vault backup: 2025-01-31 12:05:22

.obsidian/workspace.json

@@ -13,12 +13,12 @@
             "state": {
               "type": "markdown",
               "state": {
-                "file": "פסיכולוגיה/אישיות/קליין.md",
+                "file": "פסיכולוגיה/אישיות/הומניסטיות.md",
                 "mode": "source",
                 "source": false
               },
               "icon": "lucide-file",
-              "title": "קליין"
+              "title": "הומניסטיות"
             }
           },
           {
@@ -27,12 +27,12 @@
             "state": {
               "type": "markdown",
               "state": {
-                "file": "פסיכולוגיה/אישיות/index.md",
+                "file": "פסיכולוגיה/אישיות/האגו.md",
                 "mode": "source",
                 "source": false
               },
               "icon": "lucide-file",
-              "title": "index"
+              "title": "האגו"
             }
           },
           {
@@ -193,11 +193,13 @@
   },
   "active": "095c465e7270712e",
   "lastOpenFiles": [
+    "פסיכולוגיה/אישיות/קליין.md",
+    "פסיכולוגיה/אישיות/האגו.md",
+    "פסיכולוגיה/אישיות/פסיכואנליטית.md",
+    "פסיכולוגיה/אישיות/מהאלר.md",
+    "פסיכולוגיה/אישיות/index.md",
     "פסיכולוגיה/אישיות/אמפיריות.md",
     "פסיכולוגיה/אישיות/מודרניות.md",
-    "פסיכולוגיה/אישיות/קליין.md",
-    "פסיכולוגיה/אישיות/index.md",
-    "פסיכולוגיה/אישיות/פסיכואנליטית.md",
     "פסיכולוגיה/אישיות/אמפיריות.pdf",
     "פסיכולוגיה/אישיות/lu31929mlmh8.tmp",
     "פסיכולוגיה/אישיות/התייחסותית.md",
@@ -224,9 +226,7 @@
     "פילוסופיה/מטאפיזיקה/סיבתיות.md",
     "פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/טמפורלית.md",
     "פילוסופיה/מטאפיזיקה/חופש.md",
-    "פילוסופיה/מטאפיזיקה/אונטולוגיה.md",
     "פילוסופיה/מטאפיזיקה/dislike.jpg",
-    "פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/דדוקציה.md",
     "פסיכולוגיה/תודעה/8.pdf",
     "פסיכולוגיה/תודעה/lu32004a4g.tmp",
     "פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/מצגות/left.pdf",

פסיכולוגיה/אישיות/index.md

@@ -15,9 +15,9 @@ title: מבוא
 
 #### 2. [התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד](פסיכואנליטית/.)
 
-#### 3. [תיאוריית יחסי האובייקט של קליין](./קליין)
+#### 3. [תיאוריות אגו](./האגו)
 
-#### 4. [התיאוריה של מרגרט מהאלר](./מהאלר)
+#### 4. [תיאוריית יחסי האובייקט של קליין](./קליין)
 
 #### 5. [תיאוריית יחסי ההורה-תינוק של ויניקוט](./ויניקוט)
 

פסיכולוגיה/אישיות/האגו.md

@@ -173,6 +173,94 @@ title: תיאוריות אגו
 
 	תפקוד הגנתי שהופך סתגלתני - למשל, אינטלקטואליזציה שנהפכת למותאמת. 
 
