vault backup: 2025-01-30 18:45:50

.obsidian/workspace.json

@@ -21,6 +21,20 @@
               "title": "אמפיריות"
             }
           },
+          {
+            "id": "b80af6ebf9ed264a",
+            "type": "leaf",
+            "state": {
+              "type": "markdown",
+              "state": {
+                "file": "פסיכולוגיה/אישיות/index.md",
+                "mode": "source",
+                "source": false
+              },
+              "icon": "lucide-file",
+              "title": "index"
+            }
+          },
           {
             "id": "a62aa4c0e82935f7",
             "type": "leaf",
@@ -35,7 +49,8 @@
               "title": "מודרניות"
             }
           }
-        ]
+        ],
+        "currentTab": 1
       }
     ],
     "direction": "vertical"
@@ -177,10 +192,11 @@
       "command-palette:Open command palette": false
     }
   },
-  "active": "095c465e7270712e",
+  "active": "b80af6ebf9ed264a",
   "lastOpenFiles": [
-    "פסיכולוגיה/אישיות/מודרניות.md",
+    "פסיכולוגיה/אישיות/פסיכואנליטית.md",
     "פסיכולוגיה/אישיות/אמפיריות.md",
+    "פסיכולוגיה/אישיות/מודרניות.md",
     "פסיכולוגיה/אישיות/אמפיריות.pdf",
     "פסיכולוגיה/אישיות/lu31929mlmh8.tmp",
     "פסיכולוגיה/אישיות/index.md",

פסיכולוגיה/אישיות/index.md

@@ -23,11 +23,13 @@ title: מבוא
 
 #### 6. [תיאוריית העצמי של קוהוט](./קוהוט)
 
-#### 7. [תיאוריית הפסיכואנליזה הבינאישית של סאליבן](./סאליבן)
+#### 7. [גישות אמפיריות לתיאוריות יחסי אובייקט](./אמפיריות)
 
-#### 8. [המצב הבינאישי](./מודרניות)
+#### 8. [תיאוריית הפסיכואנליזה הבינאישית של סאליבן](./סאליבן)
 
-#### 9. [פסיכואנליזה התייחסותית](./התייחסותית)
+#### 9. [המצב הבינאישי](./מודרניות)
+
+#### 10. [פסיכואנליזה התייחסותית](./התייחסותית)
 
 
 !!! info ""

פסיכולוגיה/אישיות/אמפיריות.md

@@ -32,38 +32,79 @@ title: גישות אמפיריות ליחסי אובייקט
 
 בלאט זיהה שתחת אותה אבחנה של [דיכאון](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון), שנובעת מאותן התסמינים, מסתתרים למעשה שני מופעים של דיכאון:
 
-- **דיכאון אנקליטי**
+- **דיכאון תלותי (אנקליטי)**
 
-	דיכאון המאופיין במוטרדות עמוקה מקשרים. אנשים הסובלים מדיכאון זה חווים תחושה של חוסר אהבה, פחדים מנטישה, ומפתחים התנהגות תלותית. זהו דיכאון הקשור ל[מימד הקרבה (communion)](../מודרניות#צירי-אישיות).
+	דיכאון המאופיין במוטרדות עמוקה מקשרים. אנשים הסובלים מדיכאון זה חווים תחושה של חוסר אהבה, פחדים מנטישה, ומפתחים התנהגות תלותית (אנקליטית). זהו דיכאון הקשור ל[מימד הקרבה (communion)](../מודרניות#צירי-אישיות).
 	
 	דיכאון האנקליטי מושפע מרכיבים ביולוגיים כמו [מזג](/פסיכולוגיה/התפתחותית/מזג), גורמים סביבתיים כמו טראומה ולחץ משפחתי, ובמיוחד מדפוסי הורות לא עקביים, מזניחים, דוחים או מפנקים מדי, היוצרים חרדה התקשרותית.
 
--  **דיכאון הפנמתי**,
+-  **דיכאון הפנמתי**
  
-	דיכאון המאופיין במוטרדות מחוסר-ערך. אנשים אלו חווים תחושות עמוקות של אשמה וביקורתיות עצמית, ומפתחים סופר-אגו נוקשה. זהו דיכאון הקשור למימד ההגדרה העצמית (agency).
+	דיכאון המאופיין במוטרדות מחוסר-ערך. אנשים אלו חווים תחושות עמוקות של אשמה וביקורתיות עצמית, ומפתחים [סופר-אגו](../פסיכואנליטית#המודל-המבני) נוקשה. זהו דיכאון הקשור למימד הדומיננטיות החברתית והסוכנות (agency).
 
-הדיכאון ההפנמתי מושפע גם הוא מגורמים ביולוגיים וסביבתיים, אך בעיקר מדפוסי הורות חודרניים, שתלטניים ושיפוטיים, המובילים להתקשרות נמנעת.
+	הדיכאון ההפנמתי מושפע גם הוא מגורמים ביולוגיים וסביבתיים, אך בעיקר מדפוסי הורות חודרניים, שתלטניים ושיפוטיים, המובילים ל[התקשרות](/פסיכולוגיה/התפתחותית/התקשרות) נמנעת.
+
+
+בלאט קובע כי שני הסוגים האלו נובעים מהמתח הפנימי בין שני צרכים בסיסיים - הצורך בקשר ובקרבה חברתית לעומת הצורך להגדרה עצמית, סוכנות וביטחון עצמי; הזנחה של כל אחד מהקטבים יגרור דיכאון תואם - קריסה לתוך הקוטב מתוך החסך.
 
