docs: update פילוסופיה/בודהיזם/זן/אתיקה

This commit is contained in:
2024-07-18 13:11:44 +03:00
committed by shmick
parent f86c121be6
commit a7e5286723

View File

@@ -2,7 +2,7 @@
title: אתיקה
description:
published: true
date: 2024-07-18T09:53:40.234Z
date: 2024-07-18T10:11:42.129Z
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, בודהיזם, זן
editor: markdown
dateCreated: 2024-07-11T09:44:45.553Z
@@ -125,18 +125,16 @@ dateCreated: 2024-07-11T09:44:45.553Z
[ביטול העצמי](/פילוסופיה/בודהיזם/אטמן#אנאטמן) דורש, באופן מוזר, לקבל את האחר - שבינו לביני אין גבול, וסבלם הוא סבלי.
## אתיקת זן במערב?
# אתיקת זן במערב?
ועכשיו מה עלינו לעשות, שואל קאסוליס? האם על המערב לאמץ את ערכי הזן? אחת האמירות בזן היא לא לקבל אף אמירה; לקבל אותו היא סתירה מסוימת. ומהצד השני, האתיקה של האינטימיות לא תעזור לנו לכונן חברה עם משפט ויחסי מרות.
המפתח, אומר קאסוליס, היא לנוע בין שני הקצוות האלה - המוסר המערבי, המוחלט והסמכותני, והמוסר של הזן שמתבסס על היושרה והאינטימיות.
מ
> ביפן, למשל, היה נהוג עד לא מזמן - ועד היום במקומות מסוימים - להשתמש באלימות פיזית אפילו במקומות עבודה - *למה לא הגשת לי את הדו"ח הזה??* (לאטמה). בסט הערכים של אתיקת האינטימיות, זה מקובל - במערכת היחסים בין הממונה לעובד. ואז כשהגיעו המערביים למנזרי הזן, למשל, והתחילו לשבת, פתאום הם לא היו מרוצים שמרביצים להם עם המקל, להפתעתם של המורים היפנים (זה חלק מהעניין!). היום נהוג לשים שלטים במקום של כל מודט שמסמן אם הוא מוכן או לא מוכן שיפוצצו אותו עם המקל, שזה היסטרי.
{.is-info}
# רייט
> [מאמר](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/satori_and_the_moral_dimension_of_enlightenment.pdf)
{.is-info}
@@ -145,11 +143,22 @@ dateCreated: 2024-07-11T09:44:45.553Z
רייט הולך צעד אחד מעבר לקאסוליס, וקובע כי הזן חייב להתפתח ולהשתנות בצורה אחרת. בכתבי הזן, הוא אומר, אין ממש דוגמאות להתנהגות מוסרית - להיפך: יש הרבה דוגמאות להתנהגות א-מוסרית[^4]. במקום זאת, הזן מדגיש את ההתעוררות הספפונטנית, הויתור על האני. החזקת עקרונות המוסר אינה לשם היות אדם מוסרי, אלא כאימון בויתור על החשיבה.
> בהרבה מסורות יש תרגול *מטה* - חמלה - שבו אתה מקדיש את האנרגיות הטובות מהמדיטציה שלך למעגלים הולכים ומתרחקים ממך של אנשים שסובלים - אני משפחה, חברים, מכרים, ועד למעגלים שממש עוינים לך, כתרגול בחמלה. **בזן אין תרגול כזה** - כי הוא מבקש לא לכפות על העולם מושגים כמו *חמלה*, אלא פשוט לפעול בו באופן ספונטני, בלי האגו - ובמידת מה בלי המוסר.
> אפשר למשול את ההתעוררות ללטפס על בניין. רוב המסורות ידמו את זה לטיפוס איטי במדרגות - ליטוש הולך וגדל של ריכוז וחמלה, עד שמגיעים לגג. מסורת הזן תתקוף את היסודות - הבניין יקרוס והנה, אתה למעלה, זה לא משנה.
{.is-info}
לאורך כל מסורת הזן, יש מתח בסיסי בין השמרנות, עקיפת 2,000 שנה של מסורת בודהיסטית[^5], וחדשנות - שיטות ומשלים שלא קשורים כלל לבודהיזם. אבל, רייט מקונן, הרס היסודות לא יעזור לכם להתמודד עם עולם התופעות - עם אנשים סובלים, חריגים, וכדומה. לכן, מציע קאסוליס, הכניסו פנימה קצת מוסר - חזרו בכל זאת לקרוא קצת מהייאנה, להולדתו של זן חדש ועמיד יותר. זוהי גישה מודעת היסטורית - ויש לא מעט עוקבי זן שמיישמים אותה.
> [מאמר (פארק)](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/park_a_mirror_is_for_reflection_-_jake_h._davis_extract.pdf)
{.is-info}
ג'ין פארק, חוקרת בודהיזם קוריאני (*סאון*) חוקרת את אתיקת הבודהיזם מנקודת מבט אותה היא מכנה *אתיקת מתח* (Tension Ethics). בקוריאה, בניגוד ליפן ולסין, הזן דומיננטי לחלוטין, ולכן הוא ער ופועל גם בתחום המוסר. ג'ין מבקשת לבחון את היחס של הזן הקוריאני לאתיקה מנקודת מבט פוסט-מודרנית, וככה מבקשת להראות שיש אפשרות לאתיקה פוסט-מודרנית, גם במסורת הזן - שקרובה לה מאוד.
פארק מתבססת על זרם ה*חוואה-ין*[^6] הסיני, שהניח את התשתית המטאפיזית של מסורת הזן. במסורת זו, [הריקות](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/יסודות#תפיסת-הריקות) היא החיבור בין התופעות - בדמות *רשת האינדרה*. היא דוגלת באי-שניות - כל התופעות משתתפות בכל התופעות - אין סובייקט ואובייקט.
[^1]: כמו שבהרבה סיפורים חסידיים, הדמויות לעיתים חוטאות ברמה של חילול השם.
[^2]: דוגמאות נוספות מהמערב - *The Dharma Bums, Beat Zen Square Zen and Zen*, ואפילו ניצול מיני - *Zen Predator of the Upper East Side*
[^3]: במזרח אסיה, לעצמי אין מעמד - הרעיון הוא החברה, הקהילה, החברה; ה[אין אני](/פילוסופיה/בודהיזם/אטמן#אנאטמן) משתלב שם נהדר. ופתאום במערב הזן משתרבב פנימה ככלי ל*חיזוק האני*, שזן מנסה כל כך לפרק! *אני* המואר! *אני* חוויתי את התעוררות!
[^4]: משום שזן פועל בתוך מערכת מוסרית מקובלת ומוכרת, ולכן הוא מדגיש כיצד המורה יכול *לשבור* את המערכת הזו.
[^5]: למה זו שמרנות? כי באופן הזה הם נהיים הכי פונדמנליסטים.
[^6]: *זר הפרחים* (אווטמסקה)