vault backup: 2024-12-08 16:46:56

.obsidian/workspace.json

@@ -13,12 +13,12 @@
             "state": {
               "type": "markdown",
               "state": {
-                "file": "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/מעבר_לטוב_ולרוע.md",
+                "file": "פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/אבולוציה.md",
                 "mode": "source",
                 "source": false
               },
               "icon": "lucide-file",
-              "title": "מעבר_לטוב_ולרוע"
+              "title": "אבולוציה"
             }
           }
         ]
@@ -166,6 +166,8 @@
   },
   "active": "44ed94417c72e4b1",
   "lastOpenFiles": [
+    "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/מעבר_לטוב_ולרוע.md",
+    "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/רצון_לעוצמה_מחברת.pdf",
     "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/התגברות.pdf",
     "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/מחול.pdf",
     "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/index.md",
@@ -180,8 +182,6 @@
     "פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה/lu86260519wtdb.tmp",
     "פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה/3.pdf",
     "פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה/lu86260519wtd8.tmp",
-    "פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה/4.pdf",
-    "פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה/lu86260519wtd5.tmp",
     "פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/מודאלית.md",
     "פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/קריפקה.md",
     "פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/index.md",
@@ -206,7 +206,6 @@
     "פסיכולוגיה/תודעה/index.md",
     "().md",
     "פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/אבולוציה.md",
-    "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/מעבר_לטוב_ולרוע.md",
     "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/atom.jpg",
     "פילוסופיה/חדשה/לוק/index.md",
     "פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/evolution.jpg",

פילוסופיה/חדשה/ניטשה/מעבר_לטוב_ולרוע.md

@@ -564,7 +564,11 @@ yet did a *profounder* world of insight reveal itself to daring travelers and ad
 	קל לקחת את התיאור של ניטשה ולהאניש אותו - כל מולקולה ומולקולה **רוצה** להיות? לא לזה ניטשה מכוון - נהפוכו: הרצון המודע שלנו הוא *ביטוי* של הרצון הפשוט יותר לעוצמה, אוסף של כוחות אקראיים, כאוטיים, שגוברים אלו על אלו *באקראי*. 
 
 
+!!! info "[על הרצון לעוצמה (מהמחברות של ניטשה)](./רצון_לעוצמה_מחברת.pdf)"
 
+בסעיף 1067, ניטשה מתאר את העולם כפרץ של אנרגיה: חסר תכלית, חסר ערכים, חסר פואנטה. בעולם שכזה, *אנחנו* נאלץ לתפוס את כל התפקידים: המחוקק, השופט, והמבצע.
+
+זו התשובה של ניטשה ליוונים: הטבע הוא ***עדיין*** ה*άρχε*, הראשית. הוא עדיין הזרימה ההיראקליטאית. 
 
 
 

פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/אבולוציה.md

@@ -141,20 +141,96 @@ G מאפשר **תיעול** (Canalization), של אינטיליגנציה פלו
 
 ככל שהמוח גדל, הדרישה האנרגטית גורמת לכך שצריך יותר שעות ביום כדי לאסוף משאבים להאכיל אותו. אורנגוטנים וגורילות, למשל, צריכים להתעסק באיסוף אוכל ובאכילה עשר שעות ביום! (מתוך 12 שעות אור *בכלל* באזורי קו המשווה!) זה פחות או יותר גודל המוח המקסימלי, מבלי לבצע שינויים מבניים.
 
-ואכן, בבני אדם נוכחים שינויים כאלה. יש להם מטבוליזם מהיר בהרבה [Yegian et al, PNAS, 2024](https://phys.org/news/2024-11-humans-evolved-energetically-unique.html), ובביטוי הגנטי שקשור בתפקודים מוחיים.
+ואכן, בבני אדם נוכחים שינויים כאלה. יש להם מטבוליזם מהיר בהרבה [Yegian et al, PNAS, 2024](https://phys.org/news/2024-11-humans-evolved-energetically-unique.html), ובביטוי הגנטי שקשור בתפקודים מוחיים. הקצב המטבולי הגבוה גורם גם להתחממות, שמביאה עמה קשיים נוספים - נדרש לקרר את הרוח ולנקות את הרעלנים.
 
