vault backup: 2025-01-24 13:13:11

.obsidian/workspace.json

@@ -10,6 +10,20 @@
           {
             "id": "866ba789526729fb",
             "type": "leaf",
+            "state": {
+              "type": "markdown",
+              "state": {
+                "file": "פסיכולוגיה/אישיות/מודרניות.md",
+                "mode": "source",
+                "source": false
+              },
+              "icon": "lucide-file",
+              "title": "מודרניות"
+            }
+          },
+          {
+            "id": "a2a57b2b0bf1710e",
+            "type": "leaf",
             "state": {
               "type": "markdown",
               "state": {
@@ -22,7 +36,7 @@
             }
           },
           {
-            "id": "a2a57b2b0bf1710e",
+            "id": "7d3cb7ade42ee055",
             "type": "leaf",
             "state": {
               "type": "markdown",
@@ -35,8 +49,7 @@
               "title": "קוהוט"
             }
           }
-        ],
-        "currentTab": 1
+        ]
       }
     ],
     "direction": "vertical"
@@ -178,16 +191,19 @@
       "command-palette:Open command palette": false
     }
   },
-  "active": "a2a57b2b0bf1710e",
+  "active": "866ba789526729fb",
   "lastOpenFiles": [
-    "פסיכולוגיה/אישיות/index.md",
+    "פסיכולוגיה/אישיות/Interpersonal.pdf",
+    "פסיכולוגיה/אישיות/Interpersonal",
     "פסיכולוגיה/אישיות/הומניסטיות.md",
+    "פסיכולוגיה/אישיות/סאליבן.md",
     "פסיכולוגיה/אישיות/קוהוט.md",
+    "פסיכולוגיה/אישיות/מודרניות.md",
+    "פסיכולוגיה/אישיות/index.md",
     "פסיכולוגיה/אישיות/הומניסטיות.pdf",
     "פסיכולוגיה/אישיות/lu32004a1q.tmp",
     "פסיכולוגיה/אישיות/קוהוט_הרצאה.pdf",
     "פסיכולוגיה/אישיות/lu32004a1m.tmp",
-    "פסיכולוגיה/אישיות/סאליבן.md",
     "פסיכולוגיה/התפתחותית/התקשרות.md",
     "פסיכולוגיה/התפתחותית/index.md",
     "פסיכולוגיה/אישיות/פסיכואנליטית.md",
@@ -196,7 +212,6 @@
     "פסיכולוגיה/lu32004a0s.tmp",
     "פסיכולוגיה/lu32004a0p.tmp",
     "פסיכולוגיה/lu32004a0m.tmp",
-    "פסיכולוגיה/lu32004a0j.tmp",
     "פסיכולוגיה/מבוא/אישיות.md",
     "פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/index.md",
     "פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/פאראקונסיסטנטית.md",
@@ -215,7 +230,6 @@
     "פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה.md",
     "פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/דיאלקטיקה.md",
     "פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/דדוקציה.md",
-    "פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/index.md",
     "פילוסופיה/מטאפיזיקה/rome.jpeg",
     "פילוסופיה/מטאפיזיקה/nero.jpg",
     "פילוסופיה/אתיקה/boredom.jpg",

