docs: update פילוסופיה/בודהיזם/זן/גילום

This commit is contained in:
2024-06-27 13:02:28 +03:00
committed by shmick
parent d422345bfc
commit 70bcf01bb2

View File

@@ -2,7 +2,7 @@
title: גוף, תודעה ועולם
description:
published: true
date: 2024-06-27T09:56:38.878Z
date: 2024-06-27T10:02:26.582Z
tags:
editor: markdown
dateCreated: 2024-06-06T09:57:58.130Z
@@ -185,6 +185,13 @@ hold to the eight Precepts, take refuge in the Three Treasures, and give up our
מצב זה הוא לא ראש ריק, בלי מחשבות (זה בלתי אפשרי), אלא מצב של תודעה סבילה - היא לא מציגה, דוחה, ושופטת מחשבות, אלא מניחה לדברים. זהו המצב המדיטטיבי שאנו מתרגלים בישיבה (只管打坐 - *Shikantaza* - merely seating). חוסר-ההתערבות הזו היא גילום טבע-הבודהה שלנו. כאן דוגן חולק על מרלו-פונטי - לטעמו, אין פיצול בכלל בין גוף לתודעה.
# סיכום - מרלו-פונטי לעומת דוגן
כשם שהדיאלוג בין מרלו-פונטי לדוגן מתקיים על גבול שבין פילוסופיה מזרחית למערביםת, הגוף שלנו הוא **סמן גבול** - בין חופש לשיעבוד. כיצורים המתגלמים בגוף, אנחנו לא לגמרי חופשיים ולא לגמרי כבולים. ההתגלמות שלנו מעניקה לנו אפשרות לחופש, סיכוי להיפטר מכפייה מעכבת, ויכולת יצירתיות מתמדת. האדם המצוי על הגבול חומק מסווג ומסגרת רגילים.
אדם כזה יכול, לפחות באופן פוטנציאלי, להתגבר על הבחנה מינים, על המקצבים הקוסמיים של חיים ומוות, על הקוטביות המרחבים בין פה ושם, על הקובטיות הזמנית של עבר ועתיד, על הניגוד האתי בין טוב לרע, על הדיכוטומיה של יחסי אנוש, וההבחנה השגרתית בין גוף לעצמי. אדם על-גבול, הוא מועמד אידיאלי לדיאלוג בין-תרבותי, פילוסופי. הבין לבין של האדם הזה מקנה לו את החופש להקשיב לשני הצדדים ולהחליט בעצמו.
# זאזן כטקס
> [מאמר](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/leighton-zazen-zenritual.pdf), [מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/מצגת_שיעור_8.pdf)
@@ -221,10 +228,8 @@ hold to the eight Precepts, take refuge in the Three Treasures, and give up our
בכדי להבין את הרעיונות האלה, עלינו לפנות למושג בודהיסטי אחר - ה[*טנטרה*](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/טנטרה).
# סיכום
כשם שהדיאלוג בין מרלו-פונטי לדוגן מתקיים על גבול שבין פילוסופיה מזרחית למערביםת, הגוף שלנו הוא **סמן גבול** - בין חופש לשיעבוד. כיצורים המתגלמים בגוף, אנחנו לא לגמרי חופשיים ולא לגמרי כבולים. ההתגלמות שלנו מעניקה לנו אפשרות לחופש, סיכוי להיפטר מכפייה מעכבת, ויכולת יצירתיות מתמדת. האדם המצוי על הגבול חומק מסווג ומסגרת רגילים.
אדם כזה יכול, לפחות באופן פוטנציאלי, להתגבר על הבחנה מינים, על המקצבים הקוסמיים של חיים ומוות, על הקוטביות המרחבים בין פה ושם, על הקובטיות הזמנית של עבר ועתיד, על הניגוד האתי בין טוב לרע, על הדיכוטומיה של יחסי אנוש, וההבחנה השגרתית בין גוף לעצמי. אדם על-גבול, הוא מועמד אידיאלי לדיאלוג בין-תרבותי, פילוסופי. הבין לבין של האדם הזה מקנה לו את החופש להקשיב לשני הצדדים ולהחליט בעצמו.
[^1]: כלומר, *אתה* איש האמת ללא תואר
[^2]: זהו *מאסטר האמת* של ניטשה, בערך