study/פסיכולוגיה/אישיות/אמפיריות.md

title

title
גישות אמפיריות ליחסי אובייקט

!!! warning "לא מוכן :("

!!! info "מצגת" הרצאה - גישות אמפיריות

תיאוריות של יחסי אובייקט (קליין ויניקוט) מתמקדות בייצוגים פנימיים - האופן שבו הפרט תופס את עצמו ואת האחר. לרוע המזל, הגישה שלהם היא פילוסופית, ולא אמפירית; איך עושים מזה מדע? האם רוצים בכלל לעשות מזה מדע?

זו הדילמה האמפירית, ומולה ניצבות שתי גישות מרכזיות:

• הגישה ההרמנויטית -

  הפסיכואנליזה היא ענף של מדעי הרוח, ואין טעם לחקור אותה אמפירית

• הגישה האמפירית

  ניתן ורצוי להעמיד תיאוריות פסיכואנליטיות במבחנים אמפיריים.

המניע מאחורי העמדה האמפירית נובע משני שיקולים מרכזיים - ראשית, ללא מידע אמפירי, הפסיכואנליזה עלולה לגווע כתחום אקדמי (Βοrnstein, 2001); שנית, ללא נתונים מדידים, השפעתה על תחום בריאות הנפש תהיה מוגבלת בעידן של רפואה מבוססת ראיות.

מספר חוקרים נענו לאתגר, וניסו לבחון תיאוריות של יחסי אובייקט בצורה אמפירית.

מודל שני הקטבים של בלאט

סידני בלאט היה פסיכולוג קליני, פרופסור לפסיכולוגיה ופסיכיאטריה בייל ופסיכואנליטיקאי. עבודתו הושפעה משילוב מעניין של מקורות: הוא עבר התמחות אצל קארל רוג'רס והושפע מהתיאוריות ההומניסטיות, מהמהפכה הקוגניטיבית, ובמיוחד מהתיאוריה של פיאז'ה על התפתחות קוגניטיבית.

בלאט זיהה שתחת אותה אבחנה של דיכאון, שנובעת מאותן התסמינים, מסתתרים למעשה שני מופעים של דיכאון:

• דיכאון תלותי (אנקליטי)

  דיכאון המאופיין במוטרדות עמוקה מקשרים. אנשים הסובלים מדיכאון זה חווים תחושה של חוסר אהבה, פחדים מנטישה, ומפתחים התנהגות תלותית (אנקליטית). זהו דיכאון הקשור למימד הקרבה (communion).

  דיכאון האנקליטי מושפע מרכיבים ביולוגיים כמו מזג, גורמים סביבתיים כמו טראומה ולחץ משפחתי, ובמיוחד מדפוסי הורות לא עקביים, מזניחים, דוחים או מפנקים מדי, היוצרים חרדה התקשרותית.

• דיכאון הפנמתי

  דיכאון המאופיין במוטרדות מחוסר-ערך. אנשים אלו חווים תחושות עמוקות של אשמה וביקורתיות עצמית, ומפתחים סופר-אגו נוקשה. זהו דיכאון הקשור למימד הדומיננטיות החברתית והסוכנות (agency).

  הדיכאון ההפנמתי מושפע גם הוא מגורמים ביולוגיים וסביבתיים, אך בעיקר מדפוסי הורות חודרניים, שתלטניים ושיפוטיים, המובילים להתקשרות נמנעת.

בלאט קובע כי שני הסוגים האלו נובעים מהמתח הפנימי בין שני צרכים בסיסיים - הצורך בקשר ובקרבה חברתית לעומת הצורך להגדרה עצמית, סוכנות וביטחון עצמי; הזנחה של כל אחד מהקטבים יגרור דיכאון תואם - קריסה לתוך הקוטב מתוך החסך.

מדידה ומחקר

בלאט פיתח את שאלון ה-Depressive Experiences Questionnaire (DEQ), הבוחן שלושה מימדים: תלות, ביקורת עצמית, ויעילות.

המחקר הראה שלא רק שניתן להבחין בין שני סוגי הדיכאון, אלא שהם גם מגיבים באופן שונה לטיפול: מטופלים אנקליטיים מגיבים טוב יותר לטיפול תמיכתי, בעוד מטופלים מופנמים מגיבים טוב יותר לטיפול פרשני.

