Bunch of changes
This commit is contained in:
50
.obsidian/core-plugins.json
vendored
50
.obsidian/core-plugins.json
vendored
@@ -1,20 +1,30 @@
|
|||||||
[
|
{
|
||||||
"file-explorer",
|
"file-explorer": true,
|
||||||
"global-search",
|
"global-search": true,
|
||||||
"switcher",
|
"switcher": true,
|
||||||
"graph",
|
"graph": true,
|
||||||
"backlink",
|
"backlink": true,
|
||||||
"canvas",
|
"canvas": true,
|
||||||
"outgoing-link",
|
"outgoing-link": true,
|
||||||
"tag-pane",
|
"tag-pane": true,
|
||||||
"page-preview",
|
"properties": false,
|
||||||
"daily-notes",
|
"page-preview": true,
|
||||||
"templates",
|
"daily-notes": true,
|
||||||
"note-composer",
|
"templates": true,
|
||||||
"command-palette",
|
"note-composer": true,
|
||||||
"editor-status",
|
"command-palette": true,
|
||||||
"bookmarks",
|
"slash-command": false,
|
||||||
"outline",
|
"editor-status": true,
|
||||||
"word-count",
|
"bookmarks": true,
|
||||||
"file-recovery"
|
"markdown-importer": false,
|
||||||
]
|
"zk-prefixer": false,
|
||||||
|
"random-note": false,
|
||||||
|
"outline": true,
|
||||||
|
"word-count": true,
|
||||||
|
"slides": false,
|
||||||
|
"audio-recorder": false,
|
||||||
|
"workspaces": false,
|
||||||
|
"file-recovery": true,
|
||||||
|
"publish": false,
|
||||||
|
"sync": false
|
||||||
|
}
|
||||||
6
.obsidian/plugins/obsidian-git/data.json
vendored
6
.obsidian/plugins/obsidian-git/data.json
vendored
@@ -1,10 +1,10 @@
|
|||||||
{
|
{
|
||||||
"commitMessage": "vault backup: {{date}}",
|
"commitMessage": "vault backup: {{date}}",
|
||||||
"commitDateFormat": "YYYY-MM-DD HH:mm:ss",
|
"commitDateFormat": "YYYY-MM-DD HH:mm:ss",
|
||||||
"autoSaveInterval": 0,
|
"autoSaveInterval": 60,
|
||||||
"autoPushInterval": 0,
|
"autoPushInterval": 0,
|
||||||
"autoPullInterval": 0,
|
"autoPullInterval": 60,
|
||||||
"autoPullOnBoot": false,
|
"autoPullOnBoot": true,
|
||||||
"disablePush": false,
|
"disablePush": false,
|
||||||
"pullBeforePush": true,
|
"pullBeforePush": true,
|
||||||
"disablePopups": false,
|
"disablePopups": false,
|
||||||
|
|||||||
44
.obsidian/workspace.json
vendored
44
.obsidian/workspace.json
vendored
@@ -11,12 +11,10 @@
|
|||||||
"id": "f1867132072b3e78",
|
"id": "f1867132072b3e78",
|
||||||
"type": "leaf",
|
"type": "leaf",
|
||||||
"state": {
|
"state": {
|
||||||
"type": "markdown",
|
"type": "graph",
|
||||||
"state": {
|
"state": {},
|
||||||
"file": "פילוסופיה/מיומנויות/index.md",
|
"icon": "lucide-git-fork",
|
||||||
"mode": "source",
|
"title": "Graph view"
|
||||||
"source": false
|
|
||||||
}
|
|
||||||
}
|
}
|
||||||
}
|
}
|
||||||
]
|
]
|
||||||
@@ -39,7 +37,9 @@
|
|||||||
"type": "file-explorer",
|
"type": "file-explorer",
|
||||||
"state": {
|
"state": {
|
||||||
"sortOrder": "alphabetical"
|
"sortOrder": "alphabetical"
|
||||||
}
|
},
|
||||||
|
"icon": "lucide-folder-closed",
|
||||||
|
"title": "Files"
|
||||||
}
|
}
|
||||||
},
|
},
|
||||||
{
|
{
|
||||||
@@ -54,7 +54,9 @@
|
|||||||
"collapseAll": false,
|
"collapseAll": false,
|
||||||
"extraContext": false,
|
"extraContext": false,
|
||||||
"sortOrder": "alphabetical"
|
"sortOrder": "alphabetical"
|
||||||
}
|
},
|
||||||
|
"icon": "lucide-search",
|
||||||
|
"title": "Search"
|
||||||
}
|
}
|
||||||
},
|
},
|
||||||
{
|
{
|
||||||
@@ -62,7 +64,9 @@
|
|||||||
"type": "leaf",
|
"type": "leaf",
|
||||||
"state": {
|
"state": {
|
||||||
"type": "bookmarks",
|
"type": "bookmarks",
|
||||||
"state": {}
|
"state": {},
|
||||||
|
"icon": "lucide-bookmark",
|
||||||
|
"title": "Bookmarks"
|
||||||
}
|
}
|
||||||
}
|
}
|
||||||
]
|
]
|
||||||
@@ -85,7 +89,6 @@
|
|||||||
"state": {
|
"state": {
|
||||||
"type": "backlink",
|
"type": "backlink",
|
||||||
"state": {
|
"state": {
|
||||||
"file": "פילוסופיה/מיומנויות/index.md",
|
|
||||||
"collapseAll": false,
|
"collapseAll": false,
|
||||||
"extraContext": false,
|
"extraContext": false,
|
||||||
"sortOrder": "alphabetical",
|
"sortOrder": "alphabetical",
|
||||||
@@ -93,7 +96,9 @@
|
|||||||
"searchQuery": "",
|
"searchQuery": "",
|
||||||
"backlinkCollapsed": false,
|
"backlinkCollapsed": false,
|
||||||
"unlinkedCollapsed": false
|
"unlinkedCollapsed": false
|
||||||
}
|
},
|
||||||
|
"icon": "links-coming-in",
|
||||||
|
"title": "Backlinks"
|
||||||
}
|
}
|
||||||
},
|
},
|
||||||
{
|
{
|
||||||
@@ -102,10 +107,11 @@
|
|||||||
"state": {
|
"state": {
|
||||||
"type": "outgoing-link",
|
"type": "outgoing-link",
|
||||||
"state": {
|
"state": {
|
||||||
"file": "פילוסופיה/מיומנויות/index.md",
|
|
||||||
"linksCollapsed": false,
|
"linksCollapsed": false,
|
||||||
"unlinkedCollapsed": true
|
"unlinkedCollapsed": true
|
||||||
}
|
},
|
||||||
|
"icon": "links-going-out",
|
||||||
|
"title": "Outgoing links"
|
||||||
}
|
}
|
||||||
},
|
},
|
||||||
{
|
{
|
||||||
@@ -116,7 +122,9 @@
|
|||||||
"state": {
|
"state": {
|
||||||
"sortOrder": "frequency",
|
"sortOrder": "frequency",
|
||||||
"useHierarchy": true
|
"useHierarchy": true
|
||||||
}
|
},
|
||||||
|
"icon": "lucide-tags",
|
||||||
|
"title": "Tags"
|
||||||
}
|
}
|
||||||
},
|
},
|
||||||
{
|
{
|
||||||
@@ -124,9 +132,9 @@
|
|||||||
"type": "leaf",
|
"type": "leaf",
|
||||||
"state": {
|
"state": {
|
||||||
"type": "outline",
|
"type": "outline",
|
||||||
"state": {
|
"state": {},
|
||||||
"file": "פילוסופיה/מיומנויות/index.md"
|
"icon": "lucide-list",
|
||||||
}
|
"title": "Outline"
|
||||||
}
|
}
|
||||||
}
|
}
|
||||||
]
|
]
|
||||||
@@ -148,6 +156,7 @@
|
|||||||
},
|
},
|
||||||
"active": "f1867132072b3e78",
|
"active": "f1867132072b3e78",
|
||||||
"lastOpenFiles": [
|
"lastOpenFiles": [
|
||||||
|
"פילוסופיה/מיומנויות/index.md",
|
||||||
"פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה.md",
|
"פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה.md",
|
||||||
"פילוסופיה/יוונית/אריסטו/פיזיקה.md",
|
"פילוסופיה/יוונית/אריסטו/פיזיקה.md",
|
||||||
"פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה.md",
|
"פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה.md",
|
||||||
@@ -180,7 +189,6 @@
|
|||||||
"פילוסופיה/לשון/ראסל.md",
|
"פילוסופיה/לשון/ראסל.md",
|
||||||
"פילוסופיה/חדשה/לוק/מסה.md",
|
"פילוסופיה/חדשה/לוק/מסה.md",
|
||||||
"פילוסופיה/נוצרית/מסדרים.md",
|
"פילוסופיה/נוצרית/מסדרים.md",
|
||||||
"פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה.md",
|
|
||||||
"burnyeat_the_philosophical_sense_of_plato.pdf",
|
"burnyeat_the_philosophical_sense_of_plato.pdf",
|
||||||
"פילוסופיה/יוונית/agrigento.jpg",
|
"פילוסופיה/יוונית/agrigento.jpg",
|
||||||
"פילוסופיה/יוונית/more_material_on_the_sophists.pdf",
|
"פילוסופיה/יוונית/more_material_on_the_sophists.pdf",
|
||||||
|
|||||||
4
index.md
4
index.md
@@ -9,7 +9,7 @@ dateCreated: 2022-10-23T07:31:06.737Z
|
|||||||
---
|
---
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
^שרידים^ ^מאוסטיה^ ^בשדה^ ^התעופה^ ^ע"ש^ ^פיומיצ'ינו,^ ^רומא.^
|
<small>שרידים מאוסטיה בשדה התעופה ע"ש פיומיצ'ינו, רומא.</small>
|
||||||
|
|
||||||
## מבנה האתר
|
## מבנה האתר
|
||||||
ברוכים הבאים ל**פורום מתנום**, אתר הסיכומים האישי שלי.
|
ברוכים הבאים ל**פורום מתנום**, אתר הסיכומים האישי שלי.
|
||||||
@@ -35,6 +35,6 @@ dateCreated: 2022-10-23T07:31:06.737Z
|
|||||||
---
|
---
|
||||||
!!! success "צרו קשר"
|
!!! success "צרו קשר"
|
||||||
ליצירת קשר, ולבקשת ערכים באתר כקובץ Word\PDF
|
ליצירת קשר, ולבקשת ערכים באתר כקובץ Word\PDF
|
||||||
horomata@post.bgu.ac.il
|
[horomata@post.bgu.ac.il](mailto:horomata@post.bgu.ac.il)
|
||||||
|
|
||||||
---
|
---
|
||||||
|
|||||||
@@ -1,139 +0,0 @@
|
|||||||
!!! info "[מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=55256), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/url/view.php?id=2798303)"
|
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
על מנת למדוד אינטיליגנציה, חשוב לזכור שההבדלים נובעים לא רק ממאפייני המבחן, אלא גם מהבדלים בינאישיים - כלומר, שני אנשים יכולים לקבל ציונים שונים מסיבות שונות.
|
|
||||||
|
|
||||||
- טעות אומדן (5%): החלק שאותו מכסה המבחן מוכר יותר לאחד הנבחנים, במקרה
|
|
||||||
- הבדלים מצביים (15%): לא ישנתי בלילה\אני לא מרוכז\ אני ביום טוב, וכדומה
|
|
||||||
- תכונה לא רלוונטית (20%): תכונות שאינן "מעניינות" אותנו, אך משפיעות, כמו מצב כלכלי-חברתי
|
|
||||||
- תכונה רלוונטית (60%): זה החלק שמעניין אותנו.
|
|
||||||
|
|
||||||
בואו נתחיל מהבסיס.
|
|
||||||
|
|
||||||
1. אנשים נבדלים זה מזה באופן עקבי ביכולתם הקוגניטיבית
|
|
||||||
יש אנשים שפשוט טובים יותר באופן עקבי בלשחק שחמט, לזהות רגשות, או ללטף חתולים, יותר מאנשים אחרים. זה די ברור.
|
|
||||||
|
|
||||||
2. הצלחה בתפקיד קוגניטיבי אחד קשורה סטטיסטית בהצלחה ב*כל* תפקיד קוגניטיבי אחר.
|
|
||||||
המתאמים לעיתים מאוד קטנים (>0.005%), אבל הם שם. תופעה זו מכונה **positive manifold**, והיא הפתיעה וריתקה חוקרים.
|
|
||||||
|
|
||||||
3. הצלחה ביכולות מסוימות מנבאת באופן יותר חזק יכולות ממקבץ דומה באופן עקבי.
|
|
||||||
אם אני ממש טוב בליטוף חתולים, אני כנראה יהיה יותר טוב גם בליטוף כלבים, אבל לא בהכרח בלשטוף כלים: ליטוף כלבים הוא מאותו המקבץ, וכלים לא. למשל, אוצר מילים והבנת הוראות מילוליות קשורים במתאם של 0.7.
|
|
||||||
|
|
||||||
# מהי אינטיליגנציה?
|
|
||||||
|
|
||||||
בספרות הפופולרית ואפילו בקרב חוקרים יש קלישאה שאנחנו לא יודעים מה זה אינטיליגנציה, אבל מאז תיאוריית הg' יש לפחות תשובה אחת; אגודת הפסיכולוגים האמריקאים (APA) חקרה אינטיליגנציה בכוח-משימה והפיקה הגדרה נוספת משלה -
|
|
||||||
|
|
||||||
> Individuals differ from one another in their ability to understand complex ideas, to adapt effectively to the environment, to learn from experience, to engage in various forms of reasoning, to overcome obstacles by taking thought.
|
|
||||||
> [Neisser, et al., 1996](https://sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.1037/0003-066X.51.2.77)
|
|
||||||
|
|
||||||
וזוהי ההגדרה הסמכותנית לאינטיליגנציה - היכולת של הפרט להבין, להסתגל, לשכול, ולפתור בעיות במחשבה.
|
|
||||||
# סוגי תיאוריות
|
|
||||||
|
|
||||||
ישנן כמה גישות לחקר האינטיליגנציה:
|
|
||||||
|
|
||||||
- תיאוריות ניתוח גורמים
|
|
||||||
תיאוריות הסבורות שישנם קשרים וגורמים סמויים, שבאים לידי ביטוי רק על ידי המבחן - דוגמת תיאוריית הg.
|
|
||||||
- [תיאוריית הRADAX של גוטמן](https://psycnet.apa.org/record/1955-02329-001)
|
|
||||||
- [תיאוריית הSampling של Thomson](https://psycnet.apa.org/record/1955-02329-001) - אין g, אלא יכולות אחרות
|
|
||||||
- תיאוריית ה[Process Overlap Theory של Covacs & Conway's](sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.1080/1047840X.2016.1182000)
|
|
||||||
|
|
||||||
* [Mutualism של Van der Maas et al.](sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/0033-295x.113.4.842) - היכולות משפיעות אחת על השנייה ולכן מגיע המתאם (אתם טובים מאוד בללמוד, אז ילך לכם טוב גם בללמוד יפנית וגם בללמוד מתמטיקה)
|
|
||||||
* Formative g' - הg הוא לא הסיבה של אינטיליגנציה גבוה, אלא *התוצאה* של אינטיליגנציה גבוה.
|
|
||||||
|
|
||||||
## תיאוריות ניתוח גורמים
|
|
||||||
### התיאוריה של ספירמן
|
|
||||||
ספירמן מודד אינטיליגנציה בציון g', המוגדר כ`w1*G + specific`.
|
|
||||||
|
|
||||||
נניח וקיבלתם 1 באוצר מילים. g מניח שהציון הוא שקלול של הכישורים שלכם באוצר המילים (Specific) ואינטיליגנציה כללית (G).
|
|
||||||
|
|
||||||
עצם ההשפעה של התיאוריה היא שניתן בכלל לתת מספר על משהו כללי כמו אינטיליגנציה - מה שהתאפשר באמצעות מתמטיקה כאסח (הם כולם פסיכומתמטים כאלה). התיאוריה מסבירה את תופעת הPositive mindfold - אם יש יכולת אחת בבסיס כל השאר, אין פלא שיש בין כל היכולות קשר.
|
|
||||||
|
|
||||||
### ייצוג גראפי
|
|
||||||
תיאוריה מיוצגת גראפית כקשר בין שלוש גורמים:
|
|
||||||
|
|
||||||
- לטנטיים (עיגול) - משתנה שאנחנו *מסיקים* על קיומו (כמו g')
|
|
||||||
* משתנה נצפה (ריבוע) - תוצאות מדידה בפועל
|
|
||||||
* התאמה (חץ דו כיווני) - קשר נצפה בין שני משתנים
|
|
||||||
* השערה (חץ חד כיווני) - הסיבה המשוערת לפי התיאוריה
|
|
||||||
|
|
||||||
### התיאוריה של Thurston
|
|
||||||
|
|
||||||
הגדרה אחת היא [Group Abilities] של Thurston - קשר בין יכולות כמו
|
|
||||||
|
|
||||||
- יכולת תנועה (Spatial)
|
|
||||||
- Perception speed - מהירות תפיסה
|
|
||||||
- Numerical ability - עיבוד מספרים
|
|
||||||
- Verbal meaning - הבנת מלל
|
|
||||||
- Memory - זיכרון
|
|
||||||
- Word fluency - שליטה מילולית, דוגמת "תן לי 10 מילים שמתחילות בS"
|
|
||||||
- Reasoning - שכילה, אנלוגיה, חשיבה מושפטת
|
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
בשיטה של Thurston יש משקלים בסדרה של יכולות (המבחן הזה בודק זיכרון, זה בודק שכילה...), ומהם משוקלל ציון. כאן ההבדל מg' - אין הנחה של גורם מקשר.
|
|
||||||
|
|
||||||
### התיאורייה של גארדנר
|
|
||||||
|
|
||||||
גארדנר מחלק אינטיליגנציה לכמה קבוצות, או כמה אינטיליגנציות שונות:
|
|
||||||
|
|
||||||
- Self smart (interpersonal)
|
|
||||||
- Word smart (linguistic)
|
|
||||||
- Logic smart (logical-mathematical)
|
|
||||||
- Nature smart (naturalist)[^1]
|
|
||||||
- Picture smart (spatial)
|
|
||||||
- Body smart (Bodily-kinesthetic)
|
|
||||||
- Music smart (musical)
|
|
||||||
|
|
||||||
המשמעות המעשית היא ש:
|
|
||||||
|
|
||||||
- אין גורם כללי, כמו IQ או g' - אי אפשר להקריץ מספר אחד.
|
|
||||||
- יש צורך במבחנים מסוימים ליכולות מסוימות
|
|
||||||
|
|
||||||
### תיאוריות היררכיות
|
|
||||||
התיאוריות האלו קובעות שגם יכולת הG וגם יכולות קבוצתיות קיימות. כלומר, כל מבחן מורכב מ3 גורמים - `w1* G * w2 * G(specific)`. למשל, יש שלושה גורמים - ראייה, זיכרון, ותפיסה - שכל אחד ישפיע על סט אחר של יכולות - הבנה מילולית, חשיבה ויזואלית, ומטלות מכאניות - ושלושתם קשורים ביניהם גם בg'.
|
|
||||||
|
|
||||||
#### Cattel-Horn-Carroll's Three stratum
|
|
||||||
|
|
||||||
כמו ה[Big Five]() מתחום האישיות, [התיאוריה של קאטל, הורן וקארול](https://en.wikipedia.org/wiki/Cattell%E2%80%93Horn%E2%80%93Carroll_theory) ניסו לחלק את תחומי האינטיליגנציה לכמה קבוצות ברורות:
|
|
||||||
|
|
||||||
---שלב כללי---
|
|
||||||
* g' - היכולת הכללית
|
|
||||||
--- יכולות רחבות---
|
|
||||||
* אינטיליגנציה גמישה
|
|
||||||
היכולת לייצר פתרון חדש לבעיה מורכבת ולא מוכרת - דברים כמו לזהות קשר בין רעיונות שונים, הקשת מסקנות לוגיות. היכולת כמעט שאינה תלויה בכישורים ובידע קודם, ומתוארת כבסיס ביולוגי טבעי ואישי שנוכח בנו במידה שונה[^3].
|
|
||||||
> אתה אוכל צלופחים. הבעיה היא שהצלופחים אוהבים להתחפר בחול, ואתה לא יכול לתפוס אותם בחול. איך תופסים את הצלופחים? פתרון לבעיה הזו הוא אינטיליגנציה גמישה - אתה צריך לאלתר פתרון ולהמשיך להמציא פתרון אחרי שהצלופחים יעלו על התחבולה שלך.
|
|
||||||
לאינטיליגנציה גמישה יש מתאם חזק מאוד - קרוב ל1 - עם g' - אבל הם לא אותו הדבר: הזדקנות, למשל, משפיעה עליהן אחרת.
|
|
||||||
|
|
||||||
* אינטיליגנציה קריסטלית
|
|
||||||
יכולת השימוש בידע ובכישורים נרכשים לאורך החיים. כוללת שכילה, אבל תוך שימוש במידע שנוכח בנו קודם (כמו לנהוג?). זהו חידוש של החוקרים. האינטיליגנציה הקריסטלית היא אחד המאפיינים הכי בולטים שלנו כבני אדם - היכולת שלנו לאגור, לזכור ולהשתמש בידע קודם, ולא רק להגיב כאן ועכשיו.
|
|
||||||
* זיכרון ולמידה כלליים
|
|
||||||
* תפיסה חזותית רחבה
|
|
||||||
היכולת לעבד ולשנות תבניות במרחב לתצורות אחרות (איך יראה הארון הזה שם? ואם אנסר אותו בחצי? אצבע אותו בכחול?)
|
|
||||||
כמה a יש בדף הזה? שני המספרים האלה זהים? מהר מהר, תגיד לי, חצי דקה ושלום לכל הדף (מהירות תפיסה)[^2]
|
|
||||||
|
|
||||||
* תפיסה שמיעתית רחבה
|
|
||||||
חשיבה שמיעתית, זיהוי, הבנה, שילוב והבחנה בין צלילים, זיכרון דפוסי צליל
|
|
||||||
* יכולת שליפה רחבה
|
|
||||||
היכולת לאחות ולשלוף מידע מזיכרון לטווח הארוך ולעיתים מהטווח הקצר
|
|
||||||
* זריזות קוגניטיבית רחבה
|
|
||||||
* כמו לגעת עם האצבע והאגודל כמה שיותר מהר - מבחן לזוקן קוגניטיבי
|
|
||||||
* מהירות עיבוד וקבלת החלטות
|
|
||||||
היכולת לבצע מיומנויות שכבר נלמדו בצורה מהירה ומדויקת עם מחשבה מזערית, במיוחד תחת לחץ זמן; שימוש בתשומת לב וריכוז.
|
|
||||||
---שלב צר---
|
|
||||||
* יכולות מסוימות צרות (נמצאו 69 עד כה)
|
|
||||||
|
|
||||||
כלומר, g' מתווך מגוון רחב של יכולות כלליות, שבתורן מתווכות יכולות צרות יותר. אם אני חכם, אני אהיה נהדר בליטוף, ולכן אהיה נהדר גם בליטוף חתולים - יש יכולת כללית, יכולת ליטוף רחבה, ויכולת ליטוף מסוימת.
|
|
||||||
|
|
||||||
התיאוריה מתקשה להסביר תיאוריות *שלא* מתווכות דרך g' - למשל, אוטיסטים שמבריקים ביכולת אחת, וגרועים בכל דבר אחר - כמו אדם שמעולה בזיכרון, ופשוט גרוע בכל דבר אחר: g' יטען שאם הוא גרוע, הוא גרוע בהכל, אבל לאו דווקא.
|
|
||||||
|
|
||||||
חולשה בולטת של התיאוריות האלה היא תופעת ה**Equifinality** - הצלחה במטלה זהה בדרכים שונות. למשל, אם אני צריך להרים משקל כבד ואני שמאלי, אעשה את זה ביד שמאל, ומישהו אחר ביד ימין - ולמרות שאלו איברים שונים, הם יצליחו לעשות את אותה המשימה.
|
|
||||||
|
|
||||||
##### השפעת הגיל
|
|
||||||
הגיל משפיעה על כל יכולת אחרת, אבל רובן מגיעות לשיא סביב גיל 25 ודועכות בקצב מסוים אחר כך. יוצאת הדופן היא האינטיליגנציה הקריסטלית, שממשיכה לצמוח לאורך החיים.
|
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
[^1]: אין לי מושג, ולנחשון גם לא.
|
|
||||||
[^2]: זה לא נשמע מעניין, אומר נחשון, אבל זה מאוד מעניין ותזכרו את זה.
|
|
||||||
[^3]: זה רעיון מאוד חדש, ומוזר מאוד לחברות מסורתיות - לשיטתם אם אתה לא מכיר פתרון מסוים, *מישהו* צריך ללמד אותך. נחשון מספר על ספר של אישה מהמאה ה12 (היחס לנשים היה לא סבבה בכלל) שהערימה את דרכה לכדי להיות האפיפיור - בכל פעם היא נאלצה להתמודד עם אתגר אחר כדי לשכנע את השאר שהיא גבר, דוגמה לאינטיליגנציה גמישה מעולה.
|
|
||||||
Binary file not shown.
