vault backup: 2025-01-27 14:58:34

This commit is contained in:
2025-01-27 14:58:34 +02:00
parent 47da408f33
commit aa77adea78
4 changed files with 882 additions and 204 deletions

View File

@@ -7,46 +7,18 @@
"id": "9c99e66ee09fcf70",
"type": "tabs",
"children": [
{
"id": "72201a7fd2e2684d",
"type": "leaf",
"state": {
"type": "markdown",
"state": {
"file": "כלליים/יוונית/מילון.md",
"mode": "source",
"source": false
},
"icon": "lucide-file",
"title": "מילון"
}
},
{
"id": "ede11454b179fe69",
"type": "leaf",
"state": {
"type": "markdown",
"state": {
"file": "פסיכולוגיה/תודעה/חלומות.md",
"mode": "source",
"source": false
},
"icon": "lucide-file",
"title": "חלומות"
}
},
{
"id": "095c465e7270712e",
"type": "leaf",
"state": {
"type": "markdown",
"state": {
"file": סיכולוגיה/תודעה/index.md",
"file": ילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/דדוקציה.md",
"mode": "source",
"source": false
},
"icon": "lucide-file",
"title": "index"
"title": "דדוקציה"
}
}
]
@@ -191,11 +163,11 @@
"command-palette:Open command palette": false
}
},
"active": "72201a7fd2e2684d",
"active": "095c465e7270712e",
"lastOpenFiles": [
"פסיכולוגיה/תודעה/index.md",
"פסיכולוגיה/תודעה/חלומות.md",
"כלליים/יוונית/מילון.md",
"פסיכולוגיה/תודעה/index.md",
"פסיכולוגיה/תודעה/מצבים.md",
"פסיכולוגיה/תודעה/8.pdf",
"פסיכולוגיה/תודעה/lu32004a4g.tmp",

