vault backup: 2024-12-08 23:43:10

.obsidian/workspace.json

@@ -166,6 +166,8 @@
   },
   "active": "44ed94417c72e4b1",
   "lastOpenFiles": [
+    "().md",
+    "פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/אבולוציה.md",
     "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/מעבר_לטוב_ולרוע.md",
     "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/רצון_לעוצמה_מחברת.pdf",
     "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/התגברות.pdf",
@@ -204,8 +206,6 @@
     "פילוסופיה/חדשה/קאנט/טהורה.md",
     "פסיכולוגיה/תודעה/דיסוציאציה.md",
     "פסיכולוגיה/תודעה/index.md",
-    "().md",
-    "פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/אבולוציה.md",
     "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/atom.jpg",
     "פילוסופיה/חדשה/לוק/index.md",
     "פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/evolution.jpg",

פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/אבולוציה.md

@@ -230,8 +230,39 @@ G מאפשר **תיעול** (Canalization), של אינטיליגנציה פלו
 
 בני האדם מאופיינים באורך חיים ארוך במיוחד, בתקופה ארוכה של תלות בהורים, סיוע של פרטים לאחר שלב הריבוי (סבא וסבתא מסייעים לטפל בצאצאים), ותמיכה זכרית בנקבות בתהליך הרבייה. 
 
+### תלות הורית ממושכת
 
+ישנן כמה סיבות לתקופה ממושכת של תלות בהורים:
 
+- כישורים מורכבים (תרבות) שלוקח זמן לרכוש
+- עול מופחת על האימהות
+- דרישה אנרגית גבוהה מאוד לצמיחת המוח
+
+	עד גיל 4-5, המוח גדל מהר מאוד והגוף פחות, ומשם והלאה קצב גידול המוח מאט וגידול המוח עולה ([Kuzawa et al., 2014](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1073/pnas.1323099111))
+
+[Piantadosi & Kidd, 2016](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1073/pnas.1506752113) מראים שתינוקות נולדים עם היקף ראש של 10 ס"מ[^5], ורק במרוצת החיים קצב גידול המוח משתנה בין הפרטים.
+
+עוד רואים כי הסיכוי לשרוד צולל אחרי 9 חודשי היריון, והולך ועולה ככל שגיל הילד עולה. בתחילת דרכם, ליצורים בעלי מוח גדול יש סיכויים גרועים בהרבה לשרוד: אולם, כשהמוח מתפתח, סיכויי ההישרדות מזנקים אל מעבר ליצורים ללא מוח גדול; הבגרות המאוחרת מהווה יתרון הישרדותי.
+
+## הבדלים אינדיוידואליים?
+
+אם הישרדות זה כזה או-וואה גדול, *למה יש הבדלים בין פרטים מאותו המין?* 
+
+אינטיליגנציה גבוהה נקשרה עם:
+
+- רמות דיווח-עצמי גבוהות יותר של הפרעת קשב וריכוז (ADHD), אוטיזם, דיכאון, וחרדה ([Karpinsky, 2018](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1016/j.intell.2017.09.001))
+	-  ... אבל טרנד הפוך בניתוח ילדים ומתבגרים במדדים *אובייקטיביים* - פחות פסיכופתולוגיה, בעיות הסתגלות וכו'
+	- אינטיליגנציה גבוהה קשורה גם במספר ילדים נמוך יותר, בסיכויי רבייה נמוכים יותר ובמספר ממוצע נמוך יותר של חברים.
+
+* השערת "Clever silly" ([Charlton, 2009](https://psycnet.apa.org/doi/10.1037/a0015225), [Dutton & van der Linden, 2015](sci-hub.st/https://doi.org/10.1016/j.intell.2016.10.002))
+
+	אנשים עם נטייה קוגניטיבית ללקיחת סיכונים נוטים לאמץ רעיונות יותר "מטופשים", ולהשתעשע ברעיונות יותר *מוזרים*. זה יכול להיות חיסרון - כמו לקנות תיאוריות קונספירציה - או יתרון - כמו להגות את תיאוריית היחסות (אינשטיין). מסתדר עם הממצא שאינטיליגנציה גבוהה קשורה בלקיחת סיכונים בכלל ([Μishra et al., 2017](https://www.greo.ca/Modules/EvidenceCentre/files/Mishra%20et%20al%20(2017)_Living%20faster%20and%20slow%20Is%20life%20history%20orientation_Final.pdf)). 
+
+- אישיות קיצונית היא מזיקה ([Buss, 2009](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1111/j.1745-6924.2009.01138.x); [Carter et al., 2018]()) - לרבות היבטים כמו אינטיליגנציה. להיות *קצת* שונה זו התאמה לסביבה: להיות מאוד שונה מערים קשיים שעולים על היתרונות. 
+
+- אולי פשוט רעש סטטיסטי?
+
+	הלחץ האבולוציוני דוחף כלפי האמצע (למשל, אם אדם נולד עם IQ 180, בן\בת הזוג שלו יהיו פחות חכמים כנראה וכך גם הילד); אולי הנתונים הקיצוניים מגיעים פשוט ממוטציות ברבייה הזוגית.
 
 
 [^1]: *באתם מן התולעת, ועוד נשתייר בכם הרבה מן התולעת* - ניטשה, *כה אמר זרתוסטרא*.