2.7 KiB
title, description, published, date, tags, editor, dateCreated
| title | description | published | date | tags | editor | dateCreated |
|---|---|---|---|---|---|---|
| גישות מרכזיות במחקר חשיבה וקבלת החלטות | true | 2024-05-17T16:24:42.124Z | פסיכולוגיה, סמסטר ב, חשיבה, שנה ב | markdown | 2024-05-17T16:13:28.553Z |
שניים מהחוקרים הכי מרכזיים בעולם קבלת ההחלטות ומייסדיו של התחום הלכה למעשה הם שני חוקרים ישראלים - עמוס טברסקי ודניאל כהנמן.
התיאוריה המרכזית של טברסקי וכהנמן (1974) עוסקת בהיוריסטיקות והטיות בשיפוט. התיאוריה התמקדה בהבנת האופן שבו אנשים מבצעים שיפוטים, ע"י זיהוי הטיות קוגניטיביות או זיהוי השיטתיות שבה אנשים טועים בעת מתן שיפוט סובייקטיבי.
כהנמן וטברסקי נקטו בגישה אנלוגית למחקר על אשליות תפיסתיות1 כדרך ללמוד על המערכת התפיסתית.
נתייחס לניסוי הבא של טברסקי וכהנמן (1974), שהוצע כביססו אמפריי לשימוש בהיוריסטיקת העוגן כמנגנון פסיכלולוגי המאפשר לאנשים לתת אומדנים מספריים.
על פי טברסקי וכהנמן, כאשר אנשים צריכים לתת הערכות מספריות, הם מתחילים מערך כלשהו המהוהה עוגן, ולא מתקנים מספיק את ההערכות שלהם.
באחד הניסויים, חולקו הנבדקים לשתי קבוצות, ושאלו אותן - מה אחוז המדינות האפריקאיות באו"ם? לקבוצה אחת הוגרל מספר (10) שנשאלו האם האחוז גבוה או נמוך ממנו, ולקבוצה השנייה הוגרל מספר אחר (65). הקבוצה שקיבלה את הערך הנמוך שיערכה את אחוז המדינות האפריקאיות ב25%; הקבוצה שקיבלה את הערך הגבוה יותר שיערכה את האחוז כ45%. לאף אחד מהמספרים אין שום קשר לאחוז האמיתי - וככה הניסוי מדגים כיצד הנבדקים התבססו על ערך אקראי בשיפוט שלהם.
-
ולא במקרה - כהנמן הגיע מעולם התפיסה, ולכן התעניין באשליות - לא כשלעצמן, אלא בזכות מה שהן מלמדות אודות קבלת החלטות. ↩︎