docs: update פסיכולוגיה/חברתית/קבוצות

פסיכולוגיה/חברתית/קבוצות.md

@@ -2,7 +2,7 @@
 title: קבוצות
 description: 
 published: true
-date: 2024-07-02T09:02:25.442Z
+date: 2024-07-02T09:20:41.169Z
 tags: 
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-07-02T08:28:17.256Z
@@ -60,4 +60,28 @@ dateCreated: 2024-07-02T08:28:17.256Z
 
 החוקרים ראו כי הוספת ההסחה *שיפרה* את איכות ההחלטות של הקבוצה - מרגע שניתן לקבוצה באיום הגבוה "תירוץ" להורדת הלחץ מהקבוצה ולתפוס אותה בצורה יותר חיובית (*אנחנו לא כאלה גרועים, המוזיקה הזו ממש חופרת*), איכות ההחלטות השתפרה.
 
+
+# החלטות לבד או עם אנשים?
+
+מה הקשר בין אופניים, חוט דייג ונמלים? [Triplett (1898)](), שהיה גם רוכב אופניים חובב, שם לב שרוכבי אופניים הגיעו לזמנים טובים יותר כשהיו בחברת רוכבים אחרים לעומת כשהיו לבד.
+
+לכן הוא ביצע את מה שנחשב בתור הניסוי הראשון בפסיכולוגיה החברתית - הוא ביקש מילדים לגלגל חוט דייג על החכה, פעם כשהם היו לבד ופעם כשהיו בקבוצה. הוא גילה כי הילדים בחברה גלגלו את חוט הדיג מהר יותר מילדים יחידים.
+
+תופעה זו מכונה **האצה חברתית** (Social Facilitation) - שקובעת כי ביצועם של יחידים משתפר מעצם הנוכחות של אחרים, גם כשאינם לוקחים חלק בפעולה או אפילו כשאינם צופים. ה
+
+*לרוע המזל*, התוצאה הזו לא השתחזרה במלואה - במצבים מסוימים היא נוכחת, ובאחרים לא (ובנמלים כן - הן חופרות מהר יותר).
+
+[Zajonc (1965)](https://psycnet.apa.org/record/1965-16348-001) חזר לבחון את התחום אחרי שנים של נטישה לאור הממצאים הסותרים. הוא הציע שנוכחות אחרים מובילה לעוררות, וזו מביאה לעלייה בנטייה לבצע התנהגות דומיננטית. במטלה קשה או חודשה, התגובה הדומיננטית שגויה - והביצוע נפגע; במטה קלה או מוכרת, התגובה הדומיננטית נכונה, והביצוע משתפר.
+
+[Micheals et al (1982)]() בחנו תיאוריה זו בכך שצפו במשחקי ביליארד באוניברסיטה. הם ראו כי שחקני ביליארד טובים שבממוצע מצליחים ב71% מהקליעות כשהם לבד מצליחים 80% בנוכחות קהל - אבל שחקנים פחות טובים שמצליחים רק 36% מהקליעות לבד הצליחו רק 25% בנוכחות צופים.
+
+
+Zajonc סבר כי העוררות היא נטייה מולדת וטבעית, ולכן מספיקה עצם הנוכחות של אחרים כדי שהיחיד ירגיש עוררות - כפי שניתן לראות גם בקרב בעלי חיים.
+
+Cottrel ושותפיו סברו לעומתו כי ייתכן ויש עוררות, אך לא כדבר טבעי ומולד אלא מתוך חשש שאחרים יעריכו אותנו באופן ביקורתי (Evaluation apprehension).
+
+Baron מציע כי המודעות לנוכחותם של אחרים יותר הפרעה קשבית (Distraction conflict), והצורך בחלוקת הקשב הוא שיוצר עוררות מוגברת ועומס קוגניטיבי במטלות קשות. במטלות קלות, שלא דורשות הרבה משאבים קוגנטיביים, ההצלחה מוסבר בהעלאת המוטיבציה להתגבר ולהצליח.
+
+
+
 [^1]: אירועים פוליטיים עכשווים, כמו [מלחמת רוסיה-אוקראינה](https://en.wikipedia.org/wiki/Russo-Ukrainian_War) ואילו [הכניסה הקרקעית לעזה]() מיוחסות לעיתים לחשיבה קבוצתית.