docs: update פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות

פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות.md

@@ -2,7 +2,7 @@
 title: דקארט - הגיונות על הפילוסופיה הראשונית
 description: 
 published: true
-date: 2024-01-16T12:14:38.841Z
+date: 2024-01-21T11:59:31.220Z
 tags: 
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-01-08T12:56:19.479Z
@@ -18,6 +18,8 @@ dateCreated: 2024-01-08T12:56:19.479Z
 
 גישתו של דקארט היא גישה *רציונליסטית* - הוא סבור שישנו מקור מעבר לניסיון האמפרי, הוא השכל. התפיסה הקרטזינאית נשענת הן על החושים, כשם שסבורים האמפריציסטים, אך גם על השכל הטהור - בתחומים כמו המתמטיקה. על שני ההיבטים האלו מערער דקארט ב*היגיונות* שלו, בשאיפה לבסס את האמת שממנה יצמחו המדעים כולם.
 
+דקארט נחשב לאבי הפילוסופיה המודרנית משום שלראשונה, כקתולי מאמין, הוא בוחר להתחיל חקירה אודות האל בהטלת ספק - ולא בקבלת התיאולוגיה הנוצרית השולטת. כיוונים שקדמו לו, דקארט מבקש [*לוגוס* ל*פיזיס* במובחן מה*נומוס* וה*מיתוס*](/פילוסופיה/יוונית#למה-ללמוד-פילוסופיה-יוונית) 
+
 [^1]: מונח שרירותי שנובע מאריסטו, שכתב את ה*מטאפיזיקה* (*אחרי הפיזיקה*) אחרי ה*פיזיקה* שלו (את השם *מטאפיזיקה* העניקות תלמידיו). הכותרת המלאה היא *הגיונות על הפילוסופיה הראשונה, שבה מוכח קיום האל ואלמוות הנפש*.
 [^2]: הפילוסופים בעת המודרנית מכונים ה*רציונליסטים* (הנשענים בעיקר על הלוגיקה), או *האימפריציסטים* (הנשענים גם על תצפיות), למורת רוחו של ארנון.
 [^3]: לשיטתו של אריסטו, אם אתה רוצה ללמוד הנדסה - לך לפקולטה להנדסה וקבל עקרונות כאלו וכאלו. אם אתה רוצה ללמוד ביולוגיה, לך לפקולטה אחרת וקבל עקרונות אחרים; אין ביניהם קשר.
@@ -181,7 +183,7 @@ dateCreated: 2024-01-08T12:56:19.479Z
 - ההוכחה האונטולוגית (היגיון חמישי)
 > יש לי מחשבות; למחשבות האלו בהכרח יש מושגים. חלקם בדיוניים; את אלו הרכבתי בעצמי. חלק מהם חיצוניים לי - הם כופים את עצמם עליי דרך החושים. אך את חלקם, לא אוכל להצדיק לא כך ולא כך - אלו **אפריוריים** - מולדים. *אלוהים*[^22], ו*אני* הם מושגים שכאלה. מאיפה *אלו* הגיעו לי לראש? האדם הדתי[^23] יטען שהם באו יחד איתי לעולם, ממקור חיצוני לי בהכרח - מושג האלוהים *לא יכול להיות המצאה שלי*. המקור הזה חייב להיות האל - האל חייב להיות **קיים**.
 
-הוכחה זו מכונה *ההוכחה המולדת*[^24], והיא מעין הנהרה של ההוכחה הקוסמולוגית - ושלא כמותה, היא ייחודית לדקארט.  
+הוכחה זו מכונה *ההוכחה המולדת*[^24], והיא מעין הנהרה של ההוכחה הקוסמולוגית - ושלא כמותה, היא ייחודית לדקארט. היא נשענת על האקסיומה של *סיבה -> תולדה*, שדקארט מאמץ. 
 דקארט אומר, *אני יצור חסר* - והוא יודע זאת רק משום שיש לו רעיון של היצור ה*שלם*. רק אם יכיר, באופן מולד, את הרעיון השלם, ידע לומר שהוא אינו מושלם[^25].
 
