docs: update פילוסופיה/בודהיזם/האמיתות
This commit is contained in:
@@ -1,14 +1,13 @@
|
|||||||
---
|
---
|
||||||
title: ארבע האמיתות
|
title: ארבע האמיתות הנאצלות
|
||||||
description:
|
description:
|
||||||
published: true
|
published: true
|
||||||
date: 2024-01-25T10:22:49.540Z
|
date: 2024-01-25T10:46:25.832Z
|
||||||
tags: סמסטר א, פילוסופיה, קורסים כלליים, שנה ב, בודהיזם
|
tags: סמסטר א, פילוסופיה, קורסים כלליים, שנה ב, בודהיזם
|
||||||
editor: markdown
|
editor: markdown
|
||||||
dateCreated: 2024-01-04T10:12:24.590Z
|
dateCreated: 2024-01-04T10:12:24.590Z
|
||||||
---
|
---
|
||||||
|
|
||||||
# ארבע האמיתות הנאצלות
|
|
||||||
> [מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/__בודהיזם_כפילוסופיה_מצגת_4-12_.pdf)
|
> [מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/__בודהיזם_כפילוסופיה_מצגת_4-12_.pdf)
|
||||||
{.is-info}
|
{.is-info}
|
||||||
|
|
||||||
@@ -53,7 +52,7 @@ dateCreated: 2024-01-04T10:12:24.590Z
|
|||||||
[^18]: גם כאן, הבודהה לא מוטרד משאלות מטאפיזיות כמו *למה המציאות פועלת בסבל* או *למה האדם חש סבל*.
|
[^18]: גם כאן, הבודהה לא מוטרד משאלות מטאפיזיות כמו *למה המציאות פועלת בסבל* או *למה האדם חש סבל*.
|
||||||
[^19]: הבודהה יוצא כאן כנגד הסגפנות האופנישדית; הכאב אינו מעלה או אמצעי, אלא פשוט כאב.
|
[^19]: הבודהה יוצא כאן כנגד הסגפנות האופנישדית; הכאב אינו מעלה או אמצעי, אלא פשוט כאב.
|
||||||
|
|
||||||
# מקור הסבל - ההשתוקקות (trsnā)
|
# מקור הסבל - ההשתוקקות trsnā
|
||||||
האמת השנייה היא **טרישנא** (השתוקקות,צמא), שגם היא מונח שקשה לתרגם; בסנסקריט מתארים את זה כצמא של אדם במדבר למים. ההשתוקקות היא התשוקה למה שרוצים, והדחייה של מה שלא רוצים.
|
האמת השנייה היא **טרישנא** (השתוקקות,צמא), שגם היא מונח שקשה לתרגם; בסנסקריט מתארים את זה כצמא של אדם במדבר למים. ההשתוקקות היא התשוקה למה שרוצים, והדחייה של מה שלא רוצים.
|
||||||
|
|
||||||
> זוהי האמת האצילה בדבר מקורו של הסבל: הצמא להתהוות חוזרת ונשנית, הכרוך בהנאה ובהשתוקקות, ומתענג פעם על דבר זה ועם על דבר אחר, כלומר הצמא לאובייקטים של הנאות החושים, הצמא לקיום והצמא לאי קיום.
|
> זוהי האמת האצילה בדבר מקורו של הסבל: הצמא להתהוות חוזרת ונשנית, הכרוך בהנאה ובהשתוקקות, ומתענג פעם על דבר זה ועם על דבר אחר, כלומר הצמא לאובייקטים של הנאות החושים, הצמא לקיום והצמא לאי קיום.
|
||||||
@@ -92,7 +91,7 @@ dateCreated: 2024-01-04T10:12:24.590Z
|
|||||||
[^21]: את הכלל הראשון למשל, אי-ההיאחזות באובייקטים, לא מטיף הבודהה לכולם - אלא לנזירים; חיי הפרישות הם אלו שבהם לא נאחזים באנשים - אך אם כולם היו נזירים, המין האנושי היה נכחד.
|
[^21]: את הכלל הראשון למשל, אי-ההיאחזות באובייקטים, לא מטיף הבודהה לכולם - אלא לנזירים; חיי הפרישות הם אלו שבהם לא נאחזים באנשים - אך אם כולם היו נזירים, המין האנושי היה נכחד.
|
||||||
[^22]: במסורת ה*זן* נוהגים להזכיר לתלמידים לעיתים תכופות כיצד הם נאחזים בבודהיזם. החיים במנזר די נוחים בסך הכל - ורואים כיצד התלמידים מתרגלים. כדי למנוע את זה, מדי פעם הנזירים מגרשים את התלמידים למנזרים אחרים: קח את הדברים שלך, לך עכשיו, ותמצא לך מנזר אחר.
|
[^22]: במסורת ה*זן* נוהגים להזכיר לתלמידים לעיתים תכופות כיצד הם נאחזים בבודהיזם. החיים במנזר די נוחים בסך הכל - ורואים כיצד התלמידים מתרגלים. כדי למנוע את זה, מדי פעם הנזירים מגרשים את התלמידים למנזרים אחרים: קח את הדברים שלך, לך עכשיו, ותמצא לך מנזר אחר.
