docs: update פסיכולוגיה/התפתחותית/סנסומוטורי
This commit is contained in:
@@ -1,8 +1,8 @@
|
||||
---
|
||||
title: השלב הסנסומוטורי
|
||||
title: התיאוריה של פיאז'ה
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-06-12T09:07:00.703Z
|
||||
date: 2024-06-12T09:25:48.048Z
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-05-31T11:21:14.696Z
|
||||
@@ -126,23 +126,23 @@ dateCreated: 2024-05-31T11:21:14.696Z
|
||||
|
||||
|
||||
## התפתחות והשתכללות ייצוגים פנימיים
|
||||
- שפה
|
||||
### שפה
|
||||
ניצני השפה החלו בסיום השלב הסנסו-מוטורי - צימודים של שני מילים שקשורות בחוויה הממשית כאן ועכשיו (*אמא, אבא, טעים*). בשלב הזה, השפה הולכת ומתרחקת מהמציאות - הילד יכול לתאר מה שקרה *אתמול*, או *מחר*.
|
||||
|
||||
- משחק דמיוני
|
||||
- - התרחקות הדרגתית מקונקרטיות
|
||||
### משחק דמיוני
|
||||
- התרחקות הדרגתית מקונקרטיות
|
||||
הילד מתחיל *לעשות בכאילו*; בהתחלה באמצעות אובייקט דומה (*חיקויי אובייקטים*), ובמציאות באמצעות אובייקטים שונים לגמרי (*תחליפי אובייקטים*); בהתחלה עם חרב צעצוע, ובהמשך עם סתם מקל.
|
||||
|
||||
- - מרכוז מהעצמי לאחר
|
||||
- מרכוז מהעצמי לאחר
|
||||
בהתחלה *אני* שותה מהכוס - אבל בהמשך *הבובה* שותה מהכוס, או נותנת *לדובי* לשתות מהכוס.
|
||||
|
||||
- - עלייה במורכבות השילובים של הסכמות
|
||||
- עלייה במורכבות השילובים של הסכמות
|
||||
אני יכול *גם* לשתות מהכוס, ו*גם* לשטוף אותה. הילד יכול לגולל תרחישים שלמים במשחק, כמו להכין ארוחת ערב - קודם חותכים, ואז מבשלים, ואז אוכלים ואז שוטפים - שילוב של הרבה סכמות ברצף. בגילאי 4-5, ילדים יצליחו לרוץ עם התרחיש לא מההתחלה, אלא להצטרף לילדים אחרים באמצע.
|
||||
|
||||
- התפתחות הציור
|
||||
- - שרבוט (שנה-שנתיים)
|
||||
- - ייצוג ראשוני ("ראשנים") של אובייקטים (3-4)
|
||||
- - ציור "מציאותי" הנעשה בהדרגה מורכב יותר (חמש והלאה)
|
||||
### התפתחות הציור
|
||||
- שרבוט (שנה-שנתיים)
|
||||
- ייצוג ראשוני ("ראשנים") של אובייקטים (3-4)
|
||||
- ציור "מציאותי" הנעשה בהדרגה מורכב יותר (חמש והלאה)
|
||||
|
||||
## הראיון הקליני
|
||||
זוהי שיטה שפיתח פיאז'ה, שדרכה הוא לומד על הילדים.
|
||||
@@ -165,7 +165,41 @@ dateCreated: 2024-05-31T11:21:14.696Z
|
||||
- המראיין מבקש - תספור את החרציות, ואז את כל הפרחים. כמה יש מכל אחד?
|
||||
- יש ארבע חרציות, אבל יש שבעה פרחים! *וואו!*
|
||||
|
||||
## מגבלות
|
||||
השלב הזה מאופיין בהתקדמות גדולה, אבל עדיין ישנן מגבלות משמעותיות. החשיבה של הילדים עדיין מאוד נוקשה, מאוד אינטואיטיבית, ועם המון מגבלות:
|
||||
|
||||
### אגוצנטריות
|
||||
ילדים בשלב הפרה-אופרציונלי מתקשים להבחין בין נקודת המבט שלהם לזו של האחר - הם חושבים שכולם חווים את העולם כמו ש*אני* חווה אותו. ישנה **אגוצנטריות תפיסתית** - חוסר יכולתו של הילד להבחין בין ההתנסות התפיסתית שלו לשל האחר, ו**אגוצנטריות תקשורתית**.
|
||||
|
||||
#### אגוצנטריות תפיסתית
|
||||
אגוצנטריות תפיסתית מודגמת במטלת שלושת ההרים המפורסמת של פיאז'ה:
|
||||
|
||||
> על שולחן שלושה "הרים" בגבהים שונים. נותנים לילד להסתובב סביבו ולצפות בהרים, ולחזור למקומו.
