vault backup: 2024-12-07 12:10:27

.obsidian/workspace.json

@@ -166,6 +166,16 @@
   },
   "active": "44ed94417c72e4b1",
   "lastOpenFiles": [
+    "פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה/1.pdf",
+    "פילוסופיה/יוונית/אריסטו/ניקומאכית.md",
+    "פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה/2.pdf",
+    "פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה/lu8654691a07zp.tmp",
+    "פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה/5.pdf",
+    "פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה/lu86260519wtdb.tmp",
+    "פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה/3.pdf",
+    "פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה/lu86260519wtd8.tmp",
+    "פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה/4.pdf",
+    "פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה/lu86260519wtd5.tmp",
     "פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/מודאלית.md",
     "פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/קריפקה.md",
     "פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/index.md",
@@ -174,15 +184,11 @@
     "פסיכולוגיה/אישיות/פסיכואנליטית.md",
     "פסיכולוגיה/אישיות/קליין.md",
     "פסיכולוגיה/אישיות/קליין.pdf",
-    "פסיכולוגיה/אישיות/תרגול_3.pdf",
-    "פסיכולוגיה/אישיות/lu1863333b1d3p.tmp",
     "פילוסופיה/אתיקה/החיים הרפלקטיביים.md",
     "פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס/index.md",
     "פילוסופיה/יוונית/אפלטון/index.md",
     "פילוסופיה/אתיקה/apples.jpeg",
     "פסיכולוגיה/אישיות/האגו.md",
-    "פסיכולוגיה/אישיות/אגו.pdf",
-    "פסיכולוגיה/אישיות/lu1575762k90s6.tmp",
     "פסיכולוגיה/אישיות/index.md",
     "פילוסופיה/מטאפיזיקה/אונטולוגיה.md",
     "פילוסופיה/מטאפיזיקה/danni-yossi.jpg",
@@ -195,20 +201,14 @@
     "פסיכולוגיה/חברתית/index.md",
     "פילוסופיה/חדשה/קאנט/טהורה.md",
     "פסיכולוגיה/תודעה/דיסוציאציה.md",
-    "פסיכולוגיה/תודעה/4.pdf",
-    "פסיכולוגיה/תודעה/lu13111623m9sp.tmp",
     "פסיכולוגיה/תודעה/index.md",
     "().md",
     "פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/אבולוציה.md",
     "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/מעבר_לטוב_ולרוע.md",
-    "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/3-11.412_fykX.mp4.part",
-    "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/3-11.mp4",
     "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/atom.jpg",
     "פילוסופיה/חדשה/לוק/index.md",
     "פילוסופיה/חדשה/קאנט/index.md",
     "פילוסופיה/חדשה/יום/index.md",
-    "פילוסופיה/חדשה/הגל/index.md",
-    "פילוסופיה/חדשה/דקארט/index.md",
     "פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/evolution.jpg",
     "favicon.png",
     "logo.png"

פילוסופיה/יוונית/אריסטו/ניקומאכית.md

@@ -67,7 +67,7 @@ tags: פילוסופיה, יוונית, אריסטו, אתיקה ניקומאכ
 במשל הזה יש יציאה נוספת כנגד אפלטון - אריסטו מציג את בני האדם כקשתים ש*כבר* יורים לעבר המטרה; הוא לא צריך ללמד אותם לצלוף, כמו אפלטון - רק לכוון אותם. 
 
