docs: update פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס

פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס.md

@@ -2,7 +2,7 @@
 title: תיאיטיטוס
 description: 
 published: true
-date: 2024-07-02T12:40:21.886Z
+date: 2024-07-02T12:57:16.731Z
 tags: פילוסופיה, פילוסופיה יוונית, אפלטון, סמסטר ב, שנה ב, תיאיטיטוס
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-04-30T12:17:50.414Z
@@ -650,7 +650,7 @@ appears, knowledge is nothing else than perception
 > Stanley Rosen, המורה של אנדי, מתאר את משל השעווה כמקביל ביחס בין [זיכרון והיזכרות במנון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/מנון#למידה-כהיזכרות). הזיכרון הוא החותם של האידאה, והעלאת הזיכרון היא העלתו למודעות עכשיו. למעשה, משל השעווה הוא גרסא מחולנת למיתוס ההיזכרות - שם כתוב שהנפש למדה בעבר את כל הצורות, ועתה היא רק נזכרת בהם. אלא שכן אין לנו שום הסבר מניין יש לנפש את הזכרונות האלה.
 {.is-info}
 
-סוקראטס מונה *שבעה-עשר* אפשרויות שונות לסברה מוטעית תחת המשל הזה[^94], אבל רק בשלושה מהם סברת שקר היא אפשרית (192)
+סוקראטס מונה *שבעה-עשר* אפשרויות שונות לסברה מוטעית תחת המשל הזה[^94], אבל רק בשלושה מהם סברת שקר היא אפשרית (192):
 
 - משהו ידוע, אבל לא מוחש כרגע, לעומת משהו ידוע וכן מוחש כרגע
 
@@ -667,6 +667,23 @@ appears, knowledge is nothing else than perception
 
 בכל המקרים, נדרשת השוואה באמצעות החושים. בכל שלושת המקרים, הטעות היא בתפר בין הזיהוי לחיתום בזיכרון; סוקראטס **מעולם לא מעלה את האפשרות שהתפיסה החושית מוטעית**. למה לא?
 
+## החלון הפתוח של אפלטון
+
+> ההשלכות של תפיסה חושית מוטעית הרות-גורל. אם אי אפשר לסמוך על החושים שלנו, *אי אפשר לסמוך על העולם כפי שהוא*: כל מה שיש לנו הוא ייצוג כוזב, והעולם כלל לא נגיש לנו. במקרה כזה, **למה בכלל לדבר על ידיעה?**
+מהסיבה הזו, נדמה שאפלטון וגם אריסטו מניחים שהקליטה החושית תמיד נכונה - אחרת, ממילא הכל הולך לעזאזל.
+{.is-warning}
+
+כולנו חווינו מצבי ביניים בין שינה לחלום - שאנחנו לא לגמרי סומכים על מה שאנחנו מתיימרים לדעת או לחוש. אם היינו לכודים לחלוטין בתוך חלום שכזה, *איך היה מתגנב פנימה בכלל החשד הזה?* אנדי סבור שעצם העובדה שאנחנו מסוגלים בכלול *לחשוב* על השאלה הזו היא העדות הטובה ביותר שאנחנו **לא** לכודים לחלוטין בחלום שלנו[^94]. 
+
+אם כך, הטעות חייבת לבוא ממקום אחר.
+
+יש כאן גם בעיה נוספת. הרגע הזה של קליטת הרשמים בחושים הוא בעצם **ידיעה** - בשביב השנייה *לפני* שאנחנו מטביעים אותם בזיכרון (הנה זה! זה הדבר!). אבל, אנחנו לא יכולים לנתח אותם, או לעשות איתם כלום. 
+
+אצל אפלטון ואריסטו יש מקבילה נפשית: אפלטון מתאר את השכל (nous) כפתוח לגמרי לצורות (אידאות) - הוא לא מעוות אותן, משחק איתן או חוטא מהן - אך גם כאן, אין לנו איך לעבד אותן, ושם אנחנו יכולים לטעות. גם בחושים וגם בשכל, יש תחילה חלון פתוח. 
+
+
+
+
 ## בעיות במשל השעווה
 
 ## למה מושלם בכלל?
@@ -753,4 +770,5 @@ appears, knowledge is nothing else than perception
 [^90]: *Psuede doxa*
 [^91]: ב[מנון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/מנון#מהי-ידיעה) מדברים על זה.
 [^92]: אבל, [גטייר הרס לנו גם את זה](https://plato.stanford.edu/entries/knowledge-analysis/#GettProb).
-[^93]: *Eidolon* - מקור המילה *Idol*
+[^93]: *Eidolon* - מקור המילה *Idol*
+[^94]: אף אחד בעולם היווני לא מקבל ספקנות כזו: היראקליטוס אומר שהעולם משתנה כל הזמן, אבל *יש עולם* - והספקנים היוונים אומרים שקשה לזהות את הרשמים ה*נכונים*, אבל שישנם רשמים נכונים. הספקנות בתצורה הזו - של ניתוק מוחלט בין החושים לידיעה - מופיעה לראשונה ב[הגיונות](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות) של [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט#הספקנות-הקרטזית)