docs: update פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה

פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה.md

@@ -2,7 +2,7 @@
 title: הפרעות חרדה
 description: 
 published: true
-date: 2024-05-12T11:29:25.507Z
+date: 2024-05-12T11:59:56.286Z
 tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה אבנורמלית, שנה ב, חרדה
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-05-10T13:53:28.833Z
@@ -123,10 +123,81 @@ dateCreated: 2024-05-10T13:53:28.833Z
 הסובלים הבלתי-מאובחנים מהפרעת חרדה הם צרכנים כבדים של מערכת הבריאות.
 חולי לב הם בסיכון כפול לפיתוח ההפרעה - גם בעקבות שינויים בקצב הלב וגם בעקבות החשש.
 
+ההתקף הראשון ייחודי בכך שדווקא כן יש לו טריגר, שהסובלים מההפרעה יודעים לקשר בדיעבד - אצל 90% התרחש אירוע שלילי לפני ההתקף הראשון, ומשם זה הפחד מהפחד.
+
+ 30% מאלו שחוו התקף פאניקה, יפתחו הפרעה של ממש. למה הם כן והאחרים לוא?
+ 
+ ### אטיולוגיה
+ 
+#### בסיס ביולוגי
+רגישות-יתר של מערכת הfight-or-flight - סף נמוך או עוצמה יתרה סביב המאיגדלה, ההיפותלמוס, וקליפת המוח הקדמית[^7].
+אולם, יש להיזהר מלהסיק קשר סיבתי.
+
+באנשים כאלו ישנה גם תגובת בהלה חזקה יותר, והירגעות איטית יותר, כמו גם זרימת דם מוגברת למערכת הFoF.
+
+ישנן עדויות לאטיולוגיה ביולוגית:
+- ניתן ליצור התקפים באמצעות חומרים פיזיולוגיים (סודיום לקטט, יוהימבין, קפאין)
+- התאמה גנטית גבוהה:
+- - 25-35% בקרב תאוים זהים לעומת 10-15% בתאומים לא זהים
+- 33%-43% מהשונות מוסברת על ידי גנטיקה (Kender et al, 2001)
+- מעל חצי עם קרוב משפחה עם הפרעת חרדה
+- תרופות מסוימות (בנזודיאזפינים[^8], SSRI) מקלות על התקפי פאניקה
+
+#### בסיס פסיכולוגי
+ישנן עדויות לגבי הבדלים פסיכולוגיים בין הסובלים מהפרעת חרדה לאלו שלא:
+
+##### התיאוריה הקוגניטיבית
+התיאוריה הקוגניטיבית טוענת שלאנשים מסוימים יש רגישות-יתר (פסיכולוגית!) לתחושות גופניות ונטייה לפרשנות קטסטרופלית (*הלב שלי דופק? ביי ביי!*). הפרשנות הזו מספיקה להפוך אירועים תמימים (הלב דופק, It's a thing) לבעלי נזק (התקף פאניקה), מה שהולך ומחזק את הפרשנות ההרסנית של האירועים האלה.
+
+המחשבות הקטסטרופליות האלה הן לא תמיד לגמרי מודעות - אלא תוצר של נטייה קוגניטיבית שמבאת מי מאלו שיחווה התקף בודד יפתח את ההפרעה.
+
+במחקר אחד, לקחו אנשים שסובלים מהפרעת פאניקה ואנשים שסובלים הפרעות חרדה אחרות, וביקשו מהם להשלים משפטים שבהם המילה האחרונה מטושטשת, כמו - 
+
+- אם היו לי דפיקות לב ייתכן שאני *גוסס\מותש* <- קטסטרופלי
+- אם קשה לי לנשום כנראה שאני *נחנק\לא בכושר* <- לא קטסטרופלי
+
+אנשים שסבלו מהפרעת פאניקה מצאו את המילה *הרבה יותר מהר* במשפטים קטסטרופלים.
+
+במחקר נוסף, הנבדקים התבקשו לקרוא צמדי מילים כגון "קשיי נשימה-חלק" או "דפיקות-לב-מוות". כ75% מהסובלים מהפרעת פאניקה חטפו בעקבות ההקראה התקף, לעומת 17% בקבוצת הביקורת. זה לא מחקר נחמד.
+
+במחקר שלישי, החוקרים יזמו התקף על ידי תמיסת סודיום-לקטט. לחצי מהנבדקים בישרו שזה חומר פשוט ולא מזיק, שיגרום להם להרגיש ככה וככה - ולחצי השני לא אמרו כלום.
+30% מהנבדקים המיודעים חטפו התקף - כמו גם 90% מהלא-מיודעים.
+
+
+###### רגישות לחרדה (AS) כמייצת פגיעות לפאניקה
+מחקרים רבים מנסים למדוד את *הפחד מהפחד*, באמצעות שאלוני ASI שמודדים דברים כמו:
+- חששות מתחושות גופניות
+- מפחיד אותי גשיש לי קוצר-נשימה
+- זה מפחיד ואתי כשאני מרגיש רעד...
+
+(מלל נוסף שחסר לי)
+
+שאלון כזה:
+- שונה מחרדה תכונתית (לא, *אני מפחד מכלבים*, אלא, *מפחיד אותי כשאני מפחד מכלבים*).
+
+השאלונים נמצאו במחקרי אורך כנמבאים לא רק הפרעת פאניקה, אלא גם את ה*פגיעות* להפרעת פאניקה Ehlers (1995), Schmidt et al (1997;1999).
+
+#### תיאוריית הלמידה
+התיאוריה הקוגניטיבית מתקשה להסביר את ההפתעה של הסובלים מהתקפי החרדה - התקפים שנוחתים משום מקום. לאור זאת, תיאוריית הלמידה גומזת מהתיאוריה הקוגניטיבית את שלב הפרשנות הקטסטרופלית; היא מציעה שדי בתחושה הגופנית להתנות התקף פאניקה ב[התנייה קלאסית](/פסיכולוגיה/מבוא/למידה#התנייה-קלאסית).  התחושה הגופנית נהפכת מגירוי לא מותנה לגירוי מותנה המנבא התקף.
+
+בעקבות ההתנייה, רמזים פנימיים\חיצוניים מובילים לציפייה להתקף. לעיתים, מתלווה [אגרופוביה]()[^9] - פחד ממקומות המוניים.
+
+תיאוריית הלמידה מסבירה טוב יותר את אפקט ההפתעה של ההתקפים (למרות שאפשר לטעון שיש תיווך קוגניטיבי לא מודע). היא מסבירה טוב יותר גם התקפים ליליים (Nocturnal Panic Attack), שמופיעים אצל 60% מהסובלים מהפרעת פאניקה[^10].
+
+### טיפול
+הטיפול היעיל ביותר הוא טיפול CBT - טיפול תרופתי לא יעיל במיוחד, וכרוך באתגרים נוספים.
+
+למרבה המזל, הפרעת פאניקה היא אחת מההפרעות שהפסיכולוגיה המודרנית מטפלת בה הכי טוב. הטיפול ההתנהגותי כרוך ב:
+
+- אלמנט פסיכו-חינוכי - הופכים את המטופל לשותף בטיפול - הנה מה שקורא, הנה מה שאנחנו עושים, תראה איך אתה ככה וככה... מלמדים את המטופל על ההפרעה, מסבירים לו מה קורה, מה מתרחש בתחושות הקשות של ההתקף (מה קורה כשמתעלפים?)
 
