shmick/study
1
0
Fork 0
Code Issues Pull Requests Packages Projects Releases Wiki Activity

docs: update פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח

Browse Source
This commit is contained in:
matanhorovitz
2024-07-16 18:00:45 +03:00
committed by shmick
parent 466e25d4e1
commit 81695113f1
1 changed files with 14 additions and 4 deletions
Download Patch File Download Diff File Expand all files Collapse all files

16
פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח.md
View File

@@ -2,7 +2,7 @@
title: הפנמנולוגיה של הרוח title: הפנמנולוגיה של הרוח
description: description:
published: true published: true
date: 2024-07-16T14:44:52.865Z date: 2024-07-16T15:00:42.371Z
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה חדשה, הגל tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה חדשה, הגל
editor: markdown editor: markdown
dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z
@@ -857,8 +857,17 @@ Pippin כותב ששאלה פרשנית קשה אצל הגל היא איך לא
אני חי מדבר, חיה - אבל בתור מודעות עצמית, לא זו המהות - אלא החופש שלי להגיד לכל דבר מסוים כזה, *לא* - זהו החופש; אדם חופשי במהותו - אין לו מנוס מהחופש. אני חי מדבר, חיה - אבל בתור מודעות עצמית, לא זו המהות - אלא החופש שלי להגיד לכל דבר מסוים כזה, *לא* - זהו החופש; אדם חופשי במהותו - אין לו מנוס מהחופש.
ככה אנו *היות-עבור-עצמו* - לא באופן בלתי-אמצעי (אני כזה), אלא עבורי ובבחירתי (אני *בוחר* להיות כזה). ככה אנו *היות-עבור-עצמו* - לא באופן בלתי-אמצעי (אני כזה), אלא עבורי ובבחירתי (אני *בוחר* להיות כזה).
> האדון מתייחס באופן מתווך אל העבד באמצעות היישות העצמאית שכן בדיוק אל זו מרותק העבד - אלו כבליו מהם לא יכול היה לערוך הפשטה בשעת המאבק. \[...] אולם האדון הראה במאבק שבעיניו אותה ישות אינה אלא משהו שלילי גרידא; ובהיותו השליט על הישות, ובהיות העבד משועבד לאותה ישות - נמצא שהעבד משועבד לאדון. כמו כן מתייחס האדון באופן מתווך גם אל הדבר באמצעות העבד: בהיות העבד תודעה עצמית הריהו מתייחס אל הדבר גם בצורה שלילית \[...] אולם בו בזמן הדבר הוא עצמאי בשבילו, ומשעמו של דבר - הוא רק מעבד אותו. \[כך] נוצר עבור האדון על ידי תיווך זה \[קרי, העיבוד על ידי העבד] יחס בלתי אמצעי של הנאה. האדון אשר הציב את העבד בינו ובין הדבר מתחבר בכך רק עם אי עצמאותו של הדבר, ואילו את צד העצמאות הוא משאיר לעבד ולעיבודו של העבד. ## אדון אל מול העבד
> *190*
> האדון מתייחס באופן מתווך אל העבד באמצעות הישות העצמאית שכן בדיוק אל זו מרותק העבד - אלו כבליו מהם לא יכול היה לערוך הפשטה בשעת המאבק. \[...] אולם האדון הראה במאבק שבעיניו אותה ישות אינה אלא משהו שלילי גרידא; ובהיותו השליט על הישות, ובהיות העבד משועבד לאותה ישות - נמצא שהעבד משועבד לאדון. כמו כן מתייחס האדון באופן מתווך גם אל הדבר באמצעות העבד: בהיות העבד תודעה עצמית הריהו מתייחס אל הדבר גם בצורה שלילית \[...] אולם בו בזמן הדבר הוא עצמאי בשבילו, ומשעמו של דבר - הוא רק מעבד אותו. \[כך] נוצר עבור האדון על ידי תיווך זה \[קרי, העיבוד על ידי העבד] יחס בלתי אמצעי של הנאה. האדון אשר הציב את העבד בינו ובין הדבר מתחבר בכך רק עם אי עצמאותו של הדבר, ואילו את צד העצמאות הוא משאיר לעבד ולעיבודו של העבד.
> *190*[^25]
ניתן להבין זאת בשני אופנים. הראשון הוא שהאדון מתייחס לעבד כאובייקט - כדבר-מה בעולם. השני, הלא-סותר, הוא שהאדון מתייחס לעבד כספק הצרכים שלו - הבית של האדון, האוכל של האדון, הנעליים של האדון. כך או כך, האדון לא רואה בעבד בן-שיח; הוא רואה בגופו ובפועלו רכוש.
העבד לא הבשיל לכדי חופש; האדון היה מוכן למות, והעבד לא - ולכן, נכנע לאדון. הוא כשל בהפשטה שהזכרנו קודם - הכרה בהכל כמומנט חולף.
עם זאת, אין לנו היכולת להכחיש את מעמדו של העבד כמודעות עצמית; גם הוא מבין שהאובייקטים טבועים בחותם שלילי. איך מתבטאת העובדה הזו, שלאובייקטים אין מעמד מוחלט, בעולמו של העבד? העבד עובד על האובייקטים - מעבד אותם; הבית, האוכל, הנעליים. העבודה כרוכה בעצמאות של אותו המשהו - הוא לא לוקח אותו כנתון, אלא כדבר שבכוחו לשנות.
[^1]: לא ההתפוררות, אלא ההדרגתיות. [^1]: לא ההתפוררות, אלא ההדרגתיות.
@@ -886,3 +895,4 @@ Pippin כותב ששאלה פרשנית קשה אצל הגל היא איך לא
[^23]: או הגל, אם אנחנו רוצים להפוך את זה לאפל. [^23]: או הגל, אם אנחנו רוצים להפוך את זה לאפל.
[^25]: הגל *לא סובל דואליזם* - לא [משל המערה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה#משל-המערה), ולא בעיית הגוף נפש ולא כלום. [^25]: הגל *לא סובל דואליזם* - לא [משל המערה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה#משל-המערה), ולא בעיית הגוף נפש ולא כלום.
[^24]: *חי-מדבר*, בפי הורקנוס; החיה הרציונלית, בפי אריסטו. [^24]: *חי-מדבר*, בפי הורקנוס; החיה הרציונלית, בפי אריסטו.
[^25]: האתוס המרקסיסטי על העבודה מגיע מהפסקה הזו ממש.