 
-> יום אחד הוא שלב של חיים. כל חיינו מורכבים מחלקים, ממעגלים גדולים המקיפים קטנים יותר. מעגל אחד מקיף וחובק הכול, מלידה עד יום החיים האחרון, אחר מקיף את שנות הנעורים, אחר כולא בעיגולו את כל שנות הילדות. ךבסוף יש גם מעגל המכיל את כל הזמנים שמכפלתם בונה את החיים. מעגל צר מקיף חודש, מעגל צר יותר מקיף יום, אבל גם ליום יש התחלה וסוף, מעלות השמש עד שקיעתה.
+> יום אחד הוא שלב של חיים. כל חיינו מורכבים מחלקים, ממעגלים גדולים המקיפים קטנים יותר. מעגל אחד מקיף וחובק הכול, מלידה עד יום החיים האחרון, אחר מקיף את שנות הנעורים, אחר כולא בעיגולו את כל שנות הילדות. לבסוף יש גם מעגל המכיל את כל הזמנים שמכפלתם בונה את החיים. מעגל צר מקיף חודש, מעגל צר יותר מקיף יום, אבל גם ליום יש התחלה וסוף, מעלות השמש עד שקיעתה.
 >
 > אחר אומר שיום אחד זהה לכל הימים כי הם דומים זה לזה. בפרק זמן ארוך ככל שיהיה אין מה שלא תוכל למצוא ביום אחד - האור והחושך. בחלופות התיד של העולם, פעם נחסר היום, פעם מתמלא. על כן צריך לתכנן כל יום כאילו הוא הסוגר את השורות, משלים ומסיים את חיינו.
 >
@@ -131,6 +131,8 @@ tags: פילוסופיה, יוונית, אריסטו, אתיקה ניקומאכ
 
 ## מהי *אתיקה*?
 
+!!! info "[מצגת](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה/2.pdf)"
+
 ה*אתיקה* האריסטותלית אינה בדיוק ספר על מוסר[^2]; *אתיקה* מגיעה מ*אתוס* - אופי, הרגל. המשמעות של *אתיקה* מזגזגת. גם מיל מדבר על אתיקה בתועלתיות, אבל היכן שמיל מחפש לדעת *מה המעשה הנכון*, לפי כמות ההנאה או הצער שיגרום לו, אריסטו טרוד בשאלה היוונית הקלאסית - *מהם החיים הטובים?* המעשה הנכון קשור בשאלה הזו, אבל הוא רק חלק קטן מהדיון.
 
 > כל אומנות וכל סוגיית מחקר, וכן כל עשייה ועיסוק, חזקה עליהם שהם שואפים למה שהוא טוב; בצדק הגדירו, אפוא, את הטוב, כאותו עניין שאליו שואף הכל. ואילו ברור שיש להבדיל בין שתי מיני תכליות: אלו נשארות בתחום הפעילויות למיניהן, ואלו הן תוצאות מסוימות החורגות מהפעילות שיוצרתן. ובכל תחום שבו מצויות תכליות הנבדלות מעצם העשייה, יקרות-ערך הן התוצאות יותר מהפעילויות עצמן.... \[וכן] עדיפות תכליתיהן של האומנויות הראשיות משל כל המשניות; שרק לשמן של הללו חותרים אנחנו גם אל אלה. **ומבחינה זו אין הבדל אם תכלית העשייה היא הפעילות עצמה, או דבר אחר הנפרד ממנה, כבאותן האומנויות שנזכרו זה עתה**.
@@ -164,6 +166,7 @@ tags: פילוסופיה, יוונית, אריסטו, אתיקה ניקומאכ
 > > Eudamian Ethics, 1214b 6-11
 
 ב*אתיקה האיודמית*, אריסטו מתעקש שאנחנו *כן* זקוקים להבנה ברורה של דבר כלשהו שאנחנו חותרים אליו - תכלית עליונה. 
+### תכלית המדע המדיני
 
 > ואם כך הוא \[שיש תכלית אחת והיא הטוב והטוב-מכל] עלינו לנסות, לפחות בדפוסים כלליים,  להגדיר את טיבו \[של הטוב-מכל], ולקבוע איזה מדע מן המדעים, או איזה מקצוע מן המקצועות, יקנה לנו את הכרתו. הדעת נותנת, שיהא זה עניינו של אותו מדע שהוא ריבוני וראשי ביותר; וממילא ברור שזו היא תכונת המדע המדיני; שהלה קובע איזה הם המדעים הדרושים במדינות, ואיזה הם האנשים החייבים בלימוד של מדע פלוני ואלמוני, ועד איזה של של שלביהם. והלא רואים אנחנו בעליל שגם המקצועות המכובדים ביותר כגון האסטרטגיה, הכלכלה והרטוריקה, סרים למשמעתו של המדע המדיני. ובאשר הלה נזק,, אפוא, לשאר המדעים שיש בהם משום עשייה, ואף מצווה לנו לעסוק בכמה מהם ולהימנע מאחרים, נמצא שתכליתו שלו כוללת גם את זולתו; ומכאן שתכלית המדע המדיני אינה אלא 'הטוב' בתחום האנושי.
 > 
@@ -220,6 +223,8 @@ tags: פילוסופיה, יוונית, אריסטו, אתיקה ניקומאכ
 
 אבל שוב - זהו לא המוקד של אריסטו; אריסטו מחפש את החיים הטובים, ולא את המעשה הנכון. 
 