+!!! info "[מצגת (בסוף)](./אגו.pdf)"
+## מרגרט מהאלר
+
+!!! success "ראה גם"
+	[התיאוריה של מרגרט מהאלר (פסיכולוגיה התפתחותית)](/פסיכולוגיה/התפתחותית/מאהלר#ספרציה-ואינדיוידואציה) - תיאור יותר מקיף של התיאוריה.
+
+מרגרט מהאלר (1897-1985) נולדה בהונגריה למשפחה יהודית. מאהלר התעניינה בשאלה: *מה מאפשר את המעבר ההתפתחותי ממצב זה, אל עבר סימביוזה, ואח"כ עצמאות*  וכך טבעה את *פסיכולוגיית האני ההתפתחותית*.
+
+מרגרט הוכשרה כרופאה והתמחתה ברפואת ילדים. ב1936 ברחה לבריטניה, וב1938 עברה לארה"ב. מרגרט ביססה את [התיאוריה שלה](/פסיכולוגיה/התפתחותית/מהאלר) על תצפיות בתינוקות ובאמותיהם. היא הושפעה מעבודתו של רנה ספיץ, שתיאר את תופעת ה"אשפזת" (hospitalism) שתיעדה את הצורך בסביבה רגשית על-מנת לממש את הפוטנציאלים הפסיכולוגיים, בלעדיה לוקים הילדים בדיכאון, חולי, פיגור תנועתי, ואפילו מוות. 
+
+אצל פרויד, מטופלים פסיכוטיים מתדרדרים (מנגנון ההגנה - רגרסיה) חזרה ל**נרקיסיזם ראשוני** - מצב שבו הם מוכלים לגמרי בעצמם, מתוך היצר הראשוני לשרוד ותו לא, ולא יכולים ליצור קשר [העברה](../פסיכואנליטית#העברה) ולכן לא ניתנים לטיפול. 
+
+מהאלר פיתחה את תיאור הנרקיסיזם הראשוני של פרויד. מאהלר התעניינה בשאלה: *מה מאפשר את המעבר ההתפתחותי מנרקיסיזם ראשוני, אל עבר סימביוזה, ואח"כ עצמאות*  וכך טבעה את *פסיכולוגיית האני ההתפתחותית*.
+
+
+בתקופתה של מהאלר היה עניין רב בתופעות כמו אוטיזם, ומהאלר גרסה כי הן נובעות מבעיה בשלב ה*ספרציה-אינדיוידואציה*.
+
+## ספרציה-אינדיוידואציה
+
+!!! is-info "הגדרה - ספרציה-אינדיווידואציה"
+	**ספרציה-אינדיוידואציה** הוא התהליך שבו הקשר הסימביוטי בן הילוד לאם ניתק והילוד הופך לישות עצמאית.
+	
+	**ספרציה** היא האבחנה בין התינוק לאם. 
+	
+	**אינדיוידואציה** היא יצירת האגו, הזהות והיכולות הקוגניטיביות.
+
+לתהליך הספרציה-אינדיוידואציה כמה שלבים:
+
+### השלב האוטיסטי נורמאלי
+התינוק עדיין לא מבדיל בין פנים לחוץ, ואנחנו אחראים לכל צרכיו. 
+- מתרחש בשבועות ראשונים לחיים. 
+-  שלב טרום קשר  - התינוק לא מבדיל בינו לבין האם.
+- התינוק נע בין ערות לשינה 
+- התינוק עטוף בבועה (*קליפה אוטיסטית*) לסינון הגירויים.
+
+ 
+###  השלב הסימביוטי
+התינוק מכיר בנוכחותה של האם, כהרחבה של העצמי (היא נמצאת שם כי *אני* צריך), אבל עדיין תלוי לחלוטין ביחסים הסימביוטיים איתה.
+
+- מתרחש בחצי השנה הראשונה לחיים.
+- יש מודעות לאובייקט (האם).
+- מבחינת התינוק, הוא והאם מקיימים יחידה אחת 
+- צורך - זמינות של האם שלא תפר את חווית הסימביוזה
+-  מאפשר בניית ביטחון, אמון ואופטימיות
+
+### ספרציה-אינדיוידואציה
+
+  חלוקה לתתי-שלבים: 
+  
+  - בקיעה (5-9 חודשים) 
+	  
+	  ערנות גוברת של התינוק כלפי החוץ. מעבר בין הפניית קשב החוצה ואל האם כנקודת התמצאות אימון. התינוק מתחיל לזחול, וכך יכול להתחיל להתמקם הרחק מההורה.
+	  
+  - אימון (9-15 חודשים)
+	  
+	  יש יכולת לתנועה, הילד חווה כול-יכולות ומתאמן בהתרחקות מהאם. מבחינה פסיכולוגית הוא \[עדיין] חווה את עצמו כמאוחד עם אמו ושותף לכול יכולות שלה.
+	  
+- התקרבות מחדש (15-24 חודשים)
+	
+	הילד מבין שהמרחק הפיזיולוגי מייצג גם מרחק/הבחנה פסיכולוגית מהאם. התינוק חושש ורוצה את האם בטווח הראייה שלו, כך שיוכל להיווצר וויסות. האם צריכה להיות סובלנית לשלב, ולא לתפוס אותו כרגרסיבי. תגובה של חוסר זמינות עלולה להוביל לחרדת נטישה.
+
+### קביעות אובייקט
+
+התינוק מפנים שהאם נמצאת שם, גם אם היא לא בטווח ראייה. כינונו של *חוף מבטחים*. השלמת תהליך הספרציה-אינדיוידואציה, דרך ביסוס של ייצוג פנימי של נוכחות של האם גם בהעדרה.
+
+הרבה פסיכופתולוגיות (כמו [חרדה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה)) נקשרות בהפרעות בשלב הזה, בעקבות שיבושים בספרציה-אינדיוידואציה.
+
+### שיבושים בתהליך
+
+מאהלר התייחסה הן להיבטים תורשתיים ומבניים (קונסטיטוציוניים) והן להיבטים של טראומה התפתחותית מוקדמת, כמו:
+
+- האם איננה מסוגלת להיכנס לקשר סימביוטי 
+- האם מערבבת את הצרכים שלה עם צרכי התינוק 
+- האם לא מסוגלת לצאת מהקשר הסימביוטי 
+- האם לא מספקת "מסגרת ההתייחסות המשקפת" - היא איננה יציבה, איננה צפויה, חרדה, עוינת.
+
+### טיפול
+הפסיכואנליזה הקלאסית שממנה צמחה מהאלר התמקדה בהפרעות נוירוטיות, שהאמינה ש:
+
+- יש אפשרות להשהות תפקודי אני 
+- ישנה יכולת לרגרסיה זמנית (regression selective) 
+- מתרחשת **נוירוזת העברה**  - מטופלים נוירוטיים מבצעים משליכים את העימותים הפנימיים שלהם על המטפל
+
+כמו ספיץ, מאהלר פגשה וצפתה בילדים חשוכים (בתי יתומים, בתי חולים) שסבלו מהפרעות מוקדמות קשות, והתיאוריה שלה אפשרה הבנה של פתולוגיה הקשורה לתסביכים טרום-אדיפאליים:
+
+- [תסביך אדיפאלי](/פסיכולוגיה/אישיות/פרויד#תסביך-אדיפוס): הדגש הוא על קונפליקט מיני/תוקפני בהם האב (השלישי מרכזי). הדגש הוא על קונפליקט בין המבנים הנפשיים. הביטוי הוא סימפטומטי (אובססיה, היסטריה).
+
+- בעיות טרום-אדיפאליות: הדגש הוא על תפקיד האם, ועל הפרעות בכינונן של המבנים הפסיכולוגיים עצמם. הביטוי הוא נרחב (חוסר וויסות, תנודתיות בדימוי העצמי , הפרעות בכינון קשר).
 