|
||||||
|
|
||||||
# הפסקת הסבל (nirvana)
|
# השחרור מהסבל - nirvana
|
||||||
> זוהי האמת האצילה בדבר הפסקתו של הסבל: דעיכתו והפסקתו החולטת של הצמא הזה, ויתור עליו, נטישה שלו, שחרור שלו
|
> זוהי האמת האצילה בדבר הפסקתו של הסבל: דעיכתו והפסקתו החולטת של הצמא הזה, ויתור עליו, נטישה שלו, שחרור שלו
|
||||||
^גתין,^ ^82^
|
^גתין,^ ^82^
|
||||||
|
|
||||||
@@ -109,3 +108,25 @@ dateCreated: 2024-01-04T10:12:24.590Z
|
|||||||
|
|
||||||
[^23]: *הקדושים* - אלו שהגיעו למקום שהגיע בודהה, מלבד בודהה עצמו.
|
[^23]: *הקדושים* - אלו שהגיעו למקום שהגיע בודהה, מלבד בודהה עצמו.
|
||||||
[^24]: מצב שמושג בצורה טבעית - ולא באמצעות סמים הזייתים, להם הבודהיזם מתנגד בתוקף מתוך אמונה שהמצב שהם יוצרים זמני ומלאכותי, ולא ניתן להטמיע בחיים השוטפים כמו התרגול והלמידה.
|
[^24]: מצב שמושג בצורה טבעית - ולא באמצעות סמים הזייתים, להם הבודהיזם מתנגד בתוקף מתוך אמונה שהמצב שהם יוצרים זמני ומלאכותי, ולא ניתן להטמיע בחיים השוטפים כמו התרגול והלמידה.
|
||||||
|
|
||||||
|
# הפסקת הסבל - הנתיב mārga
|
||||||
|
> זוהי האמת האצילה בדברך הדרך המובילה להפסקתו של הסבל: הדרך האצילה בת שמונה האיברים, כמלומר השקפה נכונה, כוונה נכונה, דיבור בנכון, מאמץ נכון, תשומת לב נכונה, וריכוז נכון"
|
||||||
|
^גתין,^ ^82^
|
||||||
|
|
||||||
|
*הדרך שמונת האיברים* מדברת על הנוגדים נגד הגורמים לסבל: כנגד ההיאחזות, אי-היאחזות (alobha), כנגד השנאה, אהבה חברית (metta), כנגד הבורות, חוכמה (prajñā).
|
||||||
|
|
||||||
|
האיברים בדרך אינם כציווים אלוהיים, כחטא ועונש - אלא כלים מעשיים לתרגל בכדי לטפח בעצמנו את הדרך המיטיבה.
|
||||||
|
|
||||||
|
| חלק | גורמים של הדרך המתומנת |
|
||||||
|
| --- | --- |
|
||||||
|
| חכמה prajñā | השקפה נכונה, כוונה נכונה (וגם חשיבה נכונה) |
|
||||||
|
| מוסר[^25] sīla | דיבור נכון, פעולה נכונה, אורח חיים ופרנסה נכונים |
|
||||||
|
| ריכוז samādhi | מאמץ נכון, מודעות נכונה, ריכוז נכון |
|
||||||
|
|
||||||
|
הדגש במוסר הבודהיסטי הוא על **הכוונה** - גם כשאנו מדברים דברי אמת, אם הכוונה שלי אינה נכונה (במטרה להרשים, או לגרום סבל), הרי שלא דיברתי דיבור נכון. הציווי הזה הוא כה קשה, עד שבמנזרים מסוימים נמנעים מלדבר כליל. כך גם לגבי הפעולה הנכונה: גם אם הועלתי לאחר, אך עשיתי זאת ממניע שגוי, לא פעלתי נכון. מנגד, גם אם פגעתי באחר, אך כוונתי הייתה טהורה, הרי שפעלתי נכון.
|
||||||
|
|
||||||
|
הדרך אינה מוחלטת, כמו בדתות המערב - אין קדושים ואין שטנים. המרשם הבודהיסטי הוא כמו תרופה - כלים שמנסים לעזור. אתה מתפרנס ממקצוע פוגעני - נסה לעשות משהו אחר; אתה מדבר עם אנשים אחרים - נסה לדבר נכון; למרות שיש מנזרים ותפיסות שלוקחים את זה לידי קיצון, ועושים מעט מאוד מחשש לפגוע (כמו הג'איניזם ההודי), המוסר הבודהיסטי הוא כלי מעשי - ולא אידאל.
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
|
||||||
|
[^25]: הכוונה ל*בהאוונה* - טיפוח מודע, המונח שממנו מגיעה המדיטציה. הבהוואנה היא טיפוח מודע, דיבור נכון, פרנסה נכונה וכו'.
|
||||||
Reference in New Issue
Block a user