+### שלושה דפוסי חיים
+
 > נראה שמרבית בני האדם, והפשוטים שבהם, מזהים את 'הטוב' ו'האושר' עם העונג, -- ונוכח אורח חייהם אין שוום תימה בכך, שאמנם נמשכים הם אל חיי ההנאה. הלא בסך הכל קיימים שלושה דפוסי חיים עיקריים: חיי ההנאה שנזכרו זה עתה, החיים המדיניים וחיי העיון. והנה בני ההמון נראים לנו כשפלי אופי, באשר הם בוחרים באורח חיים שהוא נאה לבהמות; אלא שיש בידם להצדיק בחירה זו, כיון שרבים מבעלי השררה הולכים בדרכיו של סרדאנאפאלוס[^6]. ואילו אותם המשכילים שהם אנשי מעשה חזקה עליהם שהם מזהים את האושר עם הכבוד, שהרי הכבוד כמוהו כתכלית החיים המדיניים; אולם ברור שהוא שטחי מכדי להוות אותה תכלית שהיא מבוקשנו; שלפי כל הנראה הוא יותר עניינם של חולקי הכבוד משהוא עניינו של המכובד; ולבנו אומר לנו שהטוב הוא דבר-מה השייך לבעליו עצמו ושאינו ניתן להיפרד ממנו. ויתר על כן, דומה שהרודפים אחר הכבוד עושים כן למען יהיו בטוחים שאמנם טובים הם; שהרי הם מבקשים את הכבוד מידי הנבונים, ובקרב אנשים שמכירים אותם, ובשל סגולתם הטובה. מתוך כך ברור שהסגולה הטובה עדיפה מן הכבוד, ואולי ייתכן שמי שהוא יראה בה בזו, ולא בכבוד, את תכלית החיים המדיניים. \[...] דפי החיים השלישי הוא חיי העיון, ועוד נדון באלה בהמשך הרצאותינו.
 > 
 > > פרק ה', עמ' 19-20
@@ -236,6 +241,7 @@ tags: פילוסופיה, יוונית, אריסטו, אתיקה ניקומאכ
 > Human life is not important enough for humans to spend their life on.
 > > Nagel
 
+!!! info "[מצגת](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה/3.pdf)"
 
 ומהי התכלית של חיים אלה?
 
@@ -265,7 +271,9 @@ tags: פילוסופיה, יוונית, אריסטו, אתיקה ניקומאכ
 
 התבונה אמנם משחקת תפקיד גם בחיים המעשיים ומממשת אותנו גם שם, אבל הכוונה של אריסטו היא שחיי האושר הם שימוש **עיוני** בתבונה. זו תפנית שאריסטו מכניס בספר העשירי, ועלינו לברר כיצד היא מתיישבת עם שאר ה*אתיקה*.
 