 
 [^1]: קצת אירוני מפרויד, לא?

פסיכולוגיה/אישיות/הומניסטיות.md

@@ -8,38 +8,55 @@ title: גישות הומניסטיות - רוג'רס ומאסלו
 
 ## קרל רוג'רס והגישה ההומניסטית
 
-קרל רוג'רס (1902-1987), שנולד כבן רביעי למשפחה פרוטסטנטית מלוכדת בפרבר של שיקגו, הוא אבי הגישה ההומניסטית בפסיכולוגיה. דרכו המקצועית התפתלה מלימודי חקלאות, דרך הוראה בסמינר תיאולוגי, ועד ללימודי פסיכולוגיה באוניברסיטת קולומביה. למרות שקיבל הכשרה פסיכואנליטית, הוא חש שהפרשנות הפסיכואנליטית לא מסייעת מספיק למטופליו. רוג'רס המשיך לעבוד כקלינאי לאורך חייו, שירת כנשיא אגודת הפסיכולוגים האמריקאית והיה פעיל בתנועת השלום.
+[קרל רוג'רס](https://en.wikipedia.org/wiki/Carl_Rogers) (1902-1987), שנולד כבן רביעי למשפחה פרוטסטנטית מלוכדת בפרבר של שיקגו, הוא אבי **הגישה ההומניסטית** בפסיכולוגיה. דרכו המקצועית התפתלה מלימודי חקלאות, דרך הוראה בסמינר תיאולוגי, ועד ללימודי פסיכולוגיה באוניברסיטת קולומביה. למרות שקיבל הכשרה פסיכואנליטית, הוא חש שהפרשנות הפסיכואנליטית לא מסייעת מספיק למטופליו. רוג'רס המשיך לעבוד כקלינאי לאורך חייו, שירת כנשיא אגודת הפסיכולוגים האמריקאית והיה פעיל בתנועת השלום.
 
-### הקונטקסט ההיסטורי
+### הקשר היסטורי
 
-הגישה ההומניסטית התפתחה בתוך הקשר רחב יותר של התנועה ההומניסטית - הן בפילוסופיה והן בחברה, במיוחד על רקע מלחמת העולם השנייה ומלחמת ויאטנם. היום, כשאנו חיים בתרבות הומניסטית, קשה להעריך את המהפכנות של רעיונותיו של רוג'רס. הליבה של החשיבה ההומניסטית היא שהסמכות נמצאת בחוויה של האדם - לא באמיתות חיצוניות, באלים או בדתות.
+הגישה ההומניסטית התפתחה בתוך הקשר רחב יותר של התנועה ההומניסטית בפילוסופיה ובחברה, במיוחד על רקע מלחמת העולם השנייה ומלחמת ויאטנאם. היום, כשאנו חיים בתרבות הומניסטית, קשה להעריך את המהפכנות של רעיונותיו של רוג'רס. ליבה של החשיבה ההומניסטית היא שהסמכות נמצאת בחוויה של האדם - לא באמיתות חיצוניות, באלים או בדתות.
 
