docs: update פסיכולוגיה/חברתית/ייחוסים
This commit is contained in:
@@ -2,12 +2,15 @@
|
|||||||
title: ייחוסים סיבתיים
|
title: ייחוסים סיבתיים
|
||||||
description:
|
description:
|
||||||
published: true
|
published: true
|
||||||
date: 2024-05-28T08:32:38.511Z
|
date: 2024-05-28T08:51:42.544Z
|
||||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, שנה ב, פסיכולוגיה חברתית, ייחוסים סיבתיים
|
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, שנה ב, פסיכולוגיה חברתית, ייחוסים סיבתיים
|
||||||
editor: markdown
|
editor: markdown
|
||||||
dateCreated: 2024-05-21T10:40:55.094Z
|
dateCreated: 2024-05-21T10:40:55.094Z
|
||||||
---
|
---
|
||||||
|
|
||||||
|
> [מצגת](/פסיכולוגיה/חברתית/lec3_2024nn.ppt), [ספר](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._5.pdf)
|
||||||
|
{.is-info}
|
||||||
|
|
||||||
# מהו ייחוס סיבתי?
|
# מהו ייחוס סיבתי?
|
||||||
**ייחוסים סיבתיים** היא תופעה שקשורה בהיותנו יצורים חברתיים - אנחנו כל הזמן מנסים להבין, לחזות ואולי אפילו לתפעל את התנהגותם של אחרים. ייחוס (attribution) הוא התהליך שבאמצעותו אנחנו מנסים להבין את הסיבות להתרשותה של התנהגות אנושית.
|
**ייחוסים סיבתיים** היא תופעה שקשורה בהיותנו יצורים חברתיים - אנחנו כל הזמן מנסים להבין, לחזות ואולי אפילו לתפעל את התנהגותם של אחרים. ייחוס (attribution) הוא התהליך שבאמצעותו אנחנו מנסים להבין את הסיבות להתרשותה של התנהגות אנושית.
|
||||||
|
|
||||||
@@ -22,15 +25,15 @@ dateCreated: 2024-05-21T10:40:55.094Z
|
|||||||
|
|
||||||
# חשיבות הייחוס
|
# חשיבות הייחוס
|
||||||
|
|
||||||
הייחוסים:
|
הייחוסים משפיעים על:
|
||||||
- משפיעים על התנהגות
|
## התנהגות
|
||||||
מחקר [רגל בדלת (Foot-in-the-door effect), Freedman & Fraser, 1966](https://psycnet.apa.org/record/1966-10825-001) - כשאנשים נענים תחילה לבקשה קטנה, הסיכוי שייענו לבקשה גדולה יותר בהמשך גדל.
|
מחקר [רגל בדלת (Foot-in-the-door effect), Freedman & Fraser, 1966](https://psycnet.apa.org/record/1966-10825-001) - כשאנשים נענים תחילה לבקשה קטנה, הסיכוי שייענו לבקשה גדולה יותר בהמשך גדל.
|
||||||
|
|
||||||
- משפיעה על עמדות
|
## עמדות
|
||||||
- - תיאוריית התפיסה העצמית של בם - *אם עשיתי X, אני כנראה חושב שY*
|
תיאוריית התפיסה העצמית של בם - *אם עשיתי X, אני כנראה חושב שY*
|
||||||
- - [Mood as information (Shwarz & Clore, 1981)]()
|
- [Mood as information (Shwarz & Clore, 1981)](https://psycnet.apa.org/record/1984-12290-001)
|
||||||
|
|
||||||
- משפיעים על בריאות פיזית
|
## בריאות פיזית
|
||||||
[Peterson & Zeligman, 1987]()[^1] התעניינו באופן שבו אנשים נוטים להסביר משהו רע שלא נתון לשליטתם. למה זה קרה?
|
[Peterson & Zeligman, 1987]()[^1] התעניינו באופן שבו אנשים נוטים להסביר משהו רע שלא נתון לשליטתם. למה זה קרה?
|
||||||
|
|
||||||
הם גילו שלוש מימדים של סגנונות ייחוס - לדוגמה, למה החתול נשך אותי?
|
הם גילו שלוש מימדים של סגנונות ייחוס - לדוגמה, למה החתול נשך אותי?
