docs: update פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס

פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס.md

@@ -2,7 +2,7 @@
 title: תיאיטיטוס
 description: 
 published: true
-date: 2024-04-30T13:13:39.341Z
+date: 2024-04-30T13:21:00.921Z
 tags: פילוסופיה, פילוסופיה יוונית, אפלטון, סמסטר ב, שנה ב, תיאיטיטוס
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-04-30T12:17:50.414Z
@@ -17,7 +17,7 @@ dateCreated: 2024-04-30T12:17:50.414Z
 אנחנו נתעלק על התיאיטיטוס כדי להבין את הדיאלוג ככלי פילוסופי - *למה הוא עושה את זה? מה מביעה הבחירה של אפלטון בדיאלוג על דעתו לגבי הפילוסופיה?*. בתקופתו של [אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון) היו לא מעט סגנונות אחרים - סגנון פתגמי כמו הרודטוס; שירי כמו [פארמנידס](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/היראקליטוס-ופארמנידס#פארמנידס) ואמפדוקלס; או כמסה ספרותית כמו [אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו)[^2]. לשאלה זו יש שתי תשובות[^3]: 
 
 
-- מיילס[^4], בפרשנותו הארוכה של הדיאלוג (עמ' 3-6), מיילס כותב שהמבנה הספרותי של אפלטון הוא כיסוי לא מהותי - הפתיחה מציגה את הבעיה והדמויות, וה"מנה העיקרית" היא הטיעונים. לשיטתו, ניתן להצרין אותם בצורה לוגית. בתשובתו, מיילס מניח כמובן שאת הפילוסופיה ניתן להצרין לשרשרת של טענות[^5], ושהפילוסופיה צריכה להיות ברורה, בהירה וציבורית[^6]. ולבסוף, מיילס מניח שהפילוסופיה היא, בעיקרה, לשונית; פילוסופיה נעשית דרך השפה, והיא אפשרית רק אם [המבנה המושגי של השפה שלנו יכול לתפוס בכלל את העולם](/פילוסופיה/לשון/פרגה).  
+- מיילס[^4], בפרשנותו הארוכה של הדיאלוג (עמ' 3-6), מיילס כותב שהמבנה הספרותי של אפלטון הוא כיסוי לא מהותי - הפתיחה מציגה את הבעיה והדמויות, וה"מנה העיקרית" היא הטיעונים. לשיטתו, ניתן להצרין אותם בצורה לוגית. בתשובתו, מיילס מניח כמובן שאת הפילוסופיה ניתן להצרין לשרשרת של טענות[^5], ושהפילוסופיה צריכה להיות ברורה, בהירה וציבורית[^6]. ולבסוף, מיילס מניח שהפילוסופיה היא, בעיקרה, לשונית; פילוסופיה נעשית דרך השפה, והיא אפשרית רק אם [המבנה המושגי של השפה שלנו יכול לתפוס בכלל את העולם](/פילוסופיה/לשון/פרגה)[^14].  
 
 - [הגל]() אומר שאין תוכן מדעי פילוסופי אמיתי בדיאלוגים, או דמויות מהותיות בדיאלוגים - הן כולן "פה" כזה או אחר של אפלטון. הגל סבור שאפלטון כתב כך משום שהרוח האנושית בתקופה היוונית פשוט לא הייתה מוכנה לחשיבה המדעית - העיסוק בפילוסופיה כמדע שכלתני טהור; אפלטון כתב כך, לדידו, משום שזה מה שההיסטוריה אפשרה לו באותה העת.
 
@@ -60,7 +60,9 @@ dateCreated: 2024-04-30T12:17:50.414Z
 
 במתמטיקה יש דיוק[^13]; הכרח; אין דמוקרטיה במחלקה למתמטיקה[^12]. אמות המידה האלו קוסמות לפילוסופים. מעבר לזה, המתמטיקה היא לגמרי שלנו - היא תוכן שכלתני טהור. על ערכים ואומנות אפשר ואפילו צריך להתווכח ולהצדיק; במתמטיקה אין אפשרות כזו. 
 
-הבחירה של אפלטון בשיחה עם מתמטיקאים היא ביקורת פנימית נוקבת של פילוסוף עם אופי מתמטיקאי; המתמטיקה והפילוסופיה נפגשות על הדשא. 
+הבחירה של אפלטון בשיחה עם מתמטיקאים היא ביקורת פנימית נוקבת מפי פילוסוף עם אופי מתמטיקאי; המתמטיקה והפילוסופיה נפגשות על הדשא. אפלטון, דרך שני המתמטיקאים האלה, מנסה לחשוף את המגבלות אפילו של האופי המתמטיקאי. עם תיאיטיטוס אפשר ללכת רחוק מאוד - הרבה יותר רחוק מפולוס או ממנון - אבל אפילו להם יש מגבלות. הדיאלוג מבקר הן את הפילוסופיה בביקורת פנימית והן את המתמטיקה מבחוץ.
+
+
 
 
 [^1]: ישנו גם תרגום קל יותר, של Myles Burnyeat, שלא נשתמש בו כי הוא קל יותר, ואת התרגום של ליבס, שקשה מהסיבות ה*לא נכונות*.
@@ -76,3 +78,4 @@ dateCreated: 2024-04-30T12:17:50.414Z
 [^11]: And they're generally really wierd.
 [^12]: בניגוד למחלקה בפילוסופיה, שבה אפילו דינוזאורים כמו אנדי מאפשרים *מרקסיסטים*.
 [^13]: אינשטיין אומר, *היופי במתמטיקה היא שהיא מסבירה **כל דבר***.
+[^14]: הדעה הזו הייתה דומיננטית במיוחד בפילוסופיה האנגלו-אמריקנית במאה ה20, ממש כהנחת יסוד; לשיטתם, הכלים הלוגיים החדשים מאפשרים לנו לחשוף כשלים שאפלטון עצמו לא יכול היה להיות מודע אליהם. היא נקשרה בעמדה שסברה כי ניתן, באמצעות ניתוח סטילומטרי, ממוחשב ומדעי, להבין מתי נכתבו הדיאלוגים - לפני מות סוקראטס, אחריו, וכו'. היום שתי העמדות האלו בקריסה; מלבד קביעתו של אריסטו שה*חוקים* הוא הדיאלוג האחרון של אפלטון, לא הצלחנו עד היום לתארך בוודאות אף אחד מהדיאלוגים.