 ### תפיסת האישיות
 
-רוג'רס פיתח תפיסה פנומנולוגית המדגישה את הסובייקטיביות של האדם השלם. עבורו, החוויה הסובייקטיבית - הכוללת תחושות, רגשות, מחשבות, שאיפות וצרכים - היא המפתח להבנת האישיות. זוהי עמדה המנוגדת לתפיסה הפסיכואנליטית (הרואה את הנפש כלא מודעת ודחפית) ולתפיסה ההתנהגותית (הרואה את הנפש כסך של למידה והתניות).
+רוג'רס פיתח תפיסה פנומנולוגית (תופעתית) המדגישה את הפרטניות (סובייקטיביות) של האדם השלם. עבורו, החוויה האישית - תחושות, רגשות, מחשבות, שאיפות וצרכים - היא המפתח להבנת האישיות. זוהי עמדה המנוגדת לתפיסה הפסיכואנליטית, של אדם כ"מערכת סגורה", הרואה את הנפש כלא מודעת ודחפית, ולתפיסה ההתנהגותית הרואה את הנפש כסך של למידה והתניות.
+
+תפקידו של המטפל ההומניסטי הוא לא להביא את המטופל ל*הארה* אודות משהו שלא ידע, כמו בגישות הפרואידיאניות, אלא לעזור לו לגלות את עצמו. 
+
 
 ### הנטייה להגשמה
 
-רעיון מרכזי בתיאוריה של רוג'רס הוא הנטייה להגשמה (actualizing tendency) - המוטיבציה המרכזית של האדם. בשונה מפרויד, שראה את המוטיבציה העיקרית כהפחתת מתח, רוג'רס טען שהמוטיבציה העיקרית היא דווקא הגברת מתח לצורך התפתחות והתמודדות עם אתגרים. זהו כוח ביולוגי הקיים בכל אורגניזם חי, גם אם אינו תמיד מודע.
+רעיון מרכזי בתיאוריה של רוג'רס הוא **הנטייה להגשמה** (actualizing tendency) - הדחף האנושי להתממש בהתאם ליכולות שלנו, לבטא את עצמנו בעולם[^1]. בשונה מפרויד, שראה את המניע העיקרי כהפחתת מתח ליבידינאלי, רוג'רס טען שהמניע העיקרי היא דווקא *הגברת* מתח -  לצורך התפתחות והתמודדות עם אתגרים. רוג'רס סבר שזהו כוח ביולוגי הקיים בכל אורגניזם חי, גם אם אינו תמיד מודע.
 
 ### החוויה האורגניזמית ומושג העצמי
 
-רוג'רס הבחין בין שני מושגים מרכזיים: החוויה האורגניזמית - החוויה הסובייקטיבית המלאה של האדם, ומושג העצמי - החלק המודע של החוויה האורגניזמית. החוויה האורגניזמית כוללת גם תת-תפיסה (subception) - חוויה ראשונית שטרם תורגמה למילים. אדם בריא, לפי רוג'רס, הוא אדם שיש התאמה בין החוויה האורגניזמית שלו למושג העצמי שלו.
+רוג'רס טבע שני מושגים מרכזיים בחתירה הזו להגשמה עצמית - 
+
+- **החוויה האורגניזמית**
+	החוויה הסובייקטיבית המלאה של האדם, לרבות **תת-תפיסה** (subception) - חוויה ראשונית טרום-מילולית
+
+- מושג העצמי
+	 החלק המודע, המילולי, המוצהר של החוויה האורגניזמית - תפיסות, תחושות, מחשבות, רגשות וערכים ביחס לעצמי ולסביבה (*מי אני? מה אני? מה זה?[^2]*)
+
+
+אדם בריא, לפי רוג'רס, הוא אדם שיש התאמה בין החוויה האורגניזמית שלו למושג העצמי שלו. המפתח לכך הוא **הערכה אורגניזמית** - היכולת האינטואיטיבית לשפוט דברים כטובים או רעים עבורנו ועבור ההגשמה העצמית שלנו. דיכוי סביבתי של ההערכה  הזו מוביל לפער בין מושג העצמי לחוויה האורגניזמית, וכך מוביל לפסיכופתולוגיה.
 
