vault backup: 2024-11-18 15:47:07
This commit is contained in:
13
.obsidian/workspace.json
vendored
13
.obsidian/workspace.json
vendored
@@ -94,7 +94,7 @@
|
||||
"state": {
|
||||
"type": "backlink",
|
||||
"state": {
|
||||
"file": "פסיכולוגיה/אישיות/פסיכואנליטית.md",
|
||||
"file": "פילוסופיה/חדשה/קאנט/טהורה.md",
|
||||
"collapseAll": false,
|
||||
"extraContext": false,
|
||||
"sortOrder": "alphabetical",
|
||||
@@ -104,7 +104,7 @@
|
||||
"unlinkedCollapsed": false
|
||||
},
|
||||
"icon": "links-coming-in",
|
||||
"title": "Backlinks for פסיכואנליטית"
|
||||
"title": "Backlinks for טהורה"
|
||||
}
|
||||
},
|
||||
{
|
||||
@@ -113,12 +113,12 @@
|
||||
"state": {
|
||||
"type": "outgoing-link",
|
||||
"state": {
|
||||
"file": "פסיכולוגיה/אישיות/פסיכואנליטית.md",
|
||||
"file": "פילוסופיה/חדשה/קאנט/טהורה.md",
|
||||
"linksCollapsed": false,
|
||||
"unlinkedCollapsed": true
|
||||
},
|
||||
"icon": "links-going-out",
|
||||
"title": "Outgoing links from פסיכואנליטית"
|
||||
"title": "Outgoing links from טהורה"
|
||||
}
|
||||
},
|
||||
{
|
||||
@@ -146,11 +146,12 @@
|
||||
"title": "Outline of פסיכואנליטית"
|
||||
}
|
||||
}
|
||||
]
|
||||
],
|
||||
"currentTab": 1
|
||||
}
|
||||
],
|
||||
"direction": "horizontal",
|
||||
"width": 300,
|
||||
"width": 200,
|
||||
"collapsed": true
|
||||
},
|
||||
"left-ribbon": {
|
||||
|
||||
@@ -19,7 +19,7 @@ tags: חדשה, קאנט, ביקורת התבונה הטהורה
|
||||
|
||||
קאנט הוא פילוסוף שיטתי, ואחריו הרעיון שלעשות פילוסופיה זה לעשות *שיטה* הפך למובן מאליו, ואימצו אותו אנשים כמו [הגל](/פילוסופיה/חדשה/הגל)[^8].
|
||||
|
||||
## מושגים ורעיוניות יסודייים
|
||||
## מושגים ורעיוניות יסודיים
|
||||
|
||||
|
||||
- **התבונה**: כושר שמטבעו מבקש להשיב על שאלות יסוד.
|
||||
@@ -85,8 +85,8 @@ tags: חדשה, קאנט, ביקורת התבונה הטהורה
|
||||
|
||||
## הקדמה (מהדורה ב')
|
||||
|
||||
!!! info
|
||||
[מצגת](פילוסופיה/חדשה/קאנט/2.pdf|2)
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](פילוסופיה/חדשה/קאנט/2.pdf)
|
||||
|
||||
שאלת היסוד שמציב קאנט היא - **האם מטאפיזיקה יכולה להיות מדע?**
|
||||
|
||||
@@ -157,14 +157,39 @@ tags: חדשה, קאנט, ביקורת התבונה הטהורה
|
||||
>
|
||||
> > B XVIII-XIX
|
||||
|
||||
קאנט קובע כי *אפשר להוכיח באופן מספק את החוקים המונחים באופן אפריורי ביסוד הטבע*. זו קביעה שמזמינה אי-הבנות - קאנט לא מתכוון לחוקים מסוימים שגילינו, כמו כוח המשיכה של ניוטון[^10] - אלא לרובד בסיסי בהרבה - כמו הסיבתיות. זה מונח לא טבעי של חוק טבע, אבל לשם קאנט מכוון. קאנט חותר בפרט לחוקים אובייקטיבים - והוא לא מוכן לוותר על האובייקטיביות הזו בשום מחיר.