File diff suppressed because it is too large Load Diff

View File

@@ -155,14 +155,37 @@ tags:
בעצם, מה שקאנט מציע כאן הוא הגדרה לניסיון - ולא טיעון.
> בשלב של מושגי השכל הטהורים מתעורר \[...] לעיל דדוקציה טרנסצנדנטאלית.
>
> > B120-121
למה בכלל הכרחי לבקש דדוקציה טרנסנדטאלית? קאנט הראה שבהכרח אנחנו חושבים על מושאי הניסיון באמצעות מושגי השכל הטהורים. אך האם אמנם יש למושגים תוקף לגבי המושגים הללו? זכרו שדדוקציה מבקשת לבסס את הלגיטימיות של תביעה (נגיד על שטח).
בהכרח, כל סובייקט מתנסה באובייקטים באמצעות הקטגוריות, וכל אובייקט ניסיון של סובייקט מדגים את הקטגוריות.
!!! is-info "דוגמה - הדגמת הקטגוריות"
מה הכוונה ב*מדגים את הקטגוריות?* היוונים, למשל, אהבו לחשוב שאנשים שחולים בצהבת רואים הכל צהוב. אבל אם אני רואה את הכל צהוב, האם כל הדברים *באמת* צהובים? השאלה היא אם הדברים *מצייתים* לניסיון.
> על ידי האני כדימוי פשוט \[...] גם באמצעות סינתזה \[בפועל]
>
> > B135-136
**אני** הוא זה שמתנסה בכל הדברים: **אני** רואה חתולים, **אני** מלטף חתולים, **אני** שומע מייאוים (*אני* מצווח "*ג'ינג'י, תחזור!*" כשג'ינג'יסתוטאלס, החתול הג'ינג'י בבית הסטודנט, קם והולך ממני בבוז). בבסיס כל הניסיונות הנבדלים האלה יש *ניסיון אחד ומאוחד* - **אני** - ושם מכניס קאנט את האחדות הטרנסנדנטאלית של האפרצפציה: אם יש אחדות בניסיון[^33], חייב להיות משהו מאחד.
אנחנו מסתובבים בעולם וצוברים מושגים אמפיריים - חתול 🐈‍⬛, ג'ירפה 🦒, פינגווין 🐧, ג'ינג'יסטותאלס 🐈. מה מבטיח שכל המושגים *האמפיריים* הללו יתאחדו למשהו *אחד*? חייב להיות מושגים שחלים *על כל מושא **באשר הוא מושא*** למען האיחוד הזה - ואלו הקטגוריות. כלומר, העצמי הוא *לא* הדבר המאחד - הוא מה שמפעיל את הקטגוריות, *הן* הדבר המאחד.
[^24]: למרות שהוא טוען בתוקף שלא שינה כלום - לקאנט יש נטייה כזו ל*אין חדש תחת השמש*, רק בטעות שיכתבתי הכל, אופסי.
[^25]: קאנט מרבה להשתמש בדימויים משפטיים (כמובן).
[^26]: שם מעולה לבן בכור. עידו מספר שהתלבט אבל בחר במשהו אחר.
[^26]: שם מעולה לבן בכור. עידו מספר שהתלבט אבל בחר במשהו אחר. אחי שונא-הפילוסופיה מחדד שמדובר עדיין בשם *מצוין* לחתול.
[^27]: קאנט אוהב את הביטויים האלה, קצת כמו נסראללה, אומר עידו.
[^28]: קאנט האמין באמת ובתמים שדברים כמו הפיזיקה הם אמנם אמפיריים, אבל כבר לא יופרכו - בהיותם אמיתות של הטבע. אולם היום דברים כמו גיאומטריות לא-אוקלידיות ופיזיקת קוונטים מערערים על הקו הזה. נקרא לזה שריד היסטורי.
[^29]: שופנהאואר מרחיב ומבהיר נקודה זו ב*עיקרון הסיבה המספקת*, פרק רביעי, ס' 20-24.
[^30]: בטיעון פילוסופי, *קל לראות* תמיד מבשר אסון.
[^31]: רומז ל[דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#הקוגיטו). דקארט סבור שה*אני החושב* קודם לכל ידיעה ותפיסה, וקאנט חושב הפוך - הידיעה והתפיסה מכוננים את האני החושב (בזמן, בשכל...). אלו לעומת [יום](/פילוסופיה/חדשה/יום), שלא מכיר ב*אני* בכלל, אלא רק אוסף של *מצבי-אני* (אני רעב, אני עולה על הרכבת, וכו' - בלי עקרון מאחד יחיד).
[^32]: קאנט כקאנט נוהג - אלו שלוש שמות קשים לאותו הדבר בדיוק שהוא משחיל לנו בפסקה אחת.
[^31]: רומז ל[דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#הקוגיטו). דקארט סבור שה*אני החושב* קודם לכל ידיעה ותפיסה, וקאנט חושב הפוך - הידיעה והתפיסה מכוננים את האני החושב (בזמן, בשכל...). אלו לעומת [יום](/פילוסופיה/חדשה/יום), שלא מכיר ב*אני* בכלל, אלא רק אוסף של *מצבי-אני* (אני רעב, אני עולה על הרכבת, אני מלטף את ג'ינג'יסטותאלס, החתול הג'ינג'י בבית הסטודנט, וכו' - בלי עקרון מאחד יחיד).
[^32]: קאנט כקאנט נוהג - אלו שלוש שמות קשים לאותו הדבר בדיוק שהוא משחיל לנו בפסקה אחת.
[^33]: מסתתרת כאן הנחה סמויה ש*יש בכלל ניסיון*: קאנט מקבל אותה כמובנת מאליה ולא מנסה להניא את הספקן מדעתו בפרויקט הפילוסופי שלו.

View File

@@ -83,6 +83,8 @@ tags:
אולם, לא בכל חלום צלול יש שליטה - יש חלומות עם הבנה שמדובר בחלום בלי יכולת לשלוט בו, וישנם גם סיוטים צלולים. יתרה מכך - חלק מהטכניקות פוגעות בהיגיינת השינה, וכך בשינה בכלל.
[^1]: בPTSD, הסיוטים הם (גם אך לא רק) *פלאשבקים* - שחזורים של האירוע, ולא תוכן חדש כמו בסיוטים ובחלומות רגילים.
[^2]: *סיוט* מוגדר כ*חלום רע שמעיר את החולם*.
[^3]: אוסף כללים ליצירת הפרדה ברורה בין השינה לערות: לא לשתות קפה בערב, לא לצפות במסכים במיטה, *לישון מספיק*, לישון בשעות קבועות וכדומה.