פסיכולוגיה/אישיות/הומניסטיות.md

@@ -1,5 +1,65 @@
 ---
 title: גישות הומניסטיות - רוג'רס ומאסלו
 ---
+!!! is-warning "לא מוכן :("
+
 !!! info "מצגת"
 	[הרצאה](./הומניסטיות.pdf)
+
+## קרל רוג'רס והגישה ההומניסטית
+
+קרל רוג'רס (1902-1987), שנולד כבן רביעי למשפחה פרוטסטנטית מלוכדת בפרבר של שיקגו, הוא אבי הגישה ההומניסטית בפסיכולוגיה. דרכו המקצועית התפתלה מלימודי חקלאות, דרך הוראה בסמינר תיאולוגי, ועד ללימודי פסיכולוגיה באוניברסיטת קולומביה. למרות שקיבל הכשרה פסיכואנליטית, הוא חש שהפרשנות הפסיכואנליטית לא מסייעת מספיק למטופליו. רוג'רס המשיך לעבוד כקלינאי לאורך חייו, שירת כנשיא אגודת הפסיכולוגים האמריקאית והיה פעיל בתנועת השלום.
+
+### הקונטקסט ההיסטורי
+
+הגישה ההומניסטית התפתחה בתוך הקשר רחב יותר של התנועה ההומניסטית - הן בפילוסופיה והן בחברה, במיוחד על רקע מלחמת העולם השנייה ומלחמת ויאטנם. היום, כשאנו חיים בתרבות הומניסטית, קשה להעריך את המהפכנות של רעיונותיו של רוג'רס. הליבה של החשיבה ההומניסטית היא שהסמכות נמצאת בחוויה של האדם - לא באמיתות חיצוניות, באלים או בדתות.
+
+### תפיסת האישיות
+
+רוג'רס פיתח תפיסה פנומנולוגית המדגישה את הסובייקטיביות של האדם השלם. עבורו, החוויה הסובייקטיבית - הכוללת תחושות, רגשות, מחשבות, שאיפות וצרכים - היא המפתח להבנת האישיות. זוהי עמדה המנוגדת לתפיסה הפסיכואנליטית (הרואה את הנפש כלא מודעת ודחפית) ולתפיסה ההתנהגותית (הרואה את הנפש כסך של למידה והתניות).
+
+### הנטייה להגשמה
+
+רעיון מרכזי בתיאוריה של רוג'רס הוא הנטייה להגשמה (actualizing tendency) - המוטיבציה המרכזית של האדם. בשונה מפרויד, שראה את המוטיבציה העיקרית כהפחתת מתח, רוג'רס טען שהמוטיבציה העיקרית היא דווקא הגברת מתח לצורך התפתחות והתמודדות עם אתגרים. זהו כוח ביולוגי הקיים בכל אורגניזם חי, גם אם אינו תמיד מודע.
+
+### החוויה האורגניזמית ומושג העצמי
+
+רוג'רס הבחין בין שני מושגים מרכזיים: החוויה האורגניזמית - החוויה הסובייקטיבית המלאה של האדם, ומושג העצמי - החלק המודע של החוויה האורגניזמית. החוויה האורגניזמית כוללת גם תת-תפיסה (subception) - חוויה ראשונית שטרם תורגמה למילים. אדם בריא, לפי רוג'רס, הוא אדם שיש התאמה בין החוויה האורגניזמית שלו למושג העצמי שלו.
+
+
+
+
+## פערים בין החוויה האורגניזמית ומושג העצמי
+