 ### מדידה ומחקר
 
-כדי לחקור את ההבדלים הללו באופן אמפירי, בלאט פיתח את שאלון ה-Depressive Experiences Questionnaire (DEQ). השאלון בוחן שלושה מימדים: תלות, ביקורת עצמית, ויעילות. המחקר הראה שלא רק שניתן להבחין בין שני סוגי הדיכאון, אלא שהם גם מגיבים באופן שונה לטיפול: מטופלים אנקליטיים מגיבים טוב יותר לטיפול תמיכתי, בעוד מטופלים אינטרוייקטיבים מגיבים טוב יותר לטיפול פרשני.
+בלאט פיתח את שאלון ה-[Depressive Experiences Questionnaire (DEQ)](https://sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.1037/t02165-000), הבוחן שלושה מימדים: תלות, ביקורת עצמית, ויעילות.
 
-## פיטר פונגי (1952-)
+המחקר הראה שלא רק שניתן להבחין בין שני סוגי הדיכאון, אלא שהם גם מגיבים באופן שונה לטיפול: מטופלים אנקליטיים מגיבים טוב יותר לטיפול תמיכתי, בעוד מטופלים מופנמים מגיבים טוב יותר לטיפול פרשני.
 
-פונגי, המנהל את מרכז אנה פרויד בלונדון, פיתח עמדה בלתי מתפשרת בעד טיפול מונחה ראיות ופסיכואנליזה אמפירית. תרומתו המרכזית היא תיאוריית המנטליזציה.
+### יחסי אובייקט בהקשר התפתחות קוגניטיבית
 
-### תיאוריית המנטליזציה
+על סמך הממצאים ובהשראת פיאז'ה, בלאט פיתח תיאוריה שמאחדת בין התפתחות קוגניטיבית ויחסי אובייקט.
 
-מנטליזציה, לפי פונגי, היא התהליך שדרכו אנו מבינים את האחר ואת עצמנו במונחים של מצבים מנטליים - מחשבות, רגשות, אמונות ומוטיבציות. זהו תהליך מורכב של הסקת מסקנות והרהור, המערב את היכולת להכיל פרספקטיבות שונות על אותה סיטואציה.
+הרעיון המרכזי הוא שהייצוג הפנימי של *אובייקט* משתכלל לאורך ההתפתחות, בעיקר במהלך קשרים בינאישיים. ככל שההתפחות הקוגניטיבית מלווה ביחסים טובים, קשרים טובים, וקשרים מזינים, כך מתפתחת היכולת של התינוק לייצג לא רק את האחר אלא גם את העצמי ברמת מורכבות הולכת וגדלה. הייצוג העצמי והייצוג של האחר קשורים באופן הדוק - האופן שבו אני רואה את עצמי מושפע מאחרים, ולהיפך.
 
-### מדידה אמפירית של המנטליזציה
+### ORI
 
-פונגי פיתח את מדד ה-Reflective Functioning, המבוסס על קידוד נרטיבים מתוך ראיונות התקשרות למבוגרים וראיונות של הורים על ילדיהם. המדד בוחן את יכולת האדם להתבונן במצבים המנטליים שלו ושל אחרים.
+כדי לבחון את התיאוריה הזו, בלאט פיתח את ה-[Οbject Relations Inventory (ORI)](https://www.researchgate.net/publication/283728644_Sidney_Blatt's_Object_Relations_Inventory_Contributions_and_Future_Directions) - כלי שבו מבקשים מנבדקים לתאר את עצמם ואחרים משמעותיים להם. התיאורים האלו מקודדים לפי סולם המבוסס על התיאוריות של פיאז'ה ויחסי אובייקט. זהו קידוד מבוסס-ביצועים, שלא נשען על דיווח עצמי: ציון נמוך מעיד על ייצוג פשוט ובסיסי של העצמי והאחר, וציון גבוהה מעיד על ייצוג עמוק ומורכב.
 
-המחקר הראה ממצאים משמעותיים: אימהות עם התקשרות לא בטוחה הראו RF נמוך יותר, ונמצא קשר בין RF של ההורה לזה של המתבגר. כמו כן, אימהות מכורות ומטופלים עם BPD הראו רמות נמוכות של RF.
 
