shmick/study
1
0
Fork 0
Code Issues Pull Requests Packages Projects Releases Wiki Activity

docs: update פילוסופיה/לשון/סטרוסון

Browse Source
This commit is contained in:
matanhorovitz
2024-02-11 17:11:41 +02:00
committed by shmick
parent d666293165
commit b67c6099ef
1 changed files with 2 additions and 2 deletions
Download Patch File Download Diff File Expand all files Collapse all files

4
פילוסופיה/לשון/סטרוסון.md
View File

@@ -2,7 +2,7 @@
title: סטרוסון
description:
published: true
date: 2024-02-11T14:31:54.538Z
date: 2024-02-11T15:11:39.570Z
tags: סמסטר א, פילוסופיה, שנה ב, פילוסופיה של הלשון, סטרוסון
editor: markdown
dateCreated: 2024-02-04T15:58:26.366Z
@@ -24,7 +24,7 @@ dateCreated: 2024-02-04T15:58:26.366Z
לדוגמא, נותן סטרוסון את הדוגמה - *אני, חם לי*. מהי משמעותו? להורות על עצמך, ולטעון לגביך טענה. אולם, אם כל אחד מאיתנו יגיד אותו, הוא יטען טענה שונה ממשנהו. כך ברורה ההפרדה בין הפסוק לבין משמעותו. רק כשאנחנו נשתמש בביטוי כדי להורות על מישהו\משהו, תהיה לו משמעות; *אני, חם לי* שאינו מורה על אף אחד חסר משמעות.
ראסל סבור ששם פרטי לוגית הוא כזה שניתן לייחסו רק לאובייקט שעליו הוא מורה. אותו אובייקט משתנה בזמן ובהתאם למצב, ולכן כל שימוש בשם מצביע על אובייקט אחר. מצב זה, טוען סטרוסון, הוא אבסורד - אין זה סביר ששמות אינם תיאורים סינגולריים. סטרוסון טוען שניתוח קיצוני זה, המביא עמו את השימושים הכושלים, הוא תוצאה של ההיעדר ההבחנה בין פסוק לשוני למשמעותו. ההנחה הקרטזיאנית שבבסיס התפיסה הראסליאנית - שהשם הפרטי הלוגי מבטיח קיומו של האובייקט בעולם - הוא מוגזם, לפי סטרוסון, וגורר איתו מצבים שבהם לביטויים בשפה אין משמעות - כמו *המלך הנוכחי של צרפת הוא קירח*.
[^1]: לא באמת - [זה בקטע אירוני](https://en.wikipedia.org/wiki/Charles_the_Bald#Baldness)