shmick/study
1
0
Fork 0
Code Issues Pull Requests Packages Projects Releases Wiki Activity

docs: update פסיכולוגיה/חברתית/קבוצות

Browse Source
This commit is contained in:
matanhorovitz
2024-07-02 12:20:43 +03:00
committed by shmick
parent 7d5fe7dd71
commit b27c2c9f4d
1 changed files with 26 additions and 2 deletions
Download Patch File Download Diff File Expand all files Collapse all files

28
פסיכולוגיה/חברתית/קבוצות.md
View File

@@ -2,7 +2,7 @@
title: קבוצות
description:
published: true
date: 2024-07-02T09:02:25.442Z
date: 2024-07-02T09:20:41.169Z
tags:
editor: markdown
dateCreated: 2024-07-02T08:28:17.256Z
@@ -58,6 +58,30 @@ dateCreated: 2024-07-02T08:28:17.256Z
בניסוי נוסף, החוקרים הוסיפו תנאי נוסף - איום גבוה עם הסחה (מוזיקת רקע בעוצמה בינונית-חזקה) - ש"סיפק תירוץ" להגעה לפתרון באיכות נמוכה.
החוקרים ראו כי הוספת ההסחה *שיפרה* את איכות ההחלטות של הקבוצה - מרגע שניתן לקבוצה באיום הגבוה "תירוץ" להורדת הלחץ מהקבוצה ולתפוס אותה בצורה יותר חיובית (*אנחנו לא כאלה גרועים, המוזיקה הזו ממש חופרת*), איכות ההחלטות השתפרה.
החוקרים ראו כי הוספת ההסחה *שיפרה* את איכות ההחלטות של הקבוצה - מרגע שניתן לקבוצה באיום הגבוה "תירוץ" להורדת הלחץ מהקבוצה ולתפוס אותה בצורה יותר חיובית (*אנחנו לא כאלה גרועים, המוזיקה הזו ממש חופרת*), איכות ההחלטות השתפרה.
# החלטות לבד או עם אנשים?
מה הקשר בין אופניים, חוט דייג ונמלים? [Triplett (1898)](), שהיה גם רוכב אופניים חובב, שם לב שרוכבי אופניים הגיעו לזמנים טובים יותר כשהיו בחברת רוכבים אחרים לעומת כשהיו לבד.
לכן הוא ביצע את מה שנחשב בתור הניסוי הראשון בפסיכולוגיה החברתית - הוא ביקש מילדים לגלגל חוט דייג על החכה, פעם כשהם היו לבד ופעם כשהיו בקבוצה. הוא גילה כי הילדים בחברה גלגלו את חוט הדיג מהר יותר מילדים יחידים.
תופעה זו מכונה **האצה חברתית** (Social Facilitation) - שקובעת כי ביצועם של יחידים משתפר מעצם הנוכחות של אחרים, גם כשאינם לוקחים חלק בפעולה או אפילו כשאינם צופים. ה
*לרוע המזל*, התוצאה הזו לא השתחזרה במלואה - במצבים מסוימים היא נוכחת, ובאחרים לא (ובנמלים כן - הן חופרות מהר יותר).
[Zajonc (1965)](https://psycnet.apa.org/record/1965-16348-001) חזר לבחון את התחום אחרי שנים של נטישה לאור הממצאים הסותרים. הוא הציע שנוכחות אחרים מובילה לעוררות, וזו מביאה לעלייה בנטייה לבצע התנהגות דומיננטית. במטלה קשה או חודשה, התגובה הדומיננטית שגויה - והביצוע נפגע; במטה קלה או מוכרת, התגובה הדומיננטית נכונה, והביצוע משתפר.
[Micheals et al (1982)]() בחנו תיאוריה זו בכך שצפו במשחקי ביליארד באוניברסיטה. הם ראו כי שחקני ביליארד טובים שבממוצע מצליחים ב71% מהקליעות כשהם לבד מצליחים 80% בנוכחות קהל - אבל שחקנים פחות טובים שמצליחים רק 36% מהקליעות לבד הצליחו רק 25% בנוכחות צופים.
Zajonc סבר כי העוררות היא נטייה מולדת וטבעית, ולכן מספיקה עצם הנוכחות של אחרים כדי שהיחיד ירגיש עוררות - כפי שניתן לראות גם בקרב בעלי חיים.
Cottrel ושותפיו סברו לעומתו כי ייתכן ויש עוררות, אך לא כדבר טבעי ומולד אלא מתוך חשש שאחרים יעריכו אותנו באופן ביקורתי (Evaluation apprehension).
Baron מציע כי המודעות לנוכחותם של אחרים יותר הפרעה קשבית (Distraction conflict), והצורך בחלוקת הקשב הוא שיוצר עוררות מוגברת ועומס קוגניטיבי במטלות קשות. במטלות קלות, שלא דורשות הרבה משאבים קוגנטיביים, ההצלחה מוסבר בהעלאת המוטיבציה להתגבר ולהצליח.
[^1]: אירועים פוליטיים עכשווים, כמו [מלחמת רוסיה-אוקראינה](https://en.wikipedia.org/wiki/Russo-Ukrainian_War) ואילו [הכניסה הקרקעית לעזה]() מיוחסות לעיתים לחשיבה קבוצתית.