|
||||||
@@ -40,15 +43,14 @@ dateCreated: 2024-05-21T10:40:55.094Z
|
|||||||
|
|
||||||
- כולל\מסוים - האם הסיבה משפיעה על תחומים נוספים או רק על תחום מסוים (אני לא מסתדר עם חתולים\אני לא מסתדר עם חתולים כשאני לומד)
|
- כולל\מסוים - האם הסיבה משפיעה על תחומים נוספים או רק על תחום מסוים (אני לא מסתדר עם חתולים\אני לא מסתדר עם חתולים כשאני לומד)
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
אנשים עם [**סגנון פסימי**](/פילוסופיה/מיומנויות/על_אפסות_החיים_ועל_הסבל_שבהם.pdf) נוטים לייחס אירועים שליליים לגורמים פנימיים, יציבים וגלובליים, מה שגורר [למידת חוסר אונים](). סגנון ייחוס פסימי נמצא קשור שלילית עם הצלחה אקדמים, הישגים בעבודה, הישגים ספורטיביים וקשור חיובית עם מקרי מוות בטרם עת ובריאות נמוכה בגילאי 45 ומעלה.
|
אנשים עם [**סגנון פסימי**](/פילוסופיה/מיומנויות/על_אפסות_החיים_ועל_הסבל_שבהם.pdf) נוטים לייחס אירועים שליליים לגורמים פנימיים, יציבים וגלובליים, מה שגורר [למידת חוסר אונים](). סגנון ייחוס פסימי נמצא קשור שלילית עם הצלחה אקדמים, הישגים בעבודה, הישגים ספורטיביים וקשור חיובית עם מקרי מוות בטרם עת ובריאות נמוכה בגילאי 45 ומעלה.
|
||||||
|
|
||||||
[Peterson, Seligman & Valiant (1988)](https://psycnet.apa.org/record/1988-29571-001) ערכו מחקר אורך שבו, בשנות ה40, סטודנטים בהרווארד כתבו על חוויות קשות שחוו כחיילים במלחמת העולם השנייה. שופטים ניתחו את הגורמים לאירועים על פני שלושת המימדים (כל נבדק קיבל ציון של 1-7 - אופטימי\פסימי).
|
[Peterson, Seligman & Valiant (1988)](https://psycnet.apa.org/record/1988-29571-001) ערכו מחקר אורך שבו, בשנות ה40, סטודנטים בהרווארד כתבו על חוויות קשות שחוו כחיילים במלחמת העולם השנייה. שופטים ניתחו את הגורמים לאירועים על פני שלושת המימדים (כל נבדק קיבל ציון של 1-7 - אופטימי\פסימי).
|
||||||
|
|
||||||
כל חמש שנים, הנבדקים עברו בדיקות רפואיות. הממצאים מעידים על מתאם משמעותי סביב ציון גבוה (קרי, שלילי) לבריאות נמוכה מעל גיל 45. החוקרים משערים כי אנשים פאסימיים יותר פחות יוזמים דברים שישפרו את בריאותם - דוגמת הליכה לרופא ואורח חיים בריא - מאופיינים בתחושת מסוגלות נמוכה יותר, ואפילו שתגובת המערכת החיסונית שלהם חלשה יותר במצבי לחץ ועקה.
|
כל חמש שנים, הנבדקים עברו בדיקות רפואיות. הממצאים מעידים על מתאם משמעותי סביב ציון גבוה (קרי, שלילי) לבריאות נמוכה מעל גיל 45. החוקרים משערים כי אנשים פאסימיים יותר פחות יוזמים דברים שישפרו את בריאותם - דוגמת הליכה לרופא ואורח חיים בריא - מאופיינים בתחושת מסוגלות נמוכה יותר, ואפילו שתגובת המערכת החיסונית שלהם חלשה יותר במצבי לחץ ועקה.
|
||||||
|
|
||||||
- משפיעים על הצלחה אקדמית
|
## הצלחה אקדמית
|
||||||
אנשים פסימיים נוטים פחות ליזום ולהשתפר,ולכן פחות משתפרים לאור כישלון. [Dweck]() עומדת על הקשר בין שני סוגי ייחוס להישגים אקדמיים:
|
אנשים פסימיים נוטים פחות ליזום ולהשתפר,ולכן פחות משתפרים לאור כישלון. [Dweck (1988)](https://psycnet.apa.org/record/1988-29536-001) עומדת על הקשר בין שני סוגי ייחוס להישגים אקדמיים:
|
||||||
|
|
||||||
- - Entity Theory (Fixed Mindset) - אנשים מאמינים שאינטיליגנציה היא תכונה קבועה המשתקפת מצביצוע. הם מייחסים גם הצלחה וגם כישלון ליכולת קבועה. כישלון מביא לחוסר אונים והימנעות מאתגרים.