Binary file not shown.
Binary file not shown.
Binary file not shown.
Binary file not shown.
4
פילוסופיה/.obsidian/app.json
vendored
4
פילוסופיה/.obsidian/app.json
vendored
@@ -1 +1,3 @@
|
|||||||
{}
|
{
|
||||||
|
"rightToLeft": true
|
||||||
|
}
|
||||||
84
פילוסופיה/.obsidian/workspace.json
vendored
84
פילוסופיה/.obsidian/workspace.json
vendored
@@ -8,17 +8,18 @@
|
|||||||
"type": "tabs",
|
"type": "tabs",
|
||||||
"children": [
|
"children": [
|
||||||
{
|
{
|
||||||
"id": "63f1e298752a4e6e",
|
"id": "bb1c66f1767582eb",
|
||||||
"type": "leaf",
|
"type": "leaf",
|
||||||
"state": {
|
"state": {
|
||||||
"type": "markdown",
|
"type": "markdown",
|
||||||
"state": {
|
"state": {
|
||||||
"file": "הציטוטים.md",
|
"file": "לוגיקה/לוגיקה מודאלית.md",
|
||||||
"mode": "source",
|
"mode": "source",
|
||||||
|
"backlinks": true,
|
||||||
"source": false
|
"source": false
|
||||||
},
|
},
|
||||||
"icon": "lucide-file",
|
"icon": "lucide-file",
|
||||||
"title": "הציטוטים"
|
"title": "לוגיקה מודאלית"
|
||||||
}
|
}
|
||||||
}
|
}
|
||||||
]
|
]
|
||||||
@@ -40,7 +41,7 @@
|
|||||||
"state": {
|
"state": {
|
||||||
"type": "file-explorer",
|
"type": "file-explorer",
|
||||||
"state": {
|
"state": {
|
||||||
"sortOrder": "alphabetical"
|
"sortOrder": "byModifiedTime"
|
||||||
},
|
},
|
||||||
"icon": "lucide-folder-closed",
|
"icon": "lucide-folder-closed",
|
||||||
"title": "Files"
|
"title": "Files"
|
||||||
@@ -93,16 +94,17 @@
|
|||||||
"state": {
|
"state": {
|
||||||
"type": "backlink",
|
"type": "backlink",
|
||||||
"state": {
|
"state": {
|
||||||
|
"file": "אתיקה/החיים הרפלקטיביים.md",
|
||||||
"collapseAll": false,
|
"collapseAll": false,
|
||||||
"extraContext": false,
|
"extraContext": false,
|
||||||
"sortOrder": "alphabetical",
|
"sortOrder": "alphabetical",
|
||||||
"showSearch": false,
|
"showSearch": false,
|
||||||
"searchQuery": "",
|
"searchQuery": "",
|
||||||
"backlinkCollapsed": false,
|
"backlinkCollapsed": false,
|
||||||
"unlinkedCollapsed": true
|
"unlinkedCollapsed": false
|
||||||
},
|
},
|
||||||
"icon": "links-coming-in",
|
"icon": "links-coming-in",
|
||||||
"title": "Backlinks"
|
"title": "Backlinks for החיים הרפלקטיביים"
|
||||||
}
|
}
|
||||||
},
|
},
|
||||||
{
|
{
|
||||||
@@ -111,11 +113,12 @@
|
|||||||
"state": {
|
"state": {
|
||||||
"type": "outgoing-link",
|
"type": "outgoing-link",
|
||||||
"state": {
|
"state": {
|
||||||
|
"file": "אתיקה/החיים הרפלקטיביים.md",
|
||||||
"linksCollapsed": false,
|
"linksCollapsed": false,
|
||||||
"unlinkedCollapsed": true
|
"unlinkedCollapsed": true
|
||||||
},
|
},
|
||||||
"icon": "links-going-out",
|
"icon": "links-going-out",
|
||||||
"title": "Outgoing links"
|
"title": "Outgoing links from החיים הרפלקטיביים"
|
||||||
}
|
}
|
||||||
},
|
},
|
||||||
{
|
{
|
||||||
@@ -136,16 +139,18 @@
|
|||||||
"type": "leaf",
|
"type": "leaf",
|
||||||
"state": {
|
"state": {
|
||||||
"type": "outline",
|
"type": "outline",
|
||||||
"state": {},
|
"state": {
|
||||||
|
"file": "אתיקה/החיים הרפלקטיביים.md"
|
||||||
|
},
|
||||||
"icon": "lucide-list",
|
"icon": "lucide-list",
|
||||||
"title": "Outline"
|
"title": "Outline of החיים הרפלקטיביים"
|
||||||
}
|
}
|
||||||
}
|
}
|
||||||
]
|
]
|
||||||
}
|
}
|
||||||
],
|
],
|
||||||
"direction": "horizontal",
|
"direction": "horizontal",
|
||||||
"width": 300,
|
"width": 200,
|
||||||
"collapsed": true
|
"collapsed": true
|
||||||
},
|
},
|
||||||
"left-ribbon": {
|
"left-ribbon": {
|
||||||
@@ -158,22 +163,53 @@
|
|||||||
"command-palette:Open command palette": false
|
"command-palette:Open command palette": false
|
||||||
}
|
}
|
||||||
},
|
},
|
||||||
"active": "63f1e298752a4e6e",
|
"active": "bb1c66f1767582eb",
|
||||||
"lastOpenFiles": [
|
"lastOpenFiles": [
|
||||||
"חדשה/ניטשה/index.md",
|
"לוגיקה/מתקדמת.md",
|
||||||
"חדשה/ניטשה/coyote.jpg",
|
"לוגיקה/לוגיקה מודאלית.md",
|
||||||
"index.md",
|
"לוגיקה/הרצאה_7_-_5.12.22.pdf",
|
||||||
"Untitled.md",
|
"אתיקה/החיים הרפלקטיביים.md",
|
||||||
"חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה.md",
|
"יוונית/אריסטו/ניקומאכית.md",
|
||||||
|
"יוונית/אריסטו/אתיקה/אתיקה_1.pdf",
|
||||||
|
"יוונית/אריסטו/אתיקה/1.pptx",
|
||||||
|
"יוונית/אריסטו/אתיקה/1.pdf",
|
||||||
|
"יוונית/אריסטו/אתיקה",
|
||||||
|
"יוונית/אריסטו/1.pdf",
|
||||||
|
"יוונית/אריסטו/lu820031cma4t.tmp",
|
||||||
|
"יוונית/אריסטו/1.pptx",
|
||||||
|
"יוונית/אריסטו/אתיקה ניקומכית תשפה, מצגת שיעור 1 לאתר.pptx",
|
||||||
|
"יוונית/אריסטו/אתיקה.md",
|
||||||
|
"יוונית/אריסטו/index.md",
|
||||||
|
"מטאפיזיקה/אל.md",
|
||||||
|
"מטאפיזיקה/index.md.md",
|
||||||
|
"מטאפיזיקה/unicorn.jpg",
|
||||||
|
"מטאפיזיקה/_d2b87c54-a964-4a44-a439-b9719a5bed8a.jpg",
|
||||||
|
"מטאפיזיקה/haven.jpg",
|
||||||
|
"דת/ראיות.md",
|
||||||
|
"בודהיזם/index.md",
|
||||||
|
"חדשה/קאנט/טהורה.md",
|
||||||
|
"אתיקה/מטלות/lu70770141345.tmp",
|
||||||
|
"יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס/index.md",
|
||||||
"().md",
|
"().md",
|
||||||
|
"חדשה/קאנט/ביקורת.md",
|
||||||
|
"חדשה/ניטשה/index.md",
|
||||||
|
"הציטוטים.md",
|
||||||
|
"לוגיקה/battle.jpg",
|
||||||
|
"לוגיקה/20240921_172504_11EA1B63.jpg",
|
||||||
|
"לוגיקה/trump.jpg",
|
||||||
|
"אתיקה/examined.jpg",
|
||||||
|
"אתיקה/_0d986c7f-701f-40ab-b42a-14c43abc56b8.jpg",
|
||||||
|
"יוונית/אפלטון/אפולוגיה.md",
|
||||||
|
"פילוסופיה/יוונית/אפלטון/אפולוגיה.md",
|
||||||
|
"index.md",
|
||||||
"פסיכולוגיה.md",
|
"פסיכולוגיה.md",
|
||||||
"דת/חובה.md",
|
"חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה.md",
|
||||||
"חדשה/דת.md",
|
"מטאפיזיקה/banana.jpg",
|
||||||
"פילוסופיה/חדשה/דקארט.md",
|
"מטאפיזיקה/_df9a0cb7-6d00-4615-87d7-8edafb72d59e.jpg",
|
||||||
"חדשה/הגל/רוח.md",
|
"יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס/index.md.md",
|
||||||
"חדשה/index.md",
|
"יוונית/אפלטון/index.md",
|
||||||
"פילוסופיה/חדשה/בארקלי.md",
|
"פילוסופיה/דת/ראיות.md",
|
||||||
"פילוסופיה/חדשה",
|
"חדשה/קאנט.md",
|
||||||
"פילוסופיה"
|
"Untitled.md"
|
||||||
]
|
]
|
||||||
}
|
}
|
||||||
@@ -8,11 +8,11 @@ editor: markdown
|
|||||||
dateCreated: 2024-01-25T10:20:35.193Z
|
dateCreated: 2024-01-25T10:20:35.193Z
|
||||||
---
|
---
|
||||||
|
|
||||||
!!! info ""
|
!!! info "חומר הקורס"
|
||||||
[מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=49794), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2560065)
|
[מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=49794), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2560065)
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
^מקדש^ ^נאקסאן-סה,^ ^גאנגוון-דו,^ ^דרום^ ^קוריאה^
|
<small>מקדש נאקסאן-סה, גאנגוון-דו, דרום קוריאה</small>
|
||||||
|
|
||||||
!!! info ""
|
!!! info ""
|
||||||
[מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/__בודהיזם_כפילוסופיה_מצגת_1-3_.pdf), [מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/__בודהיזם_כפילוסופיה_מצגת_4-12_.pdf)
|
[מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/__בודהיזם_כפילוסופיה_מצגת_1-3_.pdf), [מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/__בודהיזם_כפילוסופיה_מצגת_4-12_.pdf)
|
||||||
|
|||||||
@@ -9,214 +9,295 @@ dateCreated: 2023-03-17T13:53:58.107Z
|
|||||||
---
|
---
|
||||||
|
|
||||||
## על ההוויה
|
## על ההוויה
|
||||||
!!! info "ציטוט"
|
|
||||||
|
|
||||||
כי אותו דבר הווה להוויה ולהכרה[^19]
|
|
||||||
|
|
||||||
For the same thing is for thinking and for being
|
> כי אותו דבר הווה להוויה ולהכרה[^19]
|
||||||
|
>
|
||||||
|
For the same thing is for thinking and for being
|
||||||
|
>
|
||||||
|
> > **פארמנידס**, ***על הטבע***
|
||||||
|
|
||||||
**פארמנידס**, ***על הטבע***
|
|
||||||
|
|
||||||
!!! warning ""
|
|
||||||
|
|
||||||
חוץ מאלוהים שום עצם אינו יכול להימצא ולא להיות מושג[^31].
|
>חוץ מאלוהים שום עצם אינו יכול להימצא ולא להיות מושג[^31].
|
||||||
|
>
|
||||||
**שפינוזה**, ***אתיקה***
|
> > **שפינוזה**, ***אתיקה***
|
||||||
|
|
||||||
## על החיים
|
## על החיים
|
||||||
---
|
---
|
||||||
> מה שהווה נאמר באופנים רבים, אבל תמיד כלפי מובן אחד וטבע אחד כלשהו, ולא רק בשיתוף השם[^15]
|
> מה שהווה נאמר באופנים רבים, אבל תמיד כלפי מובן אחד וטבע אחד כלשהו, ולא רק בשיתוף השם[^15]
|
||||||
|
>
|
||||||
|
> Being is meant in more than one way, but pointing towards one meaning and some one nature rather than ambiguously
|
||||||
|
> > **אריסטו**, ***מטאפיזיקה***
|
||||||
|
|
||||||
> Being is meant in more than one way, but pointing towards one meaning and some one nature rather than ambigiously
|
|
||||||
**אריסטו**, ***מטאפיזיקה***
|
|
||||||
{.success}
|
|
||||||
---
|
---
|
||||||
> כערימה מגובבת באקראי סדר העולם היפה ביותר...[^2]
|
> כערימה מגובבת באקראי סדר העולם היפה ביותר...[^2]
|
||||||
**היראקליטוס**, ***על הטבע***
|
> > **היראקליטוס**, ***על הטבע***
|
||||||
---
|
---
|
||||||
>This world is mere change, and this life, opinion[^10]
|
|
||||||
!!! success ""
|
|
||||||
**אאורליוס**, ***הגיונות***
|
|
||||||
---
|
|
||||||
> At fifteen I set my heart on learning; at thirty I took my stand; at forty I came to be free from doubts; at fifty I understood the Decree of Heaven; at sixty my ear was atuned; at seventy I followed my heart’s desire without overstepping the line[^25]
|
|
||||||
|
|
||||||
> **קונפיוציוס**, ***המאמרות***
|
> This world is mere change, and this life, opinion[^10]
|
||||||
|
> >**אאורליוס**, ***הגיונות***
|
||||||
|
|
||||||
---
|
---
|
||||||
|
|
||||||
|
> At fifteen I set my heart on learning; at thirty I took my stand; at forty I came to be free from doubts; at fifty I understood the Decree of Heaven; at sixty my ear was atuned; at seventy I followed my heart’s desire without overstepping the line[^25]
|
||||||
|
>
|
||||||
|
>> **קונפיוציוס**, ***המאמרות***
|
||||||
|
|
||||||
|
---
|
||||||
|
|
||||||
> I’m bound to die. If at once, I’ll go to my death; if somewhat later, I’ll eat my meal, since the hour has arrived for me to do so, and then die afterwards. And how? As suits someone who is giving back that which is not [^35]his own
|
> I’m bound to die. If at once, I’ll go to my death; if somewhat later, I’ll eat my meal, since the hour has arrived for me to do so, and then die afterwards. And how? As suits someone who is giving back that which is not [^35]his own
|
||||||
**Epictetus**, ***Discourses***
|
> > **Epictetus**, ***Discourses***
|
||||||
{.warning}
|
|
||||||
---
|
---
|
||||||
> חיים שאין בהם חקירה לא כדאי לו לאדם לחיותם[^3]
|
|
||||||
|
> חיים שאין בהם חקירה לא כדאי לו לאדם לחיותם[^3]
|
||||||
|
|
||||||
> The unexamined life is not worth living
|
> The unexamined life is not worth living
|
||||||
|
|
||||||
> **אפלטון** (מפי **סוקראטס**), ***אפולוגיה***
|
> > **אפלטון** (מפי **סוקראטס**), ***אפולוגיה***
|
||||||
---
|
|
||||||
> מתוך ליל חוסר ההכרה ביקיצה אל החיים מוצא את עצמו הרצון בתור פרט בעולם נטול סוף וגבול, בין אינספור פרטים, כולם שואפים, סובלים תועים; וכמו עקב חלום רע ממהר הוא לחזור אל חוסר ההכרה הישן[^20].
|
|
||||||
|
|
||||||
|
---
|
||||||
|
|
||||||
|
> מתוך ליל חוסר ההכרה ביקיצה אל החיים מוצא את עצמו הרצון בתור פרט בעולם נטול סוף וגבול, בין אינספור פרטים, כולם שואפים, סובלים תועים; וכמו עקב חלום רע ממהר הוא לחזור אל חוסר ההכרה הישן[^20].
|
||||||
|
>
|
||||||
> Awakened to life out of the night of unconsciousness, the will finds itself as an individual in an endless and boundless world, among innumerable individuals, all striving, suffering, and erring; and, as if through a troubled dream, it hurries back to the old unconsciousness
|
> Awakened to life out of the night of unconsciousness, the will finds itself as an individual in an endless and boundless world, among innumerable individuals, all striving, suffering, and erring; and, as if through a troubled dream, it hurries back to the old unconsciousness
|
||||||
>
|
>
|
||||||
**שופנהאואר**, ***על אפסות החיים ועל הסבל שבהם***
|
>
|
||||||
{.warning}
|
> > **שופנהאואר**, ***על אפסות החיים ועל הסבל שבהם***
|
||||||
|
|
||||||
---
|
---
|
||||||
|
|
||||||
> מה שרצית \[...\] מסתיים בכך: רצה משהו טוב יותר.
|
> מה שרצית \[...\] מסתיים בכך: רצה משהו טוב יותר.
|
||||||
What you have willed \[...\] ends thus: will something better[^40]
|
What you have willed \[...\] ends thus: will something better[^40]
|
||||||
**שופנהאואר**, ***על אפסות החיים ועל הסבל שבהם***
|
>
|
||||||
{.warning}
|
> > **שופנהאואר**, ***על אפסות החיים ועל הסבל שבהם***
|
||||||
## על האדם
|
|
||||||
> כל בני האדם חושקים מטבעם לדעת[^16]
|
|
||||||
|
|
||||||
|
## על האדם
|
||||||
|
|
||||||
|
> כל בני האדם חושקים מטבעם לדעת[^16]
|
||||||
|
>
|
||||||
> All human beings by nature stretch themselves out towards knowing
|
> All human beings by nature stretch themselves out towards knowing
|
||||||
**אריסטו**, ***מטאפיזיקה***
|
>
|
||||||
{.success}
|
> > **אריסטו**, ***מטאפיזיקה***
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
---
|
---
|
||||||
> Beginning to think is beginning to be undermined[^13]
|
> Beginning to think is beginning to be undermined[^13]
|
||||||
|
>
|
||||||
> Commencer à penser c'est commencer d'être miné
|
> Commencer à penser c'est commencer d'être miné
|
||||||
**קאמי**, ***המיתוס של סיזיפוס***
|
>
|
||||||
{.warning}
|
> > **קאמי**, ***המיתוס של סיזיפוס***
|
||||||
---
|
|
||||||
> It is better to be a human being dissatisfied than a pig satisfied; better to be Socrates dissatisfied than a fool satisfied[^18]
|
|
||||||
**מיל**, ***תועלתנות***
|
|
||||||
---
|
|
||||||
> Reflect that nothing merits admiration except the spirit, the impressiveness of which prevents it from being impressed by anything[^21]
|
|
||||||
|
|
||||||
> **Seneca**, ***Letters From a Stoic***
|
|
||||||
---
|
---
|
||||||
> What use is the ability to measure out a portion of an acre with an accuracy extending even to the bits which elude the measuring rod if I’m upset when some high-handed neighbour encroaches slightly on my property? The geometrician teaches me how I may avoid losing any fraction of my estates, but what I really want to learn is how to lose the lot and
|
|
||||||
[^22]still keep smiling
|
> It is better to be a human being dissatisfied than a pig satisfied; better to be Socrates dissatisfied than a fool satisfied[^18]
|
||||||
> **Seneca**, ***Letters From a Stoic***
|
>
|
||||||
|
> > **מיל**, ***תועלתנות***
|
||||||
|
|
||||||
---
|
---
|
||||||
|
|
||||||
|
> Reflect that nothing merits admiration except the spirit, the impressiveness of which prevents it from being impressed by anything[^21]
|
||||||
|
>
|
||||||
|
>> **Seneca**, ***Letters From a Stoic***
|
||||||
|
|
||||||
|
---
|
||||||
|
|
||||||
|
> What use is the ability to measure out a portion of an acre with an accuracy extending even to the bits which elude the measuring rod if I’m upset when some high-handed neighbour encroaches slightly on my property? The geometrician teaches me how I may avoid losing any fraction of my estates, but what I really want to learn is how to lose the lot and still keep smiling[^22]
|
||||||
|
>
|
||||||
|
> > **Seneca**, ***Letters From a Stoic***
|
||||||
|
---
|
||||||
|
|
||||||
> של כל הדברים האדם הוא קנה המידה,
|
> של כל הדברים האדם הוא קנה המידה,
|
||||||
של אלה שהווים
|
של אלה שהווים
|
||||||
כפי שהם הווים,
|
כפי שהם הווים,
|
||||||
של אלה שאינם הווים,
|
של אלה שאינם הווים,
|
||||||
כפי שאינם[^28]
|
כפי שאינם[^28]
|
||||||
***פרוטאגורס***
|
>
|
||||||
|
> > ***פרוטאגורס***
|
||||||
|
|
||||||
---
|
---
|
||||||
|
|
||||||
> שמחה היא מעבר של אדם משלמות קטנה יותר לשלמות גדולה יותר[^29]
|
> שמחה היא מעבר של אדם משלמות קטנה יותר לשלמות גדולה יותר[^29]
|
||||||
**שפינוזה**, ***אתיקה***
|
>
|
||||||
|
> > **שפינוזה**, ***אתיקה***
|
||||||
---
|
---
|
||||||
|
|
||||||
> האדם חושב.[^30]
|
> האדם חושב.[^30]
|
||||||
**שפינוזה**, ***אתיקה***
|
>
|
||||||
|
> > **שפינוזה**, ***אתיקה***
|
||||||
|
|
||||||
---
|
---
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
> הרוח קרע את עצמו מעל כל מה שהיה עד כה העולם של מציאותו ושל הדימוי שלו[^34]
|
> הרוח קרע את עצמו מעל כל מה שהיה עד כה העולם של מציאותו ושל הדימוי שלו[^34]
|
||||||
**הגל**, ***הפנמנולוגיה של הרוח***
|
>
|
||||||
{.warning}
|
>> **הגל**, ***הפנמנולוגיה של הרוח***
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
---
|
---
|
||||||
> כוחו של הרוח גדול רק כביטויו החיצוני, עומקו אינו אלא בשיעור שהוא מעז להתרחב ולאבד את עצמו בתוך פריסתו[^37]
|
|
||||||
**הגל**, ***הפנמנולוגיה של הרוח***
|
>כוחו של הרוח גדול רק כביטויו החיצוני, עומקו אינו אלא בשיעור שהוא מעז להתרחב ולאבד את עצמו בתוך פריסתו[^37]
|
||||||
|
>
|
||||||
|
>>**הגל**, ***הפנמנולוגיה של הרוח***
|
||||||
---
|
---
|
||||||
|
>
|
||||||
> \[...\] consciousness first reaches its turning point in self-consciousness, where it leaves behind the colorful semblance of the sensous world and the empty night of the supersensible other-worldly beyon and steps into the spiritual daylight of the present[^41]
|
> \[...\] consciousness first reaches its turning point in self-consciousness, where it leaves behind the colorful semblance of the sensous world and the empty night of the supersensible other-worldly beyon and steps into the spiritual daylight of the present[^41]
|
||||||
>
|
>
|
||||||
> **Hegel**, ***Phenemonology of the Spirit***
|
> > **Hegel**, ***Phenemonology of the Spirit***
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
> חופשי אני קורא לאדם המודרך רק על ידי התבונה. לכן, מי שנולד חופשי ונשאר חופשי, אין לו אלא אידאות הולמות...
