docs: update פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס

פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס.md

@@ -2,7 +2,7 @@
 title: תיאיטיטוס
 description: 
 published: true
-date: 2024-04-30T12:42:23.936Z
+date: 2024-04-30T13:13:39.341Z
 tags: פילוסופיה, פילוסופיה יוונית, אפלטון, סמסטר ב, שנה ב, תיאיטיטוס
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-04-30T12:17:50.414Z
@@ -25,9 +25,43 @@ dateCreated: 2024-04-30T12:17:50.414Z
 
 מניין ההנחה שאפלטון תופס את הפילוסופיה כמו שאנו תופסים אותה? התפיסה העכשווית של פילוסופיה מושתת על רקע היסטורי ומדעי עתיר; כיום, אנו שואפים לרמת דיוק שווה למתמטיקה, קובעים שהידע הוא דמוקרטי וציבורי, ומאמינים ביכולתם של כל בני האדם להבין ולעסוק בה[^7]. אנו מניחים גם שפילוסופיה מעשית חשובה יותר מפילוסופיה עיונית. אבל מניין לנו שאפלטון הניח את ההנחות האלה? נהפוכו; סביר להניח שחשב אחרת. 
 
-לכן, אנחנו ניגש לדיאלוג האפלטוני בהנחה שאנחנו לא מבינים עד הסוף למה אפלטון מתכוון בפילוסופיה - וננסה להבין למה הוא מתכוון.
+לכן, אנחנו ניגש לדיאלוג האפלטוני בהנחה שאנחנו לא מבינים עד הסוף למה אפלטון מתכוון בפילוסופיה - וננסה להבין למה הוא מתכוון[^8].
 
 
+# מבנה הדיאלוג האפלטוני
+
+הדיאלוגים האפלטוניים בדרך כלל עוסקים באיזשהו נושא חותך, שמוצג כבר בפתיח.[ *מהי ידיעה?*](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/מנון) [*מהו צדק?*](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/גורגיאס). אולם, יש להיזהר מלהניח שהדיאלוגים נשארים רק בשאלות האלה; צרות באות בצרורות, והדיאלוגים האפלטוניים נהיים [שואבי אבק](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה). 
+
+בתיטיטאוס, הנושא הוא *מהו ידע*; מהי בכלל ה*ידיעה*? מהו ידע? האם ניתן בכלל לדעת מה  מרכיב את היסודות של הידיעה? האם ניתן לדעת את היודע, את עצמנו?
+
+
+> Socates: Well, this is the very point about which I'm perplexed, and I'm incapable of grasping it adequately by myself, whatever knowledge is. can we really say it? ^p.7^
+
+כשאנחנו יודעים ידיעה גיאומטרית, למשל, האישיות שלנו לא משחקת תפקיד - הדבר שיודע הוא משהו אחר. מה זה הדבר הזה? יש לו מזג? אופי רגשי? צורה? מה יש שם בכלל לראות, כשהשכל[^9] מסתכל על עצמו?
+
+יכול מאוד להיות, שהמבנה של השאלה הוא זה שהכתיב את הפורמט של דיאלוג - משהו לגבי מהות הידיעה הוביל את אפלטון להאמין שפילוסופיה תמיד מתקיימת בשיחה - ולכן הוא בחר לכתוב שיחות, חיות ובועטות. 
+
+נהוג לומר שההבדל בין הפילוסופיה שקדמה ל[דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט) לזו שאחריו הוא בין פילוסופיה נאיבית לפילסופיה רפלקטיבית. נדמה שהיוונים מניחים שיש לנו משהו שהוא *שכל*, שהוא כמו חלון פתוח, שיכול לקלוט דברים מהעולם - הנגיש לו ישירות. לעומתם, דקארט ו[קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט) לא מניחים דבר כזה - קאנט סבר שהיודע כל הזמן בונה את מה שהוא יודע, בלי גישה בלתי-אמצעית לעולם; המציאות עצמה לא נגישה לנו סתם ככה. הם מניחים שישנו רכיב מסוים של הבנייה בידיעה שלנו[^10]. 
+
+היום ישנם אנשים שהם *אפיסטמולוגים*. יש להם כרטיס ביקור שרשום עליו שהם *אפיסטמולוגים* - זה המקצוע שלהם![^11]. אפלטון שואל לעומתם - האם יש בכלל דבר כזה *אפיסטמולוגיה*? האם יש בכלל *אפיסטמה*[^12], שניתן לתת עליה את הדעת?
+
+המילה היוונית ל*ידיעה* היא *Epistêmê*  Ep - תחילית - histeme - להעמיד, לייצב, לייסד, גם במובן היומי. המילה השלמה - *Epistêmê* - מרמזת איזושהי עמידה, עצירה ליד הידיעה - הנה, ייסדנו, הגענו.  אחד התרגומים של המילה היא *Understanding* - Standing under *what?*
+על מה אנחנו עומדים? I stand under it.
+
+
+אפלטון מניח תחילה, כמו [היראקליטוס](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/היראקליטוס-ופארמנידס#היראקליטוס), שהכל זורם - ואין דבר קבוע כלשהו. אפלטון בוחן גם את האפשרות שהידיעה היא הכוונה לשונית כלשהו - איזושהי פעולה לשונית. ולבסוף, אפלטון בוחן את השאלה - *האם ניתן לדעת את האני?*.
+
+אפלטון חוקר את הנושאים האלה עם שני מתמטיקאים - תאודורס, מתמטיקאי מבוגר וחשוב, ותיאיטיטוס - מתמטיקאי צעיר מהחשובים בהיסטוריה. 
+
+> חשוב לשים לב להתעקשות של סוקראטס לשאול שאלות על הידיעה עם מתמטיקאים
+{.is-warning}
+
+בתקופתו של אפלטון, למתמטיקה יש יוקרה מוצהרת בעיניי הפילוסופיים היוונים - על האקדמיה של אפלטון אפילו נכתב - *מי שאין לו נפש גיאומטרית, שלא ייכנס לכאן*. בין המתמטיקה לפילוסופיה נקשר קשר עמוק. מהו טיב הקשר הזה?
+
+במתמטיקה יש דיוק[^13]; הכרח; אין דמוקרטיה במחלקה למתמטיקה[^12]. אמות המידה האלו קוסמות לפילוסופים. מעבר לזה, המתמטיקה היא לגמרי שלנו - היא תוכן שכלתני טהור. על ערכים ואומנות אפשר ואפילו צריך להתווכח ולהצדיק; במתמטיקה אין אפשרות כזו. 
+
+הבחירה של אפלטון בשיחה עם מתמטיקאים היא ביקורת פנימית נוקבת של פילוסוף עם אופי מתמטיקאי; המתמטיקה והפילוסופיה נפגשות על הדשא. 
+
 