+פערים בין החוויה האורגניזמית למושג העצמי נוצרים בעיקר בשל הצורך האוניברסלי בהערכה חיובית. כיצורים חברתיים, פיתחנו צורך עמוק בהערכה מאחרים. צורך זה עלול להוביל לפער וקונפליקט בין החוויה האורגניזמית למושג העצמי - למשל, כשאדם כועס אך נתפס כרגוע.
+
+רוג'רס הבחין בין שני סוגי הערכה:
+- הערכה חיובית מותנית (Conditional positive regard), כשדמויות משמעותיות מתנות את הערכתן בהתנהגות מסוימת
+- הערכה חיובית בלתי מותנית, המאפשרת התאמה בין הצורך בהערכה לחוויה האורגניזמית
+
+### האדם המתפקד במלואו
+
+רוג'רס תיאר את האדם המתפקד במלואו (fully functioning person) כתהליך מתמשך ולא כמצב סופי. אדם כזה מאופיין בהערכה עצמית חיובית בלתי מותנית, פתיחות לחוויה, ואמון אורגניזמי - היכולת לסמוך על החוויה האישית כסמכות העליונה. אדם כזה חי כל רגע במלואו, חווה חופש חוויתי, מפגין יצירתיות ומסוגל ליחסים בינאישיים מוצלחים.
+
+### פסיכותרפיה מרוכזת באדם
+
+רוג'רס פיתח גישה טיפולית המכונה "פסיכותרפיה מרוכזת באדם" (Person-centered therapy). בגישה זו, המטופל מכונה "קליינט" במקום "פציינט", שינוי המדגיש את השאיפה ליחסים שוויוניים יותר. המטפל אינו מנווט את הטיפול אלא מאפשר לחוויית המטופל להוביל.
+
+תפקיד המטפל הוא ליצור תנאים מתאימים להתחברות לחוויה האורגניזמית והתנעת הנטייה להגשמה, באמצעות שלושה תנאים מרכזיים:
+- אמפתיה
+- יחס חיובי בלתי מותנה
+- כנות (congruence)
+
+## אברהם מאסלו וההיררכיה של הצרכים
+
+אברהם מאסלו (1908-1970), הדמות השנייה המרכזית בזרם ההומניסטי, נולד למשפחה יהודית בברוקלין וגדל בסביבה ענייה ואנטישמית. בניגוד לנטייה של הפסיכולוגיה לחקור אנשים חולים, מאסלו התמקד בחקר תכונות אנושיות חיוביות כמו אושר, הגשמה עצמית ושלווה.
+
+### נטיות מולדות ופירמידת הצרכים
+
+מאסלו זיהה שני סוגי מניעים בסיסיים:
+- מניעי חסך (Deficiency-motives) הפועלים למילוי צרכים חיוניים לקיום
+- מניעי גדילה (Growth-motives) המעניקים משמעות לחיים
+
+פירמידת הצרכים שלו מתארת היררכיה המתחילה בצרכים פיזיולוגיים בסיסיים, עוברת דרך צרכי ביטחון, שייכות והערכה, ומגיעה לצרכי הגשמה עצמית. מחקר מודרני תומך בחלק מרעיונותיו אך מציע שהצרכים הבינאישיים גבוהים יותר בפירמידה ממה ששיער מאסלו.
+
+האדם שמגשים את עצמו, לפי מאסלו, מאופיין בתכונות כמו תפיסה מדויקת של המציאות, קבלת העצמי והזולת, ספונטניות, עצמאות, יחסים בינאישיים עמוקים ויצירתיות. גישתו הייתה חלוצית בהתמקדות בבריאות נפשית ולא רק בפתולוגיה.