|
> חופשי אני קורא לאדם המודרך רק על ידי התבונה. לכן, מי שנולד חופשי ונשאר חופשי, אין לו אלא אידאות הולמות...
|
||||||
>
|
>
|
||||||
> I call him free who is led by reason alone. Therefore, he who is born free and remains free, has only adequate ideas...
|
> I call him free who is led by reason alone. Therefore, he who is born free and remains free, has only adequate ideas...
|
||||||
>
|
>
|
||||||
> חופשי נקרא אותו דבר, הקיים מתוך הכרח טבעו בלבד, והנקבע לפעול על ידי עצמו בלבד
|
> חופשי נקרא אותו דבר, הקיים מתוך הכרח טבעו בלבד, והנקבע לפעול על ידי עצמו בלבד
|
||||||
> **שפינוזה**, ***אתיקה***
|
>
|
||||||
|
> > **שפינוזה**, ***אתיקה***
|
||||||
|
|
||||||
## על הקיום
|
## על הקיום
|
||||||
|
|
||||||
---
|
---
|
||||||
|
|
||||||
> זכור שתמות[^17]
|
> זכור שתמות[^17]
|
||||||
|
>
|
||||||
|
Memento Mori
|
||||||
|
|
||||||
!!! warning ""
|
|
||||||
Memento Mori
|
|
||||||
---
|
---
|
||||||
|
|
||||||
> The struggle itself toward the heights is enough to fill a man’s heart. One must imagine Sisyphus happy[^14]
|
> The struggle itself toward the heights is enough to fill a man’s heart. One must imagine Sisyphus happy[^14]
|
||||||
**קאמי**, ***המיתוס של סיזיפוס***
|
>
|
||||||
> {.success}
|
> **קאמי**, ***המיתוס של סיזיפוס***
|
||||||
|
|
||||||
---
|
---
|
||||||
|
|
||||||
> אנו עוברים ואיננו עוברים באותם הנהרות. אנחנו היננו ואנחנו איננו[^1].
|
> אנו עוברים ואיננו עוברים באותם הנהרות. אנחנו היננו ואנחנו איננו[^1].
|
||||||
**היראקליטוס**, ***על הטבע***
|
>
|
||||||
|
> > **היראקליטוס**, ***על הטבע***
|
||||||
---
|
---
|
||||||
|
|
||||||
> מי ייתן ונשמתי תמות מוות פילוסופיים[^7]
|
> מי ייתן ונשמתי תמות מוות פילוסופיים[^7]
|
||||||
|
>
|
||||||
> Moriatur anima mea mortem philosophorum
|
> Moriatur anima mea mortem philosophorum
|
||||||
|
>
|
||||||
|
> > **שטראוס**
|
||||||
|
|
||||||
> **שטראוס**
|
|
||||||
---
|
---
|
||||||
|
|
||||||
> כל דבר מעולה הוא קשה, כשם שהינו נדיר[^32]
|
> כל דבר מעולה הוא קשה, כשם שהינו נדיר[^32]
|
||||||
|
>
|
||||||
> Omnia præclara tam difficilia quam rara sunt
|
> Omnia præclara tam difficilia quam rara sunt
|
||||||
|
>
|
||||||
|
> **שפינוזה ,*אתיקה***
|
||||||
|
|
||||||
!!! success ""
|
|
||||||
**שפינוזה***, **אתיקה***
|
|
||||||
---
|
---
|
||||||
> הרי איש אינו יכול לתפוס בלא לתפוס שהוא תופס
|
|
||||||
|
|
||||||
|
> הרי איש אינו יכול לתפוס בלא לתפוס שהוא תופס
|
||||||
|
>
|
||||||
> **לוק**, ***מסה על שכל האדם***[^36]
|
> **לוק**, ***מסה על שכל האדם***[^36]
|
||||||
---
|
---
|
||||||
## על הצדק
|
## על הצדק
|
||||||
|
|
||||||
> וכך דינו של הצדק: שימשול הנעלה יותר על מי שנופל ממנו, ויגדל חלקו ממנו[^5]
|
> וכך דינו של הצדק: שימשול הנעלה יותר על מי שנופל ממנו, ויגדל חלקו ממנו[^5]
|
||||||
|
>
|
||||||
|
> **אפלטון** (מפי **קאליקלס**), ***גורגיאס***
|
||||||
|
|
||||||
!!! warning ""
|
|
||||||
**אפלטון** (מפי **קאליקלס**), ***גורגיאס***
|
|
||||||
---
|
---
|
||||||
|
|
||||||
> כי הלוגוס, שליט רב עוצמה הוא[^4]
|
> כי הלוגוס, שליט רב עוצמה הוא[^4]
|
||||||
|
>
|
||||||
> Speech is a powerful lord
|
> Speech is a powerful lord
|
||||||
|
>
|
||||||
|
> **גורגיאס**, ***בשבחי הלני***
|
||||||
|
|
||||||
!!! warning ""
|
|
||||||
**גורגיאס**, ***בשבחי הלני***
|
|
||||||
---
|
---
|
||||||
|
|
||||||
> החזק עושה את מה שהוא חפץ לעשות, והחלש סובל את מה שהוא חייב לסבול[^6]
|
> החזק עושה את מה שהוא חפץ לעשות, והחלש סובל את מה שהוא חייב לסבול[^6]
|
||||||
|
>
|
||||||
|
> > **תוקידידס**, ***תולדות המלחמה הפלופונסית***
|
||||||
|
|
||||||
!!! warning ""
|
|
||||||
**תוקידידס**, ***תולדות המלחמה הפלופונסית***
|
|
||||||
---
|
---
|
||||||
> Is this what power amounted to? Is that all that the antechamber, chamberlains, and armed guards meant? Was it for this that I listened to so many lectures? It is really nothing at all, and yet I prepared for it as though it were something of great consequence [^38]
|
|
||||||
|
|
||||||
> **Epcitetus**, ***Discourses***
|
> Is this what power amounted to? Is that all that the antechamber, chamberlains, and armed guards meant? Was it for this that I listened to so many lectures? It is really nothing at all, and yet I prepared for it as though it were something of great consequence [^38]
|
||||||
|
>
|
||||||
|
>> **Epcitetus**, ***Discourses***
|
||||||
|
|
||||||
---
|
---
|
||||||
|
|
||||||
## על המוסר
|
## על המוסר
|
||||||
---
|
---
|
||||||
|
|
||||||
> האם אהובה היא החסידות מפני שחסידות היא, או מפני שהיא אהובה, על כן היא חסידות?[^8]
|
> האם אהובה היא החסידות מפני שחסידות היא, או מפני שהיא אהובה, על כן היא חסידות?[^8]
|
||||||
|
>
|
||||||
|
> > **אפלטון** (מפי **סוקראטס**), ***אאותיפרון***
|
||||||
|
|
||||||
> **אפלטון** (מפי **סוקראטס**), ***אאותיפרון***
|
|
||||||
---
|
---
|
||||||
|
|
||||||
> וליבנו אומר לנו שהטוב הוא דבר-מה השייך לבעליו עצמו ושאינו ניתן להיפרד ממנו[^9]
|
> וליבנו אומר לנו שהטוב הוא דבר-מה השייך לבעליו עצמו ושאינו ניתן להיפרד ממנו[^9]
|
||||||
|
>
|
||||||
> **אריסטו**, ***אתיקה ניקומאכית***
|
> **אריסטו**, ***אתיקה ניקומאכית***
|
||||||
|
|
||||||
---
|
---
|
||||||
|
|
||||||
> עשה פעולתך כל שהאנושות, הן שבך הן שבכל איש אחר, תשמש לך לעולם גם תכלית ולעולם לא אמצעי בלבד[^12]
|
> עשה פעולתך כל שהאנושות, הן שבך הן שבכל איש אחר, תשמש לך לעולם גם תכלית ולעולם לא אמצעי בלבד[^12]
|
||||||
|
>
|
||||||
|
> > **קאנט**, ***הנחת יסוד למטאפיזיקה מוסרית***
|
||||||
|
|
||||||
!!! info ""
|
|
||||||
**קאנט**, ***הנחת יסוד למטאפיזיקה מוסרית***
|
|
||||||
---
|
---
|
||||||
|
|
||||||
> Try also how a good man's life will agree with thee. Thou hast had experience of that other kind of life: make now trial of this also[^11]
|
> Try also how a good man's life will agree with thee. Thou hast had experience of that other kind of life: make now trial of this also[^11]
|
||||||
|
>
|
||||||
|
> > **אאורליוס**, ***הגיונות***
|
||||||
|
|
||||||
> **אאורליוס**, ***הגיונות***
|
|
||||||
---
|
---
|
||||||
|
|
||||||
> No man’s good by accident. Virtue has to be learnt. Pleasure is a poor and petty thing. No value should be set on it: it’s something we share with dumb animals – the minutest, most insignificant creatures scutter after it. Glory’s an empty, changeable thing, as fickle as the weather. Poverty’s no evil to anyone unless he kicks against it. Death is not an evil. What is it then? The one law mankind has that is free of all discrimination. \[...\] Philosophy has no business to supply vice with excuses[^24]
|
> No man’s good by accident. Virtue has to be learnt. Pleasure is a poor and petty thing. No value should be set on it: it’s something we share with dumb animals – the minutest, most insignificant creatures scutter after it. Glory’s an empty, changeable thing, as fickle as the weather. Poverty’s no evil to anyone unless he kicks against it. Death is not an evil. What is it then? The one law mankind has that is free of all discrimination. \[...\] Philosophy has no business to supply vice with excuses[^24]
|
||||||
|
>
|
||||||
|
> >**סנקה**, ***מכתבים ללוקילוס***
|
||||||
|
|
||||||
> **סנקה**, ***מכתבים ללוקילוס***
|
|
||||||
---
|
---
|
||||||
|
|
||||||
> Only when the cold season comes is the point brought home that the pine and the cypress are the last to lose their leaves[^26]
|
> Only when the cold season comes is the point brought home that the pine and the cypress are the last to lose their leaves[^26]
|
||||||
|
>
|
||||||
|
> >**קונפיוציוס**, ***המאמרות***
|
||||||
|
|
||||||
> **קונפיוציוס**, ***המאמרות***
|
|
||||||
---
|
---
|
||||||
|
|
||||||
> There is no "being" behind doing, effecting, becoming; "the doer" is merely a fiction added to the deed. The deed is everything[^27]
|
> There is no "being" behind doing, effecting, becoming; "the doer" is merely a fiction added to the deed. The deed is everything[^27]
|
||||||
|
>
|
||||||
|
> **ניטשה**, ***על הגיניאולוגיה של המוסר***
|
||||||
|
|
||||||
!!! warning ""
|
|
||||||
**ניטשה**, ***על הגיניאולוגיה של המוסר***
|
|
||||||
---
|
---
|
||||||
|
|
||||||
> When you wake up in the morning, tell yourself: the people I deal with today will be meddling, ungrateful, arrogant, dishonest, jealous and surly. They are like this because they can’t tell good from evil[^33]
|
> When you wake up in the morning, tell yourself: the people I deal with today will be meddling, ungrateful, arrogant, dishonest, jealous and surly. They are like this because they can’t tell good from evil[^33]
|
||||||
**אאורליוס**, ***הגיונות***
|
>
|
||||||
{.success}
|
> > **אאורליוס**, ***הגיונות***
|
||||||
|
|
||||||
---
|
---
|
||||||
|
|
||||||
> Pathei Mathos
|
> Pathei Mathos
|
||||||
|
>
|
||||||
> הסבל מלמד[^39]
|
> הסבל מלמד[^39]
|
||||||
|
>
|
||||||
|
> > **סופוקלס**, ***המלך אדיפוס***
|
||||||
|
|
||||||
!!! warning ""
|
|
||||||
**סופוקלס**, ***המלך אדיפוס***
|
|
||||||
---
|
---
|
||||||
|
|
||||||
|
> Sapere aude!
|
||||||
|
>
|
||||||
|
> העז לדעת!
|
||||||
|
>
|
||||||
|
> **קאנט, *תשובה לשאלה - מהי נאורות?***
|
||||||
|
|
||||||
|
---
|
||||||
|
|
||||||
|
> Citizens of Athens, aren’t you ashamed to care so much about making all the money you can and advancing your reputation and prestige, while for truth and wisdom and the improvement of your souls you have no thought or care?
|
||||||
|
>
|
||||||
|
> אזרחי אתונה, הרי אינכם מתביישים לדאוג לכסף, שירבה בידכם ככל האפשר, ולשם ולכבוד, ואילו לתבונה ולאמת ולנשמתכם, שתהא טובה ככל האפשר, אינכם דואגים ואינכם שמים לב ?
|
||||||
|
>
|
||||||
|
> > **סוקראטס, *אפולוגיה***
|
||||||
|
|
||||||
[^1]: [היראקליטוס](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/היראקליטוס-ופארמנידס#היראקליטוס), [רסיס 49](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/היראקליטוס-ופארמנידס#היראקליטוס)
|
[^1]: [היראקליטוס](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/היראקליטוס-ופארמנידס#היראקליטוס), [רסיס 49](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/היראקליטוס-ופארמנידס#היראקליטוס)
|
||||||
[^2]: [היראקליטוס](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/היראקליטוס-ופארמנידס#היראקליטוס), [רסיס 124](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/היראקליטוס-ופארמנידס#היראקליטוס)
|
[^2]: [היראקליטוס](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/היראקליטוס-ופארמנידס#היראקליטוס), [רסיס 124](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/היראקליטוס-ופארמנידס#היראקליטוס)
|
||||||
[^3]: [אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון), [*אפולוגיה*](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/אפולוגיה), 38a
|
[^3]: [אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון), [*אפולוגיה*](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/אפולוגיה), 38a
|
||||||
|
|||||||
@@ -7,10 +7,9 @@ tags: שנה א, פילוסופיה, סמסטר ב, פילוסופיה חדשה,
|
|||||||
editor: markdown
|
editor: markdown
|
||||||
dateCreated: 2024-02-26T12:23:14.719Z
|
dateCreated: 2024-02-26T12:23:14.719Z
|
||||||
---
|
---
|
||||||
|
!!! info ""
|
||||||
|
[טקסט (עברית)](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ_-_המונדולוגיה.pdf), [אנגלית](/פילוסופיה/חדשה/leibniz_-_the_monadology.pdf)
|
||||||
|
|
||||||
> [טקסט (עברית)](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ_-_המונדולוגיה.pdf),
|
|
||||||
[אנגלית](/פילוסופיה/חדשה/leibniz_-_the_monadology.pdf)
|
|
||||||
{.is-info}
|
|
||||||
|
|
||||||
הפילוסופיה של לייבניץ היא פיתוח מסוים של [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט), אך ניכרת בה השפעה של [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה). היכן שדקארט כונן את [העצמים הנבראים](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#עצם-אינסופי-ועצם-נברא), ושפינוזה קובע ש[רק האל הוא עצם](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה#משפטים), לייבניץ סבור כי העצם היחיד הוא ה**מונדה** - חלקיקים רוחניים קטנטנים, אינסופיים בכמותם, ובלתי-ניתנים לחלוקה, אותם הוא מגדיר כ*עצם פשוט*. משום שעצם בהכרח לא ניתן לחלוקה, וחומר בהכרח ניתן לחלוקה[^5], לייבניץ סבור, בניגוד להוגים יוונים קדמונים כמו [האטומיסטים](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/חומרניים) כי הדברים היחידים שעונים להגדרת העצם - קרי, עצמאיים, פשוטים ובלתי-ניתנים לחלוקה, הם רוחניים בלבד; העצם החומרי הוא כשל לוגי לשיטתו. המציאות כולה אינה יחסי גומלין בין רוח לחומר, או ביטוי של עצם אחד, אלא היחסים בין אינסוף המונדות - ה*ריקוד המוני* - שנשגבים מבינתנו. את הריקוד הזה מכנה לייבניץ *הרמוניה טבועה מראש*. לייבניץ סבור שבין המונדות אין שום קשר, או סיבתיות - אלא התאמה מלאה ומושלמת, מכורח טבע המציאות - מכאן מגיע ה*טבועה מראש*. המציאות הוא לא ריבוי אקראי של יחידות, אלא מארג בלתי תלוי, המתנהל בהתאמה.
|
הפילוסופיה של לייבניץ היא פיתוח מסוים של [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט), אך ניכרת בה השפעה של [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה). היכן שדקארט כונן את [העצמים הנבראים](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#עצם-אינסופי-ועצם-נברא), ושפינוזה קובע ש[רק האל הוא עצם](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה#משפטים), לייבניץ סבור כי העצם היחיד הוא ה**מונדה** - חלקיקים רוחניים קטנטנים, אינסופיים בכמותם, ובלתי-ניתנים לחלוקה, אותם הוא מגדיר כ*עצם פשוט*. משום שעצם בהכרח לא ניתן לחלוקה, וחומר בהכרח ניתן לחלוקה[^5], לייבניץ סבור, בניגוד להוגים יוונים קדמונים כמו [האטומיסטים](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/חומרניים) כי הדברים היחידים שעונים להגדרת העצם - קרי, עצמאיים, פשוטים ובלתי-ניתנים לחלוקה, הם רוחניים בלבד; העצם החומרי הוא כשל לוגי לשיטתו. המציאות כולה אינה יחסי גומלין בין רוח לחומר, או ביטוי של עצם אחד, אלא היחסים בין אינסוף המונדות - ה*ריקוד המוני* - שנשגבים מבינתנו. את הריקוד הזה מכנה לייבניץ *הרמוניה טבועה מראש*. לייבניץ סבור שבין המונדות אין שום קשר, או סיבתיות - אלא התאמה מלאה ומושלמת, מכורח טבע המציאות - מכאן מגיע ה*טבועה מראש*. המציאות הוא לא ריבוי אקראי של יחידות, אלא מארג בלתי תלוי, המתנהל בהתאמה.
|
||||||
|
|
||||||
|
|||||||
@@ -1,6 +1,9 @@
|
|||||||
!!! info "[מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=55546#section-0), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2850864)"
|
title: מעבר לטוב ורוע
|
||||||
|
|
||||||
# מיהו ניטשה?
|
!!! info "חומר הקורס"
|
||||||
|
[מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=55546#section-0), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2850864)
|
||||||
|
|
||||||
|
## מיהו ניטשה?
|
||||||
|
|
||||||
במערב ובישראל החילונית, למילה **דת** יש קונוטציה שלילית במידת מה, בעוד של**רוחניות** יש קונוטציה חיובית, בפרט לרוחניות של מסורות פגאניות, מן המזרח. הקשר הזה הולך ועולה יחד עם המעמד הכלכלי-חברתי.
|
במערב ובישראל החילונית, למילה **דת** יש קונוטציה שלילית במידת מה, בעוד של**רוחניות** יש קונוטציה חיובית, בפרט לרוחניות של מסורות פגאניות, מן המזרח. הקשר הזה הולך ועולה יחד עם המעמד הכלכלי-חברתי.
|
||||||
|
|
||||||
@@ -19,12 +22,14 @@
|
|||||||
|
|
||||||
*מצפון רע*, שנובע מהעמדה המטאפיזית שהאנשים נוקטים מעצם אמונות אלו; הם אינם מודעים להצהרה המטאפיזית בנקיטת עמדה כלשהי. ניטשה ער לעניין הזה, וחושף אותו -
|
*מצפון רע*, שנובע מהעמדה המטאפיזית שהאנשים נוקטים מעצם אמונות אלו; הם אינם מודעים להצהרה המטאפיזית בנקיטת עמדה כלשהי. ניטשה ער לעניין הזה, וחושף אותו -
|
||||||
|
|
||||||
> Nietzche is us
|
> Nietzche is us.
|
||||||
|
>
|
||||||
> Allan Bloom[^2]
|
> Allan Bloom[^2]
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
> I know my fate. One day my name will be associated with the memory of something tremendous — a crisis without equal on earth, the most profound collision of conscience, a decision that was conjured up against everything that had been believed, demanded, hallowed so far. I am no man, I am dynamite.
|
> I know my fate. One day my name will be associated with the memory of something tremendous — a crisis without equal on earth, the most profound collision of conscience, a decision that was conjured up against everything that had been believed, demanded, hallowed so far. I am no man, I am dynamite.
|
||||||
|
>
|
||||||
> *למה אני גורל, Ecce Homo*[^3]
|
> *למה אני גורל, Ecce Homo*[^3]
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
@@ -37,7 +42,7 @@
|
|||||||
על צדקתו של ניטשה אפשר להתווכח, אבל אין ספק שמדובר בפילוסוף *ענק*.
|
על צדקתו של ניטשה אפשר להתווכח, אבל אין ספק שמדובר בפילוסוף *ענק*.