|
||||
קאנט קובע כי *אפשר להוכיח באופן מספק את החוקים המונחים באופן אפריורי ביסוד הטבע*. זו קביעה שמזמינה אי-הבנות - קאנט לא מתכוון לחוקים מסוימים שגילינו, כמו חוק המשיכה של ניוטון[^10] - אלא לרובד בסיסי בהרבה - כמו הסיבתיות. זה מונח לא טבעי של חוק טבע, אבל לשם קאנט מכוון. קאנט חותר בפרט לחוקים אובייקטיבים - והוא לא מוכן לוותר על האובייקטיביות הזו בשום מחיר.
|
||||
|
||||
|
||||
> עם זאת, מתוך הדדוקציה[^11] של כושרנו להכיר אפריורי, הניתנת בחלק הראשון של המטאפיסיקה, נובע דבר מוזר, הפוגע לכאורה במטרה הכללית של המטאפיסיקה הנדונה בחלק השני, והוא: שעל ידי כושרנו זה לא נוכל לעולם לחרוג מחוץ לגבולותיו של ניסיון אפשרי; והרי דווקא בכך נעוץ עיקרו של אותו מדע. אבל כאן בדיוק מונח ניסוי שהוא בגדר מבחן בקרה לאמיתה שאליה הגענו באותה הערכה ראשונה של הכרות-התבונה האפריוריות המצויות בידינו. אמיתה זו אומרת שהכרות אלה מגיעות רק עד לתופעות, ומשאירות את הדבר כשהוא-לעצמו בלתי-מוכר לנו, אם כי ממש בשביל עצמו. שכן מה שדחוף אותנו לחרוג בהכרח מגבולות הניסיון והתופעות הוא **הלוא-מותנה**, שהתבונה, בהכרח ובזכות גמורה, דורשת אותו לגבי כל מותנה בדברים כשלעצמם, ובכך היא דורשת להשלים את הסידרה המלאה של כל התנאים. עתה, אם יתברר שכל עוד אנו מניחים שהכרת הניסיון שלנו מכוונת את עצמה לפי המושאים, כדברים כשהם-לעצמם, **אין שום אפשרות לחשוב את הלא-מותנה בלי סתירה**; ולעומת זאת הסתירה נעלמת אם נניח שדימויי הדברים כפי שהם נתונים לנו אינם מכוונים את עצמם לפי הדברים כמות שהם לעצמם, אלא מושאים אלה, בתור תופעות, מכוונים את עצמם לפי אופן הדימוי שלנו; ואם עוד יתברר מכאן, שהלא-מותנה אינו נעוץ בדברים באשר אנו מכירים אותם (כנתונים לנו), אלא דווקא באשר איננו מכירים אותם, בתור דברים כשהם-לעצמם - כי אז מה שהיה בתחילה רק הנחה לשם הניסוי, יתקבל כמבוסס.
|
||||
>
|
||||
> > B XX-XIX
|
||||
|
||||
קאנט גורר כאן פנימה, בועט וצורח, את המושג הכי בעייתי בהגות שלו - **הדבר כשלעצמו**. הרצון שלנו לדעת דברים *כמו שהם באמת* הוא מאפיין אנושי מאוד בסיסי. אבל המטאפיזיקה של קאנט עוסקת בדיוק בהיפך - *אתה* לא יכול לתפוס אותו, כי *הדבר כשלעצמו* הוא מה שלא תלוי בשום דבר - ועצם התפיסה והניסיון שלך הם מותנים; הדבר כשלעצמו, עבורך, פשוט לא קיים - הוא לא נגיש לך. קיים, לא קיים, זה לא משנה - לנו אין שום אפשרות לדעת.
|
||||
|
||||
קאנט כורך את רעיון הלא-מותנה ואת הדברים-כשלעצמם - התבונה דורשת נקודת עצירה (לא ייתכן שלהכל יהיה *למה*), ומוצאת אותה בדברים כשלעצמם. מרגע שאנחנו חושבים על הדברים-כשלעצמם, ניקלע לסתירה - כי הוא נהיה מותנה מעצם המחשבה שלנו.
|
||||
|
||||
התבונה אמנם חותרת מעבר לגבולות הניסיון, וזה הכל טוב ויפה, אומר קאנט, אבל אין לנו בכלל אפשרות לעשות את זה; כל היומרות הקודמות להשיב על שאלות כמו קיום האל, בריאת היקום, וכו' - הן פשוט לא יכולות למצוא תשובה, לעולם - אין לנו ניסיון בזה. המטאפיסיקה הקנטיאנית מסיטה את המוקד מהחקירה מעבר לניסיון אל עבר התנאים שמאפשרים את הניסיון - ההכרות האפריוריות.
|
||||
|
||||
לא כולם מסכימים עם קאנט, אבל השיח בכמה העשורים הבאים התמקד כל-כולו בלהתווכח עם קאנט - ובכך חולל מהפכה.