-> לכבי כל תכונות האופי שהזכרנו, כמו בכל שאר העניינים, קיימת מטרה מסויימת שבעל הגיון המחשבה ישוונה לנגד עיניו ויגביר או ירפה את פעילותו בהתאם למטרה זו, וכן ישנו קנה מידה לאותם המצבים הממוצעים שלפי טענתנו הם מצויים בין יתיר והחסיר, באשר הם תואמים את שיקול ההגיון הנכון. ואמנם כשאנו מתבטאים כך, הרינו אומרים את האמת, אבל איננו מבהירים אותה די הצורך. שהרי גם בשאר העיסוקים שלגביהם קיים מדע עיוני, ניתן היה להתבטא כך ולומר, לפי האמת, שאין לעמול בהם ואין להרפות מהם לא יותר מדי ולא פחות מדי \[...] אלא לפי צו ההגיון הנכון. אולם מי שתהיה בידו עצה זו בלבד, לא יחכם מעבר לזה, והוא לא ידע, דרך משל, לאילו תרופות עליו להזדקק, אם ייאמרו לו: 'לכולן שחכמת הרפואה מצווה עליהן, ולפי שיטתו של בעל החכמה הזאת.' מכאן שגם לגבי תכונות הנפש אין להסתפק בדברי אמת, אלא צריך גם להגדיר מהו אותו שיקול נכון של הגיון, ואיזה הוא קנה המידה שלפיו יקבע את אשר יקבע.
+## אוטארקיה
+
+> לגבי כל תכונות האופי שהזכרנו, כמו בכל שאר העניינים, קיימת מטרה מסויימת שבעל הגיון המחשבה ישוונה לנגד עיניו ויגביר או ירפה את פעילותו בהתאם למטרה זו, וכן ישנו קנה מידה לאותם המצבים הממוצעים שלפי טענתנו הם מצויים בין יתיר והחסיר, באשר הם תואמים את שיקול ההגיון הנכון. ואמנם כשאנו מתבטאים כך, הרינו אומרים את האמת, אבל איננו מבהירים אותה די הצורך. שהרי גם בשאר העיסוקים שלגביהם קיים מדע עיוני, ניתן היה להתבטא כך ולומר, לפי האמת, שאין לעמול בהם ואין להרפות מהם לא יותר מדי ולא פחות מדי \[...] אלא לפי צו ההגיון הנכון. אולם מי שתהיה בידו עצה זו בלבד, לא יחכם מעבר לזה, והוא לא ידע, דרך משל, לאילו תרופות עליו להזדקק, אם ייאמרו לו: 'לכולן שחכמת הרפואה מצווה עליהן, ולפי שיטתו של בעל החכמה הזאת.' מכאן שגם לגבי תכונות הנפש אין להסתפק בדברי אמת, אלא צריך גם להגדיר מהו אותו שיקול נכון של הגיון, ואיזה הוא קנה המידה שלפיו יקבע את אשר יקבע.
 > > ספר ו', פרק 1'
 
 
@@ -333,6 +341,8 @@ tags: פילוסופיה, יוונית, אריסטו, אתיקה ניקומאכ
 
 ## טיעון ה*ארגון* ἔργον
 
+!!! info "[מצגת](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה/4.pdf)"
+
 אריסטו טוען שהמצוינות של דבר היא בפועלו.
 
 *ארגון* הוא מה שדבר עושה שהופך אותו למה שהוא. העין היא עין כי הוא רואה; עין טובה היא עין רואה, ועין לא טובה היא עין לא רואה. עין שרואה יותר טובה יותר מעין שרואה פחות.
@@ -362,6 +372,7 @@ tags: פילוסופיה, יוונית, אריסטו, אתיקה ניקומאכ
 > 
 > > Nagel
 
+### מדרג לא דמוקרטי
 
 הטוב עבור האדם דורש מכלול מסוים של דברים, מאורגנים בצורה מסוימת סביב ליבה יציבה. 
 
@@ -378,7 +389,7 @@ tags: פילוסופיה, יוונית, אריסטו, אתיקה ניקומאכ
 
 במדרג הזה יש היזון חוזר - התבונה תומכת בתפקודים הנמוכים כשם שהתפקודים הנמוכים תומכים בתבונה. ולמרות זאת, תבונה היא מה ש**מגדיר** את החיים האנושיים.
 