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
# סכנות ומכשולים בלימוד ניטשה
|
## סכנות ומכשולים בלימוד ניטשה
|
||||||
|
|
||||||
ניטשה לא כתב בסגנון של [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט)[^4]; הפרוזה שלו היא מהגדולות שבשפה הגרמנית. ניטשה מתאר את עצמו ככותב *Aphorisms* - *פתגמים*. הפתגמים נראים שלופים מהמותן וחסרי כל הקשר, אבל יש מאחוריהם סדר מתכוון. הוא אינו *Boulevardier[^5]* חובבן, אלא כתב בצורה כזה בכוונה. זכרו, ניטשה קרא והכיר את שופנהאואר ואת [הגל](/פילוסופיה/חדשה/הגל) ואת [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה), ולא בחר לכתוב בשיטות הסבוכות שלהם: הוא ביקש לשתול את הפתגמים האלו בתודעה שלנו, כדי שיתפוצצו שם אחר כך. הוא אוהב *לזעזע את האנשים מן השורה*, בהמון פאתוס והגזמה.
|
ניטשה לא כתב בסגנון של [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט)[^4]; הפרוזה שלו היא מהגדולות שבשפה הגרמנית. ניטשה מתאר את עצמו ככותב *Aphorisms* - *פתגמים*. הפתגמים נראים שלופים מהמותן וחסרי כל הקשר, אבל יש מאחוריהם סדר מתכוון. הוא אינו *Boulevardier[^5]* חובבן, אלא כתב בצורה כזה בכוונה. זכרו, ניטשה קרא והכיר את שופנהאואר ואת [הגל](/פילוסופיה/חדשה/הגל) ואת [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה), ולא בחר לכתוב בשיטות הסבוכות שלהם: הוא ביקש לשתול את הפתגמים האלו בתודעה שלנו, כדי שיתפוצצו שם אחר כך. הוא אוהב *לזעזע את האנשים מן השורה*, בהמון פאתוס והגזמה.
|
||||||
|
|
||||||
@@ -53,6 +58,7 @@
|
|||||||
I need only to speak with one of the "educated" who come to the Upper Engadine for the summer, and I am convinced that I do _not_ live.
|
I need only to speak with one of the "educated" who come to the Upper Engadine for the summer, and I am convinced that I do _not_ live.
|
||||||
>
|
>
|
||||||
Under these circumstances I have a duty against which my habits, even more the pride of my instincts, revolt at bottom—namely, to say: _Hear me! For I am such and such a person. Above all, do not mistake me for someone else._
|
Under these circumstances I have a duty against which my habits, even more the pride of my instincts, revolt at bottom—namely, to say: _Hear me! For I am such and such a person. Above all, do not mistake me for someone else._
|
||||||
|
>
|
||||||
> *Ecce Homo*, פתיח
|
> *Ecce Homo*, פתיח
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
@@ -63,9 +69,10 @@ Under these circumstances I have a duty against which my habits, even more the p
|
|||||||
אבל, שימו לב לא להתמקד ברכילות מחייו של ניטשה, כמו זה שהוא התחרפן, התאהב, ורב עם המלחין הנאצי וואגנר[^12], אלא להתמקד בו כפילוסוף, שיש לו אמרה חיובית על טבע האדם, וטבע העולם כולו, למרות שהוא קורא תיגר על כל המסורת הפילוסופית שקדמה לו ושואף להחריבה[^13].
|
אבל, שימו לב לא להתמקד ברכילות מחייו של ניטשה, כמו זה שהוא התחרפן, התאהב, ורב עם המלחין הנאצי וואגנר[^12], אלא להתמקד בו כפילוסוף, שיש לו אמרה חיובית על טבע האדם, וטבע העולם כולו, למרות שהוא קורא תיגר על כל המסורת הפילוסופית שקדמה לו ושואף להחריבה[^13].
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
# מילון מונחים ניטשאני
|
## מילון מונחים ניטשאני
|
||||||
|
|
||||||
|
### ניהיליזם
|
||||||
|
|
||||||
## ניהיליזם
|
|
||||||
הגותו של ניטשה מתחילה בהבחנה - התרבות המערבית עוצבה בידיי שני גורמים עיקריים: אפלטון, והנצרות. האופק התרבותי הזה וכל מי שהושפע ממנו קורס לנגד עינינו, בנאורות וקריסת הנצרות, והותיר אותנו במצב של **ניהיליזם** - מלשון *nihil* - כלום. כלומר, הערכים הגבוהים ביותר מתרוקנים מערכיותם, ונותרים חלולים.
|
הגותו של ניטשה מתחילה בהבחנה - התרבות המערבית עוצבה בידיי שני גורמים עיקריים: אפלטון, והנצרות. האופק התרבותי הזה וכל מי שהושפע ממנו קורס לנגד עינינו, בנאורות וקריסת הנצרות, והותיר אותנו במצב של **ניהיליזם** - מלשון *nihil* - כלום. כלומר, הערכים הגבוהים ביותר מתרוקנים מערכיותם, ונותרים חלולים.
|
||||||
|
|
||||||
במצב כזה, אנחנו לא יכולים לבחור. אנחנו בוחרים בהתאם לערכים - אבל אם לערכים אין תוקף, אנחנו נשארים במעיין מדבר תודעתי ערכי.
|
במצב כזה, אנחנו לא יכולים לבחור. אנחנו בוחרים בהתאם לערכים - אבל אם לערכים אין תוקף, אנחנו נשארים במעיין מדבר תודעתי ערכי.
|
||||||
@@ -74,17 +81,23 @@ Under these circumstances I have a duty against which my habits, even more the p
|
|||||||
> סוף *המדע העליז*
|
> סוף *המדע העליז*
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
## מות האל
|
### מות האל
|
||||||
|
|
||||||
|
!!! info ""
|
||||||
|
[טקסט - מות האלוהים](/פילוסופיה/חדשה/ניטשה/האלוהים מת.pdf)
|
||||||
|
|
||||||
המקור של אותו הניהיליזם הוא **מות האל** - שהוא בעצמו רק פנים לעמדה האפלטונית: קיומו של שכל כלשהו, שלא מושפע מרעיונות ומדחפים וחווה מעיין *טוב כשלעצמו* כזה (נשמע), שנמצא מעבר[^15] לרצונות ומבעים החולפים שלנו. זו העמדה שנבנתה עליה הנצרות, שהפיצה אותה לכל קצוות תבל.
|
המקור של אותו הניהיליזם הוא **מות האל** - שהוא בעצמו רק פנים לעמדה האפלטונית: קיומו של שכל כלשהו, שלא מושפע מרעיונות ומדחפים וחווה מעיין *טוב כשלעצמו* כזה (נשמע), שנמצא מעבר[^15] לרצונות ומבעים החולפים שלנו. זו העמדה שנבנתה עליה הנצרות, שהפיצה אותה לכל קצוות תבל.
|
||||||
|
|
||||||
### האדם האחרון
|
### האדם האחרון
|
||||||
|
|
||||||
הניהילזם יכול להוביל לניוון מוחלט של רוח האדם - מצב שניטשה מכנה **האדם האחרון**: האדם הבורגני, דמוקרטי, מחולן, שבע - אתם (אוי). אדם שאין בו *Brand* - אש - שלא יוצר כוכבים חודשים וחי לאורם. זה יכול לקרות - זה אפילו הכיוון היותר סביר.
|
הניהילזם יכול להוביל לניוון מוחלט של רוח האדם - מצב שניטשה מכנה **האדם האחרון**: האדם הבורגני, דמוקרטי, מחולן, שבע - אתם (אוי). אדם שאין בו *Brand* - אש - שלא יוצר כוכבים חודשים וחי לאורם. זה יכול לקרות - זה אפילו הכיוון היותר סביר.
|
||||||
|
|
||||||
אפשרות אחרת היא התחדשות של התרבות הרוחנית האנושית - משהו שלא יתבסס על *מעבר*, אלא על משמעות חדשה, ש*אנחנו* ניצור בכוחות עצמנו ובמודע. ניטשה חושב שאם זה יקרה, וכדי שזה יקרה, זה ייצא מאנשים שמסוגלים לחיות באותו ניהיליזם **ולצאת ממנו** - בכוחות עצמם!
|
אפשרות אחרת היא התחדשות של התרבות הרוחנית האנושית - משהו שלא יתבסס על *מעבר*, אלא על משמעות חדשה, ש*אנחנו* ניצור בכוחות עצמנו ובמודע. ניטשה חושב שאם זה יקרה, וכדי שזה יקרה, זה ייצא מאנשים שמסוגלים לחיות באותו ניהיליזם **ולצאת ממנו** - בכוחות עצמם!
|
||||||
|
|
||||||
משה רבנו לא חושב ש*הוא* כתב את לוחות הברית - הוא רק ה"פה". רוסו אומר שהם *מכבדים את האל בחוכמתם שלהם* - הם אומרים משהו יפה וזורקים אותו לאלוהים.
|
משה רבנו לא חושב ש*הוא* כתב את לוחות הברית - הוא רק ה"פה". רוסו אומר שהם *מכבדים את האל בחוכמתם שלהם* - הם אומרים משהו יפה וזורקים אותו לאלוהים.
|
||||||
### האל-אדם
|
### העל-אדם
|
||||||
לעומתם, אותם אחרים שיתגברו על הניהיליהזם יהיו **אל-אדם** - **Ubermensch**. ניטשה בהכשרתו היה פילולוג של פילוסופיה יוונית, וקצת כמו שהאפלטון כתב את משל המערה, שדרכו נתעורר ממצב הבורות, ניטשה מבקש להוציא אותנו ממצב של אבדון; אך היכן שמשל המערה מבקש להוציא אותנו למצב של טוב מוחלט, ניטשה מבקש להראות לנו שהמערה היא יציר שכלנו, התפיסה שלנו. ניטשה, כפילולוג, שם לעצמו את אפלטון כיריב ראוי, שכיבד אותו כפילוסוף הגדול בכל הזמנים.
|
|
||||||
|
לעומתם, אותם אחרים שיתגברו על הניהיליהזם יהיו **על-אדם** - **Ubermensch**. ניטשה בהכשרתו היה פילולוג של פילוסופיה יוונית, וקצת כמו שהאפלטון כתב את משל המערה, שדרכו נתעורר ממצב הבורות, ניטשה מבקש להוציא אותנו ממצב של אבדון; אך היכן שמשל המערה מבקש להוציא אותנו למצב של טוב מוחלט, ניטשה מבקש להראות לנו שהמערה היא יציר שכלנו, התפיסה שלנו. ניטשה, כפילולוג, שם לעצמו את אפלטון כיריב ראוי, שכיבד אותו כפילוסוף הגדול בכל הזמנים.
|
||||||
|
|
||||||
ניטשה מבקש לאבחן את הבעיה, ולפרוץ את הדרך לפילוסופים של העתיד ליצור את אותה משמעות חדשה, ולחמש אותם בשתי עובדות עיקריות:
|
ניטשה מבקש לאבחן את הבעיה, ולפרוץ את הדרך לפילוסופים של העתיד ליצור את אותה משמעות חדשה, ולחמש אותם בשתי עובדות עיקריות:
|
||||||
|
|
||||||
@@ -102,6 +115,7 @@ Under these circumstances I have a duty against which my habits, even more the p
|
|||||||
הכוונה היא לא לאלוהים ממש - אלא ל*רעיון* של האלוהים; ניטשה לא משחק ב[הוכחות לקיום האל](/פילוסופיה/דת/הוכחות), אלא מציב קביעה תרבותית רוחנית: אתם לא מחזיקים ברעיון הזה, של ה*מעבר*[^15]. ניטשה מחזיק מאירופה את התרבות החשובה בעולם, לא כי היא ירשה את היוונים דרך הנצרות, אלא כי היא הראשונה שמתמודדת עם משבר הניהיליזם - ומה שהיא חווה עכשיו יחווה בסופו של דבר העולם כולו. ניטשה סבור שהנצרות היא זו שהרגה את האל, כי היא חינכה אותנו לאהבת אמת ולדרוש אותה בתוך עצמנו (*תמצא את ישו בלב שלך*) - הנצרות חקרה את האלוהים כל כך טוב, עד שהיא הפריכה אותו.
|
הכוונה היא לא לאלוהים ממש - אלא ל*רעיון* של האלוהים; ניטשה לא משחק ב[הוכחות לקיום האל](/פילוסופיה/דת/הוכחות), אלא מציב קביעה תרבותית רוחנית: אתם לא מחזיקים ברעיון הזה, של ה*מעבר*[^15]. ניטשה מחזיק מאירופה את התרבות החשובה בעולם, לא כי היא ירשה את היוונים דרך הנצרות, אלא כי היא הראשונה שמתמודדת עם משבר הניהיליזם - ומה שהיא חווה עכשיו יחווה בסופו של דבר העולם כולו. ניטשה סבור שהנצרות היא זו שהרגה את האל, כי היא חינכה אותנו לאהבת אמת ולדרוש אותה בתוך עצמנו (*תמצא את ישו בלב שלך*) - הנצרות חקרה את האלוהים כל כך טוב, עד שהיא הפריכה אותו.
|
||||||
|
|
||||||
> You see what is was that really triumphed over the christian god? ... looking at nature as if it were a proof of goodness... as if everything had providence... all of this is over now.
|
> You see what is was that really triumphed over the christian god? ... looking at nature as if it were a proof of goodness... as if everything had providence... all of this is over now.
|
||||||
|
>
|
||||||
> The Gay Science
|
> The Gay Science
|
||||||
|
|
||||||
ניטשה הוא אויב מר של הנצרות, אבל מכיר אותה היטב וער למעלותיה. לכן, מות האלוהים הוא הקטסטרופה הרוחנית האיומה ביותר שקרתה בהיסטוריה.
|
ניטשה הוא אויב מר של הנצרות, אבל מכיר אותה היטב וער למעלותיה. לכן, מות האלוהים הוא הקטסטרופה הרוחנית האיומה ביותר שקרתה בהיסטוריה.
|
||||||
@@ -122,6 +136,221 @@ Under these circumstances I have a duty against which my habits, even more the p
|
|||||||
|
|
||||||
הפילוסופיה, אפוא, כמעצבת את הערכים החדשים, נושאת עליה פתאום נטל אדיר - המשכיות האנושות כולה - שלא כמו הפילוסופיה האזוטרית של אפלטון.
|
הפילוסופיה, אפוא, כמעצבת את הערכים החדשים, נושאת עליה פתאום נטל אדיר - המשכיות האנושות כולה - שלא כמו הפילוסופיה האזוטרית של אפלטון.
|
||||||
|
|
||||||
|
## איך אלים מתים?
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
!!! info ""
|
||||||
|
[טקסט - שקיעת האלילים](/פילוסופיה/חדשה/ניטשה/שקיעת האלילים.pdf)
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
מיהם אותם ה*אלילים*? זו לא טיילור סוויפט. ב*שקיעת האלילים*[^25] (או - *איך מתפלספים עם פטיש[^26]*), ניטשה מגולל בפניהו את *תולדותיה של הטעות* (היא ה[פילוסופיה הנוצרית](/פילוסופיה/נוצרית) והאפלטונית) ואת תהליך מותה הקרב של אותה הטעות. ניטשה מנכיח לנו איך רעיונות מופיעים בעולם, משנים את צורתם - ומתים.
|
||||||
|
|
||||||
|
!!! info
|
||||||
|
בתיאור של ניטשה יש משהו מאוד [הגליאני](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח) - הוא מתאר את השלבים הרוחניים בהתפתחותה, צמיחתה ומותה הקרב של הטעות.
|
||||||
|
|
||||||
|
ניטשה מתחיל ב*אידאות* -
|
||||||
|
|
||||||
|
> עולם האמת, בר-הישג לחכם, לחסיד, לצדיק - הוא חי בו, הוא זהה עמו.
|
||||||
|
>
|
||||||
|
> (צורתה הפשוטה של האידאה, באופן יחסי פקחית, פשוטה, משכנעת. לשון עקיפין למשפט: "אנכי אפלטון, ה נ נ י האמת").
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
דווקא בסוגריים, כבדרך אגב, מגיעה הטענה העיקרית של ניטשה; אנחנו לא חיים לפי האמת *שלנו*, אלא לפי אמת של *אחרים*, עם נפש פילוסופית, שמאחורי כל התיאוריות שלהם מסתתרת לא שכילה, אלא אמירה - *אני* האמת. אפלטון אינו *חושב* על האידאות - *הוא* חי באידאות - כאן ועכשיו! חייו בעולם הזה *הם* החיים האמיתיים, חייו של יוצר פילוסופי גדול. הפילוסופיה, במובן מסוים, היא **ביוגרפיה**.
|
||||||
|
|
||||||
|
!!! warning ""
|
||||||
|
אם נשמע שניטשה משבח את אפלטון, אל תתבלבלו: ניטשה סבור שהאפלטוניזם והנצרות הם האסונות הגדולות ביותר שנפלו על האנושות; אבל גם אסונות גדולים נובעים מתעצומות נפש[^27].
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
> עולם האמת, בר-הישג לעת-עתה, אך מובטח הוא לחכם, לחסיד, לצדיק (ל"חוטה החוזר בתשובה")
|
||||||
|
>
|
||||||
|
> (התקדמותה של האידאה: היא נעשית מעודנת ומצודדת יותר, נתפשת פחות - ה י א\ נ ע ש י ת\ א י ש ה[^28], היא נעשית נוצרית...)
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
ופתאום, האידאה כבר לא ממשית כמו אפלטון עצמו - היא משהו *מעבר*; ששמור לחכם, לצדיק, למי שעבר תעצומות נפש. פתאום העולם הזה הוא לא עולם האידאות, אלא רק הטרקלין.
|
||||||
|
|
||||||
|
עולם האמת הופך למשהו ערמומי יותר, ונפתח פער בין *המצוי* (is) ל*רצוי* (ought) - אנחנו לא פשוט "שם" כמו אפלטון - יש מעבר.
|
||||||
|
|
||||||
|
> עולם האמת, איננו בר-הישג, בר-הוכחה, בר-הבטחה, ואולם אף בבחינת מחשבה בלבד, הוא נחמה, התחייבות, צו.
|
||||||
|
>
|
||||||
|
> (למעשה אותה שמש ישנה, אף מבעד לערפל ולספקנות; האידאה נעשתה מזוככת, חיוורת, צפונית, קניגסברגית)
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
ב*קניגסברגית*, ניטשה מצביע על [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט), מהעיר קניגסברג[^29].
|
||||||
|
|
||||||
|
זכרו את [קביעותיו העיקריות של קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת) - עולם האמת, *המוחלט*, הדבר-כשלעצמו, לא נגיש לנו; יש לנו רק את המוסר, [*הצו הקטגורי*](/פילוסופיה/אתיקה#הצו-הקטגורי), ורק דרכו פוגשים משהו אמיתי. הצו הקטגורי הוא מצווה תמידית שמונחת עלינו כבני אדם, משום שאיננו יודעים אף פעם אם אנחנו מונעים מכבוד לחוק, או ממניע אנוכי - אנחנו לא יכולים לדעת עד הסוף אם אנחנו באמת מוסריים. הצו שלנו הוא *הצו ההיפותטי*, כמו עץ עקום כזה, שאי אפשר ליישר לגמרי - אבל אנחנו חייבים לנסות, והחתירה הזו לעבר הצו ההיפוטתי היא סוג של נצחיות הנפש.
|
||||||
|
|
||||||
|
האידאה האפלטונית נהפכה פתאום לאידאל - משהו שאנחנו מתקרבים ומתקרבים ואף פעם לא נוגעים בו לגמרי.
|
||||||
|
|
||||||
|
קאנט נודע בתור מחריב [ההוכחות לקיום האל](/פילוסופיה/דת/הוכחות), אבל כאן ניטשה מגחיך אותו; תראה, אפילו
|
||||||
|
מחריב ההוכחות זקוק לסוג של אל.
|
||||||
|
|
||||||
|
> עולם האמת - איננו בר הישג? מכל מקום לא הושג. ובאשר לא הושג, גם לא נ ו ד ע. משמע גם לא מנחם, לא גואל, לא מחייב: וכי מה יחייבנו משהו לא-נודע?
|
||||||
|
>
|
||||||
|
> (שחר מאפיר. פיהוקה הראשון של התבונה. קריאת התרנגול של הפוזיטיביזם).
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
בגלל שהנצרות טוענת לעולם שמעבר, שלא נראה לנו כרגע - אנחנו חייבים *להאמין* בו - היא מזמינה את הדעה הנגדית, ושאלות קשות: ומאיפה הכומר יודע מה קורה באותו העולם *מעבר?* התולעת שמכרסמת בנצרות היא תולעת *נוצרית*. איך יכול להיות שאותו דבר רחוק ולא ידוע ינחם אותנו? זה נהיה לא פרקטי, מופרך. כמו הרעיון של משיח שמגיע, אבל כל משיח שמגיע הוא משיח שקר - *אתם עושים ממני צחוק?*, שואל ניטשה - הרעיון מפריך את עצמו.
|
||||||
|
|
||||||
|
יש כאן ירידה מגלגל האוגר - למה לי להאמין בעולם המעבר הכל-כך רחוק, ברצון האל שאני לא יכול להבין ולא אוכל למלא? הסוף מגיע ב*פיהוק* - שעמום מסוים - ולא בפיצוץ דרמטי.
|
||||||
|
|
||||||
|
הפואנטה של ניטשה היא ש**רעיונות מעצם המבנה שלהם מתעייפים**. לקח 1,600 שנה - so what? התעייפנו מויכוחי ימי הביניים על אלוהים - ומיד עולה ה[פוזיטיביזם הלוגי](/פילוסופיה/דת/שפה#פוזיטיביזם-לוגי) - מכת הנגד, מה שהנצרות שוללת.
|
||||||
|
|
||||||
|
> "עולם האמת". אידאה שאינה מועילה עוד ואפילו אינה מחייבת - אידאה שנעשתה טפלה - ואף מיותרת, מ ש מ ע - אידאה מופרכת: - נסלקה!
|
||||||
|
>
|
||||||
|
> (יום בהיר. ארוחת בוקר; שובם של "השכל הבריא" והעליצות; סומקו הביישני של אפלטון; המולת השדים של כל הרוחות החופשיים).
|
||||||
|
>
|
||||||
|
> סילקנו את עולם האמת: וכי מה העולם שנותר? שמא זה המדומה?... חלילה! עם סילוקו של עולם האמת גם זה המדומה סולק!
|
||||||
|
>
|
||||||
|
> (צהריים. שעת הצל בקיצורו; קצה הטעות הארוכה ביותר: שיא האנושות; INCIPIT ZARATUSTRA[^30]).
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
ניטשה מתאר כאן מחול שדים של *הרוחות החופשיות* - ריקודים צוהלים למותו של האלוהים, המבשר את העולם הזה, שאנחנו חיים בו עכשיו. הרעיון הכוזב, האמת האפלטונית והנוצרית, איננה. אותם הרוחות החופשיות הן אלו שמאזינות ל*משוגע* שלנו בקטע הקודם.
|
||||||
|
|
||||||
|
אבל יש תגובה מעבר לצהלה. שעת הצהריים היא השעה שהכל מונח על הסכין. יש את אלו שיראו במות האלוהים, אובדן האופק, כאסון; רוב בני האדם זקוקים לאופק הזה, ועם הימחותו מגיע *הניהיליזם*.
|
||||||
|
|
||||||
|
אפלטון מסמיק; הוא מתבייש בזה שתפסנו אותו. ניטשה סבור שאפלטון לא האמין במה שהוא כתב, אלא בנה את זה לאחרים; עכשיו אני, ניטשה, עליתי על התרמית, תפסתי את אפלטון על חם[^31].
|
||||||
|
|
||||||
|
אם הרגנו את עולם האמת, הרגנו גם את העולם המדומה - ונשארנו רק עם העולם הזה: *הארץ*. עכשיו כל מה שיש זה להיות *נאמנים לארץ* - העולם היחידי שיש. עכשיו אנחנו יכולים -
|
||||||
|
|
||||||
|
1. ליצור ערכים חדשים
|
||||||
|
2. למות, ביחד עם האל שלנו
|
||||||
|
|
||||||
|
פרות לא צריכות משמעות בחיים. לבני האדם אין את הזכות הזו; אנחנו זקוקים משהו לחיות עבורו, משהו להגיד עבורו *כן*. עם אובדן האלוהים, עלינו למצוא משמעות כזו - או להיכחד.
|
||||||
|
|
||||||
|
מבשר המשמעות הזו הוא הגיבור של ניטשה - זרתוסטרא[^32] - שיבשר את הניהיליזם, ואת הדרך החוצה מהניהיליזם.
