Bunch of changes
This commit is contained in:
33
פסיכולוגיה/.obsidian/workspace.json
vendored
33
פסיכולוגיה/.obsidian/workspace.json
vendored
@@ -13,7 +13,7 @@
|
||||
"state": {
|
||||
"type": "markdown",
|
||||
"state": {
|
||||
"file": "תודעה/index.md",
|
||||
"file": "דחק/index.md",
|
||||
"mode": "source",
|
||||
"source": false
|
||||
},
|
||||
@@ -77,8 +77,7 @@
|
||||
}
|
||||
],
|
||||
"direction": "horizontal",
|
||||
"width": 300,
|
||||
"collapsed": true
|
||||
"width": 300
|
||||
},
|
||||
"right": {
|
||||
"id": "9b9bee2fb73f4dcc",
|
||||
@@ -165,17 +164,29 @@
|
||||
},
|
||||
"active": "91c6bc427bbc7c1a",
|
||||
"lastOpenFiles": [
|
||||
"דחק/1.pdf",
|
||||
"דחק/lu992571okfx8.tmp",
|
||||
"אישיות/פסיכואנליטית.md",
|
||||
"אישיות/פרויד.pdf",
|
||||
"אישיות/תרגול_1.pdf",
|
||||
"אישיות/lu992571okfl0.tmp",
|
||||
"אישיות/index.md",
|
||||
"אישיות/1.pdf",
|
||||
"אישיות/lu879091gpuyb.tmp",
|
||||
"תודעה/index.md",
|
||||
"תודעה/פטריות.pdf",
|
||||
"תודעה/lu53782xajxl.tmp",
|
||||
"תודעה/2.pptx",
|
||||
"תודעה/1.pptx",
|
||||
"אינטיליגנציה/index.md",
|
||||
"().md",
|
||||
"דחק/index.md",
|
||||
"פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/פאניקה.md",
|
||||
"תודעה/index.sync-conflict-20241104-131459-QQRKLGU.md",
|
||||
"חשיבה.pdf",
|
||||
"index.md",
|
||||
"חשיבה.md",
|
||||
"חשיבה/index.md",
|
||||
"תודעה/index.md",
|
||||
"פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/פאניקה.md",
|
||||
"פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה",
|
||||
"פסיכולוגיה",
|
||||
"פסיכופתולוגיה/index.md",
|
||||
"אינטיליגנציה/index.md",
|
||||
"התפתחותית/cliff.png",
|
||||
"אינטיליגנציה"
|
||||
"התפתחותית/cliff.png"
|
||||
]
|
||||
}
|
||||
@@ -24,7 +24,10 @@ title: אינטיליגנציה
|
||||
3. הצלחה ביכולות מסוימות מנבאת באופן יותר חזק יכולות ממקבץ דומה באופן עקבי.
|
||||
אם אני ממש טוב בליטוף חתולים, אני כנראה יהיה יותר טוב גם בליטוף כלבים, אבל לא בהכרח בלשטוף כלים: ליטוף כלבים הוא מאותו המקבץ, וכלים לא. למשל, אוצר מילים והבנת הוראות מילוליות קשורים במתאם של 0.7.
|
||||
|
||||
# מהי אינטיליגנציה?
|
||||
## מהי אינטיליגנציה?
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/1.pdf)
|
||||
|
||||
בספרות הפופולרית ואפילו בקרב חוקרים יש קלישאה שאנחנו לא יודעים מה זה אינטיליגנציה, אבל מאז תיאוריית הg' יש לפחות תשובה אחת; אגודת הפסיכולוגים האמריקאים (APA) חקרה אינטיליגנציה בכוח-משימה והפיקה הגדרה נוספת משלה -
|
||||
|
||||
@@ -32,9 +35,9 @@ title: אינטיליגנציה
|
||||
> [Neisser, et al., 1996](https://sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.1037/0003-066X.51.2.77)
|
||||
|
||||
וזוהי ההגדרה הסמכותנית לאינטיליגנציה - היכולת של הפרט להבין, להסתגל, לשכול, ולפתור בעיות במחשבה.
|
||||
# סוגי תיאוריות
|
||||
## סוגי תיאוריות
|
||||
|
||||
ישנן כמה גישות לחקר האינטיליגנציה:
|
||||
ישנן כמה גישות לחקר האינטיליגנציה[^4]:
|
||||
|
||||
- תיאוריות ניתוח גורמים
|
||||
תיאוריות הסבורות שישנם קשרים וגורמים סמויים, שבאים לידי ביטוי רק על ידי המבחן - דוגמת תיאוריית הg.
|
||||
@@ -45,15 +48,15 @@ title: אינטיליגנציה
|
||||
* [Mutualism של Van der Maas et al.](sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/0033-295x.113.4.842) - היכולות משפיעות אחת על השנייה ולכן מגיע המתאם (אתם טובים מאוד בללמוד, אז ילך לכם טוב גם בללמוד יפנית וגם בללמוד מתמטיקה)
|
||||
* Formative g' - הg הוא לא הסיבה של אינטיליגנציה גבוה, אלא *התוצאה* של אינטיליגנציה גבוה.
|
||||
|
||||
## תיאוריות ניתוח גורמים
|
||||
### התיאוריה של ספירמן
|
||||
### תיאוריות ניתוח גורמים
|
||||
#### התיאוריה של ספירמן
|
||||
ספירמן מודד אינטיליגנציה בציון g', המוגדר כ`w1*G + specific`.
|
||||
|
||||
נניח וקיבלתם 1 באוצר מילים. g מניח שהציון הוא שקלול של הכישורים שלכם באוצר המילים (Specific) ואינטיליגנציה כללית (G).
|
||||
|
||||
עצם ההשפעה של התיאוריה היא שניתן בכלל לתת מספר על משהו כללי כמו אינטיליגנציה - מה שהתאפשר באמצעות מתמטיקה כאסח (הם כולם פסיכומתמטים כאלה). התיאוריה מסבירה את תופעת הPositive mindfold - אם יש יכולת אחת בבסיס כל השאר, אין פלא שיש בין כל היכולות קשר.