-### כשל נטורליסטי?
+## עובדות וערכים
 
 > בכל שיטת מוסר שבה נתקלתי עד כה, תמיד הבחנתי בכך שהמחבר נוקט זמן-מה בדרך הרגילה ומבסס את מציאות האל, או מציג דעות בנוגע לענייני האדם; והנה לפתע פתאום אני מגלה שבמקום הרכבת המשפטים הרגילה באמצעות הוא והוא אינו, איני נתקל בשום משפט שאינו מקושר עם מן הראוי או מן הראוי שלא. שינוי זה סמוי הוא, ואף-על-פי-כן יש לו משמעות מכרעת. כיוון שמן הראוי או מן הראוי שלא זה מבטא איזה יחס חדש או קביעה חדשה, מן ההכרח שהוא יצוין  ויוסבר; ויחד עם זאת שינתן נימוק למה שלגמרי מעבר להשגתנו והוא: כיצד יכול יחס זה להיגזר מיחסים אחרים, השונים ממנו בתכלית. ואולם מכיוון שהמחברים אינם נוקטים בדרך כלל אמצעי זהירות ממין זה, ארשה לעצמי להמליץ עליו לקוראים: משוכנעני שתשומת-לב מזערית זו תערער את כל שיטות המוסר ההמוניות.
 > 
@@ -460,7 +471,7 @@ tags: פילוסופיה, יוונית, אריסטו, אתיקה ניקומאכ
 
 אם נתחיל מהדעה הרווחת כפי שאריסטו נוהג לעשות, נקלע לתסבוכות וסתירות - הרבה פעמים אנשים אומרים דבר והיפוכו. איך נזקק מהסבך את האמת האתית? אריסטו מצהיר שהמבחן שלאורו תיבדק האמת הזו תישאר דעת היומיום - אריסטו לא מתכוון להפוך את העולם על פיו. לא *אתם טועים, הנה האור* - אלא בשורה שמתיישבת עם הדעה הרווחת.
 
-#### מושג לא נכון של עקרונות ראשוניים.
+#### מושג לא נכון של עקרונות ראשוניים
 
 > טיעונים שסותרים את המציאות התחושתית יהיו לבוז, ומוך כך יערערו גם את האמון בטיעונים של אמת... טיעונים אמיתיים, אם הם נמצאים תואמים את המציאות, מאמינים להם.
 > 
@@ -471,10 +482,83 @@ tags: פילוסופיה, יוונית, אריסטו, אתיקה ניקומאכ
 
 אריסטו לא מחזיק בעמדה **יסודנית**, שתכסה את כל בני האדם כולם; הוא מדבר לאנשים המחונכים בתוך הסיפור האתי. 
 