 [^1]: בין ההפרעות יש קשר הדוק, והן הופרדו לאור הידע המסוים על OCD, PTSD וכו'. טראומה קשורה ולעיתים מתבטאת בהפרעות חרדה.
 [^2]: התקף פאניקה והפרעת פאניקה הם אותו הדבר, אבל ישנו התקף פאניקה חד-פעמי בלי הפרעת פאניקה.
 [^3]: פרויד חשב שפוביות מסוימות הם ייצוגים סמליים עמוקים של הנפש, אבל היום אנחנו חושבים שהוא בכלל לא היה בכיוון.
 [^4]: נירית מספרת, למשל, על מטופל שלה  - ילד עם פוביה מכפתורים. היא מתרשמת שקל יותר להביס פוביות כאלו, בלי התשתית הביולוגית.
 [^5]: למעשה, הרבה מהלוקים בפאניקה משוכנעים שהם לוקים במשהו פיזי כמו התקף לב - מעל ל25% מאלו שמגיעים למיון עם כאבים בחזה סובלים דווקא מפאניקה.
-[^6]: מהסיבה הזו, נמצא שלמעשנים יש סיכוי גבוה פי 3 להתקף\הפרעת פאניקה, וכמות *מוזגמת* של קפה (30 כוסות ביום כזה) גם קשורה.
+[^6]: מהסיבה הזו, נמצא שלמעשנים יש סיכוי גבוה פי 3 להתקף\הפרעת פאניקה, וכמות *מוזגמת* של קפה (30 כוסות ביום כזה) גם קשורה.
+[^7]: ממצא שתומך בהשערה הזו הוא שאפשר 'להדליק' את המערכת אצל בעלי חיים והם יפגינו תסמינים דומים להתקפי פאניקה.
+[^8]: אבל, הן ממכרות והגוף מתרגל
+[^9]: מילולית: *הפחד מהשוק*
+[^10]: שנבדל מביעותי לילה וסיוטים דומים בכך שהסובל מההתקף מתעורר *לגמרי*. מחקרים קושרים בין המצב הזה לכניסה\יציאה לשלב החלימה.