vault backup: 2024-12-01 11:13:02
This commit is contained in:
@@ -62,10 +62,11 @@ dateCreated: 2024-05-02T11:28:40.263Z
|
||||
|
||||
|
||||
## למה לעסוק בפילוסופיה של הדת?
|
||||
ובכל זאת, למה בכלל להתעסק בזה? יש אלוהים, אין אלוהים, מה אכפת לי? פרידריך ניטשה, אתאיסט אדוק, מדבר על כך בקטע מפורסם:
|
||||
ובכל זאת, למה בכלל להתעסק בזה? יש אלוהים, אין אלוהים, מה אכפת לי? [פרידריך ניטשה](/פילוסופיה/חדשה/ניטשה), אתאיסט אדוק, מדבר על כך בקטע מפורסם:
|
||||
|
||||
> האיש המשוגע, - האם לא שמעתם על המשוגע ההוא, שבוקר נהיר אחד הדליק פנס, רץ אל השוק וצעק בלי הרף: "אני מחפש את אלוהים! אני מחפש את אלוהים" מאחר שבאותה שעה דווקא נאספו שם רבים מהללו שאינם מאמינים באלוהים, עורר האיש צחוק גדול. האם הלך לאיבוד שאל אחד מהם. ואולי תעה בדרך כילד? שאל אחר. ואולי הוא מתחבא מפחד מפנינו? אולי עלה על סיפונה של אונייה! היגר? - כך צעקו וצחקו כולם יחלד בערבוביה. המשוגע קפץ והתערב ביניהם ונקב אותם במבטיו, "היכן נעלם אלוהים" קרא, "אני אגיד להם היכן. הרגנו אותו - אתם ואני! כולנו רוצחיו אבל איך עשינו זאת? איך הצלחנו לשתות את הים עד תומו? מי נתן לנו את הספוג למחות בו את האופק מקצה ועד קצה? מה המעשה אשר עשינו כאשר התרנו את הארץ הזאת משמשה? לאן היא נעה עכשיו? לאן נעים אנו? הלאה מן הממשיות כולן? אין אנו צונחים מטה מטה? ואחרוה והצידה ולפנים - לכל עבר? היש עדיין למעלה ולמטה? האין אנו תועים כבתוהו אינסופי? האין החלל הריק נושף עלינו? האם לא נהיה קר יותר? האין יורד הלילה כל הזמן? עוד ועוד לילה? האין צורך להדליק פנסים לפני הצהריים? האם עדיין איננו שומעים כלל את שאון הקברנים הקוברים את אלוהים? האם עדיין איננו מריחים כלל את הריקבון האלוהי? - גם אלים נרקבים! ואלוהים מת! מת ולא יחיה עוד! ואנחנו הרגנו אותו! במה נתנחם, רוצחים בני רוצחים שכמונו? הקדוש והאדיר מכל מה שהיה בעולם עד כה שתת דם למוות תחת סכינינו – מי ימחה את הדם הזה מעלינו? היכן המים שיטהרונו? אילו טקסי כפרה, אילו משחקים קדושים יהיה עלינו להמציא? האין גודל המעשה הזה גדול לנו מידי? האין אנו עצמנו חייבים להיות לאלים, ולו כדי להראות ראויים לו? מדוע עוד לא נעשה מעשה גדול מזה – וכל מי שייוולד אחרינו יהיה שייך, מכוח המעשה הזה, להיסטוריה נעלה מכל היסטוריה שהיתה עד כה!" כאן השתתק האיש המשוגע ושב והתבונן במאזיניו: גם הם שתקו והסתכלו בו תוהים ובוהים. לבסוף השליך את פנסו ארצה, והפנס התנפץ לרסיסים וכבה. ואז אמר: "הקדמתי לבוא, עוד לא בא זמני. המאורע הכביר הזה עודנו בדרך, נודד – בני-האדם עדיין לא שמעו את שמעו. הברק והרעם צריכים זמן, אור הכוכבים צריך זמן, מעשים, אף לאחר שנעשו, צריכים זמן כדי להיראות ולהישמע. המעשה הזה עודנו רחוק מהם יותר מן הרחוקים שבכוכבים – ואף-על-פי-כן הלוא עשוהו!" – ועוד מספרים, שבאותו יום עצמו התפרץ האיש המשוגע לכנסיות אחדות והתחיל מתפלל בהן את תפילת האשכבה לאלוהים. וכאשר הוציאוהו החוצה ותבעו ממנו הסברים, לא היה בפיו אלא מענה אחד שוב ושוב: "הרי הכנסיות האלה, מה הן עכשיו עוד אם לא קבריו ומצבותיו של אלוהים?
