותו הזמן**!
 
 ![discobolus](./discobolus.jpg)
-<small>*דיסקובולוס* ו$BP$. מתקיימים באותו המקום ובאותו הזמן ([ויקיפדיה](https://en.wikipedia.org/wiki/Discobolus)).</small>
+<small>*Δισκοβόλος* ו$BP$. מתקיימים באותו המקום ובאותו הזמן ([ויקיפדיה](https://en.wikipedia.org/wiki/Discobolus)).</small>
 
 ### ביקורת
 
-- ל*דיסקובולוס* ול$BP$ יש את אותם האטומים ממש כחלקים. כל אטום של דיסקובולוס הוא אטום של $BP$ ולהיפך.
-- אם ל*דיסקובולוס* ול$BP$ יש את אותם האטומים כחלקים:
+1. ל*Δισκοβόλος* ול$BP$ יש את אותם האטומים ממש כחלקים. כל אטום של Δισκοβόλος הוא אטום של $BP$ ולהיפך.
+2. אם ל*Δισκοβόλος* ול$BP$ יש את אותם האטומים כחלקים:
 	- או שהם זהים זה לזה
 	- או שהם שונים זה מזה *בסוג*
 
-- אם הם דברים מ*סוגים* שונים, חייב להיות משהו שנכון על האחד ולא על האחר, שמבחין ביניהם.
+3. *אם* הם דברים מ*סוגים* שונים, *אז* חייב להיות משהו שנכון על האחד ולא על האחר, שמבחין ביניהם.
+4. אין דבר כזה.
+5. לפיכך, *Δισκοβόλος* זהה ל$BP$.
+
+בייקר אומרת שהם שונים *למרות* שהם מורכבים מאותם האטומים, משום שהם שונים ב*סוג*. אלו שתי ההנחות הראשונות בטיעון לעיל. הטיעון הזה מבקש לומר - *למה* הם שונים בסוג? לפי מה? סתם ככה? אין לזה שום הצדקה; בייקר חייבת לנו הסבר מטאפיזי ל*למה* הם שונים בסוגים.
+
+
+בייקר משיבה ש*Δισκοβόλος* ו$BP$ שונים בסוגים משום שרק אחד מהם בדיוק הוא במהותו פסל. יתרה מכך, *היות-פסל* היא תכונה חיצונית (איך *אנחנו* מתייחסים אליו), בעוד ש*היות-גוש-ארד* היא תכונה פנימית (ההרכב הפיזיקלי שלו).
+
+זימרמן מסכים עם בייקר - ומציע טיעון אחר לטובת קיום של שני עצמים באותו המקום ובזמן:
+
+- ישנן  כמויות (*מסות*) של חומר (*המים בכוס שלי, הזהב בטבעת שלי, החומר בגוף שלי*). מסות לא יכולות לקבל או לאבד חלקים - אי אפשר לקחת את *מסת הארד* שב*Δισκοβόλος* ולהוסיף או לגרוע ממנה חומר כך שתישאר *מסת הארד שבΔισκοβόλος* - היא תהיה מסה אחרת.
+- הגוף שלי יכול לרכוש או לאבד חלקים - אני יכול להרזות, להשמין, לגדל שיער, לגלח שיער...
+- כלומר, הגוף שלי נבדל מכמות החומר בגוף שלי.
+- לפיכך, שני עצמים יכולים להתקיים באותו המקום ובאותו הזמן.
+
+
+כארמייקל לא אוהב את הטיעון של זימרמן. הוא אומר כך - 
+
+- זה שהגוף שלי נבדל מכמות החומר שממנו הוא עשוי לא גורר את המסקנה - ששני עצמים יכולים להתקיים באותו המקום באותו הזמן.
+
+למה?
+
+- *מסות* של חומר הן לא עצמים בכלל. במקום זאת, *כמות החומר ב$X$* זה ביטוי שלא מורה על אף עצם (אלא על *ריבוי* - ה*חלקים* של $X$).
+
+זימרמן משיב - 
+
+נניח והעולם לא היה מסתדר באטומים - והיה לא רק חומר, אלא גם *עוד* סוג של חומר - *גוש* - שלא מתחלק לאטומים (קצת כמו ש[לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ) חשב על חומר - בר חלוקה עד אינסוף). נניח וכמות של ה*גוש* הייתה מסתדרת בצורה של בעל חיים. אז התכסיס של כארמייקל לא היה עובד - הוא מניח שאי-אז בסוף בעל יש חלקים *פשוטים*, בלתי-ניתנים לחלוקה. ואם אין כזה? אין שום נקודה לעצור, והתרגיל נופל.
+
+מצד שני, ממשיך זימרמן, אולי כארמייקל ירצה להגיד שה*גוש* לא היה שורד את הסתדרותו כבעל חיים. אבל, אומר זימרמן, גם *זה* לא עובד - כי אתה לא משמיד את המסה; אין שום סיבה לחשוב שהתרחש שינוי.
+
+
+כארמייקל מציע תשובת נגד - 
+
+כמות ה*גוש* שמרכיבה את בעל החיים נכחדת ברגע שבעל החיים מתחיל  להתקיים, וארגון מחדש *כן* יכול להרוס מסה של חומר. למה? משום שבעל חיים חייב ב*חלקים* שיכולים לנוע באופן חופשי האחד ביחס השני - מה שמסות של חומר לא שורדות, ובכלל לא חייבות חלקים שנעים בחופשיות (אין כאלה בגוש ארד כמו $BP$). 
+
+
+
+בשלב הזה, אומר אורי, אולי כבר התייאשנו. למה מלכתחילה אנחנו מתווכחים על השאלות המוזרות האלה - *האם מותר לי להגיד שיש לי כף רגל*? *האם אני חייב להגיד שיש לי פשוטים שמסודרים בצורת כף רגל?* האם יש הבדל ביני לבין הגוף שלי? בין הגוף שלי לבין החומר שממנו הוא עשוי? או שאלו כינויים רודפים?
+
+זה מרגיש שאין תשובות טובות לשאלות האלו. אולי [אין תשובות אובייקטיביות לשאלות קיום?](../מטאמטאפיזיקה)
 
