docs: update פילוסופיה/יוונית/מטאפיזיקה
This commit is contained in:
@@ -2,7 +2,7 @@
|
||||
title: אריסטו - מטאפיזיקה
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2023-05-02T07:10:59.522Z
|
||||
date: 2023-05-02T07:36:49.082Z
|
||||
tags: שנה א, פילוסופיה, פילוסופיה יוונית, סמסטר ב, אריסטו, מטאפיזיקה
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2023-04-27T07:22:34.668Z
|
||||
@@ -11,5 +11,24 @@ dateCreated: 2023-04-27T07:22:34.668Z
|
||||
> [דברי היכרות](/מבוא/aristotle_(metaphysics).docx), [מבוא לאריסטו](/מבוא/jacob_klein_(introduction_to_aristotle)_(1).pdf), [תרגום מושגים למבוא](/מבוא/some_untranslated_greek_words_from_kleins_article.doc), [מצגת](/מבוא/aristotle_metaphysics_a_(slides).pptx), [ספרים 1-2](/מבוא/aristotle_(metaphysics_alpha_and_alpha_elatton).pdf), [מטלת בקיאות](/פילוסופיה/יוונית/ג'ינג'יסטותאלס_-_מיציפיזיקה.docx)
|
||||
{.info}
|
||||
|
||||
# אריסטו - איש ופועלו
|
||||
חייו של אריסטו מתוארים בכך שחי, התפלסף ומת. אריסטו היה תלמידו של אפלטון - וצילו של אפלטון נוכח אצל אריסטו - כתביו של אריסטו מתפלספים יחד עם אפלטון, ונגד אפלטון. אריסטו היה גם מורו של [אלכסנדר מוקדון](/כלליים/מלחמה#עלייתה-של-מקדוניה).
|
||||
אריסטו ייסד הלכה למעשה את המדעים, לרבות תורת השפה, מטאורולוגיה, ביולוגיה, פסיכולוגיה, לוגיקה, פיזיקה, רטוריקה, פוליטיקה, [אתיקה](/פילוסופיה/אתיקה#שיעור-5-ה-אתיקה-הניקומאכית-של-אריסטו), וענייננו כמובן - מטאפיזיקה.
|
||||
אריסטו חיפש להביא לכדי שלמות את התפיסה היוונית, והבנת העולם כמכלול - *universum*[^1].
|
||||
|
||||
אריסטו ניסה לעיתים תכופות לקחת את השאלות העולות בדיאלוגים האפלטונים, לדון בהן לכדי קיצון ובכך לנסות לענות עליהן.
|
||||
|
||||
|
||||
נדמה שהראשון בספרי המטאפיזיקה אינו כתוב ליוונים - למעשה, לא ברור כלל למי הוא כתוב[^2].
|
||||
אריסטו נוטה לכתוב את מסקנתו בראש הפסקאות, ומכאן המשפט המפוצץ בתחילת הספר - *כל בני האדם חושקים[^4] מטבעם לדעת* (*All humans beings **strech themselves out** towards knowing*). זו המסקנה שמבקש אריסטו להוכיח בכל ספרי המטאפיזיקה. הוא מגדיר משפט זה בתור ה*טבע*[^3] של בני האדם.
|
||||
זהו תנאי קדם ראשוני להיותנו בני אדם - וממנו נובעים המבנים החברתיים המניעים אותנו לדעת, ולא להיפך.
|
||||
|
||||
|
||||
[^1]: מכאן מגיעה המילה *אוניברסיטה* - הבנת העולם כמכלול, קהילה.
|
||||
[^2]: אצל אריסטו ניכרת החשיבות העצמית המייחדת את היוונים - נדמה כי ידעו מה מקומם ההיסטורי.
|
||||
[^3]: מלשון *Physei*
|
||||
[^4]: מלשון *Orexis* - תיאבון, במובן של אוכל. השימוש הזה אינו מקרי - טבע הידיעה הוא כטבע התזונה. מובן זה מקובל גם היום ביוון (*Kali Orexis* - בתיאבון!)
|
||||
|
||||
# כל בני האדם חושקים מטבעם לדעת. האמנם?
|
||||
|
||||
# איזו מין ידיעה היא החכמה
|
||||
|
||||
Reference in New Issue
Block a user