docs: update פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת

This commit is contained in:
2024-07-08 15:48:36 +03:00
committed by shmick
parent 13a0fe2109
commit 6dd0e0e678

View File

@@ -2,7 +2,7 @@
title: ביקורת התבונה הטהורה
description:
published: true
date: 2024-07-08T12:43:46.634Z
date: 2024-07-08T12:48:33.864Z
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה חדשה, קאנט
editor: markdown
dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z
@@ -110,21 +110,22 @@ dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z
אותה **הסתכלות** היא **מגע מידי עם האובייקטים** - ה*אופן והאמצעי שבו ההכרה מתייחסת למושאים*, באמצעותה אנחנו *מתייחסים למושאים במישרין* - באופן מיידי, בלתי-מתווך. אני לא בוחר לראות דברים, כמו *ג'ינג'יסטותאלס החתול* - הוא נגלה לעיני לבד ובאופן סביל. זאת בניגוד למחשבה - באמצעות השכל - שהיא סוג של פעילות.
כל שיפוט הסתכלותי כרוך במפגש ישיר עם המושא - באמצעות - ואז שכילתו במחשבה. המחשבה נפרדת מההסתכלות, אבל השניים תמיד באים יחד. ראיתי את ג'ינג'יסטותאלס ומיחד *חשבתי*, *הנה - חתול*. קאנט *מתחיל* בהסתכלות לשם הדיון -אבל בפועל, האחד תלוי באחר ולהיפך.
כל שיפוט הסתכלותי כרוך במפגש ישיר עם המושא - באמצעות - ואז שכילתו במחשבה. המחשבה נפרדת מההסתכלות, אבל השניים תמיד באים יחד. ראיתי את ג'ינג'יסטותאלס ומיחד *חשבתי*, *הנה - חתול*. קאנט *מתחיל* בהסתכלות לשם הדיון -אבל בפועל, האחד תלוי באחר ולהיפך.
ההסתכלות כרוכה בחישה - אם כי לאו דווקא חישה פיזית. כשם שאנחנו מתסכלים על דבר כלשהו בעיניים והוא נגלה אלינו באופן סביל, ההסתכלות הרוחנית מקבילה לה במושאים רוחניים, הנגלים לתודעה שלנו מיד.
חשוב לעמוד על הקשר הזה לאור הקשר שהאתסטיקה מכוננת בין **תופעה** ל**דבר כשהוא לעצמו**, שעומדים ביחס מסוים. את הקשר הזה נוטים להציג כסינונימי לקשר דומה - בין **פנומנון** ל**נואמנון** - אך הם לא סינונימיים לגמרי; הקשר השני מופיע ב*אנליטיקה*. המונח המככב באסתטיקה הוא ה**תופעה** - אותה קאנט לא מבין כ*אשליה*, כמו [ברקלי](/פילוסופיה/חדשה/ברקלי/עקרונות)[^7].
התופעה היא *מה שהדבר המכיר מכיר*, כשהלה ניצב מולו - *בלי מה שהשכל מוסיף לו*. לעומתה, **פנומנון** הוא הדבר המופיע *יחד עם אותה תוספת של השכל*. משום שבאסתטיקה אנחנו דנים רק בהסתכלות, אנו דנים ב*תופעה*, ולא ב*פנומנון*.
ההסתכלות כרוכה בחישה - אם כי לאו דווקא חישה פיזית. כשם שאנחנו מתסכלים על דבר כלשהו בעיניים והוא נגלה אלינו באופן סביל, ההסתכלות הרוחנית מקבילה לה במושאים רוחניים, הנגלים לתודעה שלנו מיד.
## החלל והזמן כתנאים טרנסנדנטליים
התוכן של ה*הסתכלויות שלנו* - הדברים שאנו קולטים (צבעים, צורות), מורכב מ*חומר* ו*צורה*, בדומה ל[אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#מהו-העצם-חומר-צורה-תרכובת). ה*צורה* - האופן שבו הדברים מסודרים - היא א-פריוריית, וחומר החישה הוא אפוסטריורי.
החומר הוא מה שניתן לנו בחושים, אומר לוק - כל מה שבשכל שלנו, מגיע מהם. לייבניץ משיב לו שהכל מגיע מן החושים, *זולת השכל עצמו*[^8]. עצם זה שהשכל מוכן מראש הוא תנאי לכך שדברים ייכנסו פנימה; החדר הריק של לוק חייב להיות חדר לפני שנוכל להכניס לו דברים. עקרונות הסידור עצמם לא יכולים היו להיקלט מן הבחוץ - מה היה קולט אותם?
העיקרון המסדר הוא ה*צורה* - היא מוכנה ברוח אפריורי.
ה*חלל* וה*זמן* גם הם צורות כאלו, ולכן התפיסה הקנטיאנית מערבת אותנו כגורם פעיל בכינון עולם התופעות: אין בהכרח *חלל* כשלעצמו או *זמן* כשלעצמו, אלא צורת ארגון אפריוריית, הנובעת מאיתנו. הדברים **כפי שהם באמת** אינם בהכרח נגישים לנו. החלל והזמן הם הסתכלות טרנסנדנטלית - הם אפריוריים, והם תנאי האפשרות של ההסתכלויות שלנו.
> כלומר, החלל והזמן *הם הדברים המאפשרים שיפוטים אפריוריים סינתטיים* - אי אפשר לבצע שיפוטים כאלה *אודותיהם*, אלא הם המצע שעל בסיסו השיפוטים האלה מתבצעים.
@@ -137,4 +138,5 @@ dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z
[^4]: קאנט לא אהב להמציא מונחים, וירש את המונח הזה מאריסטו - ויש לו משם זקן ארוך. ככה או ככה, אין לו שום קשר ל*טרנסנטנדי* - נשגב מן העולם (ההיפך מ*אימננטי* - בתוך העולם\הדברים - כמו [האלוהים של שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה#משפטים)).
[^5]: אריסטו כן הבדיל בין "תבונה" ל"שכל", אותם קיבץ תחת *חשיבה*.
[^6]: [*פיכטה*](https://en.wikipedia.org/wiki/Johann_Gottlieb_Fichte) התחיל ב*שכל* וקיבל שיטה מטאפיזית מטורפת לגמרי, ואמר (באופן קצת חצוף) שזו בסך הכל *השיטה של קאנט*. לרוע המזל, פיכטה כתב את זה שקאנט היה בחיים - וקאנט גמז אותו במכתב תגובה ציבורי. פיכטה קרא לבן שלו עמנואל (על שם קאנט), אבל דן לא מוכן לקרוא לחתולים שלו בשמות של פילוסופיים (אלא *סלבים מעולם הזהר*). הוא מצין שאם כבר, לכלבים אפשר לתת שמות של *אמפריציסטים*, שהחתולים ממילא מעדיפים לישון על הכתבים שלהם.
[^7]: קאנט קורה לאידיאליזם של ברקלי *אידיאליזם הוזה*.
[^7]: קאנט קורה לאידיאליזם של ברקלי *אידיאליזם הוזה*.
[^8]: ב*מסות חדשות על שכל האדם*. אין ספק שהיה לגרמנים האלה חוש הומור, אומר דן.