|
||||
^המדע^ ^העליז,^ ^פסקה^ ^125^
|
||||
> האיש המשוגע, - האם לא שמעתם על המשוגע ההוא, שבוקר נהיר אחד הדליק פנס, רץ אל השוק וצעק בלי הרף: "אני מחפש את אלוהים! אני מחפש את אלוהים" מאחר שבאותה שעה דווקא נאספו שם רבים מהללו שאינם מאמינים באלוהים, עורר האיש צחוק גדול. האם הלך לאיבוד שאל אחד מהם. ואולי תעה בדרך כילד? שאל אחר. ואולי הוא מתחבא מפחד מפנינו? אולי עלה על סיפונה של אונייה! היגר? - כך צעקו וצחקו כולם יחד בערבוביה. המשוגע קפץ והתערב ביניהם ונקב אותם במבטיו, "היכן נעלם אלוהים" קרא, "אני אגיד להם היכן. הרגנו אותו - אתם ואני! כולנו רוצחיו אבל איך עשינו זאת? איך הצלחנו לשתות את הים עד תומו? מי נתן לנו את הספוג למחות בו את האופק מקצה ועד קצה? מה המעשה אשר עשינו כאשר התרנו את הארץ הזאת משמשה? לאן היא נעה עכשיו? לאן נעים אנו? הלאה מן הממשיות כולן? אין אנו צונחים מטה מטה? ואחורה והצידה ולפנים - לכל עבר? היש עדיין למעלה ולמטה? האין אנו תועים כבתוהו אינסופי? האין החלל הריק נושף עלינו? האם לא נהיה קר יותר? האין יורד הלילה כל הזמן? עוד ועוד לילה? האין צורך להדליק פנסים לפני הצהריים? האם עדיין איננו שומעים כלל את שאון הקברנים הקוברים את אלוהים? האם עדיין איננו מריחים כלל את הריקבון האלוהי? - גם אלים נרקבים! ואלוהים מת! מת ולא יחיה עוד! ואנחנו הרגנו אותו! במה נתנחם, רוצחים בני רוצחים שכמונו? הקדוש והאדיר מכל מה שהיה בעולם עד כה שתת דם למוות תחת סכינינו – מי ימחה את הדם הזה מעלינו? היכן המים שיטהרונו? אילו טקסי כפרה, אילו משחקים קדושים יהיה עלינו להמציא? האין גודל המעשה הזה גדול לנו מידי? האין אנו עצמנו חייבים להיות לאלים, ולו כדי להראות ראויים לו? מדוע עוד לא נעשה מעשה גדול מזה – וכל מי שייוולד אחרינו יהיה שייך, מכוח המעשה הזה, להיסטוריה נעלה מכל היסטוריה שהיתה עד כה!" כאן השתתק האיש המשוגע ושב והתבונן במאזיניו: גם הם שתקו והסתכלו בו תוהים ובוהים. לבסוף השליך את פנסו ארצה, והפנס התנפץ לרסיסים וכבה. ואז אמר: "הקדמתי לבוא, עוד לא בא זמני. המאורע הכביר הזה עודנו בדרך, נודד – בני-האדם עדיין לא שמעו את שמעו. הברק והרעם צריכים זמן, אור הכוכבים צריך זמן, מעשים, אף לאחר שנעשו, צריכים זמן כדי להיראות ולהישמע. המעשה הזה עודנו רחוק מהם יותר מן הרחוקים שבכוכבים – ואף-על-פי-כן הלוא עשוהו!" – ועוד מספרים, שבאותו יום עצמו התפרץ האיש המשוגע לכנסיות אחדות והתחיל מתפלל בהן את תפילת האשכבה לאלוהים. וכאשר הוציאוהו החוצה ותבעו ממנו הסברים, לא היה בפיו אלא מענה אחד שוב ושוב: "הרי הכנסיות האלה, מה הן עכשיו עוד אם לא קבריו ומצבותיו של אלוהים?
|
||||
>
|
||||
> > המדע העליז, פסקה 125
|
||||
|
||||
!!! warning ""
|
||||
שימו לב - ניטשה מדבר פה עם אלו שכבר בטוחים שאין אלוהים - הם צוחקים עליו שהוא אפילו מזכיר את זה!
|
||||
@@ -86,5 +87,5 @@ dateCreated: 2024-05-02T11:28:40.263Z
|
||||
|
||||
[^1]: להוכיח *שאין* אלוהים הרבה הרבה יותר קשה - כמו שאומרים במשפטים, *לך תוכיח שאין לך אחות*, או כמו שאומרים שליחים של וולט, *לך תוכיח שלא קיבלת*. לפיכך, יש פחות הוכחות כאלו.
|
||||
[^2]: נעם מספק על גרפיטי אקראי בעמק המעיינות: "ניטשה מת (אלוהים)". אלוהים כנראה לא כתב אותו.
|
||||
[^3]: מעניין לשים לב שניטשה, על אף שלא כותב כאן טענות פילוסופיות - הוא לא *מוכיח* שאין אלוהים - הוביל לחילון הרבה יותר נרחב מהוגים כמו [index](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md) או רוברט נוזיק, שטענו טיעונים כנגדו. ניטשה לא מגחיך או מקטין את הדת - נהפוכו: הוא מציג את הדת כהגיונית, מרכזית וחשובה, ומבכה אותה.
|
||||
[^3]: מעניין לשים לב שניטשה, על אף שלא כותב כאן טענות פילוסופיות - הוא לא *מוכיח* שאין אלוהים - הוביל לחילון הרבה יותר נרחב מהוגים כמו [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה) או רוברט נוזיק, שטענו טיעונים כנגדו. ניטשה לא מגחיך או מקטין את הדת - נהפוכו: הוא מציג את הדת כהגיונית, מרכזית וחשובה, ומבכה אותה.
|
||||
[^4]: השאלה הזו מעצבנת - *מה אני בא לעשות לך קיצי בגב? מה זה מה כדאי? תאמין במה שנכון!* - אבל הוגים מסוימים, כמו וויליאם ג'יימס ופאסקל, מנסים להצדיק את השאלה ואת עצם האמונה בדת אפילו בלי ראיות - ואפילו שהאמונה הזו היא הדת ממש.