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
### שקיעת האלילים
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
## ניהיליזם - תעודת זהות
|
||||||
|
|
||||||
|
!!! info ""
|
||||||
|
[טקסט - הרצון לעוצמה](/פילוסופיה/חדשה/ניטשה/הרצון לעוצמה.pdf)
|
||||||
|
|
||||||
|
הניהיליזם, חושב ניטשה, הוא האוויר הרעיוני שישלוט בעולם במאות השנים הקרובות.
|
||||||
|
|
||||||
|
> מה שאני מספרו, הלו אלו קורות מאתיים השנים הבאות.
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
*הרצון לעוצמה* הוא לא ממש ספר, אלא גיבוב מהמחברות של ניטשה, חדר העבודה של ניטשה. ניטשה מסוגל להחזיק רעיונות מופשטים לחלוטין ולראות איזה מן אור הם משליכים - ורבים מהם חוזרים בספריו המפורסמים. זוהי לא עבודה מוגמרת; המראה של הספר המוגמר והסדר הם פרי עיטה של אליזבת', אחותו של ניטשה, שבעלה היה חלק מהמפלגה הנאצית. היא זו שהפכה את ניטשה לפילוסוף בית במפלגה הנאצית; חיילים גרמנים הלכו עם *כה אמר זרתוסטרא* באפודים לחזית.
|
||||||
|
|
||||||
|
אחותו של ניטשה הייתה לאומנית ואנטישמית - שני דברים שניטשה תיעב - אבל היא הייתה משפחה, וטיפלה בו כשהתשגע. בזכות אליזבת', יש לנו גישה לחדר העבודה שלו, היכן שהוא משחק עם רעיונות - אין לנו גישה כזו למה נכנס ויצא מהדיאלוגים, למשל. **ניהיליזם** מככב בסדנה של ניטשה, כאחד מהנושאים העיקריים.
|
||||||
|
|
||||||
|
> מה משמעותו של ניהיליזם? - הערכים העליונים מבטלים את עצמם. אין מטרה; אין תשובה לשאלת ה"למה?"
|
||||||
|
|
||||||
|
זהו משפט עיקרי ועמוק של ניטשה, כמו [*כל בני האדם חושקים מטבעם לדעת* האריסטותלי](/פילוסופיה/הציטוטים#fnref:16). מהו *ערך* לפי ניטשה? הכוונה היא לא רק לעמדה מוסרית - אלא ממש לכל דבר שאנחנו מעריכים. אני, כמעריך, הוא מקור הערך של הדבר המוערך - ולא הדבר המוערך.
|
||||||
|
|
||||||
|
ניטשה שואל - *מה מאפשר את פעולת ההערכה? **על פי מה** אנחנו מעריכים?* מאיפה ערכים שואבים את התוקף הזה שיש להם בעינינו?
|
||||||
|
|
||||||
|
ניטשה סבור שערך צריך לעמוד מעלינו ולתבוע מאיתנו - משהו בעל סמכות עלינו. *למה אתם עושים X? כדי להשיג Y*; זה לא מספיק - השרשרת חייבת להיגמר איפושהו. הערכת X, והעדפת X, והחתירה לX, מעלה את השאלה - *למה?* X חייב לספק את התשובה הזו.
|
||||||
|
|
||||||
|
**ניהיליזם הוא המצב שבו X *לא מצליח יותר* לספק את התשובה הזו**.
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
> **הפקפוק במוסר הוא המכריע**. אל הניהיליזם מוליכה שקיעת ההסבר ה מ ו ס ר י של העולם, שניטל ממנו תופקו המקודש לאחר נסיונו להיקלט בעולם הבא. "הכל חסר שחר" (המנע- האפשרות של הסבר-העולם שמאמץ עצום הוקדש לו - מעורר את החשד, שמא כל הסברים העולם כוזבים -). נטייה בודהיסטית, כמיהה אל האין. (הבודהיזם ההודי איננו תוצאה של התפתחות מוסרית ביסודה. על כן אין בניהיליזם שלו אלא מוסר אשר לא גברו עליו: הקיום כעונש, הקיום כפרי משגה, סיכומם: המשגה כעונש - קביעת-ערך מוסרית). הנסיונות הפילוסופיים לגבור על "האל המוסרי" (הגל, פנתאיזם); התגברות על האידיאלים העממים: החכם; הקדוש: המשורר. הניגודים בין "האמיתי", "היפה" ו"הטוב"
|
||||||
|
>
|
||||||
|
> > סעיף1, תת סעיף 3
|
||||||
|
|
||||||
|
> הערכים העליונים, ששומה היתה על האדם לעבדם, ובמיוחד כשהטילו עצמם עליו בחומרה רבה ובמחיר רב - כדי שיגבר קולם של ערכים חברתיים אלה, הם נבנו על גבו כאילו הם מצוות אלוהים, כאילו הם-הם "המציאות", עולם האמת, התקווה, העולם שלעתיד לבוא. כעת, כשמתברר מוצאם המפוקפק של ערכים אלה, נראה לנו כאילו היקום כולו בטל ערכו, פג טעמו - אלא שזה רק מצב-ביניים.
|
||||||
|
>
|
||||||
|
> > סעיף 7
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
[בבודהיזם](/פילוסופיה/בודהיזם) אין אל שתובע מאיתנו שום דבר, ולכן אנחנו לא יכולים לפקפק בו. בנצרות, שמניחה אל-בורא סמכותני ומצווה, אפשר לפקפק בסמכות הזו - ו*שם* צץ הניהיליזם.
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
> - מה קרה בעצם? האדם הרגיש שהכל חסר-ערך ברגע שתפש שאין להסביר את מהותו הכוללת של הקיום בעזרת המושגים "מטרה", "אחדות" או "אמת". שום מטרה לא הוצגה ולא הושגה; בריבוי התרחשות חסרה האחדות המקיפה; מהות הקיום אינה "אמיתית", היא כ ו ז ב ת . . . לא נותרה לך עוד שום סיבה לבדות לעצמך עולם א מ י ת י . . . בקיצור: המידות "מטרה", "אחדות", "ישות", בהן הקנינו לעולם ערך, אנו חוזרים ושולפים אותן מתוכו - ועתה הוא נראה ח ס ר - ע ר ך . . .
|
||||||
|
> > סעיף 12, א'
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
> התוצאה ה נ י ה י ל י ס ט י ת (האמונה באין-ערך) (...)
|
||||||
|
> > סעיף 8
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
> ה נ י ה י ל י ז ם \ כ מ צ ב \ פ ס י כ ו ל ו ג י \ מן ההכרח שיופיע (...)
|
||||||
|
> > סעיף 12
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
בדיוק אותם ערכים שקודם סיפקו את ה*למה* נהפכים לדחויים, בלתי-רצויים.
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
> דִּבְרֵי֙ קֹהֶ֣לֶת בֶּן־דָּוִ֔ד מֶ֖לֶךְ בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃: הֲבֵ֤ל הֲבָלִים֙ אָמַ֣ר קֹהֶ֔לֶת הֲבֵ֥ל הֲבָלִ֖ים הַכֹּ֥ל הָֽבֶל׃: מַה־יִּתְר֖וֹן לָֽאָדָ֑ם בְּכׇ֨ל־עֲמָל֔וֹ שֶֽׁיַּעֲמֹ֖ל תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ׃: דּ֤וֹר הֹלֵךְ֙ וְד֣וֹר בָּ֔א וְהָאָ֖רֶץ לְעוֹלָ֥ם עֹמָֽדֶת׃: וְזָרַ֥ח הַשֶּׁ֖מֶשׁ וּבָ֣א הַשָּׁ֑מֶשׁ וְאֶ֨ל־מְקוֹמ֔וֹ שׁוֹאֵ֛ף זוֹרֵ֥חַֽ ה֖וּא שָֽׁם׃: הוֹלֵךְ֙ אֶל־דָּר֔וֹם וְסוֹבֵ֖ב אֶל־צָפ֑וֹן סוֹבֵ֤ב סֹבֵב֙ הוֹלֵ֣ךְ הָר֔וּחַ וְעַל־סְבִיבֹתָ֖יו שָׁ֥ב הָרֽוּחַ: כׇּל־הַנְּחָלִים֙ הֹלְכִ֣ים אֶל־הַיָּ֔ם וְהַיָּ֖ם אֵינֶ֣נּוּ מָלֵ֑א אֶל־מְק֗וֹם שֶׁ֤הַנְּחָלִים֙ הֹֽלְכִ֔ים שָׁ֛ם הֵ֥ם שָׁבִ֖ים לָלָֽכֶת׃: כׇּל־הַדְּבָרִ֣ים יְגֵעִ֔ים לֹא־יוּכַ֥ל אִ֖ישׁ לְדַבֵּ֑ר לֹא־תִשְׂבַּ֥ע עַ֙יִן֙ לִרְא֔וֹת וְלֹא־תִמָּלֵ֥א אֹ֖זֶן מִשְּׁמֹֽעַ׃: מַה־שֶּֽׁהָיָה֙ ה֣וּא שֶׁיִּהְיֶ֔ה וּמַה־שֶּׁנַּֽעֲשָׂ֔ה ה֖וּא שֶׁיֵּעָשֶׂ֑ה וְאֵ֥ין כׇּל־חָדָ֖שׁ תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ׃: יֵ֥שׁ דָּבָ֛ר שֶׁיֹּאמַ֥ר רְאֵה־זֶ֖ה חָדָ֣שׁ ה֑וּא כְּבָר֙ הָיָ֣ה לְעֹֽלָמִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה מִלְּפָנֵֽנוּ׃ : אֵ֥ין זִכְר֖וֹן לָרִאשֹׁנִ֑ים וְגַ֨ם לָאַחֲרֹנִ֜ים שֶׁיִּהְי֗וּ לֹֽא־יִהְיֶ֤ה לָהֶם֙ זִכָּר֔וֹן עִ֥ם שֶׁיִּהְי֖וּ לָאַחֲרֹנָֽה׃
|
||||||
|
> > קהלת, פרק א'
|
||||||
|
|
||||||
|
*המשחק נגמר* - *Les jeux sont faits*.
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
> > סעיף 27
|
||||||
|
|
||||||
|
ניטשה לא מפריד בין הצד **הרעיוני** לצד ה**פסיכולוגי**; לא יכולה להיות הפרדה כזו בין הרעיוני הטהור לפסיכולוגי. רעיונות, ערכים, הם הפנים הנגלות של מצבי נפש של אנשים וחברות. ערכים עליונים הם תוצר של אדם עוצמתי כלשהו שהנחיל אותם - ומותם הם תוצאה של הרוח של תקופה מסוימת.
|
||||||
|
|
||||||
|
ניטשה מנסה לזעזע כאן את הנצרות השבעה - כדברים הכרחיים לכולם - אבל מכיר בכך שאנו חבים לנצרות חוב מסוים: היא סיפקה אופק רעיוני לתרבות אדירה אלפיים שנה; היא זו שהביאה את אפלטון להמונים.
|
||||||
|
|
||||||
|
אבל עכשיו, אותם הערכים המצווים - אלו ששאבנו מהם את התרבות ואת הגאווה - נהיו עכשיו מאוסים[^33].
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
> סימנו הכללי ביותר של האדם החדש: האדם איבד בעיני עצמו את כ ב ו ד ו במידה שלא תאומן. ימים רבים הוא שימש כנקודת מרכז של הקיום בכללותו וגיבור כל הטראגדיות: לאחר מכן, לפחות מתאמץ היה להוכיח עצמו כמקורב ליסוד המכריע ביותר של הקיום - כפי שעושים זאת כל המטאפיסיקאים המבקשים לשמור **על כבודו של האדם**, מתוך אמונתם, שהערכים המוסריים ערכי-יסוד הם. מי שנטש את אלוהים, דבק ביתר-שאת באמונה במוסר.
|
||||||
|
>
|
||||||
|
> > סעיף 18
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
אנשים ינהרו לדת חדשה, אבל איזו דת? כזו שהופכת את האין והריק לאל. ניטשה חוזה סוג של *בודהיזם אירופי* - [דת שמכירה בריק](/פילוסופיה/בודהיזם/מהיאנה#תפיסת-הריקות), ומתנחמת בו; **דת בלי מצווה**.
|
||||||
|
|
||||||
|
> > עמ' 29
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
בהיעדר ערכי יסוד, אנו מאבדים גם את *כבודנו שלנו* - המניע, הדברים שמניעים אותנו בעולם! במקרא ובנצרות, האדם נברא בצלם האל; הוא תבוני; הוא שותף למחשבות האל. ברגע שאנחנו אוסף של אטומים - הכבוד הזה מופשט מאיתנו; מה כבר מגיע לנו כאוסף של אטומים?
|
||||||
|
|
||||||
|
זו בעיה קטסטרופלית: שום חברה לא יכולה להתקיים לאורך זמן בלי היכולת לכבד את עצמה, לקחת את עצמה ברצינות.
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
נחזור לסעיף 7 - שם ניטשה אומר, *אלא שזה רק מצב ביניים*. **הניהיליזם**, חושב ניטשה, *הוא* הפרוזדור, שיוביל לסיכויים גדולים תוך סכנות גדולות.
|
||||||
|
|
||||||
|
> When man ceases to believe in god, he will not believe in nothing; he will believe in anything.
|
||||||
|
>
|
||||||
|
> > G. K. Chesterton
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
## העל-אדם והאדם האחרון
|
||||||
|
|
||||||
|
!!! info "טקסט"
|
||||||
|
[כה אמר זרתוסטרא](/פילוסופיה/חדשה/ניטשה/כה אמר זרתוסתרא.pdf)
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
ניטשה ראה ב*כה אמר זרתוסטרא* את הספר החשוב ביותר שלו. הוא נכתב, פחות או יותר, *כדי להחליף את התנ"ך*[^34].
|
||||||
|
|
||||||
|
זרתוסטרא ההיסטורי היה נביא פרסי, שייסד את דת הזורואסתטרא (שכמעט ונכחדה כיום) - זו שהביאה את הרעיון של אל טוב ואל רע, דואליזם מטאפיזי חריף בין טוב ורע, אור וחושך, אמת ושקר, שנאבקים ביניהם על האולם.
|
||||||
|
|
||||||
|
האל הטוב זקוק לנו - אנחנו מכריעים במאבק באמצעות הבחירות שלנו. ניטשה מאמץ את הנביא הזה - של ה*מעבר ביותר* - ומביא אותו לארץ כנביא האנטי-דואליסטי הקיצוני ביותר, זה שיעזור לנו לתקן את הטעות; היפוך גמור של זורואסתטרא ההיסטורי[^35].
|
||||||
|
|
||||||
|
> בהיות זרתוסטרא בן שלושים[^36], נטש את מולדתו ואת אגם מולדתו והלך אל ההרים. כאן התענג על רוחו ובדידותו ולא נלאה מעינוגו עשר שנים תמימות. אולם לבסוף נהפך עליו ליבו - ובבוקרו של יום אחד השכים עם שחר, יצא אל השמש ואמר לה: "אתה הכוכב הגדול! וכי מה היה אושרך לולא נמצאו לך אלה אשר להם אתה מאיר![^37]" (...)
|
||||||
|
>
|
||||||
|
> > כה אמר זרתוסטרא, הקדמה, סעיף 1
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
> בהגיע זרתוסטרא אל העיר הקרובה אשר לשפת היערות, פגש בהמון-עם מתאסף בשוק: הובטח להם כי יחזו במרקד על החבל (...) יותר מכל קוף שהוא.
|
||||||
|
> > כה אמר זרתוסטרא, הקדמה, סעיף 3
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
זרתוסטרא מציב את האדם כ*משהו שיש להתגבר עליו* - כדי לגבור על הניהיליזם. בהיעדר אל בורא, אנחנו חומר הגלם שצריך לברוא את עצמו. העמדה המשתמעת היא קיצונית מאוד - האדם איננו עדיין משהו - הוא *בדרך* להיות משהו!
|
||||||
|
|
||||||
|
זו יציאה נגד אפלטון ואריסטו - שמציבים את האדם כטבע קבוע תבוני - וכמובן כנגד העמדה הדתית של האדם בצלם האלוהים. האדם הוא פוטנציאל! חלק בתהליך האבולוציה, *שאנחנו יכולים לקחת בו חלק פעיל*.
|
||||||
|
|
||||||
|
אותו האדם שבורא את עצמו הוא **העל אדם** - שבורא לעצמו את הערכים הארציים, שמאפשרים לו להעריך, *ומאפשרים לו לבוז* (אי אפשר לבוז ללא קנה מידה).
|
||||||
|
|
||||||
|
> ולאחר שאמר את הדברים האלה, שב והסתכל זרתוסטרא באנשים ונדם (...) ובכן אל גאוותם אדבר.
|
||||||
|
>
|
||||||
|
> > סעיף 5
|
||||||
|
|
||||||
|
אותם האנשים שמדבר אליהם ניטשה הם לא טיפשים - הם תוצריה של המודרנה: הבורגנים, הנאורים, המשכילים, הלאומנים - האנשים שמאמינים שהם חלק מהתקדמות המין האנושי, התכלית שאליה חתר המין האנושי - הקדמה. הם באמת מאמינים בזה - ולכן סבורים שהם לא יכולים להיות מושא לבוז, כמו רועי הצאן הפרימיטיביים. לכן ניטשה חייב לזעזע את האנשים האלה - ולהציב אותם כיצוב המבוזה ביותר שחי עלי אדמות. זהו *האדם האחרון*.
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
[^1]: [דת](/פילוסופיה/חדשה/דת/חובה)
|
[^1]: [דת](/פילוסופיה/חדשה/דת/חובה)
|
||||||
[^2]: *אנחנו כמו דגים במים ניטשאנים*, אומר אנדי
|
[^2]: *אנחנו כמו דגים במים ניטשאנים*, אומר אנדי
|
||||||
[^3]: לא היה צנוע, האיש, אומר אנדי
|
[^3]: לא היה צנוע, האיש, אומר אנדי
|
||||||
@@ -146,3 +375,15 @@ Under these circumstances I have a duty against which my habits, even more the p
|
|||||||
[^22]: כשיצאנו מהתיבה של נוח, אלוהים אומר - אתם יכולים לאכול בשר, אבל אם תשפכו דם, אני אדרוש אתכם. אנחנו כבר לא מאמינים בתיבה, אבל עדיין מחזיקים משפיכת דם כאירוע מיוחד.
|
[^22]: כשיצאנו מהתיבה של נוח, אלוהים אומר - אתם יכולים לאכול בשר, אבל אם תשפכו דם, אני אדרוש אתכם. אנחנו כבר לא מאמינים בתיבה, אבל עדיין מחזיקים משפיכת דם כאירוע מיוחד.
|
||||||
[^23]: וירידה דרמטית בילודה - אתה צריך להאמין שהעולם הוא טוב כדי להביא אליו עוד ילד.
|
[^23]: וירידה דרמטית בילודה - אתה צריך להאמין שהעולם הוא טוב כדי להביא אליו עוד ילד.
|
||||||
[^24]: *הייתם פעם בכנסייה באנגליה? הן ריקות!*, אומר אנדי, *יש שם רק תיירים ישראלים, שמדברים עליהן כאילו הם שמו משכנתא עליהן - תראה את המנורות...*
|
[^24]: *הייתם פעם בכנסייה באנגליה? הן ריקות!*, אומר אנדי, *יש שם רק תיירים ישראלים, שמדברים עליהן כאילו הם שמו משכנתא עליהן - תראה את המנורות...*
|
||||||
|
[^25]: מתורגם כ*Twilight of the Idols*, תרגום לא מוצלח ל*Twilight of the Gods*.
|
||||||
|
[^26]: בגרמנית, הכוונה היא לא לפטיש עבודה, אלא יותר לפטיש כוונון מזלגי כזה - [כמו שמכוונים איתו פסנתר](); הרעיון הוא לא (רק) לנתץ את האלילים בכוח, אלא לשמוע את הצליל שלהם ולעמוד על משמעותם.
|
||||||
|
[^27]: מסופר ששארל-דה גול הוטס מעל סטאלינגרד באחד ממפגשי הצמרת של מלחמת העולם השנייה. כשצפה מבעד לחלון על ההרס המוחלט של סטאלינגראד - איי חורבות אדירים - אמר, *איזה עם גדול* - בהתכוונו לגרמנים. האם קנדים יכלו לעשות את זה?
|
||||||
|
[^28]: אולי מיזוגני. ניטשה חשב שנשים מעודנות יותר, במובן של מתוחכמות - לטוב ולרע. כשניטשה אומר שרעיון נהיה יותר *נשי*, הוא מתכוון לרעיון יותר *ערמומי* - ישו הופיע בשלב מסוים, ואז הוא נצלב, ואז הוא חזר, וזה אחרי מאות אלפי שנים שחיות אוכלות את התינוקות של החיות האחרות... נורא מסובך! למה לא לברוא ישר הכל בסדר? זה אלוהים, או פקיד בבנק?
|
||||||
|
[^29]: עיר על הים הבלטי, היום קאלינינגרד. *אין שם שמש אף פעם, סיוט לישראלים*, אומר אנדי.
|
||||||
|
[^30]: *מופיע זרטוסטרה*.
|
||||||
|
[^31]: היחס של ניטשה לאפלטון מאוד אמביוולנטי - פעם כמי שדיבר מנפשו, ופעם כשקרן, ופעם כפילוסוף-אמן; אולי אפילו אפלטון האמין בהגות שלו, אבל היה נאלץ להודות שניטשה צודק. ניטשה מתיימר להיכנס חזיתית באפלטון - ישר לשורש.
|
||||||
|
[^32]: ניטשה מכתיר את זרתוסטרא בתור הספר הכי יפה שלו, ואת *מעבר לטוב ורוע*, שמסביר את אותם הרעיונות בצורה פשוטה יותר, בתור הספר הכי חשוב שלו.
|
||||||
|
[^33]: אנדי מדגים באמצעות הויכוח עם החרדים על הגיוס: הם אומרים ש*אין להם ברירה* בדבר - אלוהים ציווה, ומכאן הגדולה של הערך! - ואותו הדבר בדיוק הוא זה שנראה בעינינו מאוס.
|
||||||
|
[^34]: בגרמנית המשלב הוא של הלוטרנים, ובעברית המתרגם, ישראל אלדד, מקפיד להשתמש במשלב תנ"כי.
|
||||||
|
[^35]: *זרתוסטרא* הוא שמו הגרמני של זרואסתטרא.
|
||||||
|
[^36]: מי עוד התחיל בגיל 30? ידידנו ישו.