|
||||
|
||||
### ייצוג גראפי
|
||||
#### ייצוג גראפי
|
||||
תיאוריה מיוצגת גראפית כקשר בין שלוש גורמים:
|
||||
|
||||
- לטנטיים (עיגול) - משתנה שאנחנו *מסיקים* על קיומו (כמו g')
|
||||
@@ -61,7 +64,7 @@ title: אינטיליגנציה
|
||||
* התאמה (חץ דו כיווני) - קשר נצפה בין שני משתנים
|
||||
* השערה (חץ חד כיווני) - הסיבה המשוערת לפי התיאוריה
|
||||
|
||||
### התיאוריה של Thurston
|
||||
#### התיאוריה של Thurston
|
||||
|
||||
הגדרה אחת היא [Group Abilities] של Thurston - קשר בין יכולות כמו
|
||||
|
||||
@@ -100,30 +103,39 @@ title: אינטיליגנציה
|
||||
|
||||
כמו ה[Big Five]() מתחום האישיות, [התיאוריה של קאטל, הורן וקארול](https://en.wikipedia.org/wiki/Cattell%E2%80%93Horn%E2%80%93Carroll_theory) ניסו לחלק את תחומי האינטיליגנציה לכמה קבוצות ברורות:
|
||||
|
||||
---שלב כללי---
|
||||
##### שלב כללי
|
||||
|
||||
* g' - היכולת הכללית
|
||||
--- יכולות רחבות---
|
||||
* אינטיליגנציה גמישה
|
||||
##### יכולות רחבות
|
||||
|
||||
* אינטיליגנציה גמישה (Gf)
|
||||
היכולת לייצר פתרון חדש לבעיה מורכבת ולא מוכרת - דברים כמו לזהות קשר בין רעיונות שונים, הקשת מסקנות לוגיות. היכולת כמעט שאינה תלויה בכישורים ובידע קודם, ומתוארת כבסיס ביולוגי טבעי ואישי שנוכח בנו במידה שונה[^3].
|
||||
> אתה אוכל צלופחים. הבעיה היא שהצלופחים אוהבים להתחפר בחול, ואתה לא יכול לתפוס אותם בחול. איך תופסים את הצלופחים? פתרון לבעיה הזו הוא אינטיליגנציה גמישה - אתה צריך לאלתר פתרון ולהמשיך להמציא פתרון אחרי שהצלופחים יעלו על התחבולה שלך.
|
||||
לאינטיליגנציה גמישה יש מתאם חזק מאוד - קרוב ל1 - עם g' - אבל הם לא אותו הדבר: הזדקנות, למשל, משפיעה עליהן אחרת.
|
||||
|
||||
* אינטיליגנציה קריסטלית
|
||||
* אינטיליגנציה קריסטלית (Gc)
|
||||
יכולת השימוש בידע ובכישורים נרכשים לאורך החיים. כוללת שכילה, אבל תוך שימוש במידע שנוכח בנו קודם (כמו לנהוג?). זהו חידוש של החוקרים. האינטיליגנציה הקריסטלית היא אחד המאפיינים הכי בולטים שלנו כבני אדם - היכולת שלנו לאגור, לזכור ולהשתמש בידע קודם, ולא רק להגיב כאן ועכשיו.
|
||||
* זיכרון ולמידה כלליים
|
||||
* תפיסה חזותית רחבה
|
||||
* זיכרון ולמידה כלליים (Gkn)
|
||||
ידע נצבר באיזור מסוים כמו יכולת מסוימת (קריאת שפתיים) או ידע מסוים (גיאולוגיה)
|
||||
* תפיסה חזותית רחבה (Gv)
|
||||
היכולת לעבד ולשנות תבניות במרחב לתצורות אחרות (איך יראה הארון הזה שם? ואם אנסר אותו בחצי? אצבע אותו בכחול?)
|
||||
כמה a יש בדף הזה? שני המספרים האלה זהים? מהר מהר, תגיד לי, חצי דקה ושלום לכל הדף (מהירות תפיסה)[^2]
|
||||
|
||||
* תפיסה שמיעתית רחבה
|
||||
|
||||
* מהירות תפיסה (P)
|
||||
מהירות השוואת תמונות או סימנים, סריקה לחיפוש מתארים או סמלים, או ביצוע משימות פשוטות מאוד הקשורות בתפיסה חזותית
|
||||
- ויזואליזציה (Vz)
|
||||
היכולת לשנות את תמונת הדפוסים המרחביים לתצורות אחרות
|
||||
* תפיסה שמיעתית רחבה (Ga)
|
||||
חשיבה שמיעתית, זיהוי, הבנה, שילוב והבחנה בין צלילים, זיכרון דפוסי צליל
|
||||
* יכולת שליפה רחבה
|
||||
* יכולת שליפה רחבה (Gr)
|
||||
היכולת לאחות ולשלוף מידע מזיכרון לטווח הארוך ולעיתים מהטווח הקצר
|
||||
* זריזות קוגניטיבית רחבה
|
||||
* זריזות קוגניטיבית רחבה (Gs)
|
||||
* כמו לגעת עם האצבע והאגודל כמה שיותר מהר - מבחן לזוקן קוגניטיבי
|
||||
* מהירות עיבוד וקבלת החלטות
|
||||
* מהירות עיבוד וקבלת החלטות (Gt)
|
||||
היכולת לבצע מיומנויות שכבר נלמדו בצורה מהירה ומדויקת עם מחשבה מזערית, במיוחד תחת לחץ זמן; שימוש בתשומת לב וריכוז.
|
||||
---שלב צר---
|
||||
|
||||
##### שלב צר
|
||||
|
||||
* יכולות מסוימות צרות (נמצאו 69 עד כה)
|
||||
|
||||
כלומר, g' מתווך מגוון רחב של יכולות כלליות, שבתורן מתווכות יכולות צרות יותר. אם אני חכם, אני אהיה נהדר בליטוף, ולכן אהיה נהדר גם בליטוף חתולים - יש יכולת כללית, יכולת ליטוף רחבה, ויכולת ליטוף מסוימת.
|
||||
@@ -135,8 +147,82 @@ title: אינטיליגנציה
|
||||
##### השפעת הגיל
|
||||
הגיל משפיעה על כל יכולת אחרת, אבל רובן מגיעות לשיא סביב גיל 25 ודועכות בקצב מסוים אחר כך. יוצאת הדופן היא האינטיליגנציה הקריסטלית, שממשיכה לצמוח לאורך החיים.
|
||||
|
||||
### תיאוריית הRADAX של גוטמן
|
||||
|
||||
גוטמן השתמש ב**סילום רב מימדי**.
|
||||
!!! success ""
|
||||
נניח וניתן לנו המרחק הגיאוגרפי בין כל ההרים במדינת ישראל. בהינתן מתמטיקה מוצלחת מספיק, נוכל לשחזר את מיקום ההרים על המפה.
|
||||
|
||||
על אותו העיקרון, גוטמן מנסה למפות את ה"מרחק" בין מבחנים פסיכולוגיים שונים באמצעות תכסיסים מתמטיים שונים ומשונים. מבחנים קרובים הם מבחנים עם מתאם גבוה, ומבחנים רחוק הם עם מתאם נמוך. בצורה כזו ניתן ליצור מפה חזותית, עם תמונה לא רעה בכלל של יכולותיו הקוגניטיביות של האדם.