 
 
 
 ## פערים בין החוויה האורגניזמית ומושג העצמי
 
-פערים בין החוויה האורגניזמית למושג העצמי נוצרים בעיקר בשל הצורך האוניברסלי בהערכה חיובית. כיצורים חברתיים, פיתחנו צורך עמוק בהערכה מאחרים. צורך זה עלול להוביל לפער וקונפליקט בין החוויה האורגניזמית למושג העצמי - למשל, כשאדם כועס אך נתפס כרגוע.
+פערים בין החוויה האורגניזמית למושג העצמי נוצרים בעיקר בשל הצורך בהערכה חיובית: כיצורים חברתיים, פיתחנו צורך עמוק בהערכה מאחרים, העלול להוביל לפער ולעימות בין החוויה האורגניזמית למושג העצמי. 
 
-רוג'רס הבחין בין שני סוגי הערכה:
+!!! is-info "דוגמה"
-- הערכה חיובית מותנית (Conditional positive regard), כשדמויות משמעותיות מתנות את הערכתן בהתנהגות מסוימת
+	אני ומושג העצמי שלי חושבים שאנחנו משהו-משהו, אבל עדיין יש (אפילו) לנו צורך מהערכה באחרים. לכן, כשאקבל הערכה שלילית מאחרים (בודק המבחן שלי באישיות, שיכשיל אותי), יווצר פער - אני חושב שאני או-וואה גדול, אבל בודק המבחן אומר בדיוק ההיפך.
-- הערכה חיובית בלתי מותנית, המאפשרת התאמה בין הצורך בהערכה לחוויה האורגניזמית
+
+רוג'רס הבחין בין שני סוגי הערכה אורגניזמית:
+
+- **הערכה חיובית מותנית** (Conditional positive regard) -  כשדמויות משמעותיות מתנות את הערכתן בהתנהגות מסוימת
+
+- **הערכה חיובית בלתי מותנית** - המאפשרת התאמה בין הצורך בהערכה לחוויה האורגניזמית.
 
 ### האדם המתפקד במלואו
 
-רוג'רס תיאר את האדם המתפקד במלואו (fully functioning person) כתהליך מתמשך ולא כמצב סופי. אדם כזה מאופיין בהערכה עצמית חיובית בלתי מותנית, פתיחות לחוויה, ואמון אורגניזמי - היכולת לסמוך על החוויה האישית כסמכות העליונה. אדם כזה חי כל רגע במלואו, חווה חופש חוויתי, מפגין יצירתיות ומסוגל ליחסים בינאישיים מוצלחים.
+מושג עצמי הרמוני עם החוויה האורגניזמית יכונן את **האדם המתפקד במלואו** (fully functioning person)  - תהליך מתמשך ולא כמצב סופי[^3]. אדם כזה מאופיין בהערכה עצמית חיובית בלתי מותנית, פתיחות לחוויה, ואמון אורגניזמי - היכולת לסמוך על החוויה האישית כסמכות העליונה. אדם כזה חי כל רגע במלואו, חווה חופש חוויתי, מפגין יצירתיות ומסוגל ליחסים בינאישיים מוצלחים.
 
 ### פסיכותרפיה מרוכזת באדם
 
@@ -62,4 +79,13 @@ title: גישות הומניסטיות - רוג'רס ומאסלו
 
 פירמידת הצרכים שלו מתארת היררכיה המתחילה בצרכים פיזיולוגיים בסיסיים, עוברת דרך צרכי ביטחון, שייכות והערכה, ומגיעה לצרכי הגשמה עצמית. מחקר מודרני תומך בחלק מרעיונותיו אך מציע שהצרכים הבינאישיים גבוהים יותר בפירמידה ממה ששיער מאסלו.
 
-האדם שמגשים את עצמו, לפי מאסלו, מאופיין בתכונות כמו תפיסה מדויקת של המציאות, קבלת העצמי והזולת, ספונטניות, עצמאות, יחסים בינאישיים עמוקים ויצירתיות. גישתו הייתה חלוצית בהתמקדות בבריאות נפשית ולא רק בפתולוגיה.
+האדם שמגשים את עצמו, לפי מאסלו, מאופיין בתכונות כמו תפיסה מדויקת של המציאות, קבלת העצמי והזולת, ספונטניות, עצמאות, יחסים בינאישיים עמוקים ויצירתיות. גישתו הייתה חלוצית בהתמקדות בבריאות נפשית ולא רק בפתולוגיה.
+
+
+
+[^1]: > כוחו של הרוח גדול רק כביטויו החיצוני, עומקו אינו אלא בשיעור שהוא מעז להתרחב ולאבד את עצמו בתוך פריסתו
+	> [הגל](/פילוסופיה/חדשה/הגל), [הפנומנולוגיה של הרוח](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח)
+	(סליחה)
+
+[^2]: או, מה שיכה בי כשאשב נבוח במבחן באישיות...
+[^3]: גנוב מ[אריסטו](/פילוסופיה/אתיקה/ניקומאכית##יודיימוניה-ευδαιμονία) (סליחה).

