docs: update פסיכולוגיה/התפתחותית/מאהלר

פסיכולוגיה/התפתחותית/מאהלר.md

@@ -2,7 +2,7 @@
 title: התיאוריה של אריקסון  מאהלר
 description: 
 published: true
-date: 2024-07-25T15:56:05.895Z
+date: 2024-07-25T16:12:18.613Z
 tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-07-25T15:40:24.093Z
@@ -20,6 +20,8 @@ dateCreated: 2024-07-25T15:40:24.093Z
 
 אריקסון נולד בדנמרק לאבא ממוצא יהודי ואמא נוצריה. אמו מתחתנת מחדש עם רופא יהודי, שאריקסון לא יודע שאינו אביו. קבוצת השווים שלו דוחה אותו - הוא ארי מדי ליהודים ויהודי מדי לארים - ובסיום התיכון, מגיע ללימודי אומנות, נודד לגרמניה, ומגיע בסופו של דבר לוינה, לבית הספר המטופלים של פרויד. הוא עובר הכשרה עם אנה פרויד, עובר ללונדון ומשם לארצות הברית, פותח מרפאה פרטית בבוסטון ועובד במוסד לעבריינים צעירים. הוא פוגש אנתרופולוגיות כמו [מרגרט מיד](/כלליים/מלחמה) ומתוודע מהן לדרכי הגידול השונות של ילדים במקומות רחוקים.
 
+## לעומת פרויד
+
 | גיל | השלבים הפסיכו-סקסואליים של פרויד |
 | --- | --- | 
 | לידה - 1 | אוראלי |
@@ -46,6 +48,41 @@ dateCreated: 2024-07-25T15:40:24.093Z
 
 לעומת פרויד, אריקסון אומר שהסוגיה היא לא רק סיפוק הדחף, אלא גם הגורם החברתי מולו הדחף הזה מסופק. כל שלב הוא סוגיה חברתית, ואין קיבעון - האישיות היא תמיד דבר דינאמי.
 
+אריקסון רואה את החיים כרצף שלבים, שלכל אחד מהם משבר ייחודי - שפתרון טוב עליו יקנה רווח לעתיד. ההתפתחות היא תהליך המוביל ל*אחדות האני* (לעומת האיד, אגו והסופר אגו) - קבלה של עצמך ושל מעגל חייך כבעלי ערך, ותוצאתה תחושה של השלמה וסיפוק. 
+
+## אמון לעומת חשדנות
+
+בגיל 0-1 שנים.
+
+זוהי התקופה התלותית ביותר בחיי התינוק. הוא *חי ואוהב דרך הפה* (Erikson, 1963). הקשר החברתי בשלב הזה הוא בין הילד לאמו, וביניהם יוכל להיווצר אמון בסיסי, או חשדנות - ובמקרה הטוב, יפיק מהם תקווה - אמון בסיסי בעצמו ובאחר בהמשך החיים. מנגד, אם האם אינה מתפקדת טוב מספיק (לא באופן מושלם), תיווצר חשדנות - שתלווה את התינוק גם כן. אם האם מתפקדת מספיק טוב, נוצרת **תקווה** - שבסופו של דבר, התינוק יקבל את המענה; לא נדרשת הורות מושלמת.
+
+## אוטונומיה לעומת בושה וספק
+
+בגיל 1-3 שנים.
+
+התינוק לומד להחזיק ולהרפות, מתחיל לחקור אוטונומיה, ומתחיל להכיר בושה וספק. *להחזיק ולהרפות* הם עניין של שליטה - הילד מגלה את היכולות שלו, לעיתים מצליח, ולעיתים נכשל, ומתחיל לחוש בושה וספק. הורים שמביעים אמון בילד, ומאפשרים לו חופש בהתאם ליכולותיו, שאינם שופטים אותו בחומרה, יעזרו לו לפתח **אוטונומיה**, שממנה יצמח **כוח רצון**.
+
+## יוזמה לעומת אשמה
+
+בגיל 3-5 שנים.
+
+התינוק מתחיל ליזום, ומתחיל להשתחרר מהתלות בהורים שלו ובוחן את יכולתו בעולם. הוא מכיר במאבק עם ההורה מאותו המין - התסביך האדיפלי\אלקטרה של פרויד. אם מגיבים למאבק בחומרה, תתפתח אשמה, שיכולה לשתק את הילד. אולם אם ההורים מקבלים את היוזמה, ומתעלים אותה לערוצים מקובלים ומועילים, הילד ילמד לא להיכנע בצורה עיוורת לחברה - **הצבת מטרות**.
+
+## חריצות לעומת רגששי נחיתות
+
+בגיל 6-11 שנים.
+
+הילד נכנס יותר לחברה - לבית הספר, לעבודה - בצורה יותר מחייבת: לטקסים, לפעולות חברתיות, בכלי החברה - לקרוא, לכתוב, חשבון, קשרים חברתיים. הילד לומד יכולות - כל חברה ויכולותיה שלה - ועובר חברות. אם הוא מצליח להסתגל לכל הרעש הזה, נהדר - תעלה **מסוגלות** (competence). מצד שני, אם ייכשל - בכתיבה, בציד, במה שזה לא יהיה בחברה שלו - הוא עלול לחוש נחיתות. בשלב הזה, הילד מתחיל לפתח מיומנויות שונות - כל חברה ומה שהיא מכוונת אליו. 
+
+## זהות לעומת בלבול תפקידים
+
+בגיל 12-18 שנים.
+
+זהו שלב ההתבגרות (adolescence). מתגבשת בו הזהות, וה*מורטוריום החברתי*. הילד נדרש לגבש זהות - מי אני? מה אני רוצה? מה אני חושב? לגבי החברה, פוליטיקה, כסף, דת, מגדר...
+
+ההתפתחות הקוגניטיבית האדירה מובילה לשינויים בדפוסים שהתגבשו קודם, לצד דרישות גוברות מהחברה, ונוצר בלבול תפקידים. החברה מעניקה להם את ה*מורטוריום* - שמיטת חובות - הזמן החברתי שנדרש לבדוק ולהתגבש (ללכת לבייביסיטר, לבחון מגמות, וכו'). אבל בסוף, החברה תדרוש זהות.
+
+לא כולם מצליחים לגבש את הזהות הזו, ומובילים לבלבול תפקידים, שמובילה לתחלואה נפשית ואפילו לעבריינות. אולם צליחת המשבר הזה תוביל ל**נאמנות**, שתלווה אותו כל החיים.