|
||||
|
||||
גוטמן גילה חוקיות בצורה שהנקודות מסתדרות -
|
||||
|
||||
- חילוק לפי פלחים: **מספרי**, **מילולי**, **מרחבי**. גוטמן כינה כל פלח, או אופנות, כ**שפה**.
|
||||
- חילוק לפי תהליכים: חלוקה למעגלי מבחנים חופפים: המעגל הפנימי מכיל את המבחנים הכי מורכבים (מציאת חוקיות), חיצוני יותר (יישום כלל) ממבחנים פשוטים יותר, וחיצוני ביותר ממבחנים פשוטים (ידע). גוטמן כינה את המעגלים כ**שטחות**.
|
||||
|
||||
בין המבחנים המורכבים יותר יש התאמה גבוהה (~0.6), מה שמעיד על כך שהאופנות פחות משנה - אם אתה טוב במציאת כלל מילולי, אתה לא תהיה *קטסטרופלי* במציאת כלל מתמטי[^5]. בין המבחנים הפשוטים, לעומת זאת, יש התאמה חלשה מאוד: היכולת שלך למצוא את האות A במילים כמה שיותר מהר כמעט שלא מעידה על שום דבר אחר.
|
||||
|
||||
מה שכן, מבחנים פריפריאליים קשורים מאוד ב*קישור* בין כל היכולות - למשל, יהיה לך קשה מאוד להבין מה אתה קורא (מבחן קשה) אם אתה בקושי מזהה את האותיות (מבחן קל); לכן גם למבחנים ההיקפיים יש חשיבות גדולה במדידת אינטיליגנציה, *במיוחד* בזיהוי הפרעות (כמו [דיסקלקוליה](https://en.wikipedia.org/wiki/Dyscalculia)). דווקא מבחני הביניים הם הכי פחות אינפורמטיביים[^6].
|
||||
### Merged Theory
|
||||
|
||||
[Marshalek, Lohman & Snow (1983)](https://sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.1016/0160-2896(83)90023-5) הגו את **התיאוריה הממוזגת** (Merged Theory), עמדו על כך שיש קשר בין ה RADEX לתיאורייה ההיררכית.
|
||||
|
||||
ככל שעולים בהיררכיה, המבחנים נהיים מורכבים יותר וטעונים יותר בg, ולהיפך. החוקרים מיינו סוללה אדירה של מבחנים לפי טעינות בg (רמת קושי) ומיינו אותם לפי שתי התיאוריות - גם לפי גורמים, וגם לפי מרחק. הגורמים מעולם ניתוח הגורמים מוכנסים למפה לפי התיאוריה של גוטמן, והתוצאות לא סותרות את עצמן. את המבנה שהתקבל מכנים **Centroid** - מבנה הרבה יותר *רציף* ממבנה גורמי פשוט יותר (מבחנים יכולים להיות *קצת קריסטלים, קצת פלואידים* - לא או-או).
|
||||
|
||||
### Sampling Theory
|
||||
|
||||
[Thomson, 1914](), תלמידו של ספירמן, הגה את **תיאוריית הדגימה**, שאומרת שמבחנים מהווים *מדגם* של הרבה מאוד יכולות - אנשים מגיעים לאותה הצלחה ביכולות שונות; אנחנו מתקשים לייצר מטלה קוגניטיבית "נקייה" שבוחנת רק יכולת אחת. אולם תמיד יש חפיפה (קטנה), ותומסון מציע לזהות את היכולות החופפות ולהתבסס עליהן.
|
||||
|
||||
|
||||
### Process Overlap Theory
|
||||
|
||||
[Kovacs & Conway (2016)](sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.1080/1047840X.2016.1182000) התבססו על עבודתו של תומסון, וטוענים שלמרות השימוש ביכולות שונות בכל מבחן, יש יכולות שהן *צוואר בקבוק* (Domain general processes) - דוגמת התמדה במשימה, תפקודים ניהוליים והזנחת מטרה (Goal Neglect)[^7]. בניגוד לתומסון שהפריד בין היכולות השונות, התיאוריה הזו עומדת על כך שיש יכולות - לעיתים לא יכולות שקשורות בg בכלל - שהן חיוניות לביטוי של שאר היכולות.
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
נחשון מושל את התפקודים המנהלתיים לים מעל שרשרת הרים: כל עוד הים שם, אפשר לשייט בין ההרים ולבצע את כל המשימות, אבל אם הים מתייבש (אין תפקודים ניהוליים) - כל הר נהיה, אמ, *הר* - ופתאום יש צוואר בקבוק.
|
||||
|
||||
|
||||
במקומות כאלה, לg יש כוח הסברי עצום - אצל ילדים, זקנים, ואנשים עם בעיות בתפקודים המנהלתיים - לעומת אנשים עם תפקודים מנהלתיים *סבירים*, שם g מסביר הרבה פחות שונות.
|
||||
|
||||
התיאוריה קובעת כמה עקרונות מפתח:
|
||||
|
||||
- חוק הביצועים הגרועים ביותר: במשימות מורכבות, הביצועים הגרועים ביותר הם מנבא טוב יותר של g מביצועים ממוצעים.
|
||||
- ישנם תהליכים *מסוימי תחום* (Domain specific) - כמו אוצר מילים - ותחומים *חוצי תחום* (Domain general) - כמו תפקודים מנהלתיים.
|
||||
- יכולות גרועות יותר בתהליכים חוצי תחום פוגעת בביצועים על פני משימות רבות.
|
||||
- יכולות טובות יותר בתהליכים חוצי תחום מאפשרת לזהות יכולות מסוימות יותר.
|
||||
- המשקל של g עולה באוכלוסיות עם תפקודים מנהלתיים חלשים יותר.