 
 ### לחצים אבולוציונים לגדילת המוח
 
 אם המחיר של מוח גדול כל כך נורא, אילו לחצים אבולוציונים הפכו אותו לעדיף בכל זאת? יש שתי היפותזות מרכזיות:
 
-- **היפותזת דרישות המשימה** - אם, למשל, אתה יצור שמטמין מזון, עליך לזכור *איפה* הטמנת את המזון. זו *דרישת המשימה* של הטמנת מזון. אם אתה חיה שצדה, *איך* צדים (או איך *לברוח* אם אתה חיה ניצודה) זו דרישת המשימה.
 
-- **היפותזת האינטיליגנציה החברתית** - אם אתה חיה שעובדת בקבוצה, יש המון יכולות שאתה חייב לפתח - תקשורת, נשיאה-ונתינה, לשקר וכדומה - כדי להמשיך ולעבוד כקבוצה. מוח גדול חיוני ליכולות כאלה.
+
+
+
+#### **היפותזת האינטיליגנציה החברתית**
+אם אתה חיה שעובדת בקבוצה, יש המון יכולות שאתה חייב לפתח - תקשורת, נשיאה-ונתינה, להתחרות, לשקר, ללמוד וכדומה - כדי להמשיך ולעבוד כקבוצה. מוח גדול חיוני ליכולות כאלה.
+
+כמה מיכולות שמאפשר מוח גדול כוללות:
+
+- תקשורת
+- תרבות 
+	-  טכנולוגיה
+	- לימוד צאצאים
+- תפקודים מנהלתיים ותכנון
+	- הורות משותפת, ציד קבוצתי, חלוקת משאבים - מאפשרים הזנה קבועה
+	- חלוקת עבודה
+
+[Dunbar, 1992](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1016/0047-2484(92)90081-J) בחן את גודל הניאוקורטקס ביחס לגודל הפריטים בקבוצה. הוא גילה שהפרופורציה של הניאוקורטקס עולה ככל שיש יותר פרטים בקבוצה טיפוסית. 
+
+
+מחקר מפורסם נוסף השווה את יכולותיהם של צאצאי שימפנזה, אורנגוטן ותינוק אנושי במטלות פיזיות ומטלות חברתיות. במטלות פיזיות, היכולות של שלושתם היו דומות מאוד, אבל ביכולות חברתיות, התינוק האנושי עלה על הקופים במידה משמעותית.
 