|
- - Entity Theory (Fixed Mindset) - אנשים מאמינים שאינטיליגנציה היא תכונה קבועה המשתקפת מצביצוע. הם מייחסים גם הצלחה וגם כישלון ליכולת קבועה. כישלון מביא לחוסר אונים והימנעות מאתגרים.
|
||||||
|
|
||||||
@@ -56,4 +58,32 @@ dateCreated: 2024-05-21T10:40:55.094Z
|
|||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
כלומר, ניתן לפעול בעולם באמונה שאינטיליגנציה היא גזירת גורל, וזה מה שיש. הצלחה היא ברורה מאליה, וכישלון הוא היעדר יכולת מוחלט (קבוע). מנגד, ניתן לתפוס אינטיליגנציה כדבר גמיש (צמיחה), שמשתנה, משתכלל ומשתפר באמצעות למידה ומאמץ. כישלון הוא הזדמנות להשתפר ולהשתכלל, ולא גזירת גורל.
|
כלומר, ניתן לפעול בעולם באמונה שאינטיליגנציה היא גזירת גורל, וזה מה שיש. הצלחה היא ברורה מאליה, וכישלון הוא היעדר יכולת מוחלט (קבוע). מנגד, ניתן לתפוס אינטיליגנציה כדבר גמיש (צמיחה), שמשתנה, משתכלל ומשתפר באמצעות למידה ומאמץ. כישלון הוא הזדמנות להשתפר ולהשתכלל, ולא גזירת גורל.
|
||||||
|
|
||||||
|
### שבחים על יכולת
|
||||||
|
אחרי ביצוע טוב, נהוג לשבח על יכולת. דברי שבח גורמים לילדים להרגיש חכמים ולכן מגבירים מוטיבציה להשגים. Dweck טוענת לקשר הפוך - שבחים על יכולת גורמים לירידה במוטיבציה, בעיקר אחרי כישלון.
|
||||||
|
|
||||||
|
שבחים על מאמץ מביאים לעליה במוטיבציה,
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
[Mueller & Dweck (1998)](https://psycnet.apa.org/record/1998-04530-003) נתנו לילדי בית ספר בגילאים 10-12 לבצע שלוש מטלות של מבחן סדרות צורות (Raven). לאחר המטלה הראשונה, בקושי בינוני, כל הילדים קיבלו משוב חיובי (וואו! הצלחתם מאוד!). התלמידים הוקצו מקרית לאחד משלושה תנאים:
|
||||||
|
|
||||||
|
- שבח על יכולת (איזה חכם אתה, חיה רעה)
|
||||||
|
- שבח על מאמץ (עבדת קשה, סוס פרא שכמוך)
|
||||||
|
- ביקורת (ללא משוב נוסף)
|
||||||
|
|
||||||
|
החוקרים שאלו את הילדים לאלו מטלות הם ירצו להמשיך:
|
||||||
|
- מטלות עם מטרת למידה (מטלות קשות אבל מעניינות, שלא בהכרח יצליחו בהן)
|
||||||
|
- מטלות עם מטרת ביצוע (שאלות קלות שיאפשרו ביצועים טובים)
|
||||||
|
|
||||||
|
הילדים ביצעו מטלה שנייה, קשה, ונאמר להם שביצעו אותה יותר גרוע (50%).
|
||||||
|
לאחר מכן, הילדים נתבקשו לדרג את הרצון לעשות עוד מטלות כאלה (התמדה), ואת מידת ההנאה שלהם. כמו כן, נבדק כיצד בחרו הילדים לייחס את הכישלון - *לא השקעתי מספיק*, או *אני לא מספיק חכם\ה*
|
||||||
|
|
||||||
|
לכסוף, הילדים ביצעו מטלה שלישית, עם קושי בינוני - והביצועים שלהם נמדדו.
|
||||||
|
|
||||||
|
המחקר אישש את התיאוריה של Dweck - הילדים ששובחו על אינטיליגנציה נטו יותר למטלות ביצוע, ונטו לייחס כישלון יותר להשקעה ולא ליכולת עצמית. הם נהנו פחות לעומת אלו ששובחו על המאמץ שלהם, והראו פחות שיפור בביצוע במטלות קשות.
|
||||||
|
|
||||||
|
> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=NWv1VdDeoRY}
|
||||||
|
> {.is-success}
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
[^1]: אותו הזליגמן של [למידת חוסר אונים](/פסיכולוגיה/מבוא#למידת-חוסר-אונים)
|
[^1]: אותו הזליגמן של [למידת חוסר אונים](/פסיכולוגיה/מבוא#למידת-חוסר-אונים)
|
||||||
Reference in New Issue
Block a user