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
הרבה פעמים, אנשים שלא מצליחים במבחני אינטיליגנציה נופלים בצוואר הבקבוק של תפקודים מנהלתיים. עם עזרה מתאימה, ואפילו תכסיסים פשוטים - כמו לרשום על פתק בכמה מילים *מה אתה מנסה להשיג עכשיו* ולשים אותו בטווח ראייה - פתאום החסם מוסר, והכישרון יוצא.
|
||||
|
||||
|
||||
כלומר, **יש מתאם גבוה בין g לתפקודים מנהלתיים** - אם אדם נכשל, למשל, במבחן הבנת הנקרא, יותר סביר שיש לו קושי כלשהו בזיכרון מאשר בעיה אמיתית בהבנת הנקרא.
|
||||
|
||||
|
||||
### Mutualism
|
||||
|
||||
כמו התיאוריה של גוטמן, תיאוריית ה[Mutualism (van der Maas et al., 2006)](sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/0033-295x.113.4.842) דוחה את הרעיון של g, ומעדיפה להתמקד ביכולות שמשפיעות זו על זו. למשל, יכולת התמדה תסייע לנו ביכולת למידה. כלומר, במקום אוסף של יכולות שמתווכות על ידי g מרכזי, התיאוריה הזו סבורה שיש קבוצות של יכולות שעומדות במתאם האחת עם השנייה, בלי יכולת מטווחת מרכזית.
|
||||
|
||||
החוקרים מחשבים את הקשר באמצעות מתאמים חלקיים - חישוב מתאם בין שתי מבחנים בהוציא גורם שלישי. למשל, יש קשר בין מידת נעליים לידע כללי - אבל אם נוציא החוצה את ה*גיל*, הקשר נעלם.
|
||||
|
||||
אם g היה נכון, בניטרול g המתאם אמור להיות אפסי - הרי g הוא המתאם. בפועל, זה לא מה שקורה; יש מתאמים, ואפילו מתאמים די גדולים לעיתים.
|
||||
|
||||
התיאוריה הזו נכנסה לשיח האמפירי רק בשנים האחרונות, ונהייתה דומיננטית בשיח העכשווי.
|
||||
|
||||
|
||||
### Formative G
|
||||
|
||||
התיאוריה הזו גורסת שהg הוא אינו הסיבה אלא התוצאה - היא לא מסבירה את תוצאות המבחן, אלא *תוצר* של המבחן. כלומר, יש לנו אוסף אדיר של יכולות קטנות ומסוימות, והן מתאגדות יחד במבחני אינטיליגנציה ומקריצות מספר שהוא g.
|
||||
|
||||
יש היום מבחנים מתמטיים שבוחנים מהימנות של תוצאות פעם בFormative G ופעם בReflective G (על בסיס Bayes Factor) - ובמקרים רבים, Formative G יוצאת כסבירה יותר.
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
[^1]: אין לי מושג, ולנחשון גם לא.
|
||||
[^2]: זה לא נשמע מעניין, אומר נחשון, אבל זה מאוד מעניין ותזכרו את זה.
|
||||
[^3]: זה רעיון מאוד חדש, ומוזר מאוד לחברות מסורתיות - לשיטתם אם אתה לא מכיר פתרון מסוים, *מישהו* צריך ללמד אותך. נחשון מספר על ספר של אישה מהמאה ה12 (היחס לנשים היה לא סבבה בכלל) שהערימה את דרכה לכדי להיות האפיפיור - בכל פעם היא נאלצה להתמודד עם אתגר אחר כדי לשכנע את השאר שהיא גבר, דוגמה לאינטיליגנציה גמישה מעולה.
|
||||
[^4]: היסטורית, חקר האינטיליגנציה היה קצת *מחנה אוהלים* - החוקרים המצדדים בסוג אחד של תיאוריות עבדו רק בתוך התיאוריה שלהם, ולא ציטטו תיאוריות אחרות. המגמה השתפרה בשנים האחרונות.
|
||||
[^5]: ףףףף. הם לא פגשו אותי.
|
||||
[^6]: הם גם נוטים לקחת הרבה מאוד זמן (מבחני WAIS) - שעתיים לנבחן, וכמה שעות לבוחן - לעומת מבחן g שמרביצים ברבע שעה.
|
||||
[^7]: למשל, מקרה מתואר במחקר שהתבקשו מאנשים עם תפקודים ניהוליים לא מרהיבים ללכת לחנות ולקנות עיתון כדי לדעת מה מזג האוויר היה אתמול (לפני האינטרנט) - והם נכנסים לחנות וקונים מוצרים בלתי-קשורים, מתחילים עם המוכרת... ומזניחים את המטרה המקורית.
|
||||
@@ -1,20 +1,26 @@
|
||||
title: תודעה ופסיכופתלוגיה
|
||||
|
||||
|
||||
!!! info "[מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=55258), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/url/view.php?id=2798305)"
|
||||
!!! info "חומר הקורס"
|
||||
[מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=55258), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/url/view.php?id=2798305)
|
||||
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/תודעה/1.pdf)
|
||||
SSRI משפרים תסמיני דיכאון [Silva & Hanwella, 2012](https://sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.1007/s00127-011-0442-0).
|
||||
האם זה מספיק כדי להסיק כי רמות הסרוטונין גורמות (סיבה) לדיכאון (תוצאה?)
|
||||
|
||||
על פניו, נראה שכן. אבל יש ממצאים שמעידים הפוך - שדיכאון משנה את רמות הסרוטונין במוח [Karlsson et al, 2010](). אז, מי גורם למי? דיכאון לרמות סרוטונין נמוכות או רמות סרוטונין נמוכות לדיכאון? מוח מוביל לתודעה, או תודעה מובילה למוח? זוהי [בעיית הגוף-נפש](/פילוסופיה/טבע#בעיית-הגוף-נפש) הפילוסופית המפורסמת[^1], ועדיין אין לנו תשובה חותכת[^2].
|
||||
על פניו, נראה שכן. אבל יש ממצאים שמעידים הפוך - שדיכאון משנה את רמות הסרוטונין במוח [Karlsson et al, 2010](). אז, מי גורם למי? דיכאון לרמות סרוטונין נמוכות או רמות סרוטונין נמוכות לדיכאון? מוח מוביל לתודעה, או תודעה מובילה למוח? זוהי [בעיית הגוף-נפש](/פילוסופיה/טבע#בעיית-הגוף-נפש) הפילוסופית המפורסמת[^2], ועדיין אין לנו תשובה חותכת.
|
||||
|
||||
|
||||
!!! success "ר' גם [מבוא לפילוסופיה של הטבע](/פילוסופיה/טבע), [Embodied Cognition](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/גילום)"
|
||||
|
||||
למרות שאין לנו תשובה חותכת, אנחנו לומדים על כל מיני נקודות במעגל שאפשר להתערב. למשל, בעיצומו של התקף [פאניקה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/פאניקה), התערבות פסיכולוגית מאוד עוזרת.