|
||||
|
||||
@@ -96,7 +96,7 @@ Rowe כופר בטיעון של השרשרת הקונטינגנטית האינס
|
||||
### נגד הפאטאליזם
|
||||
אם הסיבה הראשונית היא הכרחית, ויש ממנו סיבתות אחרות - הרי שגם ב' הכרחי, ואז בעצם כל השרשרת הכרחית. מאיפה הקונטינגניות? מאיפה לנו שהכל לא קבוע מראש באופן מוחלט, כגורל? העמדה שהכל הכרחי נקראת **פאטאליזם** - גרסא קשה של **דטרמיניזם** - והיא טוענת ש*ה כ ל* קבוע מראש.
|
||||
|
||||
יש הוגים שמקבלים אותה - לרבות [index](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md) ו[לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ) - אבל אין ספק שזו עמדה מפחידה, שהרבה פילוסופים רוצים להתפתל החוצה ממנה.
|
||||
יש הוגים שמקבלים אותה - לרבות [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה) ו[לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ) - אבל אין ספק שזו עמדה מפחידה, שהרבה פילוסופים רוצים להתפתל החוצה ממנה.
|
||||
|
||||
|
||||
### המבנה הכללי
|
||||
|
||||
@@ -33,15 +33,16 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
|
||||
### עיקרון האימות
|
||||
|
||||
> משמעותו של היגד היא המתודה של אימותו
|
||||
|
||||
> *מוריץ שליק*
|
||||
>
|
||||
>> *מוריץ שליק*
|
||||
|
||||
ב*חקירות פילוסופיות*, ויטגנשטיין מחפש את מה שהופך משפט לבעל משמעות - לשיטתו, כל משפט שאפשר להוכיח כאמיתי ושקרי. *מה ההבדל בין ברווז* הוא נכון תחבירית אבל חסר משמעות - אין כאן מה להוכיח - ו*האם הציקפיל נושך* חסר משמעות כל עוד אין הגדרה לציקפיל. משפטים אחרים, כמו **סתירות** ו**טאוטולוגיות** הם בעלי משמעות, אבל לא אומרים כלום על העולם - הם נכונים או שקריים מתוקף עצמם.
|
||||
|
||||
לכן, המשפטים שמעניינים אותנו הם המשפטים ה**קונטינגטנטיים** - אלו שיכולים להיות שקריים או אמיתיים, שאפשר לבדוק בכלים אמפיריים ולוגים (אמפריציזם לוגי).
|
||||
|
||||
> *מה שלא ניתן לדבר עליו, על אודותיו יש לשתוק.*[^10]
|
||||
> *ויטגנשטיין*, *חקירות פילוסופיות*
|
||||
>
|
||||
> > *ויטגנשטיין*, *חקירות פילוסופיות*
|
||||
|
||||
הבעיה היא שעכשיו רוב המימרות הפילוסופיות חסרות משמעות. *אסור לרצוח*. איך תוכיח את זה אמפירית? אי אפשר; הוא חסר משמעות.
|
||||
|
||||
@@ -63,13 +64,14 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
|
||||
[רודולף קרנפ](https://en.wikipedia.org/wiki/Rudolf_Carnap)[^5] כותב -
|
||||
|
||||
> ניתוח לוגי, אם כן, פוסק גזר דין של חוסר משמעות לכול ידע המתיימר להיות מעל או מעבר לניסיון. גזר דין זה נוגע בראש ובראשונה למטאפיזיקה הספקולטיבית, לכל ידע לכאורה של חשיבה טהורה או אינטואיציה טהורה המתיימר לחרוג מהניסיון... אותו שיפוט תקף לכול פילוסופיה של נורמה ולכול פילוסופיה של ערך, לכל אתיקה או אסתטיקה שהיא שיטה נורמטיבית. זאת מכיוון שהתקפות האובייקטיבית של ערך או נורמה אינה ניתנת לאימות אמפירי, וכן לא מוסקת ממשפטים אמפיריים, היא כלל אינה יכולה להיטען (במשפטים בעלי משמעות). במלים אחרות: או שיש קריטריון אמפירי שיציין את השימוש ב"טוב", ב"יפה" ובשאר הפרדיקטים המשמשים במדע הנורמטיבי או שאין. במקרה הראשון, טענה המכילה פרדיקטים כאלו הופכת לשיפוט עובדתי, אך לא לשיפוט ערכי. במקרה השני היא מתגלית כפסאודו משפט. בשורה התחתונה מתגלה כי בניית משפט המבטא שיפוט ערכי כלל אינה אפשרית.
|
||||
*רודולף קרנפ, סילוק המטאפיזיקה על ידי ניתוח לוגי של השפה*
|
||||
>
|
||||
>>*רודולף קרנפ, סילוק המטאפיזיקה על ידי ניתוח לוגי של השפה*
|
||||
|
||||
והנה לכם גזר דין מוות לפילוסופיה - שהם אומרים שתפקידה אינה אלא להבהיר את השאלה, ולהגיש אותה למדענים.
|
||||
|
||||
> אם אדם טוען "יש אלוהים"... לא נאמר לו: "טענותיך שגויות", אלא נשאל אותו: "למה אתה מתכוון בטענות אלו?". אז מתגלה גבול ברור בין שני סוגי טענות. בצדו האחד נמצאות טענות המדע האמפירי, משמעותן ניתנת על ידי ניתוח לוגי, או יותר במדויק, על ידי רדוקציה לטענות הפשוטות ביותר בנוגע לנתון האמפירי. מצדו השני ישנן טענות, למשל הטענות שצוינו מעלה, המתגלות כחסרות משמעות אם יובנו בהקשר מטאפיסי. לעתים קרובות אפשר, כמובן, לפרשן כטענות אמפיריות, אך אז הן מאבדות את התוכן הרגשי שהוא מהותי בדרך כלל למטאפיסיקאים. המטאפיסיקאי והתיאולוג מאמינים, ועקב כך משלים עצמם, שטענותיהם אומרות דבר מה, או שהן מציינות מצב עניינים. מאידך, ממחיש הניתוח כי הן אינן אומרות דבר אלא מבטאות רצון ונטיות אופי בלבד.''
