shmick/study
1
0
Fork 0
Code Issues Pull Requests Packages Projects Releases Wiki Activity

docs: update פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס

Browse Source
This commit is contained in:
matanhorovitz
2024-07-16 16:21:07 +03:00
committed by shmick
parent 035d16395c
commit 7a53431fad
1 changed files with 15 additions and 2 deletions
Download Patch File Download Diff File Expand all files Collapse all files

17
פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס.md
View File

@@ -2,7 +2,7 @@
title: תיאיטיטוס
description:
published: true
date: 2024-07-16T13:14:11.672Z
date: 2024-07-16T13:21:04.746Z
tags: פילוסופיה, פילוסופיה יוונית, אפלטון, סמסטר ב, שנה ב, תיאיטיטוס
editor: markdown
dateCreated: 2024-04-30T12:17:50.414Z
@@ -812,7 +812,7 @@ appears, knowledge is nothing else than perception
> It's probable that each of us knows everything, as in a dream. is then ignorant again of everything when, as it were, awake
> *277d2-4*
באחת האגרות שלו, אפלטון מקונן על דיון, רודן סירקוזה שבסיציליה אשר, לאחר שאלפטון נסע לשם והרצה בפניו (דיון העריץ את הפלטון), דיון התיימר להיות אפלטוניסט, למורת רוחו של אפלטון שאמר - *אם יש בכוחו של מישהו להיות אפלטוניסט - זה רק אני*; פילוסופיה אי אפשר להבין בלוגוס, או במילים.
באחת האגרות שלו, אפלטון מקונן על [דיון, רודן סירקוזה](https://en.wikipedia.org/wiki/Dion_of_Syracuse) שבסיציליה אשר, לאחר שאלפטון נסע לשם והרצה בפניו (דיון העריץ את הפלטון), דיון התיימר להיות אפלטוניסט, למורת רוחו של אפלטון שאמר - *אם יש בכוחו של מישהו להיות אפלטוניסט - זה רק אני*; פילוסופיה אי אפשר להבין בלוגוס, או במילים.
חשבו למשל על ההגדרה של עיגול[^117]. אפלטון מחלק אותה לחמישה היבטים:
@@ -891,6 +891,19 @@ appears, knowledge is nothing else than perception
איך אנחנו יודעים מי זה תיאיטיטוס? יש לנו סברה נכונה לגביו, ואנו יודעים מה מבחין בינו לבין כל האחרים. אבל איך נבחן כיצד תיאיטיטוס שונה מהאחרים? אנחנו צריכים לזהות אותו *מלכתחילה* - והרי הלוגוס לא מוסיף שום דבר.
אז? מה נשאר?
# התיאיטיטוס - חיובי או שלילי?
עברנו את כל ההגדרות; ניסינו שלוש נסיונות להציל את ההגדרה האחרונה; האם אנחנו עדיין הרים במשהו, שואל סוקראטס? (210B) לא, משיב תיאיטיטוס; אמרתי מעבר למה שיש בי.
ובכן עתה, אומר סוקראטס, אם תהרה שוב, תהא מיושב יותר בדעתך; ואם תיוותר ריק, תדע לרחם יותר על אחרים - בידיעה שאינך יודע מה שאינך יודע - כשם שאומר סוקראטס, *כל שאני יודע הוא שאיני יודע*.
אבל למה שסוקראטס ינסה ליישב בדעתו את תיאיטיטוס, המתמטיקאי העדין, זורם כמו שמן זית? עיסוקו של תיאיטיטוס מלמד על כך: *Mathematike* - המתמטיקה - נגזרת מ*Mathesis* - מה שניתן ללמוד. המתמטיקאי בתוך שהדברים שהוא עוסק בהם הם שלנו - מלאים וודאים, חד-חד-ערכיים.
לכן המתמטיקאי צריך, חושב סוקראטס, לעמוד על החוויה של להיות מתמטיקאי, ולא לדעת להסביר את הלמידה. סוקראטס קובע בפני סוקראטס, שיש סוג ידע גבוה יותר של ידיעה - *חלק* מהעולם הנלמד, אך לא כולו כפי שחשב קודם.
[^1]: ישנו גם תרגום קל יותר, של Myles Burnyeat, שלא נשתמש בו כי הוא קל יותר, ואת התרגום של ליבס, שקשה מהסיבות ה*לא נכונות*.
[^2]: מעבר לאפלטון, תלמידים אחרים של סוקראטס כתבו דיאלוגים סוקראטיים - כמו קסנופון, פילוסוף ומצביא יווני חשוב - אבל רובם לא שרדו, בטח שלא בשלמותם.