docs: update פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת

This commit is contained in:
2024-07-15 14:46:09 +03:00
committed by shmick
parent 405fec4ee7
commit a340707ca1

View File

@@ -2,7 +2,7 @@
title: ביקורת התבונה הטהורה
description:
published: true
date: 2024-07-14T11:00:41.353Z
date: 2024-07-15T11:46:06.596Z
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה חדשה, קאנט
editor: markdown
dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z
@@ -97,6 +97,7 @@ dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z
# האסתטיקה הטרנסנדנטלית
> [טקסט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת_התבונה_הטהורה_חלק_ראשון_-_האסתטיקה_הטרנסצנדנטאלית.pdf)
{.is-info}
@@ -104,6 +105,18 @@ dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z
> אתם יושבים בבית הסטודנט ומבליח ג'ינג'יסטותאלס, החתול הג'ינג'י (ועכשיו, חבר הסגל מן המניין) מתיישב עליכם. חקירה טרנסנדנטלית היא לא, *האם ג'ינג'יסטותאלס יושב פה לפניי?* - זה ברור - אלא *אילו תנאים היו צריכים להתקיים כדי שג'ינג'יסטותאלס יישב פה לפניי?* התנאים שאם הם מתקיימים, ג'ינג'יסטותאלס יישב פה לפני בהכרח, ואם לא - אז לא.
{.is-info}
## ההכרה
ההכרה היא היחס בין **המכיר** ל**מוכר** - בין הסובייקט (אני) לאובייקט (עולם). ההכרה אינה מתחילה בשכל אפריורי, אלא בניסיון. אולם, בלי הרכיבים המתאימים בהכרה, אין לנו איך לעבד ולהכיל את המציאות: עבור ה*חדר הריק* של לוק, חייב להיות קודם חדר. את ההכרה מחלק קאנט ל[חושיות](#החושיות) ול[הסתכלות](#ההסתכלות), אך הפרדה זו היא מלאכותית: בפועל, השניים תמיד באים יחד.
> שוב - **הכרה** תמיד בנויה מ**חושיות** ומה**הסתכלות**, *יחד*; המפגש ביניהם הוא ההכרה ממש.
{.is-warning}
> דמיינו שיש לכם מגרסה (שמה *שרדר*, מספר דן). היא מוכנה מראש עם כל השיניים והמנוע וזה. אולם, היא לא ממש מגרסה עד שהיא לא גורסת משהו; היא מחכה שייכנס פנימה חודר. זה לא אומר ש*מקור כל הגריסה בגריסה* - כשמכניסים דפים או מה שזה לא יהיה - אלא במפגש בין המגרסה לחומר הגריסה.
{.is-info}
## החושיות
@@ -111,7 +124,7 @@ dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z
## ההסתכלות
(חלק ראשון) אנו מבצעים שיפוטים באמצעות ה**הסתכלות**[^1] - אותו הדבר בהכרה שמאפשר לי לכונן שיפוטים סינתטיים אפריוריים: החושיות היא הקליטה, וההסתכלות היא ההכרה המיידית, האינטואיטיבית, בתוכן אותה הקליטה. כשאני פותר 5 + 7, השכל שלי מזהה ב5 חמש יחידות של משהו, ב7 שבע יחידות של משהו, מזהה חוקיות בסימן ה+, ולאור כל אלו מבצע את השיפוט הסינתטי.
(חלק ראשון) אנו מבצעים שיפוטים באמצעות ה**הסתכלות**[^1] - אותו הדבר בהכרה שמאפשר לי לכונן שיפוטים סינתטיים אפריוריים: החושיות היא הקליטה, וההסתכלות היא ההכרה המיידית, האינטואיטיבית, בתוכן אותה הקליטה. כשאני פותר 5 + 7, השכל שלי מזהה ב5 חמש יחידות של משהו, ב7 שבע יחידות של משהו, מזהה חוקיות בסימן ה+, ולאור כל אלו מבצע את השיפוט הסינתטי.
שאלת ההסתכלות היא שאלה טרנסנטנדלית - איך יכול להיות שיש לנו כושר שיפוט כזה בהכרה?
@@ -126,19 +139,24 @@ dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z
התופעה היא *מה שהדבר המכיר מכיר*, כשהלה ניצב מולו - *בלי מה שהשכל מוסיף לו*. לעומתה, **פנומנון** הוא הדבר המופיע *יחד עם אותה תוספת של השכל*. משום שבאסתטיקה אנחנו דנים רק בהסתכלות, אנו דנים ב*תופעה*, ולא ב*פנומנון*.
## החלל והזמן כתנאים טרנסנדנטליים
## חומר וצורה
התוכן של ה*הסתכלויות שלנו* - הדברים שאנו קולטים (צבעים, צורות), מורכב מ*חומר* ו*צורה*, בדומה ל[אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#מהו-העצם-חומר-צורה-תרכובת). ה*צורה* - האופן שבו הדברים מסודרים - היא א-פריוריית, וחומר החישה הוא אפוסטריורי.
ההכרה מאפשרת לנו להכיר ב**תופעות** - המושאים הבלתי-קבועים של הסתכלות אמפירית.