פסיכולוגיה/אישיות/מהאלר.md

@@ -1,97 +0,0 @@
----
-title: התיאוריה של מרגרט מהאלר
-tags:
-  - שנה_ג
-  - פסיכולוגיה
-  - אישיות
-  - מהאלר
-  - אגו
----
-!!! info "[מצגת (בסוף)](./אגו.pdf)"
-## מרגרט מהאלר
-
-!!! success "ראה גם"
-	[התיאוריה של מרגרט מהאלר (פסיכולוגיה התפתחותית)](/פסיכולוגיה/התפתחותית/מאהלר#ספרציה-ואינדיוידואציה) - תיאור יותר מקיף של התיאוריה.
-
-מרגרט מהאלר (1897-1985) נולדה בהונגריה למשפחה יהודית. מאהלר התעניינה בשאלה: *מה מאפשר את המעבר ההתפתחותי ממצב זה, אל עבר סימביוזה, ואח"כ עצמאות*  וכך טבעה את *פסיכולוגיית האני ההתפתחותית*.
-
-מרגרט הוכשרה כרופאה והתמחתה ברפואת ילדים. ב1936 ברחה לבריטניה, וב1938 עברה לארה"ב. מרגרט ביססה את [התיאוריה שלה](/פסיכולוגיה/התפתחותית/מהאלר) על תצפיות בתינוקות ובאמותיהם. היא הושפעה מעבודתו של רנה ספיץ, שתיאר את תופעת ה"אשפזת" (hospitalism) שתיעדה את הצורך בסביבה רגשית על-מנת לממש את הפוטנציאלים הפסיכולוגיים, בלעדיה לוקים הילדים בדיכאון, חולי, פיגור תנועתי, ואפילו מוות. 
-
-אצל פרויד, מטופלים פסיכוטיים מתדרדרים (מנגנון ההגנה - רגרסיה) חזרה ל**נרקיסיזם ראשוני** - מצב שבו הם מוכלים לגמרי בעצמם, מתוך היצר הראשוני לשרוד ותו לא, ולא יכולים ליצור קשר [העברה](../פסיכואנליטית#העברה) ולכן לא ניתנים לטיפול. 
-
-מהאלר פיתחה את תיאור הנרקיסיזם הראשוני של פרויד. מאהלר התעניינה בשאלה: *מה מאפשר את המעבר ההתפתחותי מנרקיסיזם ראשוני, אל עבר סימביוזה, ואח"כ עצמאות*  וכך טבעה את *פסיכולוגיית האני ההתפתחותית*.
-
-
-בתקופתה של מהאלר היה עניין רב בתופעות כמו אוטיזם, ומהאלר גרסה כי הן נובעות מבעיה בשלב ה*ספרציה-אינדיוידואציה*.
-
-## ספרציה-אינדיוידואציה
-
-!!! is-info "הגדרה - ספרציה-אינדיווידואציה"
-	**ספרציה-אינדיוידואציה** הוא התהליך שבו הקשר הסימביוטי בן הילוד לאם ניתק והילוד הופך לישות עצמאית.
-	
-	**ספרציה** היא האבחנה בין התינוק לאם. 
-	
-	**אינדיוידואציה** היא יצירת האגו, הזהות והיכולות הקוגניטיביות.
-
-לתהליך הספרציה-אינדיוידואציה כמה שלבים:
-
-### השלב האוטיסטי נורמאלי
-התינוק עדיין לא מבדיל בין פנים לחוץ, ואנחנו אחראים לכל צרכיו. 
-- מתרחש בשבועות ראשונים לחיים. 
--  שלב טרום קשר  - התינוק לא מבדיל בינו לבין האם.
-- התינוק נע בין ערות לשינה 
-- התינוק עטוף בבועה (*קליפה אוטיסטית*) לסינון הגירויים.
-
- 
-###  השלב הסימביוטי
-התינוק מכיר בנוכחותה של האם, כהרחבה של העצמי (היא נמצאת שם כי *אני* צריך), אבל עדיין תלוי לחלוטין ביחסים הסימביוטיים איתה.
-
-- מתרחש בחצי השנה הראשונה לחיים.
-- יש מודעות לאובייקט (האם).
