vault backup: 2025-05-14 19:23:20

פילוסופיה/קונטיננטלית/היידיגר.md

@@ -28,13 +28,13 @@ tags:
 
 המהלך של היידיגר נדמה במבט ראשון *קרטזיאני* - אני לא יודע כלום, אז אני אתחיל מעצמי - אבל היידיגר *ממש* רוצה להמחיש לנו שזה לא המצב. ב[קוגיטו](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#הקוגיטו), דקארט מתמקד במחשבה. זה, לדעתו של היידיגר, פספוס - 
 
-> \[Descartes] leaves the *sum* completely undiscussed
+> \<div style="text-align: left">[Descartes] leaves the *sum* completely undiscussed</div>
 > > >
 > > p. 71
 
 כלומר, לא להתחיל ב*אני* חושב משמע אני קיים - אלא ב**קיים**! (לא ב*cogito*, אלא ב*sum*). ב*מחשבה* **כבר** יש הנחה - 
 
-> If we posit an "I" or subject as that which is proximally given, we shall completely miss the phenomenal content of Dasein
+> <div style="text-align: left">If we posit an "I" or subject as that which is proximally given, we shall completely miss the phenomenal content of Dasein</div>
 > 
 > > p.72
 
@@ -42,11 +42,11 @@ tags:
 
 אם נתמקד במחשבה, אנחנו הופכים *אותה* לבעיה, ללב העסק. זה לא לב העניין, אומר היידיגר, לא הסובייקט - אלא ה*להיות*. 
 
-> The person is not Thing, not a substance, not an object.
+> <div style="text-align: left">The person is not Thing, not a substance, not an object</div>
 > 
 > > 73
 
-> It could be that the 'who' of everyday Dasein just is *not* the 'I' myself.
+> <div style="text-align: left">It could be that the 'who' of everyday Dasein just is *not* the 'I' myself</div>
 > 
 > > 150
 
@@ -54,11 +54,17 @@ tags:
 לעומת אלו, לדברים אחרים  - *כלים* (Zeug) - יש "זמינות" מסויימת - *Readiness to hand*. אנחנו **לא** רוצים לדבר עליהם כ*אובייקטים* עם *תכונות*, אלא כדברים *כליים* ממש, לא יישים, לא בעלי *היבט* שימושי. 
 
 
-> The kind of Being which belongs to thes eentitites is readiness-to-hand. But this characteristic is not to be understood as merely a way of taking them, as if we were talking such 'aspects' into the 'entities' which we proximally encounter, or as if some world-stuff which is proximally present-at-hand in itself were 'given subjective coloring' in this way. Such an Interpretation would overlook the fact that in this case these entities would have to be understoo and discovered beforehand as something purely present at hand, and we ust have pririty, and take the lead in the sequence of those dealings with the 'world' in which something is discovered and made one's own. \[...] To lay bare what is just present-at-hand and no more, cognition must first peneretrate *beyond* what is ready-at-hand \[...] Does it follow \[...] that readiness-to-hand is ontologically founded upon presence-at-hand?
+> <div style="text-align: left">The kind of Being which belongs to these entitites is readiness-to-hand. But this characteristic is not to be understood as merely a way of taking them, as if we were talking such 'aspects' into the 'entities' which we proximally encounter, or as if some world-stuff which is proximally present-at-hand in itself were 'given subjective coloring' in this way. Such an Interpretation would overlook the fact that in this case these entities would have to be understood and discovered beforehand as something purely present at hand, and we must have priority, and take the lead in the sequence of those dealings with the 'world' in which something is discovered and made one's own. \[...] To lay bare what is just present-at-hand and no more, cognition must first penetrate *beyond* what is ready-at-hand \[...] Does it follow \[...] that readiness-to-hand is ontologically founded upon presence-at-hand?</div>
 > 
 > > 101
 
 
 כלומר, היידיגר *דוחה* את הרקע האפיסטמי - הקנטיאני והקרטזיאני , לפיו אנחנו נתקלים במשהו, מקטלגים אותו, ו*אז* משתמשים בו; אנחנו פשוט מוצאים משהו ומשתמשים בו. 
 
+היידיגר מתייחס באופן דומה לעולם. העולם הוא לא "יש" אונטולוגי בעל תכונות, אלא מעיין רקע, כל כך מובן מאליו, שאנחנו לא חושבים עליו ולא שמים לב אליו; הנוכחות שלו ברורה מאליה, אינטואיטיבית, סמויה בנו ובכל מה שבהישג ידינו. רק כמשהו מהאינטואיציה הזו *נכשל* - אנחנו לא יכולים להשתמש במשהו, להבין משהו, *להיות* משהו (אולי? פרשנות שלי), אנחנו לפתע שמים לב לנוכחותו של העולם. היידיגר מקבל את ה"הרגל" האריסטותלי - אנחנו ההרגלים שלנו, האופן שאנחנו מתנהלים בעולם - וכל עוד אלו עומדים בעינם, איננו טרודים בעולם; רק כשהם נשברים, אנחנו שמים לב.
+
+אנחנו לא צריכים לבנות או להבין את העולם - ההבנה שלנו היא קדם-אונטולוגית, קדם פנומנולוגית: עוד לפני שאני חושב על זה, מקטלג את זה, משיים את זה - זה פשוט *שם*. אנחנו - *Dasein* - *ישות בעולם* - נזרקים לעולם כזה, ולא מכוננים אותו.
+
+
+
 [^1]: מ*דונאמיס* (δύναμις) - **כוח**, פוטנציאל.