|
||||
|
||||
כל מה שיש לנו היא **התאמה**[^3] - שיכולה להעיד על -
|
||||
|
||||
- א' גורם לב'
|
||||
- - ב' גורם לא'
|
||||
- ב' גורם לא'
|
||||
- א' וב' משפיעית הדדית
|
||||
- קשר מזויף ולא סיבתי (שניהם נובעים מג')
|
||||
- א' וב' הם אותו הדבר (ואז אין סיבתיות)
|
||||
@@ -29,8 +35,15 @@ SSRI משפרים תסמיני דיכאון [Silva & Hanwella, 2012](https://sci
|
||||
|
||||
לרוב מתקבלים אפקטים קטנים, שמראים הבדל מסוים בין קבוצה של אנשים עם הפרעה לקבוצה של אנישים ללא ההפרעה, וזה מתפרש כחריג. אך זה גם יכול להיות תצואה אפיפנומנלית של קיומה של ההפרעה (ובכל מקרה גודל האפקט איננו משמעותי מבחינה קלינית-אבחונית.)
|
||||
|
||||
## תודעה במחקר
|
||||
|
||||
# מהי תודעה?
|
||||
חקר התודעה התחיל עוד מימיי הפילוסופיה, ונכנס לעולם הפסיכולוגיה עם [ויליאם ג'יימס](https://en.wikipedia.org/wiki/William_James). עם עליית הביהוויריזם, פחת העניין בחקר התודעה, אך העניין חזר לתודעה עם המהפכה הקוגניטיבית בשנות ה70, והתפתחויות טכנולוגיות בשנות ה90 ואילך, כמו הfMRI.
|
||||
|
||||
!!! warning "תיאור מקרה"
|
||||
א', 21, חווה התקף פסיכוטי ראשון בחייו. הוא משוכנע כי כל האנשים שהוא רואה ברחוב עסוקים בו ומרכלים עליו. לאחר מספר חודשים של טיפול תרופתי אנטי-פסיכותי א. כבר מבין כי זוהי מחשבת-שווא שאיננה סבירה, אך הוא עדיין לא חש בנוח בסביבתם של אנשים, אם כי קשה לו להסביר מדוע.
|
||||
|
||||
|
||||
## מהי תודעה?
|
||||
|
||||
קשה מאוד להגדיר תודעה, ויש כמה דרכים לתקוף את זה:
|
||||
|
||||
@@ -42,7 +55,7 @@ SSRI משפרים תסמיני דיכאון [Silva & Hanwella, 2012](https://sci
|
||||
6. כוונה - משהו שאנו עושים במתכוון
|
||||
7. ערות - כל מה שלא מתרחש בשינה. הגדרה שלויה במחלוקת
|
||||
|
||||
## הבעייה הקשה של התודעה
|
||||
### הבעייה הקשה של התודעה
|
||||
|
||||
[David Chalmers, 1995](http://consc.net/papers/facing.pdf) טבע את [הבעיה הקשה של התודעה](https://en.wikipedia.org/wiki/Hard_problem_of_consciousness)[^6] -
|
||||
> Consciousness poses the most baffling problems in the science of the mind. There is nothing that we know more intimately than conscious experience, but there is nothing that is harder to explain.
|
||||
@@ -52,7 +65,6 @@ SSRI משפרים תסמיני דיכאון [Silva & Hanwella, 2012](https://sci
|
||||
הבעיה ה*קשה* היא **איך יכול להיות שיש בכלל חויה פנימית?** איך יכול להיות שמשהו *מוחי* גורם למשהו *לא מוחי*, הוא התודעה? איך ייתכן שחומר פיזי יוצר משהו נפשי?
|
||||
|
||||
!!! info "דוגמה"
|
||||
|
||||
יש לנו, למשל, חוויה של **ראייה** - האור פוגע ברשתית, ומתקבל איזשהו צבע, ואנחנו אומרים אותו. אבל, *אין* לנו חוויה של, למשל, *הפריה*. למה, למרות ששניהם תהליכים נוירונליים פיזיים, לאחד יש "חוויה", ולשני לא? מה מבדיל ביניהם?
|
||||
|
||||
אנחנו יודעים אפילו *לעצור* חוויה בהינתן תהליך פיזי - אם אנחנו נוטלים כדור נגד כאבים, התהליך הפיזי נמשך והחוויה הפרטנית[^7] (אוף, אאוי, כואב לי) נעלמת!
|
||||
@@ -62,20 +74,140 @@ SSRI משפרים תסמיני דיכאון [Silva & Hanwella, 2012](https://sci
|
||||
נסו [לדמיין מה זה להיות עטלף](https://books.google.com/books?id=fBGPBRX3JsQC&pg=PA165) (Nagel, 1974). זה כנראה יהיה ממש קשה - עטלפים עובדים ממש אחרת: יש להם מערכת איכון באמצעות הד, כי הם מייצרים גלים על-קוליים וקולטים את חזרתם מהסביבה. אנחנו לא מסוגלים לדמיין את זה. אבל כנראה ש*יש* כזה דבר להיות עטלף. וחתול. וכלב. *ועובר* (ממתי? כולם עדיין רבים על זה).
|
||||
|
||||
נייגל מגדיר לבסוף תודעה כמשהו שהוא כמו להיות אותו אורגניזם - הגדרה מעגלית מעצבנת כזו. אבל זה כן עוזר לנו להתווכח - אין כזה דבר לדמיין להיות אבן, או להיות *כמו* אבן.
|
||||
# תודעה במחקר
|
||||
|
||||
חקר התודעה התחיל עוד מימיי הפילוסופיה, ונכנס לעולם הפסיכולוגיה עם [ויליאם ג'יימס](https://en.wikipedia.org/wiki/William_James). עם עליית הביהוויריזם, פחת העניין בחקר התודעה, אך העניין חזר לתודעה עם המהפכה הקוגניטיבית בשנות ה70, והתפתחויות טכנולוגיות בשנות ה90 ואילך, כמו הfMRI.
|
||||
!!! success "[כתבה - על מה פטריות חושבות?](/פסיכולוגיה/תודעה/פטריות.pdf)"
|
||||
|
||||
!!! 'warning' "תיאור מקרה"
|
||||
### בעיית הגוף-נפש
|
||||
|
||||
א', 21, חווה התקף פסיכוטי ראשון בחייו. הוא משוכנע כי כל האנשים שהוא רואה ברחוב עסוקים בו ומרכלים עליו. לאחר מספר חודשים של טיפול תרופתי אנטי-פסיכותי א. כבר מבין כי זוהי מחשבת-שווא שאיננה סבירה, אך הוא עדיין לא חש בנוח בסביבתם של אנשים, אם כי קשה לו להסביר מדוע.
