docs: update פילוסופיה/יוונית/מטאפיזיקה

פילוסופיה/יוונית/מטאפיזיקה.md

@@ -2,7 +2,7 @@
 title: אריסטו - מטאפיזיקה
 description: 
 published: true
-date: 2023-05-02T07:36:49.082Z
+date: 2023-05-02T07:55:36.220Z
 tags: שנה א, פילוסופיה, פילוסופיה יוונית, סמסטר ב, אריסטו, מטאפיזיקה
 editor: markdown
 dateCreated: 2023-04-27T07:22:34.668Z
@@ -19,16 +19,37 @@ dateCreated: 2023-04-27T07:22:34.668Z
 אריסטו ניסה לעיתים תכופות לקחת את השאלות העולות בדיאלוגים האפלטונים, לדון בהן לכדי קיצון ובכך לנסות לענות עליהן.
 
 
+[^1]: מכאן מגיעה המילה *אוניברסיטה* - הבנת העולם כמכלול, קהילה.
+
+# כל בני האדם חושקים מטבעם לדעת. האמנם?
+
+
 נדמה שהראשון בספרי המטאפיזיקה אינו כתוב ליוונים - למעשה, לא ברור כלל למי הוא כתוב[^2].
 אריסטו נוטה לכתוב את מסקנתו בראש הפסקאות, ומכאן המשפט המפוצץ בתחילת הספר - *כל בני האדם חושקים[^4] מטבעם לדעת* (*All humans beings **strech themselves out** towards knowing*). זו המסקנה שמבקש אריסטו להוכיח בכל ספרי המטאפיזיקה. הוא מגדיר משפט זה בתור ה*טבע*[^3] של בני האדם.
 זהו תנאי קדם ראשוני להיותנו בני אדם - וממנו נובעים המבנים החברתיים המניעים אותנו לדעת, ולא להיפך.
 
+אריסטו מציג כראיה את אהבתנו לחושים בכלל וחוש הראייה[^5] בפרט - בתור החוש שמאפשר לנו לגלות ולהבחין בצורה הטובה ביותר. הראייה מאפשרת גם לגלות מבלי לפעול ממש: אנחנו אוהבים, למשל, להסתכל על נוף, או על גרמי השמים, בלי שום כוונה לצאת לכבוש את הטבע או את הכוכבים. זאת לעומת מישוש, למשל, שדורש עשייה של ממש בכדי לגלות ולהבחין.  
+
+
+אריסטו מתאר את ההיררכיה הבאה בתהליך הידיעה:
+
+> תפיסה חושית[^6] -> זיכרון[^7] -> התנסות[^8] -> אומנות[^9] -> ידיעה[^10]
+{.is-success}
+
+תחילה, מתאר אריסטו את התחילה החושית. זו נקלטת בזיכרון, המאפשר לנו להשוות, לנתח ולעבד את הקלט החושי. זיכרונות רבים של אותו הדבר יוצרים חוויה שלו - הניסיון.
+מרגע שהניסיונות הללו מאפשרות הכללה, שיפוט כולל אודות הדברים בהם עוסק הניסיון - זוהי האומנות. הרופא בעל הניסיון יודע לרפא אדם מסוים; הרופא בעל האומנות מבין מול מה הוא עומד[^11].
+בעוד שלצרכי היומיום, הניסיון מספיק ואף מייצר אשליה של חוכמה (*אין חכם כבעל ניסיון*), אריסטו מתאר את האומנות כנעלית על אותו ניסיון יומיומי, כמשהו שמשאיר אותו בשלב מסוים מאחור. הידיעה במלוא המובן, כזו העולה מאומנות, היא ידיעת ה*למה* - מעבר לידיעת ה*מה*.
+
 
-[^1]: מכאן מגיעה המילה *אוניברסיטה* - הבנת העולם כמכלול, קהילה.
 [^2]: אצל אריסטו ניכרת החשיבות העצמית המייחדת את היוונים - נדמה כי ידעו מה מקומם ההיסטורי.
 [^3]: מלשון *Physei*
 [^4]: מלשון *Orexis* - תיאבון, במובן של אוכל. השימוש הזה אינו מקרי - טבע הידיעה הוא כטבע התזונה. מובן זה מקובל גם היום ביוון (*Kali Orexis* - בתיאבון!)
-
-# כל בני האדם חושקים מטבעם לדעת. האמנם?
+[^5]: אצל אריסטו ישנה היררכיה ברורה בין החושים, והראייה ניצבת בראשה.
+[^6]: *Aisthesis*
+[^7]: *Mneme*
+[^8]: *Empeiria* - מקור המילה *אמפירי*. למרבה האירוניה, מה שאנו מחשיבים כיום כאמפירי הפוך ממה שאריסטו חושב - האמפירי האריסטוטלי הינה חוויה ישירה, בלתי ממוסכת של העולם באמצעות החושים - לא החלת מודלים מדעיים כאלו ואחרים.
+[^9]: *Techne*
+[^10]: *Episteme*
+[^11]: יחזקאל, הדוד של אנדי, שירת בצבא כרופא - כל מי שהגיע, קיבל אקמול. הוא היה רופא בעל ניסיון - אך לא בעל אומנות. 
 
 # איזו מין ידיעה היא החכמה