vault backup: 2025-03-18 14:39:32

פסיכולוגיה/רגש/index.md.md

@@ -50,7 +50,7 @@ tags:
 ### הסולם הדו-קוטבי
 
 ישנן שתי עדויות עיקריות התומכות בסולם הדו-קוטבי - 
-#### עדויות תמיכה
+#### עדויות תומכות
 
 ##### תלות בין רגש חיובי לשלילי
 
@@ -66,6 +66,32 @@ tags:
 אחוז גדול יותר מהשונות מוסבר על ידיד מימד הערך - בערך 50 מתוך ה70.
 #### עדויות נגד
 
-מחקר מסוים חשף לנבדקים שתי סוגים של תמונות - תמונות של פטריות לעומת תמונות ארוטיות - וביקש מהן לדרג אותן לפי הסולם הדו-קוטבי. המחקר מצא כי מבחינת ה*ערך*, התמונות זהות - שתיהן היו ניטרליות - אבל מבחינת ה*עוררות* - התמונות האירוטיות עוררו יותר.
+מחקר מסוים[^1] חשף לנבדקים שתי סוגים של תמונות - תמונות של פטריות לעומת תמונות ארוטיות - וביקש מהן לדרג אותן לפי הסולם הדו-קוטבי. המחקר מצא כי מבחינת ה*ערך*, התמונות זהות - שתיהן היו ניטרליות - אבל מבחינת ה*עוררות* - התמונות האירוטיות עוררו יותר.
 
 כשהנבדקים ביקשו לדרג את התמונות בסולם החד-קוטבי - נמצא כי הערכים החיוביים והשליליים אכן משתנים בין התמונות, אך נשארים מאוזנים - הנבדקים דירגו את הפטריות כ*נעים 3* וגם *לא נעים 3*, אבל את התמונה האירוטית כ*נעים 5* וגם *לא נעים 5* - כלומר, **יש** הבדלים שהלכו לאיבוד בין הסולמות.
+
+זהו ממצא אינטואיטיבי יותר - למה שתמונות אירוטיות ותמונות של פטריות יעוררו בנו את אותו הרגש?
+
+יתרה מכך - אנשים נוטים לדווח על רגשות מעורבים. אולם, ייתכן וממצא זה תקף רק משום שמדובר בדיווח עצמי. 
+
+Kron et al. מדגים את הקשר בין הסולמות: ככל שערך מדורג כ*יותר חיובי* בסולם החד-קוטבי, הוא חיובי יותר גם בסולם ה*דו-קוטבי*, ולהיפך: רגשות שליליים בסולם אחד מתאימים לסולם השני.
+
+מנגד, כשמדברים על *עוררות*, המצב שונה: בסולם הדו-קוטבי, ככל שעוצמת הערך (חיובי\שלילי) עולה, העוררות *עולה* - מה שהופך אותה למימד קצת מיותר (אפשר לגזור אותה מערך).
+
+הדפוס הזה חוזר בהרבה מחקרים נוספים.
+
+### הסולם החד-קוטבי
+
+#### עדויות תומכות
+
+לא כל המחקרים מראים שהקשר בין הסולם החד-קוטבי השלילי והחיובי הוא קשר שלילי חזק - יש מחקרים שמראים שלא קיים\לא קיים קשר מורכב יותר מקשר לינארי.
+
+כלומר, *אפשר לחוות משהו כמאוד נעים וכמאוד לא נעים* - ישנן עדויות לקיומן של רגשות מעורבים, גם במדידה עקיפה שאינה כרוכה בדיווח עצמי (נגיע לזה).
+
+##### Linear Ballistic Accumulator model
+
+מודל מ*מודלי צבירת עדויות*[^2] - למעשה, [גילוי אותות](/פסיכולוגיה/מבוא/חישה#תיאוריית-גילוי-אותות) (מבוסס *קריטריון* ו*רגישות*) עם מימד של *זמן תגובה*. המודל מאפשר לנו (באמצעות סטטיסטיקה נבזית) להסיק *משתנים לטנטיים* - משתנים שאינם נצפים בואפן ישיר בנתונים (כמו זמני תגובה), אלא "חבויים" בנתונים (כמו הקריטריון והרגישות).
+
+
+[^1]: קשור איכשהו ב[Lang, Bradley & Cuthbert, 1999](https://psycnet.apa.org/doi/10.1177/0146167298248006), [Ito, Cacioppo & Lang, 1998](https://sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.1177/0146167298248006) (מופיעים במצגת).
+[^2]: בשימוש נרחב בתחומים כמו [חשיבה וקבלת החלטות](/פסיכולוגיה/חשיבה).