|
||||
|
||||
> *רודולף קרנפ, אוטו נוירת, האנס האן, תפיסת העולם המדעית: החוג הוינאי (מניפסט החוג הוינאי)*
|
||||
>
|
||||
> >*רודולף קרנפ, אוטו נוירת, האנס האן, תפיסת העולם המדעית: החוג הוינאי (מניפסט החוג הוינאי)*
|
||||
|
||||
!!! warning ""
|
||||
לכאורה, האנשים האלו אתאיסטים. אבל בעצם, גם *אין אלוהים* היא טענה שנופלת אצלם; הם פשוט מחוץ למגרש, לגמרי[^6].
|
||||
@@ -79,11 +81,12 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
|
||||
אנשים הרי משתמשים בכל המשפטים האלה, לכאורה כדי לתאר את העולם - אבל הם לא מבטאים את העולם. מה הם עושים בכל זאת? זוהי הגישה שנקראת **הגישה האקפרסיביסטית** -
|
||||
|
||||
> משמעותה של התזה הנגד-מטאפיזית שלנו ניתנת עתה להסבר בהיר יותר. תזה זו טוענת כי קביעות מטאפיזיות יש להם אך ורק תפקיד הבעתי, אך לא תפקיד ייצוגי. קביעות מטאפיזיות הינן לא אמיתיות אף לא שקריות, לפי שהן אינן טוענות דבר, הן אינן מכילות כל ידי או טעות. הן מונחות לחלוטין מחוץ לתחומה של ידיעה, של תורה, מחוץ לכל דיון על אמת או שקר. ובכל זאת, כמו צחוק, ליריקה ומוסיקה, יש להן כוח הבעתי... באופן זה, למשל, מערכת מטאפיזית של מוניזם יכולה לשמש הבעה לצורת חיים הרמונית, ומערכת דואליסטית יכולה להוות ביטוי למצבו הרגשי של פלוני הרואה את החיים כמאבק נצחי; מערכת אתית חמורה יכולה לבטא תחושה חזקה של חובה או אולי תשוקה לשלוט באופן נוקשה... כך אנו מוצאים דמיון רב בין המטאפיזיקה לליריקה. אך קיים הבדל מכריע אחד ביניהם. לשתיהן אין תפקיד ייצוגי, אין להן כל תוכן תאורטי. ואולם לקביעה מטאפיזית – להבדל מחרוז לירי – יש לכאורה תוכן כזה וזה הסיבה לכך שלא רק הקורא מגיע לכלל טעות, אלא גם המטאפיזיקאי עצמו. הוא מאמין כי במסתו המטאפיזית הוא טוען דבר מה.
|
||||
|
||||
> *רודולף קרנפ, דחיית המטאפיזיקה (לעיל הערה ..), עמ' 48-49.*
|
||||
>
|
||||
>> *רודולף קרנפ, דחיית המטאפיזיקה (לעיל הערה ..), עמ' 48-49.*
|
||||
|
||||
> מטאפיזיקאים[^7] הם מוזיקאים נטולי יכולת מוזיקלית
|
||||
>*מתוך 'סילוק המטאפיזיקה'*
|
||||
>
|
||||
>>*מתוך 'סילוק המטאפיזיקה'*
|
||||
|
||||
אז, תיאולוגיה היא... מוזיקה. היא, לצד המטאפיזיקאים, פשוט לא מבינים את זה. אתם מביעים את הרגשות שלכם, וזה חמוד. אבל אתם לא אומרים כלום על העולם. כל העסק הזה מיד מזדחל חזרה לפסיכולוגיה.
|
||||
|
||||
@@ -94,24 +97,24 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
|
||||
- זניחת הדת
|
||||
|
||||
> אופיה הבלתי תיאורטי של המטאפיזיקה לא היה בה כשלעצמה פגם; לכל האמנויות יש אופי בלתי-תאורטי שכזה, ואין הן מאבדות משום-כך את ערכן הרב בחיים האישיים, כמו גם בחיים החברתיים. הסכנה טמונה באופיה **המטעה** של המטאפיזיקה; היא גורמת לאשליה של ידיעה בלי שהיא למעשה מספקת כל ידיעה שהיא. זו הסיבה לכך שאנו דוחים אותה
|
||||
|
||||
> *רודולף קרנפ, מתוך: דחיית המטאפיזיקה*
|
||||
>
|
||||
> >*רודולף קרנפ, מתוך: דחיית המטאפיזיקה*
|
||||
|
||||
זה מה שרוב חברי החוג עושים.
|
||||
|
||||
- זניחת השפה הדתית אך אימוץ הדת
|
||||
|
||||
> מה שאי אפשר לדבר עליו, על אודותיו יש לשתוק
|
||||
|
||||
> *מאמר לוגי פילוסופי, משפט 7*
|
||||
>
|
||||
>> *מאמר לוגי פילוסופי, משפט 7*
|
||||
|
||||
> הלא ייאמר ישנו, הוא מראה את עצמו, הוא הוא המיסטי
|
||||
|
||||
> *שם, משפט 6.522*
|
||||
>
|
||||
>> *שם, משפט 6.522*
|
||||
|
||||
> הספר שלי \[מאמר לוגי פילוסופי] מכיל שתי חלקים: מה שכתוב בו ומה שלא כתוב בו, והחלק השני הוא החשוב מביניהם
|
||||
|
||||
> *מתוך מכתב מויטגנשטיין לחברון פליקר – לקוח מהביוגרפיה של ריי מונק עמ' 178. תרגום של נועם.*
|
||||
>
|
||||
>> *מתוך מכתב מויטגנשטיין לחברון פליקר – לקוח מהביוגרפיה של ריי מונק עמ' 178. תרגום של נועם.*
|
||||
|
||||
ויטגנשטיין לא היה דתי ולא דגל בדת כלשהי, אבל אחרי שהוא נפטר גילו שהוא חווה כל מיני חוויות מיסטיות, התפלל וביצע וידויים.
