shmick/study
1
0
Fork 0
Code Issues Pull Requests Packages Projects Releases Wiki Activity

docs: update פילוסופיה/בודהיזם/זן/סיניפיקציה

Browse Source
This commit is contained in:
matanhorovitz
2024-05-16 13:47:47 +03:00
committed by shmick
parent 91aaaa9b54
commit af5525ac50
1 changed files with 30 additions and 7 deletions
Download Patch File Download Diff File Expand all files Collapse all files

37
פילוסופיה/בודהיזם/זן/סיניפיקציה.md
View File

@@ -2,22 +2,45 @@
title: הסיניפיקציה של הבודהיזם
description:
published: true
date: 2024-05-16T10:28:46.925Z
tags:
date: 2024-05-16T10:47:45.699Z
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, בודהיזם, זן
editor: markdown
dateCreated: 2024-05-16T10:28:46.925Z
---
הזן הגיע לסין באיזור המאה ה6-7 לפנה"ס, ושם עבר תהליך שנקרא **סיניפיקציה**. הבודהיזם שממנו צמח הזן הוא לא אותו הזן שהגיע לסין - אלא בודהיזם שעבר התמרה[^1]. הגעת הבודהיזם לסין התמירה הן את סין, והן את הבודהיזם.
בהתאם לרוח הסינית, הבודהיזם נהפך למעיין דרך חיים מחייבת[^2] - הם לא מקבלים את הרעיון של הקיום ככלא שיש להשתחרר ממנו, אלא כפילוסופיה מחייבת-עולם - העולם טוב, וככה כדאי לחיות בתוכו. הזן ירש את התפיסה הזו - ותופס את העולם כדבר טוב במהותו.
הבודהיסטים ההודים הקודמים הלכו להסתגף ביער - כי הוא מקום אכזר, וקשה, ומחשל. לעומתו, הבודהיסטים הסינים הלכו להרים, ולטבע - כי זה מקום יפה, שאפשר ליצור בו.
הזן נוצר מהצלבה של כמה תפיסות: בודהיזם המהייאנה (הריקות, טבע-בודהה, הככות), הקונפיוציוניזם (טיפוח עצמי, דפוסים פורמליים), והדאויזם (הטבעיות, ההתנהגות בהתאם לטבע), יחד עם תפיסות נוספות. כל אלו התגבשו לכדי תפיסת עולום סינית אחת, פעפוע של התורות האלו יחד - היא הזן.
# דאו
**דאו** (או *דו*) אומרת *דרך* - במובן המילולי ביותר (כמו שביל, או כביש 6). בדומה לפילוסופיה היוונית הקדומה, הסינים חיפשו דרך חיים לנהוג לפיה - לרבות קונפיוציוניזם, דאויזם, לגליזם (Legalism) ומויזם (Moism). ההוגים של כל תפיסה כזו הגיעו בתורם לשליט, וטענו בפניו - אם נתנהל לפי התפיסה הזו, הכל יהיה טוב יותר.
## קונפוציוס
קונפוציוס - בערך בן זמנו של הבודהה, כתב את *המאמרות*, שם טווה דרך חיים שמבוססת על כמה מונחים עיקריים:
- *אנושיות* - [^3]*Ren* - *仁,* היעדר אנוכיות: צדק, סגידה-הורית, אמון, נאנמנות, וכדומה.
- מנהג, טקס - *לי* - *禮* - טיפוח האישיות באמצעות מנהגים, שמהווים כמעיין התנייה התנהגותית[^4], היררכיה ברורה[^5].
> ין יואל שאל (את קונ') על האנושיות. אמר המורה: ךגבור על עצמך ולשוב אל כללי הטקסים, זה מימוש האנושיות. מי שיכול לגבור על עצמו ולשוב אל כללי הטקסים ליום אחד יהיה אנושי בעיני העולם כולו....
>
> אמר המורה: מה שחורג מכללי הטקסים - אל תסתכל בו; מה שחורג מכללי הטקסים - אל תאמר אותו; מה שחורג מכללי הטקסים - אל תעשה אותו"
> *מאמרות*, *12:1*
דוגמה לתפיסה הזו היא *קליגרפיה* - האומנות הנעלית בכל מזרח אסיה. אם נלך לאיש מקצוע, הוא ילמד עלינו באמצעות הכתב שלנו. באסיה, עושים הפוך - כותבים לפי התבנית האידיאלית, ובכך מתאמנים על הדברים כיצד שהם *צריכים* להיות - אתה משנה את עצמך ומתאמן מעצם למידת התבנית. *איש המעלה* הקונפיוציוניסטי יכתוב יפה; מי שאינו כותב יפה - אינו *איש המעלה*.
[^1]: ארז מקביל את התהליך הזה ל[התנצרות האימפריה הרומית](/פילוסופיה/נוצרית#התגבשות)
[^1]: ארז מקביל את התהליך הזה ל[התנצרות האימפריה הרומית](/פילוסופיה/נוצרית#התגבשות)
[^2]: הכוונה ל*חיובי*
[^3]: שימו לב לסימנייה - צידה השמאלי אומר *אדם*, והימני - *שניים*; הטענה היא שהאדם, במהותו, הוא תמיד בשניים - הוא תמיד חברתי.
[^4]: באסיה, למשל, מתאבלים על ההורים שלוש שנים - ויהי מה.
[^5]: מה שמתבטא בדקדוק ממש של השפות האסייתיות, לרבות סינית, קוריאנית, יפנית - יש הטייות הפועל כשמדברים אל אדם בהיררכיה אחת או אחרת, ומשלבים שלמים לפי ההיררכיה של בן השיח - יש *אני* לעומת הבוס או ההורים, *אני* לחברים שווי מעמד ו*אני* לילדים קטנים, נמוכים ממני.