docs: update פסיכולוגיה/חשיבה/גישות

This commit is contained in:
2024-05-17 19:24:44 +03:00
committed by shmick
parent 124da002a0
commit 664bc24424

View File

@@ -2,7 +2,7 @@
title: גישות מרכזיות במחקר חשיבה וקבלת החלטות title: גישות מרכזיות במחקר חשיבה וקבלת החלטות
description: description:
published: true published: true
date: 2024-05-17T16:15:24.405Z date: 2024-05-17T16:24:42.124Z
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, חשיבה, שנה ב tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, חשיבה, שנה ב
editor: markdown editor: markdown
dateCreated: 2024-05-17T16:13:28.553Z dateCreated: 2024-05-17T16:13:28.553Z
@@ -10,7 +10,7 @@ dateCreated: 2024-05-17T16:13:28.553Z
שניים מהחוקרים הכי מרכזיים בעולם קבלת ההחלטות ומייסדיו של התחום הלכה למעשה הם שני חוקרים ישראלים - [עמוס טברסקי](https://en.wikipedia.org/wiki/Amos_Tversky) ו[דניאל כהנמן](https://en.wikipedia.org/wiki/Daniel_Kahneman). שניים מהחוקרים הכי מרכזיים בעולם קבלת ההחלטות ומייסדיו של התחום הלכה למעשה הם שני חוקרים ישראלים - [עמוס טברסקי](https://en.wikipedia.org/wiki/Amos_Tversky) ו[דניאל כהנמן](https://en.wikipedia.org/wiki/Daniel_Kahneman).
> [ר' גם - חשיבה וקבלת החלטות (מבוא לפסיכולוגיה)](/פסיכולוגיה/חשיבה#חשיבה-וקבלת-החלטות) > [ר' גם - חשיבה וקבלת החלטות (מבוא לפסיכולוגיה)](/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה#חשיבה-וקבלת-החלטות)
{.success} {.success}
התיאוריה המרכזית של טברסקי וכהנמן (1974) עוסקת בהיוריסטיקות והטיות בשיפוט. התיאוריה התמקדה בהבנת האופן שבו אנשים מבצעים שיפוטים, ע"י זיהוי הטיות קוגניטיביות או זיהוי השיטתיות שבה אנשים טועים בעת מתן שיפוט סובייקטיבי. התיאוריה המרכזית של טברסקי וכהנמן (1974) עוסקת בהיוריסטיקות והטיות בשיפוט. התיאוריה התמקדה בהבנת האופן שבו אנשים מבצעים שיפוטים, ע"י זיהוי הטיות קוגניטיביות או זיהוי השיטתיות שבה אנשים טועים בעת מתן שיפוט סובייקטיבי.
@@ -18,4 +18,15 @@ dateCreated: 2024-05-17T16:13:28.553Z
כהנמן וטברסקי נקטו בגישה אנלוגית למחקר על אשליות תפיסתיות[^1] כדרך ללמוד על [המערכת התפיסתית](/פסיכולוגיה/תפיסה). כהנמן וטברסקי נקטו בגישה אנלוגית למחקר על אשליות תפיסתיות[^1] כדרך ללמוד על [המערכת התפיסתית](/פסיכולוגיה/תפיסה).
[^1]: ולא במקרה - כהנמן הגיע מעולם התפיסה, ולכן התעניין באשליות - לא כשלעצמן, אלא בזכות מה שהן מלמדות אודות קבלת החלטות. נתייחס לניסוי הבא של טברסקי וכהנמן (1974), שהוצע כביססו אמפריי לשימוש ב*היוריסטיקת העוגן* כמנגנון פסיכלולוגי המאפשר לאנשים לתת אומדנים מספריים.
על פי טברסקי וכהנמן, כאשר אנשים צריכים לתת הערכות מספריות, הם מתחילים מערך כלשהו המהוהה עוגן, ולא מתקנים מספיק את ההערכות שלהם.
> באחד הניסויים, חולקו הנבדקים לשתי קבוצות, ושאלו אותן - מה אחוז המדינות האפריקאיות באו"ם? לקבוצה אחת הוגרל מספר (10) שנשאלו האם האחוז גבוה או נמוך ממנו, ולקבוצה השנייה הוגרל מספר אחר (65).
הקבוצה שקיבלה את הערך הנמוך שיערכה את אחוז המדינות האפריקאיות ב25%; הקבוצה שקיבלה את הערך הגבוה יותר שיערכה את האחוז כ45%.
לאף אחד מהמספרים אין שום קשר לאחוז האמיתי - וככה הניסוי מדגים כיצד הנבדקים התבססו על ערך אקראי בשיפוט שלהם.
[^1]: ולא במקרה - כהנמן הגיע מעולם התפיסה, ולכן התעניין באשליות - לא כשלעצמן, אלא בזכות מה שהן מלמדות אודות קבלת החלטות.