|
||||
|
||||
@@ -120,8 +123,8 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
|
||||
דת זה מוזיקה? קטלני. אני אוהב מוזיקה. הם מאמצים את המשפט של אייר -
|
||||
|
||||
> ראוי לציין כי, לפי הדין וחשבון שסיפקנו להיגדים דתיים, אין שום בסיס לוגי לאנטגוניזם בין מדע ובין דת. בכל הנוגע לשאלת האמת, אין מתח בין המדען לבין המאמין באל הטרנסנדנטלי.
|
||||
|
||||
> *א.ג' אייר[^8], (Language, Truth and Logic p 123, התרגום של נועם)*
|
||||
>
|
||||
>> *א.ג' אייר[^8], (Language, Truth and Logic p 123, התרגום של נועם)*
|
||||
|
||||
|
||||
- אפשרות ד' – זניחת עיקרון האימות
|
||||
@@ -152,39 +155,41 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
|
||||
לעומת [עקרון האימות](#עקרון-האימות), ויטנגשטיין המאוחר מאמץ עיקרון אחר - **קריטריון המשמעות בשימוש** -
|
||||
|
||||
> המשמעות של מלה היא השימוש בה בלשון
|
||||
|
||||
> *חקירות פילוסופיות, 43*
|
||||
>
|
||||
> >*חקירות פילוסופיות, 43*
|
||||
|
||||
ויטגנשטיין מתקומם כנגד הגישה שהחלה אצל אפלטון, של *אי אפשר להגיד משהו באמת עד שמבינים אותו עד הסוף* - ואומר, אתה רוצה לדעת מה דברים אומרים? *אל תחשוב - תסתכל!*. אפלטון ייקח *כלב* וינסה להגדיר אותו - *מה היא הכלביות של הכלב?*; ויטגנשטיין יצביע ויגיד - למילים אין הגדרות קשיחות, ולפעמים אין הגדרות חד משמעיות (הדבר הזה כלב? לא יודע); לצורך העניין, זה כלב[^14].
|
||||
|
||||
> אפשר לטעון כנגדי: *אתה מקל על עצמך! אתה מדבר על כל מיני משחקי-לשון, אך לא אמרת מאומה מה שהוא מהותי למשחק-הלשון, ולפיכך ללשון. מהו המשותף לכל התהליכים הללו ומהו שעושה אותם ללשון, או לחלקי לשון. אתה פוטר את עצמך בדיוק מאותה חלק של החקירה שגרם לך עצמך בזמנו את עיקר כאב-הראש, דהיינו, החלק הנוגע **לצורה הכללית של המשפט** ושל הלשון*. וזאת אמת – במקום לציין משהו המשותף לכל מה שאנו קוראים לשון, אני אומר שלכל התופעות הללו אין אף דבר משותף שבגינו אנו מחילים אותה המלה על כולן – אלא שהן **מתייחסות** זו לזו באופנים שונים. ובשל יחס קרבה זה, או יחסי קרבה אלה, אנו קוראים לכולן *לשונות*.
|
||||
|
||||
>
|
||||
> עיין נא למשל פעם בהליכים שלהם אנו קוראים *משחקים*. כוונתי למשחקי לוח, למשחקי קלפים, למשחקי כדור, למשחקי מלחמה, וכן הלאה. מהו משותף לכל אלה? – אל תאמר ***חייב** להיות להם משהו משותף, שאם לא-כן הם לא היו קרויים **משחקים*** – אלא **התבונן ובדוק** האם יש לכל אלה דבר מה משותף. – שכן אם תתבוננן בהם, אמנם לא תראה דבר-מה המשותף **לכולם**, אבל תראה יחסי דמיון וקרבה.
|
||||
אינני יכול לאפיין את הדומיויות האלו טוב יותר מאשר באמצעות הביטוי *דמיון משפחתי*; שכן כך חופפות וחוצות הדמויות השונות השורוות בין קרובי משפחה: מבנה גוף, תווי פנים, צבע עיניים, הליכה, מזג וכו' וכו'.
|
||||
> *חקירות פילוסופיות סעיפים 65-67*
|
||||
>
|
||||
>> *חקירות פילוסופיות סעיפים 65-67*
|
||||
|
||||
> המונח *משחק לשון* צריך להדגיש כאן את העבודה שהדיבור בשפה הוא חלק מפעילות, או מצורת חיים
|
||||
חקירות פילוסופיות, סעיף 23
|
||||
>
|
||||
>>חקירות פילוסופיות, סעיף 23
|
||||
|
||||
ויטגנשטיין אומר - בבואי לחקור את השפה הטבעית, אני רוצה לבדוק איך אנשים *משתמשים* בשפה. אם אקח משחק ואתחיל לשאול - *למה זה משחק?* תמיד תהיה דוגמת נגד - בזה יש מנצחים ובזה לא, ובזה יש קלפים ובזה לא, וככה הלאה, ולעולם לא נגיע להגדרה כמו שאלפטון רוצה. במקום זאת, נוח יותר לחשוב על אלו כבני משפחה - כמה מאפיינים כללים שמאפיינים סוגים של משחקים, במגיעים ב*תצפית*.
