vault backup: 2024-12-30 20:33:35
This commit is contained in:
23
.obsidian/workspace.json
vendored
23
.obsidian/workspace.json
vendored
@@ -13,12 +13,12 @@
|
||||
"state": {
|
||||
"type": "markdown",
|
||||
"state": {
|
||||
"file": "פילוסופיה/מטאפיזיקה/אונטולוגיה.md",
|
||||
"file": "פילוסופיה/מטאפיזיקה/סיבתיות.md",
|
||||
"mode": "source",
|
||||
"source": false
|
||||
},
|
||||
"icon": "lucide-file",
|
||||
"title": "אונטולוגיה"
|
||||
"title": "סיבתיות"
|
||||
}
|
||||
},
|
||||
{
|
||||
@@ -27,12 +27,12 @@
|
||||
"state": {
|
||||
"type": "markdown",
|
||||
"state": {
|
||||
"file": "פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים.md",
|
||||
"file": "פילוסופיה/מטאפיזיקה/אונטולוגיה.md",
|
||||
"mode": "source",
|
||||
"source": false
|
||||
},
|
||||
"icon": "lucide-file",
|
||||
"title": "רפלקטיביים"
|
||||
"title": "אונטולוגיה"
|
||||
}
|
||||
}
|
||||
]
|
||||
@@ -180,8 +180,15 @@
|
||||
},
|
||||
"active": "02a6970859e0a723",
|
||||
"lastOpenFiles": [
|
||||
"פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים.md",
|
||||
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/Hume.jpg",
|
||||
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/אונטולוגיה.md",
|
||||
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/index.md.md",
|
||||
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/סיבתיות.md",
|
||||
"פילוסופיה/לשון/פרגה.md",
|
||||
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/Lewis.pdf",
|
||||
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/Hume.pdf",
|
||||
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/Anscombe.pdf",
|
||||
"פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים.md",
|
||||
"פסיכולוגיה/תודעה/דיסוציאציה.md",
|
||||
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/banana.jpg",
|
||||
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/gingy.jpg",
|
||||
@@ -204,9 +211,6 @@
|
||||
"פילוסופיה/אתיקה/ניקומאכית/school-of-athens.jpg",
|
||||
"פילוסופיה/אתיקה/ניקומאכית/Glassen.pdf",
|
||||
"פילוסופיה/אתיקה/ניקומאכית/Ackrill.pdf",
|
||||
"פילוסופיה/אתיקה/ניקומאכית/6.pdf",
|
||||
"פילוסופיה/אתיקה/ניקומאכית/5.pdf",
|
||||
"פילוסופיה/אתיקה/ניקומאכית/4.pdf",
|
||||
"פילוסופיה/אתיקה/ניקומאכית.md",
|
||||
"פסיכולוגיה/חשיבה/היוריסטיקות.md",
|
||||
"פילוסופיה/חדשה/ניטשה/מעבר_לטוב_ולרוע.md",
|
||||
@@ -216,9 +220,6 @@
|
||||
"פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/קווין.md",
|
||||
"פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/קריפקה.md",
|
||||
"פסיכולוגיה/אישיות/קליין.md",
|
||||
"פסיכולוגיה/חשיבה/גישות.md",
|
||||
"פסיכולוגיה/חשיבה/index.md",
|
||||
"פסיכולוגיה/אישיות/מהאלר.md",
|
||||
"פילוסופיה/אתיקה/examined.jpg",
|
||||
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/cats.jpg",
|
||||
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/atropine.jpg",
|
||||
|
||||
@@ -12,7 +12,9 @@ dateCreated: 2023-12-31T15:20:57.801Z
|
||||
בספרו *סודות האריתמטיקה*, דורש [גוטלוב פרגה](https://en.wikipedia.org/wiki/Gottlob_Frege):
|
||||
|
||||
### אנטי פסיכולוגיזם
|
||||
- להפריד בין הפסיכולוגי מהלוגי ואת הסובייקטיבי ומהאובייקטיבי.
|
||||
|
||||
!!! warning ""
|
||||
להפריד בין הפסיכולוגי מהלוגי ואת הסובייקטיבי ומהאובייקטיבי.
|
||||
|
||||
האידאה היא יש פסיכולוגיה סובייקטיבי, כפי שאומר לוק. עקרון זה, ה***אנטי-פסיכולוגיזם*** של פרגה, דורש להדיר מן השפה את האידאה, ובמקום להעניק לה משמעות **רק** בישיים האובייקטיביים, הלוגים.
|
||||
|
||||
@@ -21,7 +23,9 @@ dateCreated: 2023-12-31T15:20:57.801Z
|
||||
כשאני אומר 'בקבוק', עליי להתכוון לבקבוק הזה ממש, כאן מולי, ולא לתמונת הבקבוק בתודעה שלי. 'בקבוק' הוא לא צלם הבקבוק בתודעה, אלא חפץ אובייקטיבי (מיכל עם פקק שמכיל נוזלים, או משהו כזה).
|
||||
|
||||
### עקרון ההקשר
|
||||
- לעולם לא לבקש את משמעותה של מילה בודדת, אלא רק בהקשרה במשפט.
|
||||
!!! warning ""
|
||||
לעולם לא לבקש את משמעותה של מילה בודדת, אלא רק בהקשרה במשפט.