+## שאלת המזל
+
+!!! info "[מצגת](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה/5.pdf)"
+
+ומהו תפקידו של **המזל** - אותם דברים *שלא* בידיי האדם - בדרך לחיים הטובים והצלחים? האם די בהרגלים הטובים ובהתמדה של הפרט, או שנדרש גם משהו מעבר? אליעזר שואל - 
+
+
+> נשאלת‬‫ השאלה‪,‬‬ ‫אם‬ ‫האושר‬ ‫נקנה‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫לימוד‪,‬‬ ‫הרגל‬ ‫או‬ ‫אימון‬ ‫כל‬ שהוא‬‫ מסוג‬ ‫אחר‪,‬‬ ‫או‬ ‫אם‬ ‫הוא‬ ‫ניתן‬ ‫לאדם‬ ‫לפי‬ ‫גזירה‬ ‫אלוהית‬ ‫איזו‬ שהיא‪,‬‬‫ או‬ ‫שמא‬ ‫הוא‬ ‫בא‬ ‫לו‬ ‫במקרה‪.‬‬
+>
+‫ ועלינו‬ ‫לומר‬ ‫שאם‬ ‫יש‬ ‫בעולם‬ דבר‪-‬מה‬‫ שהאלים‬ ‫נותנים‬ ‫אותו‬ ‫לבני‬ ‫האדם‪,‬‬ ‫אזי‬ ‫הדעת‬ ‫נותנת‬ ‫שגם‬ האושר‬‫ הוא‬ ‫מתת‬ ‫האלים‪,‬‬ ‫יותר‬ ‫מכל‬ ‫שאר‬ ‫דברים‬ ‫המצויים‬ ‫בתחום‬ האנושי‪,‬‬‫ בה‬ ‫במידה‬ ‫שהוא‬ ‫הטוב‬ ‫שבכולם‪.‬‬ ‫אולם‬ ‫נושא‬ ‫זה‬ ‫משתייך‬ אולי‬‫ לסוגיה‬ ‫אחרת;‬ ‫כאן‬ ‫ייאמר‬ ‫רק‬ ‫ש‬אף‬‫ אם‬ ‫אין‬ ‫האושר‬ ‫שלּוח‪-‬אל‪,‬‬ ‫אלא‬ ‫נקנה‬ ‫מכוחם‬ ‫של‬ ‫סגולה‬ ‫טובה‬ ולימוד‬‫ או‬ ‫אימון‬ ‫מסוים‪,‬‬ ‫נמנה‬ ‫הוא‬ ‫בכל‬ ‫זאת‬ ‫עם‬ ‫הדברים‬ ‫האלוהיים‬ ביותר‪.‬‬‫ שאם‬ ‫הוא‬ ‫הפרס‬ ‫שזוכה‬ ‫לו‬ ‫האדם‬ ‫על‬ ‫סגולתו‬ ‫הטובה‬ ותכלית ה‬‫של‬ ‫זו‪,‬‬ ‫ברור‬ ‫שהוא‬ ‫משהו‬ ‫אלוהי‬ ‫ומבורך‪.‬‬ ‫ואם‬ ‫זה‬ ‫טיבו‪,‬‬ נמצא‬‫ שהוא‬ ‫בהישג‬ ‫ידם‬ ‫של‬ ‫רבים‪:‬‬ ‫שכן‬ ‫כל‬ ‫מי‬ ‫שאיננו‬ ‫פגום‬ ‫מצד‬ סגולתו ‬‫יוכל‬ ‫לקנותו‬ ‫בלימוד‬ ‫ושקידה‬ ‫מסוימים‪.‬‬ ‫ואם‬ ‫זאת‬ ‫דרך‬ ‫טובה‬ יותר‬‫ להשגת‬ ‫האושר‬ ‫משלזכות‬ ‫בו‬ ‫דרך‬ ‫מקרה‪,‬‬ ‫אזי‬ ‫הדעת‬ ‫נותנת‬ שאמנם ‬‫כך‬ ‫הוא‪...‬‬ ‫ואילו‬ ‫להפקיד‬ ‫לחסדי‬ ‫המזל‬ ‫את‬ ‫החשוב‬ ‫ונאה‬ ‫מכל‪,‬‬ תהא ‬‫שגיאה‬ ‫חמורה‬ ‫מדי!
+> 
+> >‬ ‫(‬‫‪30‬‬‫)
+
+אריסטו, מצד אחד, לא מוותר על הרעיון שהאושר הוא בידינו - *מכוחם של סגולה טובה ולימוד או אימון מסוים* - ומצד שני, מכיר בו גם כמשהו *אלוהי*, מתת אל. *כל מי שאיננו פגום מצד סגולתו* יוכל לרכוש אותו - משמע, גם מי שמשקיע מספיק, וגם מי שזכה לנתונים הנכונים, במזל: כדי שנוכל בכלל לרכוש בהרגל ובאימון את הסגולה הטובה, עלינו להיוולד עם יכולות מסוימות ובנסיבות מסוימות. 
+
+אריסטו מתעקש להכניס לעניין את האוטונומיה האנושית - הוא לא מקבל שהאושר הוא רק גזירת האלים, או המזל, אלא מקבל אותו רק כתוצר של עבודה עצמית קשה: האדם הזוכה באושר יוכל בגאווה לזקוף זאת לעצמו. 
+
+> ‫הטובות ‬‫חולקו‬ ‫לשלושה‬ ‫סוגים‪:‬‬ ‫לאלה‬ ‫המכּונות‬ ‫'חיצוניות'‪,‬‬ ‫ולאלה‬ המשתייכות ‬‫לנשמה‬ ‫או‬ ‫לגוף \[...] ‫בראש‬ ‫ובראשונה‪,‬‬ ‫ובמלוא‬ ‫מובנה‪,‬‬  מציינת ‬‫המלה‬ ‫'טובות'‬ ‫את‬ ‫אלה‬ ‫שמשתייכות‬ ‫לנשמה‪.‬‬ ‫
+> 
+> > 27
+
+