החומר הוא מה שניתן לנו בחושים, אומר לוק - כל מה שבשכל שלנו, מגיע מהם. לייבניץ משיב לו שהכל מגיע מן החושים, *זולת השכל עצמו*[^8]. עצם זה שהשכל מוכן מראש הוא תנאי לכך שדברים ייכנסו פנימה; החדר הריק של לוק חייב להיות חדר לפני שנוכל להכניס לו דברים. עקרונות הסידור עצמם לא יכולים היו להיקלט מן הבחוץ - מה היה קולט אותם?
אותן התופעות, תוכן ה*הסתכלויות שלנו* - הדברים שאנו קולטים (צבעים, צורות), מורכב מ*חומר* ו*צורה*, בדומה ל[אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#מהו-העצם-חומר-צורה-תרכובת). ה*צורה* - האופן שבו הדברים מסודרים - היא א-פריוריית, וחומר החישה הוא אפוסטריורי.
החומר הוא מה שניתן לנו בחושים[^10], אומר לוק - כל מה שבשכל שלנו, מגיע מהם. לייבניץ משיב לו שהכל מגיע מן החושים, *זולת השכל עצמו*[^8]. עצם זה שהשכל מוכן מראש הוא תנאי לכך שדברים ייכנסו פנימה; החדר הריק של לוק חייב להיות חדר לפני שנוכל להכניס לו דברים. עקרונות הסידור עצמם לא יכולים היו להיקלט מן הבחוץ - מה היה קולט אותם?
העיקרון המסדר הוא ה*צורה* - היא מוכנה ברוח אפריורי.
## החלל והזמן כתנאים טרנסנדנטליים
ה*חלל* וה*זמן* גם הם צורות כאלו, ולכן התפיסה הקנטיאנית מערבת אותנו כגורם פעיל בכינון עולם התופעות: אין בהכרח *חלל* כשלעצמו או *זמן* כשלעצמו, אלא צורת ארגון אפריוריית, הנובעת מאיתנו. הדברים **כפי שהם באמת** אינם בהכרח נגישים לנו. החלל והזמן הם הסתכלות טרנסנדנטלית - הם אפריוריים, והם תנאי האפשרות של ההסתכלויות שלנו.
> כלומר, החלל והזמן *הם הדברים המאפשרים שיפוטים אפריוריים סינתטיים* - אי אפשר לבצע שיפוטים כאלה *אודותיהם*, אלא הם המצע שעל בסיסו השיפוטים האלה מתבצעים.
> {.is-success}
החלל והזמן, אפוא, הם *צורות ההסתכלות* - האופן שבו החומר (המושאים) מאורגן בתודעה שלנו.
החלל והזמן, אפוא, הם ***צורות** ההסתכלות* - האופן שבו החומר (המושאים) מאורגן בתודעה שלנו.
> ההפרדה הזו מדברת רק על **התופעות**: הדברים כפי *שהם נדמים לנו*; הדברים **כשלעצמם** - כפי שהם באמת - לחלוטין אינם נגישים לנו; זולת הידיעה שהם קיימים, אין לנו כלום.
@@ -206,7 +224,7 @@ dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z
> שימו לב: **השכל וההסתכלות *תמיד* באים יחד**. בלי השכל, המושגים ריקים; בלי ההסתכלות, המושגים עיוורים. קאנט מתקומם כאן כנגד הרציונליסטים, שקובעים טענות אפריוריות אודות דברים בלתי-חושיים, ואומר - בלי ההסתכלות, אין שכילה.
{.is-warning}
> זוהי התשובה של קאנט ל[בעיית האינדיקוציה]() : לא רק הסיבתיות היא ברוח, כמו שיום אומר, אלא *עולם התופעות כולו* הוא ברוח - ולכן, לסיבתיות יש מעמד מרכזי שוב.
> זוהי התשובה של קאנט ל[בעיית האינדיקוציה](/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת#בעיית-האינדוקציה) : לא רק הסיבתיות היא ברוח, כמו שיום אומר, אלא *עולם התופעות כולו* הוא ברוח - ולכן, לסיבתיות יש מעמד מרכזי שוב.
{.is-info}
[^1]: מילה גרמנית בלתי-אפשרית כזו - מתורגמת באנגלית ל*Intuition*
@@ -217,4 +235,5 @@ dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z
[^6]: [*פיכטה*](https://en.wikipedia.org/wiki/Johann_Gottlieb_Fichte) התחיל ב*שכל* וקיבל שיטה מטאפיזית מטורפת לגמרי, ואמר (באופן קצת חצוף) שזו בסך הכל *השיטה של קאנט*. לרוע המזל, פיכטה כתב את זה שקאנט היה בחיים - וקאנט גמז אותו במכתב תגובה ציבורי. פיכטה קרא לבן שלו עמנואל (על שם קאנט), אבל דן לא מוכן לקרוא לחתולים שלו בשמות של פילוסופיים (אלא *סלבים מעולם הזהר*). הוא מצין שאם כבר, לכלבים אפשר לתת שמות של *אמפריציסטים*, שהחתולים ממילא מעדיפים לישון על הכתבים שלהם.
[^7]: קאנט קורה לאידיאליזם של ברקלי *אידיאליזם הוזה*.
[^8]: ב*מסות חדשות על שכל האדם*. אין ספק שהיה לגרמנים האלה חוש הומור, אומר דן.
[^9]: שם מזעזע, אומר ארנון.
[^9]: שם מזעזע, אומר ארנון.
[^10]: ויש רק חמש כאלה, אומר דן, אלא אם אנחנו, כמו שופנהאואר, מאמינים שאורי גלר מפרמט דיסקטים בכוח המחשבה.