|
||||||
@@ -1,9 +1,17 @@
|
|||||||
---
|
---
|
||||||
title: ביקורת התבונה הטהורה
|
title: ביקורת התבונה הטהורה (מבוא)
|
||||||
description:
|
description:
|
||||||
published: true
|
published: true
|
||||||
date: 2024-07-17T20:33:40.790Z
|
date: 2024-07-17T20:33:40.790Z
|
||||||
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה חדשה, קאנט
|
tags:
|
||||||
|
- פילוסופיה
|
||||||
|
- סמסטר
|
||||||
|
- ב
|
||||||
|
- שנה
|
||||||
|
- ב
|
||||||
|
- פילוסופיה
|
||||||
|
- חדשה
|
||||||
|
- קאנט
|
||||||
editor: markdown
|
editor: markdown
|
||||||
dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z
|
dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z
|
||||||
---
|
---
|
||||||
@@ -15,6 +23,9 @@ dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z
|
|||||||
[ביקורת התבונה הטהורה - המיוזיקל](https://www.youtube.com/watch?v=DC8ioZkb-Sc&t=1s)
|
[ביקורת התבונה הטהורה - המיוזיקל](https://www.youtube.com/watch?v=DC8ioZkb-Sc&t=1s)
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
!!! success "ראה גם"
|
||||||
|
[ביקורת התבונה הטהורה (קורס נפרד)](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/טהורה)
|
||||||
|
|
||||||
את ה*ביקורת* פותח [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט) במשפט -
|
את ה*ביקורת* פותח [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט) במשפט -
|
||||||
|
|
||||||
!!! info ""
|
!!! info ""
|
||||||
|
|||||||
File diff suppressed because it is too large
Load Diff
@@ -1,22 +0,0 @@
|
|||||||
---
|
|
||||||
title: אריסטותאלס
|
|
||||||
description:
|
|
||||||
published: true
|
|
||||||
date: 2024-05-02T10:17:44.537Z
|
|
||||||
tags:
|
|
||||||
editor: markdown
|
|
||||||
dateCreated: 2023-05-13T13:23:43.603Z
|
|
||||||
---
|
|
||||||
|
|
||||||
## אריסטו - איש ופועלו
|
|
||||||
!!! info ""
|
|
||||||
[דברי היכרות](/מבוא/aristotle_(metaphysics).docx), [מבוא לאריסטו](/מבוא/jacob_klein_(introduction_to_aristotle)_(1).pdf), [תרגום מושגים למבוא](/מבוא/some_untranslated_greek_words_from_kleins_article.doc)
|
|
||||||
|
|
||||||
חייו של אריסטו מתוארים בכך שחי, התפלסף ומת. אריסטו היה תלמידו של אפלטון - וצילו של אפלטון נוכח אצל אריסטו - כתביו של אריסטו מתפלספים יחד עם אפלטון, ונגד אפלטון. אריסטו היה גם מורו של [אלכסנדר מוקדון](/כלליים/מלחמה#עלייתה-של-מקדוניה).
|
|
||||||
אריסטו ייסד הלכה למעשה את המדעים, לרבות תורת השפה, מטאורולוגיה, ביולוגיה, פסיכולוגיה, לוגיקה, פיזיקה, רטוריקה, פוליטיקה, [אתיקה](/פילוסופיה/אתיקה#שיעור-5-ה-אתיקה-הניקומאכית-של-אריסטו), וענייננו כמובן - [מטאפיזיקה](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה).
|
|
||||||
אריסטו חיפש להביא לכדי שלמות את התפיסה היוונית, והבנת העולם כמכלול - *universum*[^1].
|
|
||||||
|
|
||||||
אריסטו ניסה לעיתים תכופות לקחת את השאלות העולות בדיאלוגים האפלטונים, לדון בהן לכדי קיצון ובכך לנסות לענות עליהן.
|
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
[^1]: מכאן מגיעה המילה *אוניברסיטה* - הבנת העולם כמכלול, קהילה.
|
|
||||||
@@ -1,9 +1,17 @@
|
|||||||
---
|
---
|
||||||
title: אתיקה ניקומאכית
|
title: " אתיקה ניקומאכית (מבוא)"
|
||||||
description:
|
description:
|
||||||
published: true
|
published: true
|
||||||
date: 2024-01-14T12:49:09.047Z
|
date: 2024-01-14T12:49:09.047Z
|
||||||
tags: שנה א, פילוסופיה, פילוסופיה יוונית, סמסטר ב, אריסטו
|
tags:
|
||||||
|
- שנה
|
||||||
|
- א
|
||||||
|
- פילוסופיה
|
||||||
|
- פילוסופיה
|
||||||
|
- יוונית
|
||||||
|
- סמסטר
|
||||||
|
- ב
|
||||||
|
- אריסטו
|
||||||
editor: markdown
|
editor: markdown
|
||||||
dateCreated: 2023-06-13T07:04:28.888Z
|
dateCreated: 2023-06-13T07:04:28.888Z
|
||||||
---
|
---
|
||||||
|
|||||||
33
פסיכולוגיה/.obsidian/workspace.json
vendored
33
פסיכולוגיה/.obsidian/workspace.json
vendored
@@ -13,7 +13,7 @@
|
|||||||
"state": {
|
"state": {
|
||||||
"type": "markdown",
|
"type": "markdown",
|
||||||
"state": {
|
"state": {
|
||||||
"file": "תודעה/index.md",
|
"file": "דחק/index.md",
|
||||||
"mode": "source",
|
"mode": "source",
|
||||||
"source": false
|
"source": false
|
||||||
},
|
},
|
||||||
@@ -77,8 +77,7 @@
|
|||||||
}
|
}
|
||||||
],
|
],
|
||||||
"direction": "horizontal",
|
"direction": "horizontal",
|
||||||
"width": 300,
|
"width": 300
|
||||||
"collapsed": true
|
|
||||||
},
|
},
|
||||||
"right": {
|
"right": {
|
||||||
"id": "9b9bee2fb73f4dcc",
|
"id": "9b9bee2fb73f4dcc",
|
||||||
@@ -165,17 +164,29 @@
|
|||||||
},
|
},
|
||||||
"active": "91c6bc427bbc7c1a",
|
"active": "91c6bc427bbc7c1a",
|
||||||
"lastOpenFiles": [
|
"lastOpenFiles": [
|
||||||
|
"דחק/1.pdf",
|
||||||
|
"דחק/lu992571okfx8.tmp",
|
||||||
|
"אישיות/פסיכואנליטית.md",
|
||||||
|
"אישיות/פרויד.pdf",
|
||||||
|
"אישיות/תרגול_1.pdf",
|
||||||
|
"אישיות/lu992571okfl0.tmp",
|
||||||
|
"אישיות/index.md",
|
||||||
|
"אישיות/1.pdf",
|
||||||
|
"אישיות/lu879091gpuyb.tmp",
|
||||||
|
"תודעה/index.md",
|
||||||
|
"תודעה/פטריות.pdf",
|
||||||
|
"תודעה/lu53782xajxl.tmp",
|
||||||
|
"תודעה/2.pptx",
|
||||||
|
"תודעה/1.pptx",
|
||||||
|
"אינטיליגנציה/index.md",
|
||||||
|
"().md",
|
||||||
|
"דחק/index.md",
|
||||||
|
"פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/פאניקה.md",
|
||||||
"תודעה/index.sync-conflict-20241104-131459-QQRKLGU.md",
|
"תודעה/index.sync-conflict-20241104-131459-QQRKLGU.md",
|
||||||
"חשיבה.pdf",
|
"index.md",
|
||||||
"חשיבה.md",
|
"חשיבה.md",
|
||||||
"חשיבה/index.md",
|
"חשיבה/index.md",
|
||||||
"תודעה/index.md",
|
|
||||||
"פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/פאניקה.md",
|
|
||||||
"פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה",
|
|
||||||
"פסיכולוגיה",
|
|
||||||
"פסיכופתולוגיה/index.md",
|
"פסיכופתולוגיה/index.md",
|
||||||
"אינטיליגנציה/index.md",
|
"התפתחותית/cliff.png"
|
||||||
"התפתחותית/cliff.png",
|
|
||||||
"אינטיליגנציה"
|
|
||||||
]
|
]
|
||||||
}
|
}
|
||||||
@@ -24,7 +24,10 @@ title: אינטיליגנציה
|
|||||||
3. הצלחה ביכולות מסוימות מנבאת באופן יותר חזק יכולות ממקבץ דומה באופן עקבי.
|
3. הצלחה ביכולות מסוימות מנבאת באופן יותר חזק יכולות ממקבץ דומה באופן עקבי.
|
||||||
אם אני ממש טוב בליטוף חתולים, אני כנראה יהיה יותר טוב גם בליטוף כלבים, אבל לא בהכרח בלשטוף כלים: ליטוף כלבים הוא מאותו המקבץ, וכלים לא. למשל, אוצר מילים והבנת הוראות מילוליות קשורים במתאם של 0.7.
|
אם אני ממש טוב בליטוף חתולים, אני כנראה יהיה יותר טוב גם בליטוף כלבים, אבל לא בהכרח בלשטוף כלים: ליטוף כלבים הוא מאותו המקבץ, וכלים לא. למשל, אוצר מילים והבנת הוראות מילוליות קשורים במתאם של 0.7.
|
||||||
|
|
||||||
# מהי אינטיליגנציה?
|
## מהי אינטיליגנציה?
|
||||||
|
|
||||||
|
!!! info ""
|
||||||
|
[מצגת](/פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/1.pdf)
|
||||||
|
|
||||||
בספרות הפופולרית ואפילו בקרב חוקרים יש קלישאה שאנחנו לא יודעים מה זה אינטיליגנציה, אבל מאז תיאוריית הg' יש לפחות תשובה אחת; אגודת הפסיכולוגים האמריקאים (APA) חקרה אינטיליגנציה בכוח-משימה והפיקה הגדרה נוספת משלה -
|
בספרות הפופולרית ואפילו בקרב חוקרים יש קלישאה שאנחנו לא יודעים מה זה אינטיליגנציה, אבל מאז תיאוריית הg' יש לפחות תשובה אחת; אגודת הפסיכולוגים האמריקאים (APA) חקרה אינטיליגנציה בכוח-משימה והפיקה הגדרה נוספת משלה -
|
||||||
|
|
||||||
@@ -32,9 +35,9 @@ title: אינטיליגנציה
|
|||||||
> [Neisser, et al., 1996](https://sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.1037/0003-066X.51.2.77)
|
> [Neisser, et al., 1996](https://sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.1037/0003-066X.51.2.77)
|
||||||
|
|
||||||
וזוהי ההגדרה הסמכותנית לאינטיליגנציה - היכולת של הפרט להבין, להסתגל, לשכול, ולפתור בעיות במחשבה.
|
וזוהי ההגדרה הסמכותנית לאינטיליגנציה - היכולת של הפרט להבין, להסתגל, לשכול, ולפתור בעיות במחשבה.
|
||||||
# סוגי תיאוריות
|
## סוגי תיאוריות
|
||||||
|
|
||||||
ישנן כמה גישות לחקר האינטיליגנציה:
|
ישנן כמה גישות לחקר האינטיליגנציה[^4]:
|
||||||
|
|
||||||
- תיאוריות ניתוח גורמים
|
- תיאוריות ניתוח גורמים
|
||||||
תיאוריות הסבורות שישנם קשרים וגורמים סמויים, שבאים לידי ביטוי רק על ידי המבחן - דוגמת תיאוריית הg.
|
תיאוריות הסבורות שישנם קשרים וגורמים סמויים, שבאים לידי ביטוי רק על ידי המבחן - דוגמת תיאוריית הg.
|
||||||
@@ -45,15 +48,15 @@ title: אינטיליגנציה
|
|||||||
* [Mutualism של Van der Maas et al.](sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/0033-295x.113.4.842) - היכולות משפיעות אחת על השנייה ולכן מגיע המתאם (אתם טובים מאוד בללמוד, אז ילך לכם טוב גם בללמוד יפנית וגם בללמוד מתמטיקה)
|
* [Mutualism של Van der Maas et al.](sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/0033-295x.113.4.842) - היכולות משפיעות אחת על השנייה ולכן מגיע המתאם (אתם טובים מאוד בללמוד, אז ילך לכם טוב גם בללמוד יפנית וגם בללמוד מתמטיקה)
|
||||||
* Formative g' - הg הוא לא הסיבה של אינטיליגנציה גבוה, אלא *התוצאה* של אינטיליגנציה גבוה.
|
* Formative g' - הg הוא לא הסיבה של אינטיליגנציה גבוה, אלא *התוצאה* של אינטיליגנציה גבוה.
|
||||||
|
|
||||||
## תיאוריות ניתוח גורמים
|
### תיאוריות ניתוח גורמים
|
||||||
### התיאוריה של ספירמן
|
#### התיאוריה של ספירמן
|
||||||
ספירמן מודד אינטיליגנציה בציון g', המוגדר כ`w1*G + specific`.
|
ספירמן מודד אינטיליגנציה בציון g', המוגדר כ`w1*G + specific`.
|
||||||
|
|
||||||
נניח וקיבלתם 1 באוצר מילים. g מניח שהציון הוא שקלול של הכישורים שלכם באוצר המילים (Specific) ואינטיליגנציה כללית (G).
|
נניח וקיבלתם 1 באוצר מילים. g מניח שהציון הוא שקלול של הכישורים שלכם באוצר המילים (Specific) ואינטיליגנציה כללית (G).
|
||||||
|
|
||||||
עצם ההשפעה של התיאוריה היא שניתן בכלל לתת מספר על משהו כללי כמו אינטיליגנציה - מה שהתאפשר באמצעות מתמטיקה כאסח (הם כולם פסיכומתמטים כאלה). התיאוריה מסבירה את תופעת הPositive mindfold - אם יש יכולת אחת בבסיס כל השאר, אין פלא שיש בין כל היכולות קשר.
|
עצם ההשפעה של התיאוריה היא שניתן בכלל לתת מספר על משהו כללי כמו אינטיליגנציה - מה שהתאפשר באמצעות מתמטיקה כאסח (הם כולם פסיכומתמטים כאלה). התיאוריה מסבירה את תופעת הPositive mindfold - אם יש יכולת אחת בבסיס כל השאר, אין פלא שיש בין כל היכולות קשר.
|
||||||
|
|
||||||
### ייצוג גראפי
|
#### ייצוג גראפי
|
||||||
תיאוריה מיוצגת גראפית כקשר בין שלוש גורמים:
|
תיאוריה מיוצגת גראפית כקשר בין שלוש גורמים:
|
||||||
|
|
||||||
- לטנטיים (עיגול) - משתנה שאנחנו *מסיקים* על קיומו (כמו g')
|
- לטנטיים (עיגול) - משתנה שאנחנו *מסיקים* על קיומו (כמו g')
|
||||||
@@ -61,7 +64,7 @@ title: אינטיליגנציה
|
|||||||
* התאמה (חץ דו כיווני) - קשר נצפה בין שני משתנים
|
* התאמה (חץ דו כיווני) - קשר נצפה בין שני משתנים
|
||||||
* השערה (חץ חד כיווני) - הסיבה המשוערת לפי התיאוריה
|
* השערה (חץ חד כיווני) - הסיבה המשוערת לפי התיאוריה
|
||||||
|
|
||||||
### התיאוריה של Thurston
|
#### התיאוריה של Thurston
|
||||||
|
|
||||||
הגדרה אחת היא [Group Abilities] של Thurston - קשר בין יכולות כמו
|
הגדרה אחת היא [Group Abilities] של Thurston - קשר בין יכולות כמו
|
||||||
|
|
||||||
@@ -100,30 +103,39 @@ title: אינטיליגנציה
|
|||||||
|
|
||||||
כמו ה[Big Five]() מתחום האישיות, [התיאוריה של קאטל, הורן וקארול](https://en.wikipedia.org/wiki/Cattell%E2%80%93Horn%E2%80%93Carroll_theory) ניסו לחלק את תחומי האינטיליגנציה לכמה קבוצות ברורות:
|
כמו ה[Big Five]() מתחום האישיות, [התיאוריה של קאטל, הורן וקארול](https://en.wikipedia.org/wiki/Cattell%E2%80%93Horn%E2%80%93Carroll_theory) ניסו לחלק את תחומי האינטיליגנציה לכמה קבוצות ברורות:
|
||||||
|
|
||||||
---שלב כללי---
|
##### שלב כללי
|
||||||
|
|
||||||
* g' - היכולת הכללית
|
* g' - היכולת הכללית
|
||||||
--- יכולות רחבות---
|
##### יכולות רחבות
|
||||||
* אינטיליגנציה גמישה
|
|
||||||
|
* אינטיליגנציה גמישה (Gf)
|
||||||
היכולת לייצר פתרון חדש לבעיה מורכבת ולא מוכרת - דברים כמו לזהות קשר בין רעיונות שונים, הקשת מסקנות לוגיות. היכולת כמעט שאינה תלויה בכישורים ובידע קודם, ומתוארת כבסיס ביולוגי טבעי ואישי שנוכח בנו במידה שונה[^3].
|
היכולת לייצר פתרון חדש לבעיה מורכבת ולא מוכרת - דברים כמו לזהות קשר בין רעיונות שונים, הקשת מסקנות לוגיות. היכולת כמעט שאינה תלויה בכישורים ובידע קודם, ומתוארת כבסיס ביולוגי טבעי ואישי שנוכח בנו במידה שונה[^3].
|
||||||
> אתה אוכל צלופחים. הבעיה היא שהצלופחים אוהבים להתחפר בחול, ואתה לא יכול לתפוס אותם בחול. איך תופסים את הצלופחים? פתרון לבעיה הזו הוא אינטיליגנציה גמישה - אתה צריך לאלתר פתרון ולהמשיך להמציא פתרון אחרי שהצלופחים יעלו על התחבולה שלך.
|
> אתה אוכל צלופחים. הבעיה היא שהצלופחים אוהבים להתחפר בחול, ואתה לא יכול לתפוס אותם בחול. איך תופסים את הצלופחים? פתרון לבעיה הזו הוא אינטיליגנציה גמישה - אתה צריך לאלתר פתרון ולהמשיך להמציא פתרון אחרי שהצלופחים יעלו על התחבולה שלך.
|
||||||
לאינטיליגנציה גמישה יש מתאם חזק מאוד - קרוב ל1 - עם g' - אבל הם לא אותו הדבר: הזדקנות, למשל, משפיעה עליהן אחרת.
|
לאינטיליגנציה גמישה יש מתאם חזק מאוד - קרוב ל1 - עם g' - אבל הם לא אותו הדבר: הזדקנות, למשל, משפיעה עליהן אחרת.
|
||||||
|
|
||||||
* אינטיליגנציה קריסטלית
|
* אינטיליגנציה קריסטלית (Gc)
|
||||||
יכולת השימוש בידע ובכישורים נרכשים לאורך החיים. כוללת שכילה, אבל תוך שימוש במידע שנוכח בנו קודם (כמו לנהוג?). זהו חידוש של החוקרים. האינטיליגנציה הקריסטלית היא אחד המאפיינים הכי בולטים שלנו כבני אדם - היכולת שלנו לאגור, לזכור ולהשתמש בידע קודם, ולא רק להגיב כאן ועכשיו.
|
יכולת השימוש בידע ובכישורים נרכשים לאורך החיים. כוללת שכילה, אבל תוך שימוש במידע שנוכח בנו קודם (כמו לנהוג?). זהו חידוש של החוקרים. האינטיליגנציה הקריסטלית היא אחד המאפיינים הכי בולטים שלנו כבני אדם - היכולת שלנו לאגור, לזכור ולהשתמש בידע קודם, ולא רק להגיב כאן ועכשיו.
|
||||||
* זיכרון ולמידה כלליים
|
* זיכרון ולמידה כלליים (Gkn)
|
||||||
* תפיסה חזותית רחבה
|
ידע נצבר באיזור מסוים כמו יכולת מסוימת (קריאת שפתיים) או ידע מסוים (גיאולוגיה)
|
||||||
|
* תפיסה חזותית רחבה (Gv)
|
||||||
היכולת לעבד ולשנות תבניות במרחב לתצורות אחרות (איך יראה הארון הזה שם? ואם אנסר אותו בחצי? אצבע אותו בכחול?)
|
היכולת לעבד ולשנות תבניות במרחב לתצורות אחרות (איך יראה הארון הזה שם? ואם אנסר אותו בחצי? אצבע אותו בכחול?)
|
||||||
כמה a יש בדף הזה? שני המספרים האלה זהים? מהר מהר, תגיד לי, חצי דקה ושלום לכל הדף (מהירות תפיסה)[^2]
|
כמה a יש בדף הזה? שני המספרים האלה זהים? מהר מהר, תגיד לי, חצי דקה ושלום לכל הדף (מהירות תפיסה)[^2]
|
||||||
|
|
||||||
* תפיסה שמיעתית רחבה
|
* מהירות תפיסה (P)
|
||||||
|
מהירות השוואת תמונות או סימנים, סריקה לחיפוש מתארים או סמלים, או ביצוע משימות פשוטות מאוד הקשורות בתפיסה חזותית
|
||||||
|
- ויזואליזציה (Vz)
|
||||||
|
היכולת לשנות את תמונת הדפוסים המרחביים לתצורות אחרות
|
||||||
|
* תפיסה שמיעתית רחבה (Ga)
|
||||||
חשיבה שמיעתית, זיהוי, הבנה, שילוב והבחנה בין צלילים, זיכרון דפוסי צליל
|
חשיבה שמיעתית, זיהוי, הבנה, שילוב והבחנה בין צלילים, זיכרון דפוסי צליל
|
||||||
* יכולת שליפה רחבה
|
* יכולת שליפה רחבה (Gr)
|
||||||
היכולת לאחות ולשלוף מידע מזיכרון לטווח הארוך ולעיתים מהטווח הקצר
|
היכולת לאחות ולשלוף מידע מזיכרון לטווח הארוך ולעיתים מהטווח הקצר
|
||||||
* זריזות קוגניטיבית רחבה
|
* זריזות קוגניטיבית רחבה (Gs)
|
||||||
* כמו לגעת עם האצבע והאגודל כמה שיותר מהר - מבחן לזוקן קוגניטיבי
|
* כמו לגעת עם האצבע והאגודל כמה שיותר מהר - מבחן לזוקן קוגניטיבי
|
||||||
* מהירות עיבוד וקבלת החלטות
|
* מהירות עיבוד וקבלת החלטות (Gt)
|
||||||
היכולת לבצע מיומנויות שכבר נלמדו בצורה מהירה ומדויקת עם מחשבה מזערית, במיוחד תחת לחץ זמן; שימוש בתשומת לב וריכוז.
|
היכולת לבצע מיומנויות שכבר נלמדו בצורה מהירה ומדויקת עם מחשבה מזערית, במיוחד תחת לחץ זמן; שימוש בתשומת לב וריכוז.
|
||||||
---שלב צר---
|
|
||||||
|
##### שלב צר
|
||||||
|
|
||||||
* יכולות מסוימות צרות (נמצאו 69 עד כה)
|
* יכולות מסוימות צרות (נמצאו 69 עד כה)
|
||||||
|
|
||||||
כלומר, g' מתווך מגוון רחב של יכולות כלליות, שבתורן מתווכות יכולות צרות יותר. אם אני חכם, אני אהיה נהדר בליטוף, ולכן אהיה נהדר גם בליטוף חתולים - יש יכולת כללית, יכולת ליטוף רחבה, ויכולת ליטוף מסוימת.
|
כלומר, g' מתווך מגוון רחב של יכולות כלליות, שבתורן מתווכות יכולות צרות יותר. אם אני חכם, אני אהיה נהדר בליטוף, ולכן אהיה נהדר גם בליטוף חתולים - יש יכולת כללית, יכולת ליטוף רחבה, ויכולת ליטוף מסוימת.