+אריסטו *מכיר* בטובות החיצוניות, למרות שהוא מייחס את מלוא כובד מושג ה*טובות* לנשמה. למה אריסטו מתכוון?
+
+> ‫משאר ‬‫הטובות‪,‬‬ ‫יש‬ ‫שצריכות‬ ‫להיות‬ ‫קיימות‬ ‫מלכתחילה‬ ‫כתנאי‬ ‫לאושר‪,‬‬ ‫ויש ‬‫שעשויות‬ ‫לסייע‬ ‫להיווצרותו‪,‬‬ ‫והן‬ ‫מועילות‬ ‫בחינת‬ ‫כלים‬
+> 
+> > 30
+> 
+
+כלומר, הטובות של הנשמה דורשות, על מנת לממש אותן, טובות חיצוניות מסוימות - איני יכול להיות נדיב אם אין לי מה לתת, או להיות אמיץ אם אין לי איך להילחם. 
+
+> דרושות ‬‫לאיש‬ ‫המאושר‬ ‫גם‬ ‫הטובות‬ ‫הגופניות‬ ‫והחיצוניות‬ ‫שהן‬ ‫מתנת‬ המזל, ‪ ‬‬‫למען‬ ‫לא‬ ‫יהיה‬ ‫מעוכב‬ ‫מהבחינות‬ ‫האלה‬
+>
+> > 183
+
+> שתיהן \[פעילות האופי הטובה ופעילות השכל הטובה] דרושים להן צרכי החיים \[...]; זקוק הנדיב לכסף כדי שיוכל לפעול בנדיבות, וכן הצדיק, כדי שיוכל לגמול טובה תחת טובה, ואמיץ הלב דרוש לו כוח, והמיושב בדעתו -- דרושה לו הזדמנות \[...]; לצורך המעשים דרושים דברים הרבה, וככל שהמעשים גדולים ומפוארים יותר, ירבו הצרכים.
+> >
+> > 254
+
+> מאחר שבתוספת לשאר מרכיביו, צריך האושר גם למזל, יש הסבורים שהוא זהה למזל הטוב, אולם לא כך הוא, שגם מידה מופרזת של מזל טוב יש בה משום עיכוב, ואולי שוב אין לקרוא לה כלל בשם 'מזל טוב', שגדרו של זה יש לקבוע מבחינת התרומה שיש בו לאושרו של האדם
+> 
+> > 183-184
+
+
+כלומר, מצד אחד, אי אפשר לצמצם את האושר לכדי מזל טוב - שום שאפילו עודף מזל טוב יכול לפגוע באושר שלנו (או לפחות, כך אריסטו אומר). מצד שני, מה שבידינו אינו מספיק לכונן אושר - אנחנו נדרשים גם למזל. אבל לא אמרנו שהאושר הוא **אוטארקי** - מספיק לעצמו?
+
+
+> הטוב המושלם חזקה עליו שיהא 'מספיק לעצמו'. במונח זה אין אנו מתכוונים למה שמספיק לאדם החי חיי בדידות, אלא למה שמספיק גם להוריו ולילדיו ולאשתו, וכן לידידיו ולשותפיו בחברה, שכן האדם הוא מטבעו יצור חברתי. אולם כאן דרושה הגבלה; שמי שמרחיב קביעה זו גם עד להורי ההורים ולילדי הילדים ולידידי הידידים, יגיע עד אין סוף.
+
+ה*מספיקות העצמית* שלי דורשת גם אחרים - האדם הוא יצור חברתי. 
+
+### תהפוכות
+
+> דרושים לאושר גם סגולה מושלמת וגם אורך-חיים מושלם. הלא תהפוכות רבות ומזלות מכל המינים יזדמנו בחיים, ומי ששגשג מאין כמוהו עלול לעת זקנה ליפול קורבן לאסונות נוראים... ואיש לא יקרא 'מאושר' למי שכך הרעו לו מזלותיו, והוא מת במסכנות.
+> 
+> >31
+
+נוצרה כאן תהום באוטארקיה שלנו - פתאום אותו האושר המספיק-לעצמו תלוי גם ברווחתם של אחרים, ובמזל חיצוני - חיים ארוכים, וחופשיים מאסונות גדולות. כמו שאומר סוקראטס ב[אפולוגיה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/אפולוגיה) - 
+