 [^1]: ישנו גם תרגום קל יותר, של Myles Burnyeat, שלא נשתמש בו כי הוא קל יותר, ואת התרגום של ליבס, שקשה מהסיבות ה*לא נכונות*.
 [^2]: מעבר לאפלטון, תלמידים אחרים של סוקראטס כתבו דיאלוגים סוקראטיים - כמו קסנופון, פילוסוף ומצביא יווני חשוב - אבל רובם לא שרדו, בטח שלא בשלמותם.
@@ -35,4 +69,10 @@ dateCreated: 2024-04-30T12:17:50.414Z
 [^4]: מיילס כתב כמויות אדירות - *כל תלמיד פילוסופיה חייב לקרוא משהו של מיילס* (כמו הסורא בקוראן - *כל בן תמותה חייב לטעום את המוות*). באופן טראגי, מיילס חלה באלצהיימר ושכח כל מה שכתב.
 [^5]: *logo didonay* (מתן הסבר).
 [^6]: אנדי מספר על קולגה שלא אהב את הפילוסופיה הקונטיננטלית הצרפתית של  המאה ה20 - בטענה שהפילוסופיה צריכה להיות ברורה *כמו לחתוך חמאה עם סכין*.
-[^7]: *מורה נבוכים* של הרמב"ם, ובמידה מסוימת כתבי דקארט, כתובים כך שהוא מסתיר את דעתו ככל שהוא יכול - כמו מעיין מבוך - משום שדעות מסוימות מסוכנות בעת שהם כותבים. הבנת הדעות שלהם כרוכה בחיבור מחדש של הפאזל הזה, שלא כולם יצליחו - וזה בסדר.
+[^7]: *מורה נבוכים* של הרמב"ם, ובמידה מסוימת כתבי דקארט, כתובים כך שהוא מסתיר את דעתו ככל שהוא יכול - כמו מעיין מבוך - משום שדעות מסוימות מסוכנות בעת שהם כותבים. הבנת הדעות שלהם כרוכה בחיבור מחדש של הפאזל הזה, שלא כולם יצליחו - וזה בסדר.
+[^8]:  אנדי סבור שאפלטון היה חושב שיש בפילוסופיה מבנה לוגי מסוים שניתן לגלות, אך לא אחד מושלם שאנו יכולים לתפוס ולהביע; ושחשוב מאוד לפילוסוף לשוב ולהתעסק בראשיות, ולא להתמקצע יותר מדי.
+[^9]: *nous*
+[^10]: אנדי סבור שהגישה הזו היא רצח אופי מודרני, שכוון כנגד ימי הביניים, אך אינה נכונה - לא כלפי היוונים ולא בכלל.
+[^11]: And they're generally really wierd.
+[^12]: בניגוד למחלקה בפילוסופיה, שבה אפילו דינוזאורים כמו אנדי מאפשרים *מרקסיסטים*.
+[^13]: אינשטיין אומר, *היופי במתמטיקה היא שהיא מסבירה **כל דבר***.