|
||||
#### דואליזם
|
||||
|
||||
האם אפשר בכלל להסביר את התודעה במונחים פיזיים? רוב ההיסטוריה, הפילוסופים והמדענים חשבו ש**לא** - ומכאן עלה ה**דואליזם** - ההיפותזה שסבורה שיש *חומר* ו*רוח*, שני יסודות שונים. הדואליזם החל אצל [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט), שהגה את ה*דואליזם הקרטזיאני* ב[הגיונות על הפילוסופיה הראשונית](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות). אולם, ההשערה של דקארט נתקלת בבעיות קשות - איך שני יסודות שונים מטבעם באים בכלל באינטרקציה? (איך משהו שהוא *רוח* מפעיל משהו שהוא *חומר*?) דקארט סבר שזה בבלוטת האצטרובל, אבל זה לא מאוד משכנע.
|
||||
|
||||
ישנן גם השערות דואליסטיות חדשות יותר, כמו זו של [Popper & Eccles, 1977]().
|
||||
|
||||
|
||||
#### מוניזם
|
||||
|
||||
מהצד השני של המתרס יש את ה**מטריאליזם**, שסבורים ש*אין דבר שהוא לא חומרי*. כלומר, אין *שני* דברים, אלא רק דבר *אחד* - חומר.
|
||||
|
||||
זו הגישה המקובלת היום, אבל גם לה יש בעיות קשות: איך אפשר להסביר מצבים נפשיים במצבים חומריים? האם *באמת* אפשר לצמצם את כל מנעד החוויה הרוחנית שלנו - רגשות, חלומות, מחשבות - למצבים פיזיקליים?
|
||||
|
||||
אחד מהדוגלים בגישה זו הוא הפילוסוף [דניאל דנט](https://en.wikipedia.org/wiki/Daniel_Dennett), שסבור שאנחנו *כבר* מסבירים תודעה - משום שהיא מנגנון אבולוציוני כמו כל אחר. זה מכונה **פונקציונליזם**.
|
||||
|
||||
צ'אלמרס סבור שיש שני סוגים של מטריאליסטיים:
|
||||
|
||||
- מי שחושב שניתן לענות על הבעיה הקשה באופן מטריאליסטי (כלומר: אפשר להסביר את כל המנעד הרוחני באמצעות חומר)
|
||||
- מי שטוען שאין בכלל בעיה קשה (מודעות היא משהו *פונקציונלי* - מנגנון אבולוציוני - ואין עוד מה להסביר).
|
||||
|
||||
צ'אלרמס מתקומם נגד דנט.
|
||||
|
||||
> הטיעון של דנט... באופן מעניין במיוחד, מתבסס על פנומנולוגיה[^8]. הוא בוחן את הפנמנולוגיה של עצמו, ואומר שיש לנו שהוא אינו מוצא שם דבר מלבד פונקציות שיש להסבירן. התופעות הגלויות שיש להסביר הן תגובותיו ויכולתיו; שום דבר אחר אפילו מציג את עצמו כדבר שמצריך הסבר. זה קרוב באופן מסוכן להכחשה פשוטה - זה אף מפתה להסכים שזהו אולי תיאור טוב של הפנומנולוגיה של *דנט* - וזה מעלה שאלות מיידיות.
|
||||
>
|
||||
> > [Chalmers, 1995](https://consc.net/papers/facing.pdf)
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
### NCCs - המקבילות הנוירולוגיות לתודעה
|
||||
|
||||
השאיפה להסביר את החוויה הסובייקטיבית היא באמצעות NCCs - Neural Correlates of Consciousness. למשל, אני רואה אדום, ומיד נדלקים כל נוירוני ה*אדום* במוח, והנה הסברנו למה אני רואה *אדום*.
|
||||
|
||||
[Crick & Koch, 1998](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1093/cercor/8.2.97) ניסו למפות קישורים נוירונים כאלה. הם השתמשו בכלים דוגמת קוביית *Necker*, שמשתנה לאחר שבוהים בה כמה דקות.
|
||||
|
||||
הם גילו שכאשר צופים בקוביה לאורך זמן, הפעילות בקורטקס הויזואלי V1 אבל הפעילות בקורטקס הטמפורלי השתנתה.
|
||||
|
||||
אבל למה דווקא שם? האם התודעה "נוצרת" בקורטס הטמפורלי? שם הקסם? למה שם ולא בV1? הנוירונים הם עדיין אותם נוירונים! הבעיה הקשה עדיין עומדת. צ'אלמרס קובע כי המתאימים (correlates) הפיזיולוגיים האלו עם החוויה הסובייקטיבית אינם בהכרח במתאם עם החוויה ה*תודעתית* אלא עם יכולת הדיווח\זמינות.
|
||||
|
||||
דוגמא מרתק לNCC היא **כאב** ([Blackmore, 2003]()). כאב הוא סובייקטיבי ומגיע באינספור צורות - עמום, חד, חזק, חלש, במקום כזה או אחר, נקודתי או מקרין... אפשר לנסות לתאר למישהו אחר (או אפילו לעצמנו!) את הכאב, אבל התיאור לעולם לא יהיה מושלם.
|
||||
|
||||
אנחנו יכולים לראות אילו תאים פגועים; אנחנו יודעים לזהות את הנוירונים שקשורים בכאב (C-Fibers); אנחנו יודעים את המסלול של האותות שהם משדרים (מהמקום הפגוע לגזע המוח, ומשם לתלמוס לקורטקס הסומטו-סנסורי ולעבר הcingulate cortex). אנחנו יודעים שיותר פעילות מעידה על יותר כאב, ואפילו יכולים לעצור אותו אם קוטעים את המסלול הזה.
|
||||
|
||||
אבל אנחנו עדיין לא *מבינים* למה כל האירוע הפיזיקלי הזה מוביל לחוויה המאוד פרטית ומסוימת של כאב כזה או אחר.
|
||||
|
||||
!!! info
|
||||
האם לא ניתן ללמוד על מודעות מהרדמה כללית?[^9] אילחוש עובד על חלקים שונים במוח - אין "מרכז מודעות"[^10].
|
||||
|
||||
> הדרך שבה תרופות יוצרות מצב של הרדמה כללית זו אחת מהחידות הגדולות של מדע הרפואה המודרני
|
||||
> > [Kennedy & Norman, 2005]()
|
||||
|
||||
#### Integrated Information Theory
|
||||
|
||||
[Alkire, Hudetz, & Tononi, 2008](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1126/science.1149213) סוקרים מקרים של מודעות בעת ניתוח.
|
||||
|
||||
Tononi טוען שתודעה היא *קישוריות* בקנה מידה גדול בין אזורים במוח, ולא איזור מסוים. התיאוריה הזו, ITT, מרכזית ומשפיעה מאוד היום.
