docs: update פסיכולוגיה/חברתית/שיפוטים
This commit is contained in:
@@ -2,7 +2,7 @@
|
|||||||
title: שיפוטים חברתיים
|
title: שיפוטים חברתיים
|
||||||
description:
|
description:
|
||||||
published: true
|
published: true
|
||||||
date: 2024-06-04T10:14:48.329Z
|
date: 2024-06-04T10:20:57.535Z
|
||||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, שנה ב, פסיכולוגיה חברתית, שיפוטים
|
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, שנה ב, פסיכולוגיה חברתית, שיפוטים
|
||||||
editor: markdown
|
editor: markdown
|
||||||
dateCreated: 2024-05-28T10:30:23.657Z
|
dateCreated: 2024-05-28T10:30:23.657Z
|
||||||
@@ -142,14 +142,7 @@ Newton, 1990[^1] חילקה נבדקים לשני תנאים - מקישים ומ
|
|||||||
לאופן שבו הידע מאורגן בזיכרון יש השפעה על תהליכי עיבוד המידע, שמשפיעים בתורם על השיפוט. ידע מאוחסן בזיכרון באופן סכימטי, בשתי צורות עיקריות - *Top-Down* (דדקוציה - היסק מהכלל אל הפרט) או *Bottom-Up* (אינדוקציה - היסק מהפרט אל הכלל)
|
לאופן שבו הידע מאורגן בזיכרון יש השפעה על תהליכי עיבוד המידע, שמשפיעים בתורם על השיפוט. ידע מאוחסן בזיכרון באופן סכימטי, בשתי צורות עיקריות - *Top-Down* (דדקוציה - היסק מהכלל אל הפרט) או *Bottom-Up* (אינדוקציה - היסק מהפרט אל הכלל)
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
המידע הזה מאורגן בכמה סוגים של סכמות, כמו סכמות של -
|
||||||
## Top-Down
|
|
||||||
אחד ממושגי המפתח בפסיכולוגיה חברתית הוא *הבנייה*, והבנייה היא תהליך TD -
|
|
||||||
|
|
||||||
> Concepts are the glue that holds our mental world together
|
|
||||||
> *Douglas Murphy (2002)*
|
|
||||||
|
|
||||||
כלומר, מידע שניצב בבסיס תפיסת המציאות הפרטנית שלנו מאורגן לרוב על סמך ניסיונות פרטניים (*הכלב הזה נובח, והכלב הזה נובח, והכלב הזה נובח, כלבים זה דבר נובח*). המידע הזה מאורגן בכמה סוגים של סכמות, כמו סכמות של -
|
|
||||||
|
|
||||||
- אנשים
|
- אנשים
|
||||||
ציפיות על סמך תכונות אישיות
|
ציפיות על סמך תכונות אישיות
|
||||||
@@ -161,7 +154,28 @@ Newton, 1990[^1] חילקה נבדקים לשני תנאים - מקישים ומ
|
|||||||
ציפיות לגבי רצף אירועים במצב חברתי
|
ציפיות לגבי רצף אירועים במצב חברתי
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
## Bottom-Up
|
לסכימות יש השפעה מכרעת על המון דברים -
|
||||||
|
- מפחיתות את כמות המידע שיש לעבד
|
||||||
|
- מפחיתות עמימות
|
||||||
|
- מנחות תהליכי קשב וקידוד (כמה מהר אנחנו תופסים, מה אנחנו תופסים, כיצד אנחנו מפרשים את מה שתופסים).
|
||||||
|
> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=vJG698U2Mvo), [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=IGQmdoK_ZfY)
|
||||||
|
{.is-success}
|
||||||
|
- מנחות זכרון
|
||||||
|
אנחנו זוכרים מידע תואם סכמה יותר מאשר מידע שסותר את הסכמה. הסכימות משפיעות גם על קידוד (אחסון) וגם על היזכרות (שליפה).
|
||||||
|
- מנחות שיפוטים
|
||||||
|
- מנחות התנהגות
|
||||||
|
> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=vTpoDkNNwZI)[^6]
|
||||||
|
{.is-success}
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
## Top-Down
|
||||||
|
אחד ממושגי המפתח בפסיכולוגיה חברתית הוא *הבנייה*, והבנייה היא תהליך TD -
|
||||||
|
|
||||||
|
> Concepts are the glue that holds our mental world together
|
||||||
|
> *Douglas Murphy (2002)*
|
||||||
|
|
||||||
|
כלומר, מידע שניצב בבסיס תפיסת המציאות הפרטנית שלנו מאורגן לרוב על סמך ניסיונות פרטניים (*הכלב הזה נובח, והכלב הזה נובח, והכלב הזה נובח, כלבים זה דבר נובח*). ## Bottom-Up
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
[^1]: הניסוי לא פורסם באופן רשמי
|
[^1]: הניסוי לא פורסם באופן רשמי
|
||||||
@@ -169,3 +183,4 @@ Newton, 1990[^1] חילקה נבדקים לשני תנאים - מקישים ומ
|
|||||||
[^3]: החוקרת היא טל אייל, המרצה שלנו :)
|
[^3]: החוקרת היא טל אייל, המרצה שלנו :)
|
||||||
[^4]: הפרשי הזמן התבססו על [*תיאוריית רמת ההבנייה*](https://psycnet.apa.org/record/2010-06891-005) - שאומרת כי מרחק פסיכולוגי משפיע על צורת החשיבה שלנו על אובייקטים ואירועים - אנחנו נוטים לחשוב על אירועים רחוקים יותר בצורה מופשטת יותר. המרחק יכול להיות מרחק בזמן, במקום ומרחק חברתי.
|
[^4]: הפרשי הזמן התבססו על [*תיאוריית רמת ההבנייה*](https://psycnet.apa.org/record/2010-06891-005) - שאומרת כי מרחק פסיכולוגי משפיע על צורת החשיבה שלנו על אובייקטים ואירועים - אנחנו נוטים לחשוב על אירועים רחוקים יותר בצורה מופשטת יותר. המרחק יכול להיות מרחק בזמן, במקום ומרחק חברתי.
|
||||||
[^5]: יש חוקרים שמוצאים את האפקט ההפוך - *אפקט אחרוניות* - במשימות זיכרון, למשל, דווקא המידע שמגיע *בסוף* זמין יותר בזיכרון והמשקל שלו גדול יותר.
|
[^5]: יש חוקרים שמוצאים את האפקט ההפוך - *אפקט אחרוניות* - במשימות זיכרון, למשל, דווקא המידע שמגיע *בסוף* זמין יותר בזיכרון והמשקל שלו גדול יותר.
|
||||||
|
[^6]: מה שכן, הממצאים האלו לא כל-כך משתחזרים.
|
||||||
Reference in New Issue
Block a user