-### טיפול מבוסס מנטליזציה (MBT)
+הקידוד מתבצע לפי מספר **רמות תפיסתיות** (Conceptual):
 
-על בסיס התיאוריה והממצאים, פונגי פיתח את הטיפול מבוסס המנטליזציה. הטיפול מדגיש אמפתיה לחוויה הסובייקטיבית, חקירה והבהרה של חוויית המטופל, וזיהוי רגשות. הדגש הוא על מנטליזציה של היחסים ומיקוד בהווה, תוך מתן לגיטימציה לפרספקטיבות שונות.
+1. **ציון 1 - סנסורימוטורית/פרה-אופרציונלית**: האובייקט מתואר כספק צרכי העצמי. מיקוד בסיפוק ותסכול, פונקציונליות.
+
+2. **ציון 3 - רמה תפיסתית-קונקרטית**: האובייקט מתואר כנפרד, אך ממשי-פיזי -בדגש על מראה חיצוני.
+
+3. **רמה 5 - רמה איקונית-חיצונית**: האובייקט מתואר כנפרד בפעולותיו - מה האובייקט עושה.
+
+4. **רמה 7 - רמה איקונית-פנימית**: האובייקט מתואר במונחי תהליכים פסיכולוגיים - מה הוא חושב ומרגיש.
+
+5. **רמה 9 - רמה קונספטואלית**: איחוי של היבטים פיזיים ונפשיים באופן מורכב, פתרון סתירות, ותיאור עקבי ועשיר של האחר.
+
+### Differentiation-Relatedness
+
+בלאט פיתח גם סולם נוסף שבוחן את מידת ההבחנה והקשר בין היבטים שונים בי ובאחר. הסולם נע מטשטוש גבולות מוחלט ועד ליצירתיות אחידה, כאשר תיאור מורכב יותר של האחר מעיד על התפתחות אישית יותר משמעותית. הסולם מחולק ל10 רמות:
+
+1.  טשטוש גבולות עצמי-אחר
+2. בלבול גבולות עצמי-אחר
+3. שיקוף עצמי-אחר
+4.  אידיאליזציה או ביטול של עצמי ו/או אחר
+5.  הבחנה חלקית
+6. קביעות אמביוולנטית-מתפתחת
+7.  קביעות יציבה
+8.  גיבוש רגשי\אמפתי
+9. הדדיות
+10. יצירתיות אינטגרטיבית
+### ממצאים מחקריים
+
+[Huprich et al., 2016](sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.1521/pedi_2015_29_227) הראו שרמות נמוכות של ייצוג האובייקט/עצמי קשורות למגוון תופעות, לרבות -
+
+- יכולות חברתיות נמוכות אצל ילדים
+- דיכאון, אנורקסיה, פגיעה עצמית
+- קשר טיפולי פחות טוב
+- התקשרות לא בטוחה
+- מודעות רגשית נמוכה
+- שימוש במנגנוני הגנה פרימיטיביים
+- זהות חלשה (דיפוזית)
+- פגיעה בבוחן המציאות
+- שימוש בחומרים
+
+בנוסף, מחקרים על תגובה לטיפול ([Βlatt et al., 1998](https://sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.1037/0022-006X.66.2.423), Vermote et al., 2011) הראו שמטופלים עם [הפרעת אישיות גבולית](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אישיות#הפרעת-אישיות-גבולית) שהתחילו טיפול עם ציוני הבחנה נמוכים (המאפיינים פיצול), סיימו את הטיפול עם ציונים שמאפיינים קביעות אובייקט. ממצאים אלו תואמים את התיאוריה האנליטית על הפרעת אישיות גבולית.
+
+התיאוריה של בלאט, לצד הממצאים, מאפשרת לנו לאבחן לא רק את התסמינים שמפגינים מטופלים, אלא גם את המקורות והתהליכים הפנימיים שמהם הם נובעים.
 
-הטיפול, הנמשך 18 חודשים ומשלב עבודה קבוצתית, הראה יעילות משמעותית בטיפול בהפרעת אישיות גבולית, מה שמדגים את הערך של גישור בין תיאוריה פסיכואנליטית למחקר אמפירי.

פסיכולוגיה/אישיות/פסיכואנליטית.md

@@ -260,7 +260,7 @@ title: התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד
 
 - **האגו** (העצמי) - האגו הוא מאוחר יותר מהאיד, באבולוציה וגם בהתפתחות הפרט. הוא פועל על פי עקרון המציאות - הוא מטווח בין הרצונות של האיד למצב בחוץ. הוא לוגי, ואחראי על השליטה באיד, על ידי השהיית הדחפים שלו.
 
-- **הסופר-אגו** (האני-עליו) - האחרון להתפתח, ועסוק בפתרון העימות האדיפלי. הוא זה שאחראי על הפנמת הקודים החברתיים (יש איסור לפרוק את המתח המיני על דמויות הוריות), וממנו מגיע המצפן המוסרי. הסופר-אגו הוא תובעני ונוקשה. הוא מונע בעיקר מהפחד לקבל עונש מהחברה.
+- **הסופר-אגו** (האני-עליון) - האחרון להתפתח, ועסוק בפתרון העימות האדיפלי. הוא זה שאחראי על הפנמת הקודים החברתיים (יש איסור לפרוק את המתח המיני על דמויות הוריות), וממנו מגיע המצפן המוסרי. הסופר-אגו הוא תובעני ונוקשה. הוא מונע בעיקר מהפחד לקבל עונש מהחברה.
 
 מבין אלו, לאגו וסופר-אגו יש חלקים מודעים וחלקים לא-מודעים, בעוד האיד לגמרי לא-מודע.