+> כי דעו-נא היטב: כשתמיתו אותי העשוי כך כפי שאמרתי, תזיקו לעצמכם יותר משתזיקו לי; כי לי ודאי לא יזיקו במאומה לא מליטוס ולא אניטוס, כי אין לאל ידם; שהרי אי אפשר, לדעתי, על פי דין-אלים, שאיש טוב יותר יינזק בידי הגרוע ממנו. אכן, אולי ימית או יגלה או ישלול מאזרח זכותו, ואולי חושב הוא ומישהו אחר את הדברים האלה לרעות גדולות. אולם אני אינני חושב כך. 
+> 
+> > סוקראטס, *אפולוגיה*
+
+סוקראטס לא חושב כמו אריסטו - הוא אינו סבור שתהפוכות חיצוניות יכולות להזיק לאושר שלו: *אי אפשר, לדעתי, על פי דין-אלים, שאיש טוב יותר יינזק בידי הגרוע ממנו*. אריסטו יוצא כנגד העמדה הזו.
+
+> שזו היא ההשקפה הראשונה וההתחלתית, ובפרט למי שחלו בו הייסורין והוא יודע בעצמו שלא חטא, הנה זה ממה שאין להתווכח בו, ולפיכך יוחסה השקפה זו לאיוב, מפני שהוא אמר כל מה שאמר כל זמן שלא הייתה לו ידיעה, ולא ידע את ה' אלא על פי קבלה, כדרך שיודעים אותו המוני התורתיים. אבל כאשר ידע \[איוב] את ה' ידיעה אמיתית, הודה שהאושר האמיתי, שהוא ידיעת ה', נצור לכל מי שידעו, ולא יעכירוה לאדם שום ייסורין מכל הייסורין הללו. אלא שהיה איוב מדמה כי מיני האושר המדומים הללו הם התכלית, כגון הבריאות והעושר והבנים, כל זמן שהיה יודע את ה' על פי ההגדה לא בדרך העיון, ולפיכך נבוך אותם המבוכות ואמר אותם הדברים. 
+> 
+> > רמב"ם, מורה נבוכים, ג כג'
+
+איוב המקראי הוא דמות של *צדיק ורע לו*, והספר שלו במקרא מתמודד עם הבעיה הזו: אדם שיודע שפעל היטב ולא חטא, ועדיין סובל בייסורים. אלא שהרמב"ם מייחס את הייסורים שלו לכך שאינו יודע את האמת - אלא רק מקבל אותה מפיותיהם של אחרים: הוא דורש, כמו אריסטו, היבט *פעיל* בכינון האושר, וקובע, כמו סוקראטס, שידיעת האמת *היא* האושר, ומחסנת אותו מפני הייסורים הארציים. האושר ההוא הוא *נצור* - שמור לו בכל מחיר - ומי שמחזיק בו יודע שלכל שאר הדברים אין ערך, הם אושר מדומה.
+
+
+
 [^1]: מיל מדבר על האושר *הכולל*, של כל המעורבים בדבר, ולא רק על אושרו של הפרט.
 [^2]: [הגל](/פילוסופיה/חדשה/הגל) הוא זה שהפריד בצורה המלאה ביותר בין אתיקה למוסר.
 [^3]: קשר יווני קלאסי. ר' גם [פוליטאה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה).
 [^4]: מהמילה היוונית *ארגון* (ἔργον - *Ergon*) - לפעול. הטיעון הזה מכונה *הטיעון הארגוני*.
 [^5]: זה לא לגמרי אריסטו, אבל זה האריסטו שקאנט הכיר והבין. אריסטו לא מציב את הניגוד בין *תבונה* ל*אושר* שקאנט רואה.
 [^6]: מלך אשור, שנודע בחייו הראוותניים; הוא אפילו התרברב בהם במצבה שלו.
-[^7]: מכאן הכינוי לשיטה האתית של אריסטו - *אתיקה של הסגולה הטובה (Virtue Ethics)*.
+[^7]: מכאן הכינוי לשיטה האתית של אריסטו - *אתיקה של הסגולה הטובה (Virtue Ethics)*.