|
||||
|
||||
התפקיד הפילוסופי הוא תיאורי, אומר ויטגנשטיין, ולא שיפוטי: הוא לא רוצה (כמו [פרגה](/פילוסופיה/לשון/פרגה)) למשטר את השפה הטבעית לשפה לוגית, אלא רק לצפות ולתאר.
|
||||
|
||||
> משחקי-הלשון הבהירים והפשוטים אינם בבחינת מחקרים מקדימים לאיזה משטור עתידי של השפה... אדרבא, משחקי הלשון ניצבים כאן כ**עצמים להשוואה**, האמורים לשפוך אור, באמצעות דמיון והבדל, על מצב השפה שלנו
|
||||
|
||||
> *סעיף 130*
|
||||
>
|
||||
>> *סעיף 130*
|
||||
|
||||
> בשום פנים ואופן אסור לפילוסופיה להתערב בשימוש בפועל של השפה; בסופו של דבר היא מסוגלת רק לתארו. שכן אין היא מסוגלת אף לבססו. היא משאירה את הכול כפי שהוא...
|
||||
|
||||
> *סעיף 124*
|
||||
>
|
||||
> >*סעיף 124*
|
||||
|
||||
> השגיאה שלנו היא לחפש הסבר במקום שבו שומה עלינו לראות את העובדות כ'תופעות כמאיות'. כלומר, במקום שבו שומה עלינו לומר: **זהו משחק-הלשון שמשחקים**
|
||||
|
||||
> *סעיף 654*
|
||||
>
|
||||
>> *סעיף 654*
|
||||
|
||||
> הבעיות הפילוסופיות נוצרות כאשר הלשון **יוצאת לחופשה**
|
||||
|
||||
> *סעיף 38*
|
||||
>
|
||||
>> *סעיף 38*
|
||||
|
||||
אמרת *יש אלוהים?*, *אין חומר?* אל תתערב - תצפה: מה הוא מתכוון שהוא אומר את זה?
|
||||
|
||||
@@ -212,8 +217,8 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
|
||||
### לא סקאלרית
|
||||
|
||||
> נניח שמאמין אומר *אני מאמין ביום הדין* ואני אומר, *אני לא בטוח, יתכן* – היית אומר שקיים בינינו פער עצום. לעומת זאת, אם הוא היה אומר - *יש מטוס גרמני מעל ראשנו* ואני הייתי אומר *ייתכן, אני לא בטוח* – היית אומר שאנחנו קרובים למדי אחד לשני.
|
||||
|
||||
> *הרצאה על האמונה הדתית*
|
||||
>
|
||||
>> *הרצאה על האמונה הדתית*
|
||||
|
||||
> נניח למשל, שהיינו מכירים אנשים שחוזים עתידות; התחזיות שלהן מנבאות שנים רבות קדימה; והם מתארים סוג כלשהו של יום דין. באופן משונה, אפילו היה דבר כזה ואפילו הוא היה משכנע יותר ממה שתיארתי, אמונה בתחזית זו לא תהיה אמונה דתית כלל. (שם)
|
||||
|
||||
@@ -224,14 +229,15 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
|
||||
### לא רגישה לראיות
|
||||
|
||||
> נצרות איננה מבוססות על אמיתות היסטוריות, היא מציגה בפנינו נרטיב \[היסטורי] ודורשת: עתה האמן! אך היא אינה דורשת להאמין לדיווח באמונה המתאימה לדיווח היסטורי אלא: האמן בכל רמ"ח איבריך, יש לאל ידך לעשות זאת רק כביטוי של כל חייך. יש בפניך נרטיב, אל תתייחס אליו כמו שאתה מתייחס לכל נרטיב היסטורי! תן לו מקום ותפקיד אחר בחייך...
|
||||
|
||||
>
|
||||
> על אף שהדבר עשוי להישמע מוזר, התיאור ההיסטורי של הבשורות עשויות, מבחינה היסטורית, להתגלות כשקריות והדבר לא יפגע כהוא זה באמונה \[הדתית]. לא בגלל שהדת עניינה ב'אמיתות תבונה אוניברסליות'! אלא שהוכחות היסטריות (משחק ההוכחות ההיסטוריות) פשוט לא רלוונטית לאמונה. יחסו של האדם המאמין לנרטיבים הללו איננו היחס לאמיתות היסטוריות
|
||||
(הסתברות) ואיננו היחס לתיאוריה בדבר *אמיתות התבונה*
|
||||
> *תרבות וערך, 28*
|
||||
|
||||
>> *תרבות וערך, 28*
|
||||
|
||||
> נצרות איננה דוקטורינה, כוונתי היא שהיא איננה תיאוריה על אודות מה שקרה ומה שיקרה לנשמת האדם, אלא תיאור של דבר מה אשר מתחולל בחייו של האדם.
|
||||
|
||||
> *תרבות וערך, עמ' 28*
|
||||
>
|
||||
>> *תרבות וערך, עמ' 28*
|
||||
|
||||
אמונה דתית היא לא רק אמונה אפיסטמית: לא אכפת לי שנפוליאון היה גמד גם אם אני מאמין בזה, אבל אמונה דתית משוקעת עמוק בתוך החיים. גם אם נפריך את כל הטענות ההיסטוריות של הדת - כמו שאכן עושים הרבה פעמים - לא רק שהם לא משתכנעים, הם מאמינים חזק יותר! שימו לב, אומר ויטגנשטיין - האמונה הזו אינה רגישה לראיות: זוהי סוג אמונה אחרת. ויטגנשטיין לא מייחס את זה לחוסר רציונאליות: בנושאים אחרים, האדם הדתי יקבל ראיות ויעדכן את ההאמנות שלו - אבל טבע האמונה הדתית הוא שונה.