|
||||||
@@ -135,8 +147,82 @@ title: אינטיליגנציה
|
|||||||
##### השפעת הגיל
|
##### השפעת הגיל
|
||||||
הגיל משפיעה על כל יכולת אחרת, אבל רובן מגיעות לשיא סביב גיל 25 ודועכות בקצב מסוים אחר כך. יוצאת הדופן היא האינטיליגנציה הקריסטלית, שממשיכה לצמוח לאורך החיים.
|
הגיל משפיעה על כל יכולת אחרת, אבל רובן מגיעות לשיא סביב גיל 25 ודועכות בקצב מסוים אחר כך. יוצאת הדופן היא האינטיליגנציה הקריסטלית, שממשיכה לצמוח לאורך החיים.
|
||||||
|
|
||||||
|
### תיאוריית הRADAX של גוטמן
|
||||||
|
|
||||||
|
גוטמן השתמש ב**סילום רב מימדי**.
|
||||||
|
!!! success ""
|
||||||
|
נניח וניתן לנו המרחק הגיאוגרפי בין כל ההרים במדינת ישראל. בהינתן מתמטיקה מוצלחת מספיק, נוכל לשחזר את מיקום ההרים על המפה.
|
||||||
|
|
||||||
|
על אותו העיקרון, גוטמן מנסה למפות את ה"מרחק" בין מבחנים פסיכולוגיים שונים באמצעות תכסיסים מתמטיים שונים ומשונים. מבחנים קרובים הם מבחנים עם מתאם גבוה, ומבחנים רחוק הם עם מתאם נמוך. בצורה כזו ניתן ליצור מפה חזותית, עם תמונה לא רעה בכלל של יכולותיו הקוגניטיביות של האדם.
|
||||||
|
|
||||||
|
גוטמן גילה חוקיות בצורה שהנקודות מסתדרות -
|
||||||
|
|
||||||
|
- חילוק לפי פלחים: **מספרי**, **מילולי**, **מרחבי**. גוטמן כינה כל פלח, או אופנות, כ**שפה**.
|
||||||
|
- חילוק לפי תהליכים: חלוקה למעגלי מבחנים חופפים: המעגל הפנימי מכיל את המבחנים הכי מורכבים (מציאת חוקיות), חיצוני יותר (יישום כלל) ממבחנים פשוטים יותר, וחיצוני ביותר ממבחנים פשוטים (ידע). גוטמן כינה את המעגלים כ**שטחות**.
|
||||||
|
|
||||||
|
בין המבחנים המורכבים יותר יש התאמה גבוהה (~0.6), מה שמעיד על כך שהאופנות פחות משנה - אם אתה טוב במציאת כלל מילולי, אתה לא תהיה *קטסטרופלי* במציאת כלל מתמטי[^5]. בין המבחנים הפשוטים, לעומת זאת, יש התאמה חלשה מאוד: היכולת שלך למצוא את האות A במילים כמה שיותר מהר כמעט שלא מעידה על שום דבר אחר.
|
||||||
|
|
||||||
|
מה שכן, מבחנים פריפריאליים קשורים מאוד ב*קישור* בין כל היכולות - למשל, יהיה לך קשה מאוד להבין מה אתה קורא (מבחן קשה) אם אתה בקושי מזהה את האותיות (מבחן קל); לכן גם למבחנים ההיקפיים יש חשיבות גדולה במדידת אינטיליגנציה, *במיוחד* בזיהוי הפרעות (כמו [דיסקלקוליה](https://en.wikipedia.org/wiki/Dyscalculia)). דווקא מבחני הביניים הם הכי פחות אינפורמטיביים[^6].
|
||||||
|
### Merged Theory
|
||||||
|
|
||||||
|
[Marshalek, Lohman & Snow (1983)](https://sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.1016/0160-2896(83)90023-5) הגו את **התיאוריה הממוזגת** (Merged Theory), עמדו על כך שיש קשר בין ה RADEX לתיאורייה ההיררכית.
|
||||||
|
|
||||||
|
ככל שעולים בהיררכיה, המבחנים נהיים מורכבים יותר וטעונים יותר בg, ולהיפך. החוקרים מיינו סוללה אדירה של מבחנים לפי טעינות בg (רמת קושי) ומיינו אותם לפי שתי התיאוריות - גם לפי גורמים, וגם לפי מרחק. הגורמים מעולם ניתוח הגורמים מוכנסים למפה לפי התיאוריה של גוטמן, והתוצאות לא סותרות את עצמן. את המבנה שהתקבל מכנים **Centroid** - מבנה הרבה יותר *רציף* ממבנה גורמי פשוט יותר (מבחנים יכולים להיות *קצת קריסטלים, קצת פלואידים* - לא או-או).
|
||||||
|
|
||||||
|
### Sampling Theory
|
||||||
|
|
||||||
|
[Thomson, 1914](), תלמידו של ספירמן, הגה את **תיאוריית הדגימה**, שאומרת שמבחנים מהווים *מדגם* של הרבה מאוד יכולות - אנשים מגיעים לאותה הצלחה ביכולות שונות; אנחנו מתקשים לייצר מטלה קוגניטיבית "נקייה" שבוחנת רק יכולת אחת. אולם תמיד יש חפיפה (קטנה), ותומסון מציע לזהות את היכולות החופפות ולהתבסס עליהן.
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
### Process Overlap Theory
|
||||||
|
|
||||||
|
[Kovacs & Conway (2016)](sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.1080/1047840X.2016.1182000) התבססו על עבודתו של תומסון, וטוענים שלמרות השימוש ביכולות שונות בכל מבחן, יש יכולות שהן *צוואר בקבוק* (Domain general processes) - דוגמת התמדה במשימה, תפקודים ניהוליים והזנחת מטרה (Goal Neglect)[^7]. בניגוד לתומסון שהפריד בין היכולות השונות, התיאוריה הזו עומדת על כך שיש יכולות - לעיתים לא יכולות שקשורות בg בכלל - שהן חיוניות לביטוי של שאר היכולות.
|
||||||
|
|
||||||
|
!!! info ""
|
||||||
|
נחשון מושל את התפקודים המנהלתיים לים מעל שרשרת הרים: כל עוד הים שם, אפשר לשייט בין ההרים ולבצע את כל המשימות, אבל אם הים מתייבש (אין תפקודים ניהוליים) - כל הר נהיה, אמ, *הר* - ופתאום יש צוואר בקבוק.
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
במקומות כאלה, לg יש כוח הסברי עצום - אצל ילדים, זקנים, ואנשים עם בעיות בתפקודים המנהלתיים - לעומת אנשים עם תפקודים מנהלתיים *סבירים*, שם g מסביר הרבה פחות שונות.
|
||||||
|
|
||||||
|
התיאוריה קובעת כמה עקרונות מפתח:
|
||||||
|
|
||||||
|
- חוק הביצועים הגרועים ביותר: במשימות מורכבות, הביצועים הגרועים ביותר הם מנבא טוב יותר של g מביצועים ממוצעים.
|
||||||
|
- ישנם תהליכים *מסוימי תחום* (Domain specific) - כמו אוצר מילים - ותחומים *חוצי תחום* (Domain general) - כמו תפקודים מנהלתיים.
|
||||||
|
- יכולות גרועות יותר בתהליכים חוצי תחום פוגעת בביצועים על פני משימות רבות.
|
||||||
|
- יכולות טובות יותר בתהליכים חוצי תחום מאפשרת לזהות יכולות מסוימות יותר.
|
||||||
|
- המשקל של g עולה באוכלוסיות עם תפקודים מנהלתיים חלשים יותר.
|
||||||
|
|
||||||
|
!!! info ""
|
||||||
|
הרבה פעמים, אנשים שלא מצליחים במבחני אינטיליגנציה נופלים בצוואר הבקבוק של תפקודים מנהלתיים. עם עזרה מתאימה, ואפילו תכסיסים פשוטים - כמו לרשום על פתק בכמה מילים *מה אתה מנסה להשיג עכשיו* ולשים אותו בטווח ראייה - פתאום החסם מוסר, והכישרון יוצא.
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
כלומר, **יש מתאם גבוה בין g לתפקודים מנהלתיים** - אם אדם נכשל, למשל, במבחן הבנת הנקרא, יותר סביר שיש לו קושי כלשהו בזיכרון מאשר בעיה אמיתית בהבנת הנקרא.
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
### Mutualism
|
||||||
|
|
||||||
|
כמו התיאוריה של גוטמן, תיאוריית ה[Mutualism (van der Maas et al., 2006)](sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/0033-295x.113.4.842) דוחה את הרעיון של g, ומעדיפה להתמקד ביכולות שמשפיעות זו על זו. למשל, יכולת התמדה תסייע לנו ביכולת למידה. כלומר, במקום אוסף של יכולות שמתווכות על ידי g מרכזי, התיאוריה הזו סבורה שיש קבוצות של יכולות שעומדות במתאם האחת עם השנייה, בלי יכולת מטווחת מרכזית.
|
||||||
|
|
||||||
|
החוקרים מחשבים את הקשר באמצעות מתאמים חלקיים - חישוב מתאם בין שתי מבחנים בהוציא גורם שלישי. למשל, יש קשר בין מידת נעליים לידע כללי - אבל אם נוציא החוצה את ה*גיל*, הקשר נעלם.
|
||||||
|
|
||||||
|
אם g היה נכון, בניטרול g המתאם אמור להיות אפסי - הרי g הוא המתאם. בפועל, זה לא מה שקורה; יש מתאמים, ואפילו מתאמים די גדולים לעיתים.
|
||||||
|
|
||||||
|
התיאוריה הזו נכנסה לשיח האמפירי רק בשנים האחרונות, ונהייתה דומיננטית בשיח העכשווי.
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
### Formative G
|
||||||
|
|
||||||
|
התיאוריה הזו גורסת שהg הוא אינו הסיבה אלא התוצאה - היא לא מסבירה את תוצאות המבחן, אלא *תוצר* של המבחן. כלומר, יש לנו אוסף אדיר של יכולות קטנות ומסוימות, והן מתאגדות יחד במבחני אינטיליגנציה ומקריצות מספר שהוא g.
|
||||||
|
|
||||||
|
יש היום מבחנים מתמטיים שבוחנים מהימנות של תוצאות פעם בFormative G ופעם בReflective G (על בסיס Bayes Factor) - ובמקרים רבים, Formative G יוצאת כסבירה יותר.
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
[^1]: אין לי מושג, ולנחשון גם לא.
|
[^1]: אין לי מושג, ולנחשון גם לא.
|
||||||
[^2]: זה לא נשמע מעניין, אומר נחשון, אבל זה מאוד מעניין ותזכרו את זה.
|
[^2]: זה לא נשמע מעניין, אומר נחשון, אבל זה מאוד מעניין ותזכרו את זה.
|
||||||
[^3]: זה רעיון מאוד חדש, ומוזר מאוד לחברות מסורתיות - לשיטתם אם אתה לא מכיר פתרון מסוים, *מישהו* צריך ללמד אותך. נחשון מספר על ספר של אישה מהמאה ה12 (היחס לנשים היה לא סבבה בכלל) שהערימה את דרכה לכדי להיות האפיפיור - בכל פעם היא נאלצה להתמודד עם אתגר אחר כדי לשכנע את השאר שהיא גבר, דוגמה לאינטיליגנציה גמישה מעולה.
|
[^3]: זה רעיון מאוד חדש, ומוזר מאוד לחברות מסורתיות - לשיטתם אם אתה לא מכיר פתרון מסוים, *מישהו* צריך ללמד אותך. נחשון מספר על ספר של אישה מהמאה ה12 (היחס לנשים היה לא סבבה בכלל) שהערימה את דרכה לכדי להיות האפיפיור - בכל פעם היא נאלצה להתמודד עם אתגר אחר כדי לשכנע את השאר שהיא גבר, דוגמה לאינטיליגנציה גמישה מעולה.
|
||||||
|
[^4]: היסטורית, חקר האינטיליגנציה היה קצת *מחנה אוהלים* - החוקרים המצדדים בסוג אחד של תיאוריות עבדו רק בתוך התיאוריה שלהם, ולא ציטטו תיאוריות אחרות. המגמה השתפרה בשנים האחרונות.
|
||||||
|
[^5]: ףףףף. הם לא פגשו אותי.
|
||||||
|
[^6]: הם גם נוטים לקחת הרבה מאוד זמן (מבחני WAIS) - שעתיים לנבחן, וכמה שעות לבוחן - לעומת מבחן g שמרביצים ברבע שעה.
|
||||||
|
[^7]: למשל, מקרה מתואר במחקר שהתבקשו מאנשים עם תפקודים ניהוליים לא מרהיבים ללכת לחנות ולקנות עיתון כדי לדעת מה מזג האוויר היה אתמול (לפני האינטרנט) - והם נכנסים לחנות וקונים מוצרים בלתי-קשורים, מתחילים עם המוכרת... ומזניחים את המטרה המקורית.
|
||||||
@@ -1,20 +1,26 @@
|
|||||||
title: תודעה ופסיכופתלוגיה
|
title: תודעה ופסיכופתלוגיה
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
!!! info "[מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=55258), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/url/view.php?id=2798305)"
|
!!! info "חומר הקורס"
|
||||||
|
[מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=55258), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/url/view.php?id=2798305)
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
!!! info ""
|
||||||
|
[מצגת](/פסיכולוגיה/תודעה/1.pdf)
|
||||||
SSRI משפרים תסמיני דיכאון [Silva & Hanwella, 2012](https://sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.1007/s00127-011-0442-0).
|
SSRI משפרים תסמיני דיכאון [Silva & Hanwella, 2012](https://sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.1007/s00127-011-0442-0).
|
||||||
האם זה מספיק כדי להסיק כי רמות הסרוטונין גורמות (סיבה) לדיכאון (תוצאה?)
|
האם זה מספיק כדי להסיק כי רמות הסרוטונין גורמות (סיבה) לדיכאון (תוצאה?)
|
||||||
|
|
||||||
על פניו, נראה שכן. אבל יש ממצאים שמעידים הפוך - שדיכאון משנה את רמות הסרוטונין במוח [Karlsson et al, 2010](). אז, מי גורם למי? דיכאון לרמות סרוטונין נמוכות או רמות סרוטונין נמוכות לדיכאון? מוח מוביל לתודעה, או תודעה מובילה למוח? זוהי [בעיית הגוף-נפש](/פילוסופיה/טבע#בעיית-הגוף-נפש) הפילוסופית המפורסמת[^1], ועדיין אין לנו תשובה חותכת[^2].
|
על פניו, נראה שכן. אבל יש ממצאים שמעידים הפוך - שדיכאון משנה את רמות הסרוטונין במוח [Karlsson et al, 2010](). אז, מי גורם למי? דיכאון לרמות סרוטונין נמוכות או רמות סרוטונין נמוכות לדיכאון? מוח מוביל לתודעה, או תודעה מובילה למוח? זוהי [בעיית הגוף-נפש](/פילוסופיה/טבע#בעיית-הגוף-נפש) הפילוסופית המפורסמת[^2], ועדיין אין לנו תשובה חותכת.
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
!!! success "ר' גם [מבוא לפילוסופיה של הטבע](/פילוסופיה/טבע), [Embodied Cognition](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/גילום)"
|
||||||
|
|
||||||
למרות שאין לנו תשובה חותכת, אנחנו לומדים על כל מיני נקודות במעגל שאפשר להתערב. למשל, בעיצומו של התקף [פאניקה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/פאניקה), התערבות פסיכולוגית מאוד עוזרת.
|
למרות שאין לנו תשובה חותכת, אנחנו לומדים על כל מיני נקודות במעגל שאפשר להתערב. למשל, בעיצומו של התקף [פאניקה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/פאניקה), התערבות פסיכולוגית מאוד עוזרת.
|
||||||
|
|
||||||
כל מה שיש לנו היא **התאמה**[^3] - שיכולה להעיד על -
|
כל מה שיש לנו היא **התאמה**[^3] - שיכולה להעיד על -
|
||||||
|
|
||||||
- א' גורם לב'
|
- א' גורם לב'
|
||||||
- - ב' גורם לא'
|
- ב' גורם לא'
|
||||||
- א' וב' משפיעית הדדית
|
- א' וב' משפיעית הדדית
|
||||||
- קשר מזויף ולא סיבתי (שניהם נובעים מג')
|
- קשר מזויף ולא סיבתי (שניהם נובעים מג')
|
||||||
- א' וב' הם אותו הדבר (ואז אין סיבתיות)
|
- א' וב' הם אותו הדבר (ואז אין סיבתיות)
|
||||||
@@ -29,8 +35,15 @@ SSRI משפרים תסמיני דיכאון [Silva & Hanwella, 2012](https://sci
|
|||||||
|
|
||||||
לרוב מתקבלים אפקטים קטנים, שמראים הבדל מסוים בין קבוצה של אנשים עם הפרעה לקבוצה של אנישים ללא ההפרעה, וזה מתפרש כחריג. אך זה גם יכול להיות תצואה אפיפנומנלית של קיומה של ההפרעה (ובכל מקרה גודל האפקט איננו משמעותי מבחינה קלינית-אבחונית.)
|
לרוב מתקבלים אפקטים קטנים, שמראים הבדל מסוים בין קבוצה של אנשים עם הפרעה לקבוצה של אנישים ללא ההפרעה, וזה מתפרש כחריג. אך זה גם יכול להיות תצואה אפיפנומנלית של קיומה של ההפרעה (ובכל מקרה גודל האפקט איננו משמעותי מבחינה קלינית-אבחונית.)
|
||||||
|
|
||||||
|
## תודעה במחקר
|
||||||
|
|
||||||
# מהי תודעה?
|
חקר התודעה התחיל עוד מימיי הפילוסופיה, ונכנס לעולם הפסיכולוגיה עם [ויליאם ג'יימס](https://en.wikipedia.org/wiki/William_James). עם עליית הביהוויריזם, פחת העניין בחקר התודעה, אך העניין חזר לתודעה עם המהפכה הקוגניטיבית בשנות ה70, והתפתחויות טכנולוגיות בשנות ה90 ואילך, כמו הfMRI.
|
||||||
|
|
||||||
|
!!! warning "תיאור מקרה"
|
||||||
|
א', 21, חווה התקף פסיכוטי ראשון בחייו. הוא משוכנע כי כל האנשים שהוא רואה ברחוב עסוקים בו ומרכלים עליו. לאחר מספר חודשים של טיפול תרופתי אנטי-פסיכותי א. כבר מבין כי זוהי מחשבת-שווא שאיננה סבירה, אך הוא עדיין לא חש בנוח בסביבתם של אנשים, אם כי קשה לו להסביר מדוע.
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
## מהי תודעה?
|
||||||
|
|
||||||
קשה מאוד להגדיר תודעה, ויש כמה דרכים לתקוף את זה:
|
קשה מאוד להגדיר תודעה, ויש כמה דרכים לתקוף את זה:
|
||||||
|
|
||||||
@@ -42,7 +55,7 @@ SSRI משפרים תסמיני דיכאון [Silva & Hanwella, 2012](https://sci
|
|||||||
6. כוונה - משהו שאנו עושים במתכוון
|
6. כוונה - משהו שאנו עושים במתכוון
|
||||||
7. ערות - כל מה שלא מתרחש בשינה. הגדרה שלויה במחלוקת
|
7. ערות - כל מה שלא מתרחש בשינה. הגדרה שלויה במחלוקת
|
||||||
|
|
||||||
## הבעייה הקשה של התודעה
|
### הבעייה הקשה של התודעה
|
||||||
|
|
||||||
[David Chalmers, 1995](http://consc.net/papers/facing.pdf) טבע את [הבעיה הקשה של התודעה](https://en.wikipedia.org/wiki/Hard_problem_of_consciousness)[^6] -
|
[David Chalmers, 1995](http://consc.net/papers/facing.pdf) טבע את [הבעיה הקשה של התודעה](https://en.wikipedia.org/wiki/Hard_problem_of_consciousness)[^6] -
|
||||||
> Consciousness poses the most baffling problems in the science of the mind. There is nothing that we know more intimately than conscious experience, but there is nothing that is harder to explain.
|
> Consciousness poses the most baffling problems in the science of the mind. There is nothing that we know more intimately than conscious experience, but there is nothing that is harder to explain.
|
||||||
@@ -52,7 +65,6 @@ SSRI משפרים תסמיני דיכאון [Silva & Hanwella, 2012](https://sci
|
|||||||
הבעיה ה*קשה* היא **איך יכול להיות שיש בכלל חויה פנימית?** איך יכול להיות שמשהו *מוחי* גורם למשהו *לא מוחי*, הוא התודעה? איך ייתכן שחומר פיזי יוצר משהו נפשי?
|
הבעיה ה*קשה* היא **איך יכול להיות שיש בכלל חויה פנימית?** איך יכול להיות שמשהו *מוחי* גורם למשהו *לא מוחי*, הוא התודעה? איך ייתכן שחומר פיזי יוצר משהו נפשי?
|
||||||
|
|
||||||
!!! info "דוגמה"
|
!!! info "דוגמה"
|
||||||
|
|
||||||
יש לנו, למשל, חוויה של **ראייה** - האור פוגע ברשתית, ומתקבל איזשהו צבע, ואנחנו אומרים אותו. אבל, *אין* לנו חוויה של, למשל, *הפריה*. למה, למרות ששניהם תהליכים נוירונליים פיזיים, לאחד יש "חוויה", ולשני לא? מה מבדיל ביניהם?
|
יש לנו, למשל, חוויה של **ראייה** - האור פוגע ברשתית, ומתקבל איזשהו צבע, ואנחנו אומרים אותו. אבל, *אין* לנו חוויה של, למשל, *הפריה*. למה, למרות ששניהם תהליכים נוירונליים פיזיים, לאחד יש "חוויה", ולשני לא? מה מבדיל ביניהם?
|
||||||
|
|
||||||
אנחנו יודעים אפילו *לעצור* חוויה בהינתן תהליך פיזי - אם אנחנו נוטלים כדור נגד כאבים, התהליך הפיזי נמשך והחוויה הפרטנית[^7] (אוף, אאוי, כואב לי) נעלמת!
|
אנחנו יודעים אפילו *לעצור* חוויה בהינתן תהליך פיזי - אם אנחנו נוטלים כדור נגד כאבים, התהליך הפיזי נמשך והחוויה הפרטנית[^7] (אוף, אאוי, כואב לי) נעלמת!
|
||||||
@@ -62,20 +74,140 @@ SSRI משפרים תסמיני דיכאון [Silva & Hanwella, 2012](https://sci
|
|||||||
נסו [לדמיין מה זה להיות עטלף](https://books.google.com/books?id=fBGPBRX3JsQC&pg=PA165) (Nagel, 1974). זה כנראה יהיה ממש קשה - עטלפים עובדים ממש אחרת: יש להם מערכת איכון באמצעות הד, כי הם מייצרים גלים על-קוליים וקולטים את חזרתם מהסביבה. אנחנו לא מסוגלים לדמיין את זה. אבל כנראה ש*יש* כזה דבר להיות עטלף. וחתול. וכלב. *ועובר* (ממתי? כולם עדיין רבים על זה).
|
נסו [לדמיין מה זה להיות עטלף](https://books.google.com/books?id=fBGPBRX3JsQC&pg=PA165) (Nagel, 1974). זה כנראה יהיה ממש קשה - עטלפים עובדים ממש אחרת: יש להם מערכת איכון באמצעות הד, כי הם מייצרים גלים על-קוליים וקולטים את חזרתם מהסביבה. אנחנו לא מסוגלים לדמיין את זה. אבל כנראה ש*יש* כזה דבר להיות עטלף. וחתול. וכלב. *ועובר* (ממתי? כולם עדיין רבים על זה).
|
||||||
|
|
||||||
נייגל מגדיר לבסוף תודעה כמשהו שהוא כמו להיות אותו אורגניזם - הגדרה מעגלית מעצבנת כזו. אבל זה כן עוזר לנו להתווכח - אין כזה דבר לדמיין להיות אבן, או להיות *כמו* אבן.
|
נייגל מגדיר לבסוף תודעה כמשהו שהוא כמו להיות אותו אורגניזם - הגדרה מעגלית מעצבנת כזו. אבל זה כן עוזר לנו להתווכח - אין כזה דבר לדמיין להיות אבן, או להיות *כמו* אבן.
|
||||||
# תודעה במחקר
|
|
||||||
|
|
||||||
חקר התודעה התחיל עוד מימיי הפילוסופיה, ונכנס לעולם הפסיכולוגיה עם [ויליאם ג'יימס](https://en.wikipedia.org/wiki/William_James). עם עליית הביהוויריזם, פחת העניין בחקר התודעה, אך העניין חזר לתודעה עם המהפכה הקוגניטיבית בשנות ה70, והתפתחויות טכנולוגיות בשנות ה90 ואילך, כמו הfMRI.
|
!!! success "[כתבה - על מה פטריות חושבות?](/פסיכולוגיה/תודעה/פטריות.pdf)"
|
||||||
|
|
||||||
!!! 'warning' "תיאור מקרה"
|
### בעיית הגוף-נפש
|
||||||
|
|
||||||
א', 21, חווה התקף פסיכוטי ראשון בחייו. הוא משוכנע כי כל האנשים שהוא רואה ברחוב עסוקים בו ומרכלים עליו. לאחר מספר חודשים של טיפול תרופתי אנטי-פסיכותי א. כבר מבין כי זוהי מחשבת-שווא שאיננה סבירה, אך הוא עדיין לא חש בנוח בסביבתם של אנשים, אם כי קשה לו להסביר מדוע.
|
#### דואליזם
|
||||||
|
|
||||||
|
האם אפשר בכלל להסביר את התודעה במונחים פיזיים? רוב ההיסטוריה, הפילוסופים והמדענים חשבו ש**לא** - ומכאן עלה ה**דואליזם** - ההיפותזה שסבורה שיש *חומר* ו*רוח*, שני יסודות שונים. הדואליזם החל אצל [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט), שהגה את ה*דואליזם הקרטזיאני* ב[הגיונות על הפילוסופיה הראשונית](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות). אולם, ההשערה של דקארט נתקלת בבעיות קשות - איך שני יסודות שונים מטבעם באים בכלל באינטרקציה? (איך משהו שהוא *רוח* מפעיל משהו שהוא *חומר*?) דקארט סבר שזה בבלוטת האצטרובל, אבל זה לא מאוד משכנע.
|
||||||
|
|
||||||
|
ישנן גם השערות דואליסטיות חדשות יותר, כמו זו של [Popper & Eccles, 1977]().