|
||||
מציגים בפני הילד תמונות של השולחן מכל נקודת מבט ומבקשים ממנו לבחור את התמונה של נקודת המבט שלו. הם מצליחים.
|
||||
בצד השני של השולחן מציבים בובה. מבקשים מהילד לבחור את התמונה שה*בובה* רואה. הפלא ופלא - הילד בוחר שוב את מה ש*הוא* רואה. זה הרי לא יכול להיות - הילד יושב כאן והבובה יושבת שם. בגילאי 8-9, ילדים כבר יבחרו את התמונה הנכונה
|
||||
|
||||
#### אגוצנטריות תקשורתית
|
||||
אם הייתם בגן ילדים לאחרונה, בוודאי שמתם לב שילדים מדברים עם אחרים כאילו עם עצמם (ולפעמים *באמת* מדברים עם עצמם - בקול!).
|
||||
|
||||
ככל שהילד גדל, הדיבור האגוצנטרי פוחת לטובת הדיבור החברתי. פיאז'ה סבור כי ילדים מתגברים על אגוצנטריות ככל שהם באים במגע עם ילדים אחרים ופחות עם מבוגרים[^6].
|
||||
|
||||
### קושי להבחין בין מראית עין למציאות
|
||||
ילדים בשלב הזה מתקשים להבחין בין מה ש*נראה* למה שבאמת. למשל, אם מרכיבים משקפיים אדומים - האם כל העולם באמת אדום? אנחנו יודעים שלא, אבל מבחינת הילד - העולם הוא עכשיו *אדום!*
|
||||
|
||||
ה[משחק הדמיוני](#משחק-דמיוני) חשוב מאוד להתפתחות ההבנה של הילדים בין מראית עין למציאות, באמצעות התנסות במעבר הזה. סביב גיל 6, המגבלה כבר נעלמת.
|
||||
|
||||
בניסוי קביעת הזהות ([Devries, 1969](https://psycnet.apa.org/record/1971-03943-001)), מכניסים ילד לחדר, ומראים לו תמונה של חתול. *מה היצור הזה עושה? מה הוא אוכל?* הילד יגיד, *הוא שותה חלב, ועושה מיאו*. מול העיניים של הילדים, שמים לחתול מסיכה של כלב, ושואלים שוב - *מה עושה החיה הזו? מה היא אוכלת?* והילד ישיב - *הוא שותה מים, ועושה האו!*[^7]
|
||||
|
||||
|
||||
### מרכוז
|
||||
הקושי לשלב ביחד, במקביל, כמה פיסות מידע הרלוונטיות למצב או לבעיה בפניה עומדים.
|
||||
|
||||
|
||||
- חשיבה אנימיסטית
|
||||
|
||||
- קושי בהבנת סיבתיות
|
||||
|
||||
- חשיבה בלתי הפיכה
|
||||
|
||||
# גישות חלופיות
|
||||
לגישה של פיאז'ה אין מתחרים בהיקף - היא אגדית. עם זאת, יש גם ביקורת עליה.
|
||||
@@ -201,3 +235,5 @@ dateCreated: 2024-05-31T11:21:14.696Z
|
||||
[^3]: הגילאים בתיאוריה של פיאז'ה הם אומדן, ולא אמת מוחלטת; חלק מהילדים יגיעו קצת קודם, חלק קצת אחרי, ואלו עם בעיות התפתחותיות כאלו ואחרות עלולים בכלל לא להגיע לחלק מהשלבים, ולעצור קודם.
|
||||
[^4]: רק בגירויים מעניינים ונעימים - תינוקות יכניסו לפעמים אצבע לעין, אבל לא ינסו לעשות את זה שוב.
|
||||
[^5]: החלוקה של פיאז'ה לא מאוד ברורה לנו, ולכן נהוג להתייחס לשלב הזה כמקשה אחת, למרות משך הזמן הממושך שלו.
|
||||
[^6]: ילדים תופסים את העולם אחרת *לגמרי* ממבוגרים, ולכן יותר מועיל להם לשוחח עם בני גילם, שהראייה שלהם דומה יותר.
|
||||
[^7]: עמית מספר על זוג תאומים בגן שהתחפשו לפורים - אחד התחפש לגברת: הוא שם שמלה של גברת, ועקבים של גברת. אחיו התאום פתאום נלחץ - *הוא נהיה **בת!** הוא נהיה **בת**!*
|
||||
Reference in New Issue
Block a user