|
||||
|
||||
@@ -243,14 +249,14 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
|
||||
ויטגנשטיין לא השתכנע -
|
||||
|
||||
> עצם הרעיון של 'לנסות להסביר פרקטיקה'... נראה לי שגוי. כל מה שפרייזר עושה זה להפוך אותן \[את הפרקטיקות הללו] לסבירות בעיני אנשים שחושבים באותה הצורה שלו. זה בולט לעין שבשורה התחתונה \[של הניתוח של פרייזר] כל הפרקטיקות הללו מוצגות כטיפשיות. אך זה לעולם לא יהיה סביר לטעון כי האנושות עושה דברים כאלו מתוך טפשות גרידא.
|
||||
|
||||
> *הערות על פרייזר, 119*
|
||||
>
|
||||
>> *הערות על פרייזר, 119*
|
||||
|
||||
להסביר דת כתוצר של טיפשות פשוט לא משכנע, אומר ויטגנשטיין: דת עובדת אחרת. גם אם אקרא את כל ה[ראיות לקיום האל](/פילוסופיה/דת/ראיות) ואשתכנע אינטלקטואלית - באמת אשתכנע - האמונה הדתית שלי לא תשתנה!
|
||||
|
||||
> זה בהחלט יכול לקרות, וזה אכן קורה לעתים קרובות, שבנאדם זונח פרקטיקה מסוימת אחרי שהוא מבין שהיא התבססה על שגיאה. אך זה קורה רק במקרים בהם הפניה של תשומת הלב לשגיאה מספיקה בשביל לשנות את ההתנהגותו של אותו אדם. זה לא המצב בכל הנוגע לפרקטיקה דתית של אנשים ולכן אין רלוונטיות ל'שגיאות
|
||||
|
||||
> *הערות על פרייזר, 121*
|
||||
>
|
||||
>> *הערות על פרייזר, 121*
|
||||
|
||||
למה היה גל חילון בתקופת ההשכלה? לא כי היו הוכחות חותכות - האמת שלא ממש; אלא כי עלתה חלופה מושכת לחיים הדתיים. באופן דומה, [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה) לא המיר המונים לטובת אלוהים בטיעון הקר והלוגי שלו; ניטשה, שאומר בהרבה פאתוס משהו כמו - *איש דתי, איכסה! איש חילוני, וואו וואו!*, בלי טיעונים בכלל, המיר המונים - ובהיבט הזה, הבין את הדת הרבה יותר טוב.
|
||||
|
||||
@@ -262,14 +268,14 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
|
||||
1. תפיסה הרמנויטית (לא מהפכנית)
|
||||
|
||||
> בשום פנים ואופן אסור לפילוסופיה להתערב בשימוש בפועל של השפה; בסופו של דבר היא מסוגלת רק לתארו. שכן אין היא מסוגלת אף לבססו. היא משאירה את הכול כפי שהוא...
|
||||
|
||||
> *סעיף 124*
|
||||
>
|
||||
>> *סעיף 124*
|
||||
|
||||
2. אקסטרנליזם לשוני
|
||||
|
||||
> אם אני אומר שיש מובן לפקודה ''הבא לי סוכר!'' ולפקודה ''הבא לי חלב!'', אבל אין מובן לצירוף ''חלב לי סוכר'', אין בכך כדי לומר שלהגייה של צירוף המילים הזה אין כל השפעה. ואם אכן ההשפעה שלו היא שהזולת מתבונן בי בפה פעור, אינני קורא לו בשל כך פקודה להתבונן בי בפה פעור – אפילו אם בדיוק להשפעה הזאת רציתי לגרום
|
||||
|
||||
> *ויטגנשטיין, חקירות פילוסופיות פסקה 498*
|
||||
>
|
||||
>> *ויטגנשטיין, חקירות פילוסופיות פסקה 498*
|
||||
|
||||
המשמעות של ביטויים לא קשורה לכוונת הדובר - אלא להשפעה שלהם בפועל.
|
||||
|
||||
@@ -278,14 +284,16 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
|
||||
ויטגנשטיין מתנגד לשאול אנשים למה הם מאמינים - כי הנה, הוצאת אותם לחופשה, והוא יתחיל לתרץ.
|
||||
|
||||
> Suppose somebody made this guidance for this life: believing in the Last Judgment. Whenever he does anything, this is before his mind. In a way, how are we to know whether to say he believes this will happen or not? **Asking him is not enough. He will probably say he has proof**. But he has what you might call an unshakeable belief. It will show, not by reasoning or by appeal to ordinary grounds for belief, but rather by regulating for in all his life
|
||||
|
||||
> Lectures and Conversations p.53
|
||||
>
|
||||
>> Lectures and Conversations p.53
|
||||
|
||||
נתקלת באדם ממש טוב. האם בהכרח יש לו תיאוריה אתית ממש ממש טובה בראש? כנראה שלא. אל תשאל אותו! באופן דומה, מצאת בנאדם ממש דתי? אל תשאל אותו לתפיסה הדתית שלו - זה שהוא אדם דתי בכלל לא אומר שיש לו כזו - אלו מישורים אחרים לגמרי!