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
#### מוניזם
|
||||||
|
|
||||||
|
מהצד השני של המתרס יש את ה**מטריאליזם**, שסבורים ש*אין דבר שהוא לא חומרי*. כלומר, אין *שני* דברים, אלא רק דבר *אחד* - חומר.
|
||||||
|
|
||||||
|
זו הגישה המקובלת היום, אבל גם לה יש בעיות קשות: איך אפשר להסביר מצבים נפשיים במצבים חומריים? האם *באמת* אפשר לצמצם את כל מנעד החוויה הרוחנית שלנו - רגשות, חלומות, מחשבות - למצבים פיזיקליים?
|
||||||
|
|
||||||
|
אחד מהדוגלים בגישה זו הוא הפילוסוף [דניאל דנט](https://en.wikipedia.org/wiki/Daniel_Dennett), שסבור שאנחנו *כבר* מסבירים תודעה - משום שהיא מנגנון אבולוציוני כמו כל אחר. זה מכונה **פונקציונליזם**.
|
||||||
|
|
||||||
|
צ'אלמרס סבור שיש שני סוגים של מטריאליסטיים:
|
||||||
|
|
||||||
|
- מי שחושב שניתן לענות על הבעיה הקשה באופן מטריאליסטי (כלומר: אפשר להסביר את כל המנעד הרוחני באמצעות חומר)
|
||||||
|
- מי שטוען שאין בכלל בעיה קשה (מודעות היא משהו *פונקציונלי* - מנגנון אבולוציוני - ואין עוד מה להסביר).
|
||||||
|
|
||||||
|
צ'אלרמס מתקומם נגד דנט.
|
||||||
|
|
||||||
|
> הטיעון של דנט... באופן מעניין במיוחד, מתבסס על פנומנולוגיה[^8]. הוא בוחן את הפנמנולוגיה של עצמו, ואומר שיש לנו שהוא אינו מוצא שם דבר מלבד פונקציות שיש להסבירן. התופעות הגלויות שיש להסביר הן תגובותיו ויכולתיו; שום דבר אחר אפילו מציג את עצמו כדבר שמצריך הסבר. זה קרוב באופן מסוכן להכחשה פשוטה - זה אף מפתה להסכים שזהו אולי תיאור טוב של הפנומנולוגיה של *דנט* - וזה מעלה שאלות מיידיות.
|
||||||
|
>
|
||||||
|
> > [Chalmers, 1995](https://consc.net/papers/facing.pdf)
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
### NCCs - המקבילות הנוירולוגיות לתודעה
|
||||||
|
|
||||||
|
השאיפה להסביר את החוויה הסובייקטיבית היא באמצעות NCCs - Neural Correlates of Consciousness. למשל, אני רואה אדום, ומיד נדלקים כל נוירוני ה*אדום* במוח, והנה הסברנו למה אני רואה *אדום*.
|
||||||
|
|
||||||
|
[Crick & Koch, 1998](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1093/cercor/8.2.97) ניסו למפות קישורים נוירונים כאלה. הם השתמשו בכלים דוגמת קוביית *Necker*, שמשתנה לאחר שבוהים בה כמה דקות.
|
||||||
|
|
||||||
|
הם גילו שכאשר צופים בקוביה לאורך זמן, הפעילות בקורטקס הויזואלי V1 אבל הפעילות בקורטקס הטמפורלי השתנתה.
|
||||||
|
|
||||||
|
אבל למה דווקא שם? האם התודעה "נוצרת" בקורטס הטמפורלי? שם הקסם? למה שם ולא בV1? הנוירונים הם עדיין אותם נוירונים! הבעיה הקשה עדיין עומדת. צ'אלמרס קובע כי המתאימים (correlates) הפיזיולוגיים האלו עם החוויה הסובייקטיבית אינם בהכרח במתאם עם החוויה ה*תודעתית* אלא עם יכולת הדיווח\זמינות.
|
||||||
|
|
||||||
|
דוגמא מרתק לNCC היא **כאב** ([Blackmore, 2003]()). כאב הוא סובייקטיבי ומגיע באינספור צורות - עמום, חד, חזק, חלש, במקום כזה או אחר, נקודתי או מקרין... אפשר לנסות לתאר למישהו אחר (או אפילו לעצמנו!) את הכאב, אבל התיאור לעולם לא יהיה מושלם.
|
||||||
|
|
||||||
|
אנחנו יכולים לראות אילו תאים פגועים; אנחנו יודעים לזהות את הנוירונים שקשורים בכאב (C-Fibers); אנחנו יודעים את המסלול של האותות שהם משדרים (מהמקום הפגוע לגזע המוח, ומשם לתלמוס לקורטקס הסומטו-סנסורי ולעבר הcingulate cortex). אנחנו יודעים שיותר פעילות מעידה על יותר כאב, ואפילו יכולים לעצור אותו אם קוטעים את המסלול הזה.
|
||||||
|
|
||||||
|
אבל אנחנו עדיין לא *מבינים* למה כל האירוע הפיזיקלי הזה מוביל לחוויה המאוד פרטית ומסוימת של כאב כזה או אחר.
|
||||||
|
|
||||||
|
!!! info
|
||||||
|
האם לא ניתן ללמוד על מודעות מהרדמה כללית?[^9] אילחוש עובד על חלקים שונים במוח - אין "מרכז מודעות"[^10].
|
||||||
|
|
||||||
|
> הדרך שבה תרופות יוצרות מצב של הרדמה כללית זו אחת מהחידות הגדולות של מדע הרפואה המודרני
|
||||||
|
> > [Kennedy & Norman, 2005]()
|
||||||
|
|
||||||
|
#### Integrated Information Theory
|
||||||
|
|
||||||
|
[Alkire, Hudetz, & Tononi, 2008](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1126/science.1149213) סוקרים מקרים של מודעות בעת ניתוח.
|
||||||
|
|
||||||
|
Tononi טוען שתודעה היא *קישוריות* בקנה מידה גדול בין אזורים במוח, ולא איזור מסוים. התיאוריה הזו, ITT, מרכזית ומשפיעה מאוד היום.
|
||||||
|
|
||||||
|
טונוני עומד על כך שבמקרים שבהם מטופלים התעוררו בניתוח, זיהו קישוריות גדולה יותר בין אזורים במוח. עוד נמצא שמינון נמוך מדי של תרופות אלחוש עלול לגרום לחוויה שמחוץ לגוף, דה-פרסנוליזציה ואמנזיה! כלומר, תודעה היא *רציפה*, ולא בינארית: לא *אני מודע \ לא מודע* אלא *אני יותר מודע \ פחות מודע*.
|
||||||
|
|
||||||
|
#### רשתות מסוימות?
|
||||||
|
חוקרים מהרווארד חושבים שייתכן שהם גילו אילו רשתות מסוימות מעורבות במודעות ומבחינות בין מי ששרוי בתרדמת לבין מי שלא. הם ביצעו ניסוי ([Fischer et al., 2016]()) עם 36 נבדקים פגועי גזע-המוח, מתוכם 12 בתרדמת ו24 לא. החוקרים מצאו הבדלים ברשתות שבין גזע המוח (ובפרט באיזור הrostral dorsolateral pontine tegmentum) לבין הקורטקס.
|
||||||
|
|
||||||
|
## מודעות כ"מרכיב נוסף?"
|
||||||
|
|
||||||
|
!!! info ""
|
||||||
|
[מצגת (מתחילים בשקף 24)](/פסיכולוגיה/תודעה/2.pdf)
|
||||||
|
|
||||||
|
האם **מודעות** היא *מרכיב נוסף* ***מעבר*** לדברים כמו -
|
||||||
|
|
||||||
|
- תפיסה
|
||||||
|
- חשיבה
|
||||||
|
- יכולת להרגיש
|
||||||
|
- יכולת להתנהג
|
||||||
|
- *יכול למודעות?*
|
||||||
|
|
||||||
|
או שמודעות *כוללת בתוכה* (built in) את היכולות האלו?
|
||||||
|
|
||||||
|
- מודעות
|
||||||
|
- תפיסה
|
||||||
|
- חשיבה
|
||||||
|
- יכולת להרגיש
|
||||||
|
- יכולת להתנהג
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
### כן.
|
||||||
|
|
||||||
|
אם תודעה היא "מרכיב נוסף", זה מעורר שאלות רבות: למה יש לנו את זה? מה זה עושה? איזה יתרונות זה נתן בתהליך האבולוציה שגרמו לזה להתפתח/להשתמר? האם זה התפתח גם ביצורים אחרים (עטלפים)?
|
||||||
|
|
||||||
|
אם זה אינהרנטי לתהליכי מוח, וכל יצור בעל חשיבה/אינטליגנציה חייב להיות מודע, שאלות האבולוציה לא רלוונטיות. חוויה סובייקטיבית אינה נפרדת מתהליכי מוח. אך אז עולה השאלה: למה נדמה לנו שהיא כן?
|
||||||
|
|
||||||
|
#### האם תודעה היא אינהרנטית לתהליכי מוח?
|
||||||
|
|
||||||
|
האם לדעתכם קורים תהליכים קוגניטיביים\רגשיים מורכבים ומשמעותיים מחוץ למודעות? זוהי גישת *קצה הקרחון* - לפיה יש הרבה התרחשות *מתחת לפני השטח*. זו גישתו של ידידנו היקר סיגמונד פרויד, שניסה לחשוף את מה שמתחת לפני השטח באמצעות הפסיכואנליזה.
|
||||||
|
|
||||||
|
חוקר נוסף בתחום הוא בן-זמנו של פרויד [פייר ז'נה](https://en.wikipedia.org/wiki/Pierre_Janet), חלוץ בתחום הדיסוציאציה, שבנה תיאוריה על סמך מקרים קליניים של היסטריה. ז'נה נוכח לדעת כי יש חיים שלמים שמתרחשים מחוץ למודעות, לרבות רגשות עוצמתיים ביותר.
|
||||||
|
|
||||||
|
##### הלא-מודע הקוגניטיבי
|
||||||
|
|
||||||
|
הרעיו של ה*לא-מודע* נהדף בבוז על ידי הביהוויוריזם בתחילת המאה, שסברו כי *לא מעניין מה קורה בקופסא השחורה - רק איך היצור מתנהג*. היום הרעיון מקובל יותר בפסיכולוגיה הנוירוקוגניטיבית הניסיונית - בתופעות כמו *זיכרון סמוי*, *הטרמה*, *למידה לא-מודעת*, *תפיסה תת-סיפית* ועוד... ניסויים רבים עומדים על כך שאנחנו מסוגלים לתפוס, להבין ולעבד לא מעט מבלי שיחצה את רף המודעות.
|
||||||
|
|
||||||
|
[Khilstrom, 1987](https://sci-hub.st/10.1126/science.3629249) סקר מגוון רחב של תהליכים וראה שהם מסוגלים להיעשות מחוץ לתודעות - תהליכים כמו החלטה על סמך משמעויות שונות, עיבוד רגשי, וכדומה. מחקרי המשך גילו תהליכים נוספים שיכולים להתבצע מחוץ למודעות:
|
||||||
|
|
||||||
|
- Executive functions (e.g., Wokke et al., 2011; Mattler, 2003)
|
||||||
|
- Information integration (e.g., Mudrik et al., 2011; Van Opstal et al., 2011)
|
||||||
|
- Complex arithmetic & reading multiple words (e.g., Sklar et al., 2012)
|
||||||
|
- Goal pursuit (Bijleveld et al., 2011)
|
||||||
|
- Self-control (e.g., Fishbach et al., 2003)
|
||||||
|
|
||||||
|
סקירה חדשה יותר - [Hassin & Sklar, 2014](https://psycnet.apa.org/record/2014-08812-020).
|
||||||
|
|
||||||
|
המסקנה המתבקשת היא שמודעות איננה מובנית - ניתן לעשות את הפעולות גם בלעדיה. אולי היא אפילו תופעה *אפיפנומנלית* - נוצרת *על הדרך*. קשה לזהות פונקציות קוגניטיביות מסוימות עם מודעות כי כולן יכולות להסתדר בלעדיה - משמע, המודעות היא רכיב נוסף?
|
||||||
|
|
||||||
|
##### הזומבי של הפילוסוף
|
||||||
|
|
||||||
|
האם אתם יכולים לדמיין את קיומו של *זומבי* - יצור שחושב ומדבר כמוני, נראה אותו הדבר, אבל *חסר מודעות?*
|
||||||
|
|
||||||
|
(האם יכול להיות שרק לכם יש חוויה פנימית, וכל השאר הם על טייס אוטומטי?[^11])
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
צ'אלמרס אומר ש**כן** יכול להיות דבר כזה, על פי גישת המודעות כ"רכיב נוסף". דנט אומר ש**לא**, על סמך הגישה הפונקציונליסטית.
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
[^1]: והבלתי נסבלת.
|
[^1]: והבלתי נסבלת.
|
||||||
[^2]: ר' גם [Embodied Cognition](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/גילום) ([בודהיזם](/פילוסופיה/בודהיזם)).
|
|
||||||
[^3]: ר' גם [בעיית הסיבתיות](/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת#בעיית-האינדוקציה).
|
[^3]: ר' גם [בעיית הסיבתיות](/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת#בעיית-האינדוקציה).
|
||||||
[^4]: למעט במקרי דיכאון מאוד חמורים, וגם אז לא תמיד.
|
[^4]: למעט במקרי דיכאון מאוד חמורים, וגם אז לא תמיד.
|
||||||
[^5]: תומס בעצמו הודה אחר כך שהמחקר לא עזר "אפילו לחולה אחד".
|
[^5]: תומס בעצמו הודה אחר כך שהמחקר לא עזר "אפילו לחולה אחד".
|
||||||
[^6]: צ'אלמרס החביב טוען שלא גילה שום דבר, אלא רק לקח את בעיית הגוף-נפש הקלאסית ונתן לה שם קליט.
|
[^6]: צ'אלמרס החביב טוען שלא גילה שום דבר, אלא רק לקח את בעיית הגוף-נפש הקלאסית ונתן לה שם קליט.
|
||||||
[^7]: ה*qualia*
|
[^7]: ה*qualia*
|
||||||
|
[^8]: חקר התופעות (*פנומנה*) כפי שהן נדמות לנו - *למה זה נחווה ככה?*
|
||||||
|
[^9]: אילחוש - *Anasthesia* - "כיבוי" התודעה.
|
||||||
|
[^10]: לעיתים נדירות, ההרדמה כללית נכשלת, ומגלים את זה רק בדיעבד! החולה שומע, רואה, ומרגיש כאב - חוויה סובייקטיבית - אבל לא יכול לסמן לרופאים שהוא בהכרה כי השרירים משותקים. היום מנסים למנוע את זה באמצעות ניטור EEG לפעילות העצבית במוח - פעילות איטית יותר מרמזת על מצב של חוסר מודעות, כמו שינה. הניטור עוזר לפעמים, אבל לא מהווה איתות פיזי מושלם למצב של מודעות\חוסר מודעות.
|
||||||
|
[^11]: זה נקרא *סוליפסיזם*, ואנחנו לא אוהבים אותו בכלל.
|
||||||
@@ -1,42 +0,0 @@
|
|||||||
title: תודעה ופסיכופתלוגיה
|
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
!!! info "[מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=55258), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/url/view.php?id=2798305)"
|
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
SSRI משפרים תסמיני דיכאון [Silva & Hanwella, 2012](https://sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.1007/s00127-011-0442-0).
|
|
||||||
האם זה מספיק כדי להסיק כי רמות הסרוטונין גורמות (סיבה) לדיכאון (תוצאה?)
|
|
||||||
|
|
||||||
על פניו, נראה שכן. אבל יש ממצאים שמעידים הפוך - שדיכאון משנה את רמות הסרוטונין במוח [Karlsson et al, 2010](). אז, מי גורם למי? דיכאון לרמות סרוטונין נמוכות או רמות סרוטונין נמוכות לדיכאון? מוח מוביל לתודעה, או תודעה מובילה למוח? זוהי [בעיית הגוף-נפש](/פילוסופיה/טבע#בעיית-הגוף-נפש) הפילוסופית המפורסמת[^1], ועדיין אין לנו תשובה חותכת[^2].
|
|
||||||
|
|
||||||
למרות שאין לנו תשובה חותכת, אנחנו לומדים על כל מיני נקודות במעגל שאפשר להתערב. למשל, בעיצומו של התקף [פאניקה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/פאניקה), התערבות פסיכולוגית מאוד עוזרת.
|
|
||||||
|
|
||||||
כל מה שיש לנו היא **התאמה**[^3] - שיכולה להעיד על -
|
|
||||||
|
|
||||||
- א' גורם לב'
|
|
||||||
- - ב' גורם לא'
|
|
||||||
- א' וב' משפיעית הדדית
|
|
||||||
- קשר מזויף ולא סיבתי (שניהם נובעים מג')
|
|
||||||
- א' וב' הם אותו הדבר (ואז אין סיבתיות)
|
|
||||||
|
|
||||||
אז מה קורה במצב של [דיכאון](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון)? יש "נפש" שהיא בדיכאון? זה מצב פיזי שמתבטא ב"נפש"? יש בכלל הבדל בין השניים? אם כן למה זה מרגיש אחרת?
|
|
||||||
|
|
||||||
מחקרים מראים שיש יעילות בהתערבות פסיכולוגית *וגם* בהתערבות פיזית. לכאורה, אם נתערב *גם* בגוף *וגם* בנפש תהיה יעילות כפולה ומכופלת. נכון? מחקרים מעידים שלאו דווקא; לרוב לא נמצא אפקט תוספתי (אדיטיבי)[^4].
|
|
||||||
|
|
||||||
!!! warning "הפואנטה של כל התחום היא **שלא ניתן לצמצם את ההפרעות האלה לגורם גופני מובהק**. אם *היה* גורם כזה לדיכאון, למשל (אם בבלוטת הX קורה Y, יש דיכאון)) - זו לא הייתה הפרעה *נפשית*; תחום הפסיכופתולוגיה כולו, בהגדרה, לא יכול להסביר את הבעיות רק כגורם גופני."
|
|
||||||
|
|
||||||
כבר כמה עשרות שנים יש תחושה שעוד רגע נבין את המוח לגמרי, עד הסוף, ונוכל לפתור את כל הבעיות בפתרונות פיזיים. ראש הNIMH לשעבר, Thomas Insel, הצהיר לפני כמה שנים שעל אף שבתקופת כהונתו ובכלל בעשרות השנים האחרונות הושקעו *מיליארדי* דולרים במחקר בסיסי בתחום מדעי המוח והגנטיקה, *עדיין* לא מצאנו פתרונות של ממש לחולים בהפרעות נפשיות[^5].
|
|
||||||
|
|
||||||
לרוב מתקבלים אפקטים קטנים, שמראים הבדל מסוים בין קבוצה של אנשים עם הפרעה לקבוצה של אנישים ללא ההפרעה, וזה מתפרש כחריג. אך זה גם יכול להיות תצואה אפיפנומנלית של קיומה של ההפרעה (ובכל מקרה גודל האפקט איננו משמעותי מבחינה קלינית-אבחונית.)
|
|
||||||
|
|
||||||
# תודעה במחקר
|
|
||||||
|
|
||||||
חקר התודעה התחיל עוד מימיי הפילוסופיה, ונכנס לעולם הפסיכולוגיה עם [ויליאם ג'יימס](https://en.wikipedia.org/wiki/William_James). עם עליית הביהוויריזם, פחת העניין בחקר התודעה, אך העניין חזר לתודעה עם המהפכה הקוגניטיבית בשנות ה70, והתפתחויות טכנולוגיות בשנות ה90 ואילך, כמו הfMRI.
|
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
[^1]: והבלתי נסבלת.
|
|
||||||
[^2]: ר' גם [Embodied Cognition](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/גילום) ([בודהיזם](/פילוסופיה/בודהיזם)).
|
|
||||||
[^3]: ר' גם [בעיית הסיבתיות](/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת#בעיית-האינדוקציה).
|
|
||||||
[^4]: למעט במקרי דיכאון מאוד חמורים, וגם אז לא תמיד.
|
|
||||||
[^5]: תומס בעצמו הודה אחר כך שהמחקר לא עזר "אפילו לחולה אחד".
|
|
||||||
Reference in New Issue
Block a user