-- מבחינת התינוק, הוא והאם מקיימים יחידה אחת 
-- צורך - זמינות של האם שלא תפר את חווית הסימביוזה
--  מאפשר בניית ביטחון, אמון ואופטימיות
-
-### ספרציה-אינדיוידואציה
-
-  חלוקה לתתי-שלבים: 
-  
-  - בקיעה (5-9 חודשים) 
-	  
-	  ערנות גוברת של התינוק כלפי החוץ. מעבר בין הפניית קשב החוצה ואל האם כנקודת התמצאות אימון. התינוק מתחיל לזחול, וכך יכול להתחיל להתמקם הרחק מההורה.
-	  
-  - אימון (9-15 חודשים)
-	  
-	  יש יכולת לתנועה, הילד חווה כול-יכולות ומתאמן בהתרחקות מהאם. מבחינה פסיכולוגית הוא \[עדיין] חווה את עצמו כמאוחד עם אמו ושותף לכול יכולות שלה.
-	  
-- התקרבות מחדש (15-24 חודשים)
-	
-	הילד מבין שהמרחק הפיזיולוגי מייצג גם מרחק/הבחנה פסיכולוגית מהאם. התינוק חושש ורוצה את האם בטווח הראייה שלו, כך שיוכל להיווצר וויסות. האם צריכה להיות סובלנית לשלב, ולא לתפוס אותו כרגרסיבי. תגובה של חוסר זמינות עלולה להוביל לחרדת נטישה.
-
-### קביעות אובייקט
-
-התינוק מפנים שהאם נמצאת שם, גם אם היא לא בטווח ראייה. כינונו של *חוף מבטחים*. השלמת תהליך הספרציה-אינדיוידואציה, דרך ביסוס של ייצוג פנימי של נוכחות של האם גם בהעדרה.
-
-הרבה פסיכופתולוגיות (כמו [חרדה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה)) נקשרות בהפרעות בשלב הזה, בעקבות שיבושים בספרציה-אינדיוידואציה.
-
-### שיבושים בתהליך
-
-מאהלר התייחסה הן להיבטים תורשתיים ומבניים (קונסטיטוציוניים) והן להיבטים של טראומה התפתחותית מוקדמת, כמו:
-
-- האם איננה מסוגלת להיכנס לקשר סימביוטי 
-- האם מערבבת את הצרכים שלה עם צרכי התינוק 
-- האם לא מסוגלת לצאת מהקשר הסימביוטי 
-- האם לא מספקת "מסגרת ההתייחסות המשקפת" - היא איננה יציבה, איננה צפויה, חרדה, עוינת.
-
-### טיפול
-הפסיכואנליזה הקלאסית שממנה צמחה מהאלר התמקדה בהפרעות נוירוטיות, שהאמינה ש:
-
-- יש אפשרות להשהות תפקודי אני 
-- ישנה יכולת לרגרסיה זמנית (regression selective) 
-- מתרחשת **נוירוזת העברה**  - מטופלים נוירוטיים מבצעים משליכים את העימותים הפנימיים שלהם על המטפל
-
-כמו ספיץ, מאהלר פגשה וצפתה בילדים חשוכים (בתי יתומים, בתי חולים) שסבלו מהפרעות מוקדמות קשות, והתיאוריה שלה אפשרה הבנה של פתולוגיה הקשורה לתסביכים טרום-אדיפאליים:
-
-- [תסביך אדיפאלי](/פסיכולוגיה/אישיות/פרויד#תסביך-אדיפוס): הדגש הוא על קונפליקט מיני/תוקפני בהם האב (השלישי מרכזי). הדגש הוא על קונפליקט בין המבנים הנפשיים. הביטוי הוא סימפטומטי (אובססיה, היסטריה).
-
-- בעיות טרום-אדיפאליות: הדגש הוא על תפקיד האם, ועל הפרעות בכינונן של המבנים הפסיכולוגיים עצמם. הביטוי הוא נרחב (חוסר וויסות, תנודתיות בדימוי העצמי , הפרעות בכינון קשר).