|
||||
|
||||
4. הקשריות
|
||||
|
||||
> In religious discourse we use such expressions as: “I believe that so and so will happen”…differently to the way in which we use them in science p 57
|
||||
> In religious discourse we use such expressions as: “I believe that so and so will happen”…differently to the way in which we use them in science
|
||||
>
|
||||
> >p 57
|
||||
|
||||
*יש אלוהים* אחרי גול במשחק כדורגל ו*יש אלוהים* אחרי שיעור מטאפיזיקה על ההוכחה האונטולוגית הם אותם המילים, אבל זה ממש לא אותו הביטוי: המשמעות שונה *לחלוטין*.
|
||||
|
||||
@@ -294,15 +302,16 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
|
||||
הכוונה היא שאין ממש שיח הדדי בין אדם דתי לאדם לא דתי - שיח דתי הוא לא שיח אינטלקטואלי, הם משחקים במשחקי שפות שונים לחלוטין.
|
||||
|
||||
>I read: “No man can say that Jesus is the Lord, but by the Holy Ghost.” - And it is true: I cannot call him Lord; because that says nothing to me. I could call him‘the paragon’, ‘God’ even — or rather, I can understand it when he is called thus; but I cannot utter the word “Lord” with meaning. Because I do not believe that he will come to judge me; because that says nothing to me. And it could say something to me, only if I lived completely differently
|
||||
> *Culture and value p 33*
|
||||
>
|
||||
>> *Culture and value p 33*
|
||||
|
||||
אני והרב אמנון יצחק יכולים להתווכח עד מחר על אלוהים. אני אצוטט את הראיות והוא יצוטט את התנ"ך או משהו. אבל אנחנו לא באמת מתווכחים: האמונה שלי רגישה לראיות ולא ממש אכפת לי ממנה, והאמונה שלא לא רגישה לראיות והכי אכפת לו ממנה. אנחנו לא באמת מדברים, גם אם אנחנו משתמשים באותן המילים[^18]. *מה זה חילוני*, שואל [^19][D.Z Phillips](https://en.wikipedia.org/wiki/Dewi_Zephaniah_Phillips) - *אדם ששפה דתית זרה לו*.
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
> גם התאיסט וגם האתאיסטית נוכחים באותו עולם. הם עשויים להשתתף באותן קרבות, להיות הורים לאותו ילד חולה, להביט באותם השמיים, או לקרוא את אותו הספר. אך שלא כמו התאיסט, האתאיסטית אינה רואה את העולם כחושף את התכנון האלוהי, היא לא רואה את השמים מספרים כבוד אל... היא איננה שומעת את אלוהים קורא לה מבעד לפסוקי התורה. היא איננה רואה שיטפונות ורעידות אדמה כביטוי לרצון אלוהים, ואין היא רואה נצחון הוא הבראה פתאומית כנס. היא רואה בסרטן, שגעון ומוות כסימנים לחוסר המשמעות והכאוטיות של הקיום האנושי.
|
||||
|
||||
> *נחמה ורבין*
|
||||
>
|
||||
> >*נחמה ורבין*
|
||||
|
||||
### ההשפעה של ויטגנשטיין
|
||||
|
||||
@@ -317,9 +326,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
|
||||
ויטגנשטיין הגיעה, במלא פליקפלאקים משונים, לעמדה דומה לזו שהתחיל איתה - השפה הדתית אכן אינה טענתית, ובאמת סוג של מבע - אבל לא כלרלרת חסרת משמעות, אלא כמגרש משחק אחר.
|
||||
|
||||
> Don’t for heaven’s sake, be afraid of talking nonsense! But you must pay attention to your nonsense
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
*Culture and Value, p 56*
|
||||
> *Culture and Value, p 56*
|
||||
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
@@ -333,7 +340,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
|
||||
|
||||
[^1]: הוא היה שלושת-רבעי יהודי, וגם אנטישמי, והיטלר אולי לא סבל אותו.
|
||||
|
||||
[^2]: ויטגנשטיין מחקה את סגנון הכתיבה של [index](פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/index.md) ב[אתיקה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה), ויש הירככיה מאוד מסובכת; עד עכשיו יש מחלוקת על מה בדיוק הוא אומר שם, ואפילו הוא עצמו אומר בסוף הספר ש*מי שקרא את כל הספר והבין אותו מבין שהוא חסר משמעות* - הוא כמו סולם שצריך לזרוק בסוף. ליד הקבר שלו עדיין יש סולם. באופן אירוני, הוא נהג לשבח כתיבה בהירה.
|
||||
[^2]: ויטגנשטיין מחקה את סגנון הכתיבה של [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה) ב[אתיקה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה), ויש הירככיה מאוד מסובכת; עד עכשיו יש מחלוקת על מה בדיוק הוא אומר שם, ואפילו הוא עצמו אומר בסוף הספר ש*מי שקרא את כל הספר והבין אותו מבין שהוא חסר משמעות* - הוא כמו סולם שצריך לזרוק בסוף. ליד הקבר שלו עדיין יש סולם. באופן אירוני, הוא נהג לשבח כתיבה בהירה.
|
||||
הטענתי
|
||||
[^3]: הם ממש ממש רצו להוכיח שהלוגיקה מתבססת על המתמטיקה, ונכשלו - פרגה התיימר להצליח, ואז ראסל שלח לו את [הפרדוקס שלו](https://en.wikipedia.org/wiki/Russell%27s_paradox), שכמעט גרם לפרגה להתאבד, ואז גדל עושה את אותו הדבר לפרגה.
|
||||
|
||||
|
||||
Reference in New Issue
Block a user