 
@@ -196,3 +198,22 @@ dateCreated: 2024-01-08T12:56:19.479Z
 [^24]: חשוב לשים לב - דקארט לא עוסק בכלל בתכונות של אותו האלוהים - שיגמול לחוטאים, שהוא מעכב את התור בקפיטריה, או כל דבר שכזה - הוא טרוד רק בכך שהוא **קיים**.
 [^25]: משל של דן - דמיינו שאתם מזמינים פיצה ופותחים אותה בנוכחות השליח - ומגלים שמשולש חסר. *ככה זה יצא מהתנור*, השליח יגיד לכם, אבל אתם יודעים שהוא שקרן - אתם **יודעים** איך פיצה שלמה נראית, ולכן אתם יודעים שהדבר שלפניכם *אינו* פיצה שלמה, אלא פיצה *חסרה*. אם לא הייתם רואים פיצה שלמה מימיכם, הייתם אומרים, 'ואללה, *זו* הצורה של פיצה'.
 [^26]: משל של דן - תלויים לך שני ציורים בבית. האחד - מושלם; יצירת מופת. את השני ציירת אתה, ילד קטן. שניהם ציורים כציורים - אולם התוכן שלהם שונה. את האחד גם אני יכולתי לצייר; בשני גלום כישרון שבבירור עולה על היכולות שלי - ולכן יש הכרח שישנו שם, איפושהו, צייר מוכשר שצייר אותו, החיצוני לי.
+
+# היגיון שישי
+> 
+דקארט מרחיב בהגותו על ה*עצם* האריסטותלי. היכן שהעצם האריסטותלי הוא אחד, דקארט מגדיר *שני* סוגי עצמים - החומר והנפש. את הנפש דקארט מבסס באמצעות ה*קוגיטו*, שהוא *ברור ומובחן*. על מנת להישען על הברירות והמובחנות הזו כקריטריון לידע, דקארט מבקש להוכיח את קיום האל. אבל למה אנחנו חייבים את קיום האל כדי לבסס את הידיעה? 
+עולם ללא אלוהים מושלם וטוב הוא כזה שאנו יכולים לטעות גם בידיעות ברורות ומובחנות; אולם אם ישנו אל טוב, שלא יטעה אותנו, ידיעה ברורה ומובחנת תהא בהכרח אמיתית.
+
+אלא שההוכחה האתנתרופולוגית של דקארט לקיום האל היא מעגלית: היא ברורה ומובחנת, ולכן דקארט מסיק שהיא אמיתית, ולכן דקארט מתקף ידיעות ברורות ומובחנות[^27]. ובכל זאת יש הרבה מן החסר. מהו האל בכלל? נדמה שהוא עצם, חושב ואינסופי. איפה הוא נמצא? הוא טרנסנדנטי - מעבר לניסיון. דקארט והכנסייה מבקשים לייחס לו את הסיבה הראשונית, למרות שהוא מחוץ לעולם - אותו העולם שמכיל את שני סוגי העצמים. בעולם מספר העצמים החושבים הם כמספר בני האדם[^28]. המהות של אותם העצמים רוחניים היא המחשבה - כל תוכן מנטלי. כמו כן, יש את העצמים החומריים, שהמהות *שלהם* היא ההתפשטות במרחב. כמה עצמים מתפשטים יש אצל דקארט? זו שאלה שנתונה לויכוח פרשני. ארנון סבור שהתשובה היא *אחד* - שכל הדברים הם חלקים שלו. 
+
+מהו *חתול*, למשל? לפי דקארט, הוא רק חומר - אין לו *קוגיטו*, ולכן הוא סוג של מכונה, רובוטים שאלוהים הטמיע כמו שעון מושלם. הסיבה של המנגנון הזה אינה רק הבריאה הראשונית - האל ממשיך לקיים אותו כל הזמן.
+
+אבל קודם, אמרנו שהעצם הוא בלתי תלוי - והנה עכשיו דקארט אומר לנו שהוא תלוי באל![^29].
+
+ההפרדה לשני עצמים מעלה שאלות גם על המנגנון שבו השניים קשורים. הנפש מתוארת בהיגיון השישי כמעין דבר שלא ניתן למקם - אבל הנה הנפש חיה בתוך הגוף, משפיעה עליו ומושפעת ממנו. היכן שהחיות הן במהותן חומר, האדם הוא במהותו נפש בלבד - דבר חושב. מהו טיב היחסים בין שני העצמים האלו? 
+
+דקארט קובע כי הוא אינו רק *כספן בספינתו*. הגוף אמנם מזיז את הנפש, אבל לנפש יש גם חזקה על הגוף - יש ביניהם איחוד עמוק ומשמעותי. הגוף נפצע - הנפש חשה כאב; הגוף רעב, הנפש חשה רעב. כל אלו מובילים ל**בעית הגוף-נפש** בפילוסופיה - האם יש גוף ונפש? כיצד הנפש מפעילה את הגוף? זהו ויכוח שרץ עד היום, במיוחד ב[פילוסופיה אנליטית](/פילוסופיה/טבע).
+
+[^27]: מהנקודה הזו יתחיל שפינוזה בחקירתו
+[^28]: מה שיביא לשפינוזה חלחלה
+[^29]: שפינוזה הולך עם ההגדרה הזו עד הסוף - וקובע שיש עצם מוחלט *אחד*.