יחסי אובייקט בהקשר התפתחות קוגניטיבית

על סמך הממצאים ובהשראת פיאז'ה, בלאט פיתח תיאוריה שמאחדת בין התפתחות קוגניטיבית ויחסי אובייקט.

הרעיון המרכזי הוא שהייצוג הפנימי של אובייקט משתכלל לאורך ההתפתחות, בעיקר במהלך קשרים בינאישיים. ככל שההתפחות הקוגניטיבית מלווה ביחסים טובים, קשרים טובים, וקשרים מזינים, כך מתפתחת היכולת של התינוק לייצג לא רק את האחר אלא גם את העצמי ברמת מורכבות הולכת וגדלה. הייצוג העצמי והייצוג של האחר קשורים באופן הדוק - האופן שבו אני רואה את עצמי מושפע מאחרים, ולהיפך.

ORI

כדי לבחון את התיאוריה הזו, בלאט פיתח את ה-Οbject Relations Inventory (ORI) - כלי שבו מבקשים מנבדקים לתאר את עצמם ואחרים משמעותיים להם. התיאורים האלו מקודדים לפי סולם המבוסס על התיאוריות של פיאז'ה ויחסי אובייקט. זהו קידוד מבוסס-ביצועים, שלא נשען על דיווח עצמי: ציון נמוך מעיד על ייצוג פשוט ובסיסי של העצמי והאחר, וציון גבוהה מעיד על ייצוג עמוק ומורכב.

הקידוד מתבצע לפי מספר רמות תפיסתיות (Conceptual):

1. ציון 1 - סנסורימוטורית/פרה-אופרציונלית: האובייקט מתואר כספק צרכי העצמי. מיקוד בסיפוק ותסכול, פונקציונליות.

2. ציון 3 - רמה תפיסתית-קונקרטית: האובייקט מתואר כנפרד, אך ממשי-פיזי -בדגש על מראה חיצוני.

3. רמה 5 - רמה איקונית-חיצונית: האובייקט מתואר כנפרד בפעולותיו - מה האובייקט עושה.

4. רמה 7 - רמה איקונית-פנימית: האובייקט מתואר במונחי תהליכים פסיכולוגיים - מה הוא חושב ומרגיש.

5. רמה 9 - רמה קונספטואלית: איחוי של היבטים פיזיים ונפשיים באופן מורכב, פתרון סתירות, ותיאור עקבי ועשיר של האחר.

Differentiation-Relatedness

בלאט פיתח גם סולם נוסף שבוחן את מידת ההבחנה והקשר בין היבטים שונים בי ובאחר. הסולם נע מטשטוש גבולות מוחלט ועד ליצירתיות אחידה, כאשר תיאור מורכב יותר של האחר מעיד על התפתחות אישית יותר משמעותית. הסולם מחולק ל10 רמות:

1. טשטוש גבולות עצמי-אחר
2. בלבול גבולות עצמי-אחר
3. שיקוף עצמי-אחר
4. אידיאליזציה או ביטול של עצמי ו/או אחר
5. הבחנה חלקית
6. קביעות אמביוולנטית-מתפתחת
7. קביעות יציבה
8. גיבוש רגשי\אמפתי
9. הדדיות
10. יצירתיות אינטגרטיבית

ממצאים מחקריים

Huprich et al., 2016 הראו שרמות נמוכות של ייצוג האובייקט/עצמי קשורות למגוון תופעות, לרבות -

• יכולות חברתיות נמוכות אצל ילדים
• דיכאון, אנורקסיה, פגיעה עצמית
• קשר טיפולי פחות טוב
• התקשרות לא בטוחה
• מודעות רגשית נמוכה
• שימוש במנגנוני הגנה פרימיטיביים
• זהות חלשה (דיפוזית)
• פגיעה בבוחן המציאות
• שימוש בחומרים

בנוסף, מחקרים על תגובה לטיפול (Βlatt et al., 1998, Vermote et al., 2011) הראו שמטופלים עם הפרעת אישיות גבולית שהתחילו טיפול עם ציוני הבחנה נמוכים (המאפיינים פיצול), סיימו את הטיפול עם ציונים שמאפיינים קביעות אובייקט. ממצאים אלו תואמים את התיאוריה האנליטית על הפרעת אישיות גבולית.

התיאוריה של בלאט, לצד הממצאים, מאפשרת לנו לאבחן לא רק את התסמינים שמפגינים מטופלים, אלא גם את המקורות והתהליכים הפנימיים שמהם הם נובעים.