 
 [^1]: אולסון לא כזה רוצה - מבחינתו יצורים חיים וחושבים הם היינו הך - אבל הוא ממש יכול. 

פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/מטאמטאפיזיקה.md

@@ -0,0 +1,52 @@
+---
+title: האם יש תשובות לשאלות קיום?
+tags:
+  - שנה_ג
+  - סמסטר_ב
+  - פילוסופיה
+  - מטאפיזיקה
+  - אונטולוגיה
+---
+המטאפיזיקה והמדע מתיימרים לתת תשובות אובייקטיביות לשאלות קיום. אבל ראינו שזה [נהיה מתסכל](../חלקים). *האם אפשר בכלל לעשות את זה?* זוהי סוג של *מטאמטאפיזיקה* (או, אורי אומר, *עוד מטאפיזיקה*). נבחן את השאלה הזו, בקטנה - האם ישנן תשובות אובייקטיביות לשאלות *אונטולוגיות*?
+
+
+
+## מטא אונטולוגיה
+
+שאלות בסיסיות ב[אונטולוגיה](../../אונטולוגיה) הן מסוג "האם $X$ קיים?" (כש$X$ משתנה - יישים? תכונות? [מספרים?](../מתמטיקה) [אופנות?](../מודאליות) [זמן?](../זמן)).
+
+*מטא*אונטולוגיה שואלת שאלות מהצורה - *האם לשאלה **האם $X$ קיים** יש תשובה **אמיתית** באופן אובייקטיבי או **שקרית** באופן אובייקטיבי?*
+
+
+קודם, נבאר את השאלה. מה זה *אובייקטיביות?*
+
+אנחנו מדברים על שתי משמעויות:
+
+- *עצמאי מקיומן של נפשות* (Mind Independent) - דברים שהיו נכונים גם אם לא הייתה שום נפש בעולם. *כאב בטן* הוא לא אובייקטיבי (כואב *לי* - אין *אני*, אין כאב בטן); המצאות הן לא אובייקטיביות (אין ממציא - אין המצאה).
+	
+	כלומר, אובייקטיבי - לא תלוי-נפש; סובייקטיבי - תלוי-נפש.
+	
+	זה לא המובן שלנו.
+
+- *עצמאי מהקשר* 
+
+	"אני רעב". נניח שזה נכון[^1]. זה מצב *תלוי-נפש* - קרי, *סובייקטיבי* במובן הראשון. אבל אם אני *באמת* רעב, אז אין נקודת מבט שתקבע שאני לא רעב; ראוי שכולן יגיעו למסקנה שאני רעב. לא משנה מאיזו נקודת מבט מישהו יחשוב על השאלה *האם מתן רעב*, המסקנה המתבקשת היא שהתשובה היא *כן*, ואם מישהו ישיב ש*לא* - הוא מבולבל; כולם צריכים להסכים.
+
+כלומר, הויכוח הוא *לא* אם ניתן לענות על שאלות קיום בלא תלות מנפש, אלא האם *יש* תשובה טובה יותר מהאחרות באופן מוחלט, מכל נקודות המבט - כך שאין נקודות מבט "שגויה", שאפשר "לפסול" אותה. 
+
+
+ישנן שלוש תשובות אפשריות בסיסיות: 
+
+- **ריאליזם אונטולוגי כבד-משקל לגבי קיומם של $X$ים**
+
+	 יש תשובות אמיתיות או שקריות לשאלה האם $X$ קיים - אבל הן לא מובנות מאליהן (קרי: לא ניתן לדעת אותן ללא חשיבה אפריורית מתוחכמת; צריך לחשוב על זה).
+
+-  **ריאליזם אונטולוגי קל-משקל לגבי $X$ים**
+
+	 יש תשובות אמיתיות או שקריות לשאלה האם $X$ קיים, והן מובנות מאליהן - כל ברנש מהרחוב יידע לענות.
+
+
+	
+
+
+[^1]: זו הנחה ממש טובה - אני תמיד רעב.