פסיכולוגיה/אישיות/מודרניות.md

@@ -0,0 +1,33 @@
+---
+title: גישות מודרניות לפסיכולוגיה בינאישית
+---
+!!! warning "לא מוכן :("
+
+
+
+בעוד הפסיכואנליזה הקלאסית לקח לה זמן רב להגיע לתוך הפסיכולוגיה האמפירית, הפסיכולוגיה הבינאישית התפתחה בצורה משמעותית בהקשרים המחקריים. גישות מודרניות אלו מציעות דרך חדשה להבין את האישיות דרך יחסים בינאישיים.
+
+## המצב הבינאישי (The Interpersonal Situation)
+
+!!! info "מאמר"
+	
+
+התיאוריות המודרניות טוענות שכדי לדבר על אישיות בצורה בינאישית, אנחנו זקוקים לשפה שונה מזו של תיאוריות אישיות מסורתיות. למשל, בעוד ה-Big Five מדבר על נוירוטיות כנטייה לחרדה ודאגה, זוהי תפיסה תוך-אישית שלא מתייחסת להקשר החברתי.
+
+במקום זאת, התיאוריות הבינאישיות המודרניות מציעות שני צירים מרכזיים להבנת האישיות בהקשר חברתי. הציר הראשון הוא ציר הדומיננטיות או ההיררכיה החברתית - זהו הציר האנכי של כוח חברתי. זוהי המערכת הראשונה שהתפתחה מבחינה אבולוציונית, ויש עדויות למערכות מוחיות שתומכות בתפיסה והתנהגות של דומיננטיות, גם אצל יצורים שאינם יונקים.
+
+הציר השני הוא ציר הקרוב-רחוק או חם-קר. שני הצירים הללו אורתוגונליים - כלומר, אדם יכול להיות כריזמטי ונחמד, או כריזמטי ומרוחק. מחקרים סטטיסטיים מראים ששני הצירים הללו ממצים חלק ניכר מהשונות בהתנהגות הבינאישית.
+
+### יישום קליני של התיאוריה
+
+כאשר מיישמים את התיאוריה בקליניקה, המטפל מנסה למפות את המטופל על שני הצירים הללו. זה מאפשר הבנה מעמיקה של הדפוסים הבינאישיים שלו, כולל התפיסה העצמית שלו, איך הוא תופס אחרים, ואיך הוא מתנהג בפועל בסיטואציות חברתיות.
+
+לדוגמה, אדם שגדל עם הורים דומיננטיים מאוד שהגבילו את האוטונומיה שלו עשוי לפתח רגישות מיוחדת לביטויי כוח בקשרים. כשבן או בת הזוג שלו מביעים חום - למשל על ידי מתנה או חיבוק - הוא עלול לפרש זאת כניסיון שליטה במקום כביטוי אהבה.
+
+### התערבות טיפולית מבוססת-צירים
+
+ההבנה של מיקום המטופל על הצירים מאפשרת התערבות ממוקדת יותר. אם הקונפליקט העיקרי הוא בתחום הערך העצמי, הטיפול יתמקד בעבודה התפתחותית ותובנתית על המקורות של תחושות חוסר הערך. אם הבעיה היא בוויסות רגשי, אפשר להתמקד באסטרטגיות כמו דיסנטרינג או מיינדפולנס.
+
+אם מזהים קושי בהתנהגות בינאישית, אפשר לעבוד דרך משחקי תפקידים - למשל, אם מטופל מתקשה לבטא חום למרות שהוא חש אותו פנימית, אפשר לתרגל ביטוי של חום בסביבה הבטוחה של הטיפול.
+
+זוהי דוגמה מצוינת לאופן שבו תיאוריה קלאסית, כמו זו של סאליבן, יכולה לקבל יישום מעשי ואמפירי בקליניקה המודרנית. למרות שהיישום המלא של הרעיונות האלה עדיין בהתהוות, הם מספקים מסגרת מבטיחה להבנה וטיפול בקשיים בינאישיים.

פסיכולוגיה/אישיות/סאליבן.md

@@ -14,7 +14,7 @@ title: תיאוריית הפסיכואנליזה הבינאישית של סאל
 
 ### נטיות משלימות וחרדה
 
- להורה, בעצמו יצור חברתי, יש **נטיות משלימות**[^1] למלא את הצרכים האלה – להאכיל, לחבק וכו’ – וכך שני הצדדים מפיקים הנאה מהקשר.
+ להורה, בעצמו יצור חברתי, יש **נטיות משלימות** למלא את הצרכים האלה – להאכיל, לחבק וכו’ – וכך שני הצדדים מפיקים הנאה מהקשר.
 
 !!! success "ראו גם"
 	[התקשרות (פסיכולוגיה התפתחותית)](/פסיכולוגיה/התפתחותית/התקשרות)
@@ -32,7 +32,7 @@ title: תיאוריית הפסיכואנליזה הבינאישית של סאל
 
 אם אני עושה מעשה טוב (אוכל, מתנהל עצמאית) אמא היא **אם טובה**, כלפיי, ואני לומד שאני **עצמי טוב**, ולהיפך: אם אני עושה מעשה רע (אני מלכלך, אני תלותי) אמא היא **אם רעה** כלפיי ואני לומד שאני **עצמי רע**. 
 
-אם טובה מעוררת רוגע, ואם רעה מעוררת **חרדה**. כשיש _יותר מדי חרדה_, בעקבות תגובה קשה מאוד של האם, נוצר ***לא-אני**** – התכחשות עצמית מוחלטת, ניתוק של העצמי מהעצמי[^1].
+אם טובה מעוררת רוגע, ואם רעה מעוררת **חרדה**. כשיש _יותר מדי חרדה_, בעקבות תגובה קשה מאוד של האם, נוצר ***לא-אני*** – התכחשות עצמית מוחלטת, ניתוק של העצמי מהעצמי[^1].
 
 ## מערכת העצמי