7.6 KiB
title, tags
| title | tags | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| התיאוריה של מרגרט מהאלר |
|
!!! info "מצגת (בסוף)"
מרגרט מהאלר
!!! success "ראה גם" התיאוריה של מרגרט מהאלר (פסיכולוגיה התפתחותית) - תיאור יותר מקיף של התיאוריה.
מרגרט מהאלר (1897-1985) נולדה בהונגריה למשפחה יהודית. מאהלר התעניינה בשאלה: מה מאפשר את המעבר ההתפתחותי ממצב זה, אל עבר סימביוזה, ואח"כ עצמאות וכך טבעה את פסיכולוגיית האני ההתפתחותית.
מרגרט הוכשרה כרופאה והתמחתה ברפואת ילדים. ב1936 ברחה לבריטניה, וב1938 עברה לארה"ב. מרגרט ביססה את התיאוריה שלה על תצפיות בתינוקות ובאמותיהם. היא הושפעה מעבודתו של רנה ספיץ, שתיאר את תופעת ה"אשפזת" (hospitalism) שתיעדה את הצורך בסביבה רגשית על-מנת לממש את הפוטנציאלים הפסיכולוגיים, בלעדיה לוקים הילדים בדיכאון, חולי, פיגור תנועתי, ואפילו מוות.
אצל פרויד, מטופלים פסיכוטיים מתדרדרים (מנגנון ההגנה - רגרסיה) חזרה לנרקיסיזם ראשוני - מצב שבו הם מוכלים לגמרי בעצמם, מתוך היצר הראשוני לשרוד ותו לא, ולא יכולים ליצור קשר העברה ולכן לא ניתנים לטיפול.
מהאלר פיתחה את תיאור הנרקיסיזם הראשוני של פרויד. מאהלר התעניינה בשאלה: מה מאפשר את המעבר ההתפתחותי מנרקיסיזם ראשוני, אל עבר סימביוזה, ואח"כ עצמאות וכך טבעה את פסיכולוגיית האני ההתפתחותית.
בתקופתה של מהאלר היה עניין רב בתופעות כמו אוטיזם, ומהאלר גרסה כי הן נובעות מבעיה בשלב הספרציה-אינדיוידואציה.
ספרציה-אינדיוידואציה
!!! is-info "הגדרה - ספרציה-אינדיווידואציה" ספרציה-אינדיוידואציה הוא התהליך שבו הקשר הסימביוטי בן הילוד לאם ניתק והילוד הופך לישות עצמאית.
**ספרציה** היא האבחנה בין התינוק לאם.
**אינדיוידואציה** היא יצירת האגו, הזהות והיכולות הקוגניטיביות.
לתהליך הספרציה-אינדיוידואציה כמה שלבים:
השלב האוטיסטי נורמאלי
התינוק עדיין לא מבדיל בין פנים לחוץ, ואנחנו אחראים לכל צרכיו.
- מתרחש בשבועות ראשונים לחיים.
- שלב טרום קשר - התינוק לא מבדיל בינו לבין האם.
- התינוק נע בין ערות לשינה
- התינוק עטוף בבועה (קליפה אוטיסטית) לסינון הגירויים.
השלב הסימביוטי
התינוק מכיר בנוכחותה של האם, כהרחבה של העצמי (היא נמצאת שם כי אני צריך), אבל עדיין תלוי לחלוטין ביחסים הסימביוטיים איתה.
- מתרחש בחצי השנה הראשונה לחיים.
- יש מודעות לאובייקט (האם).
- מבחינת התינוק, הוא והאם מקיימים יחידה אחת
- צורך - זמינות של האם שלא תפר את חווית הסימביוזה
- מאפשר בניית ביטחון, אמון ואופטימיות
ספרציה-אינדיוידואציה
חלוקה לתתי-שלבים:
-
בקיעה (5-9 חודשים)
ערנות גוברת של התינוק כלפי החוץ. מעבר בין הפניית קשב החוצה ואל האם כנקודת התמצאות אימון. התינוק מתחיל לזחול, וכך יכול להתחיל להתמקם הרחק מההורה.
-
אימון (9-15 חודשים)
יש יכולת לתנועה, הילד חווה כול-יכולות ומתאמן בהתרחקות מהאם. מבחינה פסיכולוגית הוא [עדיין] חווה את עצמו כמאוחד עם אמו ושותף לכול יכולות שלה.
-
התקרבות מחדש (15-24 חודשים)
הילד מבין שהמרחק הפיזיולוגי מייצג גם מרחק/הבחנה פסיכולוגית מהאם. התינוק חושש ורוצה את האם בטווח הראייה שלו, כך שיוכל להיווצר וויסות. האם צריכה להיות סובלנית לשלב, ולא לתפוס אותו כרגרסיבי. תגובה של חוסר זמינות עלולה להוביל לחרדת נטישה.
קביעות אובייקט
התינוק מפנים שהאם נמצאת שם, גם אם היא לא בטווח ראייה. כינונו של חוף מבטחים. השלמת תהליך הספרציה-אינדיוידואציה, דרך ביסוס של ייצוג פנימי של נוכחות של האם גם בהעדרה.
הרבה פסיכופתולוגיות (כמו חרדה) נקשרות בהפרעות בשלב הזה, בעקבות שיבושים בספרציה-אינדיוידואציה.
שיבושים בתהליך
מאהלר התייחסה הן להיבטים תורשתיים ומבניים (קונסטיטוציוניים) והן להיבטים של טראומה התפתחותית מוקדמת, כמו:
- האם איננה מסוגלת להיכנס לקשר סימביוטי
- האם מערבבת את הצרכים שלה עם צרכי התינוק
- האם לא מסוגלת לצאת מהקשר הסימביוטי
- האם לא מספקת "מסגרת ההתייחסות המשקפת" - היא איננה יציבה, איננה צפויה, חרדה, עוינת.
טיפול
הפסיכואנליזה הקלאסית שממנה צמחה מהאלר התמקדה בהפרעות נוירוטיות, שהאמינה ש:
- יש אפשרות להשהות תפקודי אני
- ישנה יכולת לרגרסיה זמנית (regression selective)
- מתרחשת נוירוזת העברה - מטופלים נוירוטיים מבצעים משליכים את העימותים הפנימיים שלהם על המטפל
כמו ספיץ, מאהלר פגשה וצפתה בילדים חשוכים (בתי יתומים, בתי חולים) שסבלו מהפרעות מוקדמות קשות, והתיאוריה שלה אפשרה הבנה של פתולוגיה הקשורה לתסביכים טרום-אדיפאליים:
-
תסביך אדיפאלי: הדגש הוא על קונפליקט מיני/תוקפני בהם האב (השלישי מרכזי). הדגש הוא על קונפליקט בין המבנים הנפשיים. הביטוי הוא סימפטומטי (אובססיה, היסטריה).
-
בעיות טרום-אדיפאליות: הדגש הוא על תפקיד האם, ועל הפרעות בכינונן של המבנים הפסיכולוגיים עצמם. הביטוי הוא נרחב (חוסר וויסות, תנודתיות בדימוי העצמי , הפרעות בכינון קשר).