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
> \[בשלב הבא,] לאחר שנמנעה מן התבונה העיונית כל התקדמות בשדה העל חושיות, נותר עוד לחקור, אם בהכרתה *המעשית* של התבונה לא כלולים נתונים, המאפשרים לה לקבוע את המושג הטרנסצנדנטי הנ"ל של הלא-מותנה, ובאופן זה להצליח, בהתאם למשאלתה של המטאפיסיקה, לחרוג מעבר לגבולות כל ניסיון אפשרי ולעבור אל הכרות אפריוריות שהנן בגדר האפשר, אבל רק בהתכוונות מעשית. בסדר עניינים זה, התבונה העיונית לפחות מקצה מקום להרחבה מעין זו, אף שהיא חייבת להשאיר מקום זה ריק, ואנו רשאים - ולמעשה נדרשים - למלא אותו, אם נוכל, על ידי נתונים מעשיים.
|
||||
>
|
||||
> > B XXI-XXII
|
||||
> >
|
||||
|
||||
אולי נוכל בכל זאת לחרוג מגבולות הניסיון האפשרי לעבר *הכרות אפריוריות שהנן מן האפשר*, אבל רק *בהתכוונות מעשית*. כלומר, הכוונה היא שנוכל לאמוד אותן מעשית, אולי מהנתונים הריקים, אבל לא לדעת אותן בוודאות מוחלטת.
|
||||
|
||||
|
||||
> הטענות הקובעות \[1] שהחלל והזמן אינם אלא צורות של ההסתכלות החושית, ואם כן הם רק תנאים לקיום הדברים בתור תופעות; (...)
|
||||
>
|
||||
>> B XXV-XXVI
|
||||
|
||||
|
||||
> אם לא מבחינים (...) שום סתירה.
|
||||
> > B XXVII-XXVIII
|
||||
|
||||
|
||||
[^1]: קשה להאמין, אבל הוא היה מורה מאוד פופולרי.
|
||||
[^2]: שלא שכתבה הרבה מחדש, אלא צמצמה ועשתה סדר.
|
||||
@@ -175,4 +200,5 @@ tags: חדשה, קאנט, ביקורת התבונה הטהורה
|
||||
[^7]: אחת מהתיאוריות המיוחסות ל[תאלס](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/המילטים#תאלס) היא שזוויות הבסיס של משולש שווה-שוקים שוות.
|
||||
[^8]: ובגללו גם כותבים בסגנון אנליטי קר, עמום ונבזה, כמו הגל והמטאפיזיקאים. קאנט הצהיר בגלוי שהוא לא כותב טוב, אבל זה לא הפריע לכולם לאמץ את הסגנון שלו אחר כך, ואנחנו עדיין משלמים את המחיר.
|
||||
[^9]: או *בן-יענה* - הרי חייבים להיות כאלה.
|
||||
[^10]: קאנט לא מתיימר לגמוז את המדעים - להיפך; לקאנט יש כבוד אדיר למדע (שהמדע לא תמיד החזיר). חשוב לזכור שבמאה ה18 ההפרדה בין הפילוסופיה למדע הייתה הרבה פחות דיכוטומית - קאנט מנסה אפילו לתרום למדע מכיוון הפילוסופיה.
|
||||
[^10]: קאנט לא מתיימר לגמוז את המדעים - להיפך; לקאנט יש כבוד אדיר למדע (שהמדע לא תמיד החזיר). חשוב לזכור שבמאה ה18 ההפרדה בין הפילוסופיה למדע הייתה הרבה פחות דיכוטומית - קאנט מנסה אפילו לתרום למדע מכיוון הפילוסופיה.
|
||||
[^11]: לא כזו. נגיע לזה.
|
||||
Reference in New Issue
Block a user