 ישנה היפותזה שלישית, שממזת את שתי ההיפותזות האלו -
 
-- **ההיפותזה הממוזגת** - ניתן *להקטין* את דרישות המשימה *באמצעות* האינטיליגנציה החברתית - הקבוצה גדלה, והנטל על כל פרט הולך ו*קטן* - ואז גם *המוח* הולך וקטן (ואולי בגלל זה הסאפיאנס גברו על הניאנדרתלים?)
+#### **היפותזת דרישות המשימה**
+ 
+  אם, למשל, אתה יצור שמטמין מזון, עליך לזכור *איפה* הטמנת את המזון. זו *דרישת המשימה* של הטמנת מזון. אם אתה חיה שצדה, *איך* צדים (או איך *לברוח* אם אתה חיה ניצודה) זו דרישת המשימה.
+
+ההיפותזה מתבססת על יכולתו של האדם כצייד התשה - שרודף את הטרף שלו עד שהוא מת מתשישות. ההתמדה היא תפקוד מנהלתי גבוה, כמו גם התכנון וההתכווננות למטרה. 
+
+[Dunbar, 1992](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1016/0047-2484(92)90081-J) בחן את גודל ההיפוקמפוס של שתי סוגי ציפורים - כאלו שמטמינות מזון וכאלו שלא. הוא ראה שגודל ההיפוקמפוס גדל יחד עם מסת הגוף של הציפורים, אבל פרופורציית הגדילה גבוהה יותר בקרב ציפורים שמטמינות מזון: ההיפוקמפוס, שקשור בזיכרון, נדרש כדי לזכור את אלפי מטמוני המזון.
+
+
+דוגמה תומכת בתיאוריה היא המקרה של **דובים** ([Vonk et al., Animal Behavior, 2012](http://www.jennifervonk.com/uploads/7/7/3/2/7732985/vonk__beran_2012.pdf))- הם חיות אלימות בצורה יוצאת דופן (שנפגשים רק להזדווג, וגם אז נשפך דם), אבל הם חכמים ובעלי מוח גדול, בניגוד להיפותזת האינטיליגנציה החברתית - למה?
+
+במחקר, הדובים התבקשו להבחין בין תמונות של חיות טורפות ללא-טורפות לאחר למידה, ואז להבחין בין תמונות ללא למידה. הביצועים שלהם התקרבו לאלו של הקופים (טוב יותר משימפנזות אך טוב פחות מגורילות), והדגימו יכולות ספרתיות ומרחביות מסוימות.
+
+
+#### **ההיפותזה הממוזגת** 
+
+ניתן *להקטין* את דרישות המשימה *באמצעות* האינטיליגנציה החברתית - הקבוצה גדלה, והנטל על כל פרט הולך ו*קטן* - ואז גם *המוח* הולך וקטן (ואולי בגלל זה הסאפיאנס גברו על הניאנדרתלים?)
+
+[Gonzalez, Forrero & Gardener, 2018](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1038/s41586-018-0127-x) השוו במודל מתמטי את המחיר האנרגטי של מוח גדול ליתרונות שהוא מאפשר:
+
+- פתרון בעיות של הפרט
+- העברה של ידע נרכש ורכישת ידע
+- ניהול חברתי טוב יותר (שיתוף פעולה, תחרות, הטעיה)
+
+המודל מציג כמה אתגרים אקולוגיים, חברתיים, ותחרותיים:
+
+- **אקולוגיים** -  מציאת מזון ועיבודו, והימנעות מטורפים
+- **שיתוף פעולה** -  למידה, בחירת מורה, תקשורת
+- **תחרות בין פרטים** - התאגדות לקבוצות, הטעיה, מניפולציה של פרטים אחרים
+- **תחרות בין קבוצות** - הנהגה, בחירת מנהיג, שיתוף פעולה במאבקים בין-קבוצתיים
+
+המודל בוחן את אופן ההתמודדות של המוח עם האתגרים השונים האלה, כיצד השקעה ברקמת מוח נוספת עוזרת לפתור אותם, ומתחשב בחלוקה בין רקמות מוח, רבייה והשאר. 
+
+הסימולציה של המודל מעידה ששיתוף פעולה חברתי מצמצם את צריכת האנרגיה (יש תהליך של Οutsourcing - ייצוא העבודה לפרטים אחרים), מה שמוביל לEEE - Energy Extraction Efficiency - טוב יותר, כלומר: רכישת כישורים חברתיים מאפשרת למוח להשיג יותר אנרגיה עבור כל אנרגיה מושקעת ברקמת מוח. 
+
+- לחצים **אקולוגיים** מובילים לעלייה הן בגודל המוח והן ביחס בין גודל המוח לגוף (EQ)
+- לחצים של **שיתוף פעולה** מובילים לירידה בשני המדדים
+- לחצים של **תחרות בין פרטים** יכולה להוביל הן לעלייה והן לירידה בגודל המוח, ומובילה לעלייה בEQ
+- לחצים של **תחרות בין קבוצות** מובילה לירידה בגודל המוח אבל לעלייה בEQ
+
+עוד הצליחו החוקרים לחזות את הלחצים המופעלים על יצורים כאלו ואחרים *על סמך* גודל המוח שלהם, מה שעוזר לתקף את המודל.
+
+הוא מאפשר לנו להעריך אילו לחצים פעלו על הניאנדרתלים ואילו יכולות היו להם [Kochiyama et al., 2018](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1038/s41598-018-24331-0). ההערכה, על סמך גולגלות ניאנדרתלים, מעידה שהיו להם יכולות תקשורת פחותות משלנו (אם כי עדיין מורכבות), אך הם היו חכמים יותר ככלל.
+
+
+## היסטוריית החיים
+
+בין המינים יש הבדל ה*היסטוריית החיים* שלהם, שנובע מאילוצים אבולוציונים. *היסטוריית חיים* כוללת אירועים כמו
+
+- הפריה
+- גמילה מההורים
+- צמיחת שיניים
+- בגרות מינית
+- התבגרות
+- מוות
+
+בני האדם מאופיינים באורך חיים ארוך במיוחד, בתקופה ארוכה של תלות בהורים, סיוע של פרטים לאחר שלב הריבוי (סבא וסבתא מסייעים לטפל בצאצאים), ותמיכה זכרית בנקבות בתהליך הרבייה. 
+
+