פסיכולוגיה/אישיות/קליין.md

@@ -229,6 +229,45 @@ tags:
 
 
 
+### אמביוולנציה והתפתחות
+
+העמדה הדיכאונית מאופיינת בהשגת היכולת לחוות **סותרנות** (אמביוולנציה) - ההבנה שהאדם השנוא הוא גם האדם האהוב. האהבה אינה נמחקת כשמופיעה שנאה, אלא ממשיכה להתקיים לצידה. אין אפשרות למחוק או להשיב לאחור את ההיסטוריה של היחסים, מה שמוביל לעצבות. זהו גם ויתור על אומניפוטנציה - הכרה בתלות שלנו באחר.
+
+### צורות שונות של קנאה
+
+קליין מבחינה בין שלוש צורות של קנאה, שכל אחת מהן מייצגת רמה שונה של התפתחות נפשית.
+
+- **צרות עין**
+ 
+	 הצורה הפרימיטיבית ביותר - שנאת האובייקט על *חווית* החזקתו במשהו שלעצמי אין. צרות עין מובילה לחמדנות, ולרצון פעיל לגזול מהאובייקט ולהרוס לו. צרות העין מתעוררת דווקא בתגובה לסיפוק ועונג, ולא לתסכול; היא מקושרת לדחף תוקפני מולד או לתסכול חריף, ומובילה לריקון האובייקט והעצמי.
+
+- **חמדנות**
+
+	היא הרצון לרכוש בעלות מוחלטת על האובייקט, כאשר הקלקול הוא תוצר לוואי של הרצון להשתלט.
+
+- **קנאה**
+
+	בצורתה המפותחת יותר, קנאה מערבת מבנה משולש - אני, אחר-אהוב ואחר-שנוא. היא מייצגת יחסי אובייקט שלמים ומורכבים, ומאפשרת סותרנות (אמביוולנציה) - שמחה עבור האחר לצד קנאה בו.
+
+## תנועה בין העמדות
+
+> ברצוני להעיר בקצרה על הנטייה בקרב הוגים אנליטיים, כולל קליין עצמה, להפריז בערכו של האופן הדיכאוני ולהפחית בערכו של האופן הפרנואידי-סכיזואידי....\[תיאור כזה] חסרה בו הערכה לאופי **הדיאלקטי** היסודי של היחסים בניהם. האופן הפרנואידי-סכיזואידי והאופן הדיכאוני משמשים במהותם כהקשרים השוללים ומשמרים זה את זה. האופן הדיכאוני יש בו אינטגרציה, פתרון והכלה, ואם אינו נתקל בהתנגדות הוא מוביל לוודאות, לניוון, לסגירות, ליהירות ולתחושת מוות. האופן הפרנואידי-סכיזואידי מאפשר פיצול חיוני בין החיבורים ופתיחת הסגירויות של האופן הדיכאוני, ובכך מכונן מחדש את האפשרות של חיבורים טריים ומחשבות רעננות
+> 
+> > תומס אוגדן
+
+[תומס אוגדן](../התייחסותית#אוגדן) הדגיש שבריאות נפשית אינה התקדמות חד-כיוונית לעמדה הדיכאונית, אלא היכולת לנוע בין שתי העמדות. העמדה הדיכאונית לבדה עלולה להוביל לסגירות וניוון, בעוד העמדה הסכיזו-פרנואידית מאפשרת פיצול חיוני ופתיחות לחדש. למשל, התאהבות דורשת יכולת לפיצול זמני - לראות את האהוב כמושלם, לפחות לזמן מה.
+
+
+
+## תרומה לפסיכואנליזה
+
+התיאוריה של קליין הרחיבה משמעותית את גבולות הטיפול הפסיכואנליטי. בניגוד לפרויד שראה באנליזה טיפול המתאים רק למי שיש לו *אגו צופה* - אנשים נוירוטים שלוקים בעימות בין הסופר-אגו לאיד שהאגו אינו משתלט עליו - קליין פתחה את האפשרות לטיפול בילדים ובהפרעות קשות. 
+
+האנליזה הקלייניאנית שמה דגש על משמעות סמלית של משחק ואסוציאציות, זיהוי חרדות דרך [הזדהות השלכתית](#הזדהות-השלכתית), ומיקום ה[העברה](../פסיכואנליטית#העברה) במרכז הטיפול. בניגוד ל[גישתה של אנה פרויד](../האגו#אנה-פרויד) שהתמקדה בבניית מבנים נפשיים, הגישה הקלייניאנית מדגישה פרשנות עמוקה של חרדות תוך עקיפת הגנות.
+
+
+
+
 [^1]: הכוונה היא **לא** ל**פנטזיה** (*fantasy*) - לא לחלום בהקיץ על איזה רצון.
 [^2]: קליין היא מהחלוצות של [טיפול במשחק](/פסיכולוגיה/התפתחותית/משחק).
 [^3]: לא *Demon*, אלא ציץ (סליחה).