|
||||
|
||||
טונוני עומד על כך שבמקרים שבהם מטופלים התעוררו בניתוח, זיהו קישוריות גדולה יותר בין אזורים במוח. עוד נמצא שמינון נמוך מדי של תרופות אלחוש עלול לגרום לחוויה שמחוץ לגוף, דה-פרסנוליזציה ואמנזיה! כלומר, תודעה היא *רציפה*, ולא בינארית: לא *אני מודע \ לא מודע* אלא *אני יותר מודע \ פחות מודע*.
|
||||
|
||||
#### רשתות מסוימות?
|
||||
חוקרים מהרווארד חושבים שייתכן שהם גילו אילו רשתות מסוימות מעורבות במודעות ומבחינות בין מי ששרוי בתרדמת לבין מי שלא. הם ביצעו ניסוי ([Fischer et al., 2016]()) עם 36 נבדקים פגועי גזע-המוח, מתוכם 12 בתרדמת ו24 לא. החוקרים מצאו הבדלים ברשתות שבין גזע המוח (ובפרט באיזור הrostral dorsolateral pontine tegmentum) לבין הקורטקס.
|
||||
|
||||
## מודעות כ"מרכיב נוסף?"
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת (מתחילים בשקף 24)](/פסיכולוגיה/תודעה/2.pdf)
|
||||
|
||||
האם **מודעות** היא *מרכיב נוסף* ***מעבר*** לדברים כמו -
|
||||
|
||||
- תפיסה
|
||||
- חשיבה
|
||||
- יכולת להרגיש
|
||||
- יכולת להתנהג
|
||||
- *יכול למודעות?*
|
||||
|
||||
או שמודעות *כוללת בתוכה* (built in) את היכולות האלו?
|
||||
|
||||
- מודעות
|
||||
- תפיסה
|
||||
- חשיבה
|
||||
- יכולת להרגיש
|
||||
- יכולת להתנהג
|
||||
|
||||
|
||||
### כן.
|
||||
|
||||
אם תודעה היא "מרכיב נוסף", זה מעורר שאלות רבות: למה יש לנו את זה? מה זה עושה? איזה יתרונות זה נתן בתהליך האבולוציה שגרמו לזה להתפתח/להשתמר? האם זה התפתח גם ביצורים אחרים (עטלפים)?
|
||||
|
||||
אם זה אינהרנטי לתהליכי מוח, וכל יצור בעל חשיבה/אינטליגנציה חייב להיות מודע, שאלות האבולוציה לא רלוונטיות. חוויה סובייקטיבית אינה נפרדת מתהליכי מוח. אך אז עולה השאלה: למה נדמה לנו שהיא כן?
|
||||
|
||||
#### האם תודעה היא אינהרנטית לתהליכי מוח?
|
||||
|
||||
האם לדעתכם קורים תהליכים קוגניטיביים\רגשיים מורכבים ומשמעותיים מחוץ למודעות? זוהי גישת *קצה הקרחון* - לפיה יש הרבה התרחשות *מתחת לפני השטח*. זו גישתו של ידידנו היקר סיגמונד פרויד, שניסה לחשוף את מה שמתחת לפני השטח באמצעות הפסיכואנליזה.
|
||||
|
||||
חוקר נוסף בתחום הוא בן-זמנו של פרויד [פייר ז'נה](https://en.wikipedia.org/wiki/Pierre_Janet), חלוץ בתחום הדיסוציאציה, שבנה תיאוריה על סמך מקרים קליניים של היסטריה. ז'נה נוכח לדעת כי יש חיים שלמים שמתרחשים מחוץ למודעות, לרבות רגשות עוצמתיים ביותר.
|
||||
|
||||
##### הלא-מודע הקוגניטיבי
|
||||
|
||||
הרעיו של ה*לא-מודע* נהדף בבוז על ידי הביהוויוריזם בתחילת המאה, שסברו כי *לא מעניין מה קורה בקופסא השחורה - רק איך היצור מתנהג*. היום הרעיון מקובל יותר בפסיכולוגיה הנוירוקוגניטיבית הניסיונית - בתופעות כמו *זיכרון סמוי*, *הטרמה*, *למידה לא-מודעת*, *תפיסה תת-סיפית* ועוד... ניסויים רבים עומדים על כך שאנחנו מסוגלים לתפוס, להבין ולעבד לא מעט מבלי שיחצה את רף המודעות.
|
||||
|
||||
[Khilstrom, 1987](https://sci-hub.st/10.1126/science.3629249) סקר מגוון רחב של תהליכים וראה שהם מסוגלים להיעשות מחוץ לתודעות - תהליכים כמו החלטה על סמך משמעויות שונות, עיבוד רגשי, וכדומה. מחקרי המשך גילו תהליכים נוספים שיכולים להתבצע מחוץ למודעות:
|
||||
|
||||
- Executive functions (e.g., Wokke et al., 2011; Mattler, 2003)
|
||||
- Information integration (e.g., Mudrik et al., 2011; Van Opstal et al., 2011)
|
||||
- Complex arithmetic & reading multiple words (e.g., Sklar et al., 2012)
|
||||
- Goal pursuit (Bijleveld et al., 2011)
|
||||
- Self-control (e.g., Fishbach et al., 2003)
|
||||
|
||||
סקירה חדשה יותר - [Hassin & Sklar, 2014](https://psycnet.apa.org/record/2014-08812-020).
|
||||
|
||||
המסקנה המתבקשת היא שמודעות איננה מובנית - ניתן לעשות את הפעולות גם בלעדיה. אולי היא אפילו תופעה *אפיפנומנלית* - נוצרת *על הדרך*. קשה לזהות פונקציות קוגניטיביות מסוימות עם מודעות כי כולן יכולות להסתדר בלעדיה - משמע, המודעות היא רכיב נוסף?
|
||||
|
||||
##### הזומבי של הפילוסוף
|
||||
|
||||
האם אתם יכולים לדמיין את קיומו של *זומבי* - יצור שחושב ומדבר כמוני, נראה אותו הדבר, אבל *חסר מודעות?*
|
||||
|
||||
(האם יכול להיות שרק לכם יש חוויה פנימית, וכל השאר הם על טייס אוטומטי?[^11])
|
||||
|
||||
|
||||
צ'אלמרס אומר ש**כן** יכול להיות דבר כזה, על פי גישת המודעות כ"רכיב נוסף". דנט אומר ש**לא**, על סמך הגישה הפונקציונליסטית.
