docs: update פסיכולוגיה/חשיבה/היוריסטיקות

פסיכולוגיה/חשיבה/היוריסטיקות.md

@@ -2,7 +2,7 @@
 title: היוריסטיקות
 description: הערכות סובייקטיביות של אי-ודאות
 published: true
-date: 2024-06-08T08:48:47.861Z
+date: 2024-06-08T09:04:51.906Z
 tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, חשיבה, שנה ב, היוריסטיקה
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-06-07T14:18:05.931Z
@@ -249,6 +249,24 @@ Oppenheimer et al. (2008)  ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
 הציפיה כי סדרות מקריות מתחלפות, גורמת לנו לתפוס סדרות שאינן מתחלפות כסדרות שיש בהן חוקיות כלשהי – *מומנטום*. כששחקן כדורסל קולע ארבעה סלים ברציפות, מייחסים לו *יד חמה* ומצפים להמשך המומנטום. 
 בפועל, מחקרים  ([Gilovich, Vallone and Tversky, 1985](https://psycnet.apa.org/record/1986-05021-001)) הראו שתופעת "היד החמה" היא מיתוס בלבד. אין קשר סטטיסטי בין ניסיונות קליעה עוקבים (הסיכוי של שחקן לקלוע לאחר קליעות ולאחר החטאות אינו שונה). כאן ההטיה גורמת לניבוי הפוך – דמיון (ולא התחלפות) בין צעדים עוקבים.
 
+## התעלמות מרגרסיה לממוצע
+	
+האם *עונש יעיל יותר מפרס?* מדריכי טיס דיווחו שלאחר ששיבחו חניך על ביצוע מעולה, הם  ביצעו פחות טוב בטיסה הבאה ולאחר שנזפו בהם על ביצועים  גרועים במיוחד הם בד"כ השתפרו.
+
+האם *גברים חוששים מנשים חכמות?* גברים אינטליגנטיים נשואים בד"כ לנשים פחות אינטליגנטיות מהם. 
+
+פרנסיס גלטון וקרל פירסון[^8] גילו את התופעה ב- כשחקרו קשר בין תכונות (גובה) ילדים והוריהם:
+- לאבות גבוהים בד"כ ילדים גבוהים.
+- לאבות גבוהים במיוחד, ילדים מעל הממוצע אך נמוכים מהם עצמם.
+- לאבות נמוכים במיוחד, ילדים מתחת לממוצע אך גבוהים מהם עצמם.
+
+כל הניבויים האלו מתעלמים מ**רגרסיה לממוצע** - התופעה הסטטיסטית שבה ערכי קיצון מתמתנים לכיוון הממוצע ככל שחוזרים על המקרה. בכל מאורע - כמו טיסה של חניך טייס - יש את הציון האמיתי (היכולת של החניך) וטעות מקרית - רעש חיובי או שלילי (הוא קם חד במיוחד, הוא לא ישן טוב בלילה, המטוס עבר תחזוקה מעולה, המטוס קצת נבוח, מזל טוב\רע) שמשפיע על התוצאה. אולם ככל שנחזור על המאורע - עוד ועוד טיסות - הגורמים המקריים האלו יתמתנו והתוצאה של הטיסה תהיה תלויה יותר ביכולת האמיתית (ממוצעת) של הטייס.
+
+אנחנו *לא מתחשבים בזה בכלל* - ורואים כל מאורע בודד (טיסת הדרכה) כמייצג. *החניך טס גרוע? הוא כנראה גרוע*. זהו עוד כשל ייצוגי. 
+
+
+# ביקורת 
+
 
 [^1]: ולא במקרה - כהנמן הגיע מעולם התפיסה, ולכן התעניין באשליות - לא כשלעצמן, אלא בזכות מה שהן מלמדות אודות קבלת החלטות.
 [^2]: לרוע המזל, חברות שיווק ומדיה חברתית מנצלות את ההבנה של המנגנונים האלה לצרכים שלהן.
@@ -256,4 +274,5 @@ Oppenheimer et al. (2008)  ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
 [^4]: גיגרנזר ושותפיו לא השתמשו בשם *היוריסטיקות*, אבל הכוונה היא לאותו הדבר.
 [^5]: יש כל מיני תיאוריות ביניים - שזה סוג מסוים של אנשים, שזה סוג מסוים של הכשרה, שאפשר לישון על זה ולא להתאמץ, אבל שום דבר לא התבסס יותר מדי.
 [^6]: יש האומרים גם טעונות רגשית, אם כי אין הסכמה על זה.
-[^7]: מאותה סיבה בדיוק, אנשים לא אוהבים למלא בלוטו מספרים עוקבים (12345) למרות שהסבירות שלהם היא בדיוק כמו של כל השאר.
+[^7]: מאותה סיבה בדיוק, אנשים לא אוהבים למלא בלוטו מספרים עוקבים (12345) למרות שהסבירות שלהם היא בדיוק כמו של כל השאר.
+[^8]: כן, פירסון הזה.