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
[^1]: והבלתי נסבלת.
|
||||
[^2]: ר' גם [Embodied Cognition](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/גילום) ([בודהיזם](/פילוסופיה/בודהיזם)).
|
||||
[^3]: ר' גם [בעיית הסיבתיות](/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת#בעיית-האינדוקציה).
|
||||
[^4]: למעט במקרי דיכאון מאוד חמורים, וגם אז לא תמיד.
|
||||
[^5]: תומס בעצמו הודה אחר כך שהמחקר לא עזר "אפילו לחולה אחד".
|
||||
[^6]: צ'אלמרס החביב טוען שלא גילה שום דבר, אלא רק לקח את בעיית הגוף-נפש הקלאסית ונתן לה שם קליט.
|
||||
[^7]: ה*qualia*
|
||||
[^7]: ה*qualia*
|
||||
[^8]: חקר התופעות (*פנומנה*) כפי שהן נדמות לנו - *למה זה נחווה ככה?*
|
||||
[^9]: אילחוש - *Anasthesia* - "כיבוי" התודעה.
|
||||
[^10]: לעיתים נדירות, ההרדמה כללית נכשלת, ומגלים את זה רק בדיעבד! החולה שומע, רואה, ומרגיש כאב - חוויה סובייקטיבית - אבל לא יכול לסמן לרופאים שהוא בהכרה כי השרירים משותקים. היום מנסים למנוע את זה באמצעות ניטור EEG לפעילות העצבית במוח - פעילות איטית יותר מרמזת על מצב של חוסר מודעות, כמו שינה. הניטור עוזר לפעמים, אבל לא מהווה איתות פיזי מושלם למצב של מודעות\חוסר מודעות.
|
||||
[^11]: זה נקרא *סוליפסיזם*, ואנחנו לא אוהבים אותו בכלל.
|
||||
@@ -1,42 +0,0 @@
|
||||
title: תודעה ופסיכופתלוגיה
|
||||
|
||||
|
||||
!!! info "[מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=55258), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/url/view.php?id=2798305)"
|
||||
|
||||
|
||||
SSRI משפרים תסמיני דיכאון [Silva & Hanwella, 2012](https://sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.1007/s00127-011-0442-0).
|
||||
האם זה מספיק כדי להסיק כי רמות הסרוטונין גורמות (סיבה) לדיכאון (תוצאה?)
|
||||
|
||||
על פניו, נראה שכן. אבל יש ממצאים שמעידים הפוך - שדיכאון משנה את רמות הסרוטונין במוח [Karlsson et al, 2010](). אז, מי גורם למי? דיכאון לרמות סרוטונין נמוכות או רמות סרוטונין נמוכות לדיכאון? מוח מוביל לתודעה, או תודעה מובילה למוח? זוהי [בעיית הגוף-נפש](/פילוסופיה/טבע#בעיית-הגוף-נפש) הפילוסופית המפורסמת[^1], ועדיין אין לנו תשובה חותכת[^2].
|
||||
|
||||
למרות שאין לנו תשובה חותכת, אנחנו לומדים על כל מיני נקודות במעגל שאפשר להתערב. למשל, בעיצומו של התקף [פאניקה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/פאניקה), התערבות פסיכולוגית מאוד עוזרת.
|
||||
|
||||
כל מה שיש לנו היא **התאמה**[^3] - שיכולה להעיד על -
|
||||
|
||||
- א' גורם לב'
|
||||
- - ב' גורם לא'
|
||||
- א' וב' משפיעית הדדית
|
||||
- קשר מזויף ולא סיבתי (שניהם נובעים מג')
|
||||
- א' וב' הם אותו הדבר (ואז אין סיבתיות)
|
||||
|
||||
אז מה קורה במצב של [דיכאון](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון)? יש "נפש" שהיא בדיכאון? זה מצב פיזי שמתבטא ב"נפש"? יש בכלל הבדל בין השניים? אם כן למה זה מרגיש אחרת?
|
||||
|
||||
מחקרים מראים שיש יעילות בהתערבות פסיכולוגית *וגם* בהתערבות פיזית. לכאורה, אם נתערב *גם* בגוף *וגם* בנפש תהיה יעילות כפולה ומכופלת. נכון? מחקרים מעידים שלאו דווקא; לרוב לא נמצא אפקט תוספתי (אדיטיבי)[^4].
|
||||
|
||||
!!! warning "הפואנטה של כל התחום היא **שלא ניתן לצמצם את ההפרעות האלה לגורם גופני מובהק**. אם *היה* גורם כזה לדיכאון, למשל (אם בבלוטת הX קורה Y, יש דיכאון)) - זו לא הייתה הפרעה *נפשית*; תחום הפסיכופתולוגיה כולו, בהגדרה, לא יכול להסביר את הבעיות רק כגורם גופני."
|
||||
|
||||
כבר כמה עשרות שנים יש תחושה שעוד רגע נבין את המוח לגמרי, עד הסוף, ונוכל לפתור את כל הבעיות בפתרונות פיזיים. ראש הNIMH לשעבר, Thomas Insel, הצהיר לפני כמה שנים שעל אף שבתקופת כהונתו ובכלל בעשרות השנים האחרונות הושקעו *מיליארדי* דולרים במחקר בסיסי בתחום מדעי המוח והגנטיקה, *עדיין* לא מצאנו פתרונות של ממש לחולים בהפרעות נפשיות[^5].
|
||||
|
||||
לרוב מתקבלים אפקטים קטנים, שמראים הבדל מסוים בין קבוצה של אנשים עם הפרעה לקבוצה של אנישים ללא ההפרעה, וזה מתפרש כחריג. אך זה גם יכול להיות תצואה אפיפנומנלית של קיומה של ההפרעה (ובכל מקרה גודל האפקט איננו משמעותי מבחינה קלינית-אבחונית.)
|
||||
|
||||
# תודעה במחקר
|
||||
|
||||
חקר התודעה התחיל עוד מימיי הפילוסופיה, ונכנס לעולם הפסיכולוגיה עם [ויליאם ג'יימס](https://en.wikipedia.org/wiki/William_James). עם עליית הביהוויריזם, פחת העניין בחקר התודעה, אך העניין חזר לתודעה עם המהפכה הקוגניטיבית בשנות ה70, והתפתחויות טכנולוגיות בשנות ה90 ואילך, כמו הfMRI.
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
[^1]: והבלתי נסבלת.
|
||||
[^2]: ר' גם [Embodied Cognition](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/גילום) ([בודהיזם](/פילוסופיה/בודהיזם)).
|
||||
[^3]: ר' גם [בעיית הסיבתיות](/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת#בעיית-האינדוקציה).
|
||||
[^4]: למעט במקרי דיכאון מאוד חמורים, וגם אז לא תמיד.
|
||||
[^5]: תומס בעצמו הודה אחר כך שהמחקר לא עזר "אפילו לחולה אחד".
|
||||
Reference in New Issue
Block a user