|
||||
|
||||
בעוד שלוק סבור שהמחשבות אינן אלא שרשרת של אידאות, פרגה טוען בדיוק הפוך - **אסור** לנסות להסיק על המושג הפרטי מבלי ההקשר שבו הוא פועל. זהו ***עיקרון ההקשר*** של פרגה.
|
||||
|
||||
פרגה סבור שהמשפט השלם הוא יחידת ההבנה הבסיסית, ולא מילים בודדות. בעוד שהמילים הן תנאי הכרחי להבנת המשפט, מחשבות עוברות בשלמותן במילים בלבד. המשפטים הם המשמעות הפומבית, ולכן הם נקודת הפתיחה - בלעדיהן לא ניתן להבין את המילים[^6].
|
||||
@@ -29,6 +33,7 @@ dateCreated: 2023-12-31T15:20:57.801Z
|
||||
בעיקרון ההקשר טוען פרגה שהענקת המשמעות היחידה צריכה להיות פומבית - על סמך מה שיש בעולם - כזו שנקבעת על ידי *ישות חוץ לשונית*[^8]. מה היא הישות הזו? מה מעניק לפסוק משמעות?
|
||||
|
||||
#### משמעות פסוק - ערך האמת
|
||||
|
||||
בכדי להעניק לפסוק משמעות, פרגה פונה ל*ערך האמת* שלו - אם הוא אמיתי,או שקרי. פסוק הוא לא כמו שם - הוא מורכב, והמרכיבים רלוונטיים לערך האמת שלו.
|
||||
|
||||
> **אריסטו** *חכם* הוא פסוק אמת.
|
||||
@@ -41,6 +46,7 @@ dateCreated: 2023-12-31T15:20:57.801Z
|
||||
הפסוק *אריסטו חכם* אמיתי משום שישנה ישות מסוימת - אריסטו - וישנה ישות מופשטת אחרת - חוכמה - והיחס ביניהם מתקיים כך שהפסוק אמיתי. מקור המשמעות היא לא בדעה של הדובר או המאזין - אלא בזכות יחס מסוים שמקיימות שתי הישויות. אבל כאן עולה בעיה מטאפיזית קשה - *מה טיב היחס הזה*?
|
||||
|
||||
#### אחדות הפסוק בהיותו פונקציה
|
||||
|
||||
אם לא נעמוד על היחס הזה, הרי שכל פסוק הוא סתם רשימה. האם הרכיב הראשון נוטל חלק ברכיב השני? מניין מגיע העניין שאי אפשר להוסיף או להפחית שמות (*אריסטו חכם טראמפ*) מבלי שיאבד את זהותו כפסוק?
|
||||
|
||||
פרדיקט, עבור פרגה, הוא **פונקציה**[^9] - שמקבלת ארגומנטים מסוימים. הביטוי *אריסטו חכם* הוא מסוג *X חכם*, כאשר הארגומנט הוא *אריסטו*. פרדיקט, למעשה, הוא פונקציה, ישות בלתי-רוויה, שכאשר הוא מקבל ארגומנט מסוים - במקרה הזה, אובייקט מסוג שם - הוא מחזיר פסוק בעל משמעות - שהיא ערך האמת.
|
||||
@@ -50,15 +56,22 @@ dateCreated: 2023-12-31T15:20:57.801Z
|
||||
|
||||
### ההבחנה בין אובייקט למושג
|
||||
|
||||
```
|
||||
## זהו פרדיקט; הוא פונקציה (מושג) שמקבלת אובייקט, ומחזירה משמעות (אמיתי או לא אמיתי)
|
||||
[אובייקט] הוא חכם
|
||||
# ^ זהו הארגומנט - הדבר שאנו מחילים עליו את הפרדיקט; הדבר שבדברו אנו מעבירים שיפוט נכון\לא נכון.
|
||||
|
||||
ארגומנט כמו 'אריסטו' - שהוא שם - יעניק לאובייקט משמעות. ארגומנט לא מתאים, כמו 'שולחן' - לא שם - יוביל לאובייקט חסר משמעות - לא ניתן לקבוע אם שולחן הוא חכם משום שחוכמה היא לא תכונה של שולחנות.
|
||||
!!! is-info ""
|
||||
אובייקט הוא חכם
|
||||
|
||||
^זהו פרדיקט; הוא פונקציה (מושג) שמקבלת אובייקט, ומחזירה משמעות (אמיתי או לא אמיתי)
|
||||
|
||||
\[אובייקט] הוא חכם
|
||||
|
||||
^ זהו הארגומנט - הדבר שאנו מחילים עליו את הפרדיקט; הדבר שבדברו אנו מעבירים שיפוט נכון\לא נכון.
|
||||
|
||||
ארגומנט כמו 'אריסטו' - שהוא שם - יעניק לאובייקט משמעות. ארגומנט לא מתאים, כמו 'שולחן' - לא שם - יוביל לאובייקט חסר משמעות - לא ניתן לקבוע אם שולחן הוא חכם משום שחוכמה היא לא תכונה של שולחנות.
|
||||
|
||||
\[אריסטו] הוא חכם
|
||||
|
||||
^זה פסוק - לקחנו את המושג "[אובייקט] הוא חכם", הזנו לא את האובייקט "אריסטו" (שלו יש משמעות משום ש'אריסטו' הוא שם), וקיבלנו שיפוט - אריסטו הוא אכן חכם, אז ערך האמת חיובי.
|
||||
|
||||
[אריסטו] הוא חכם זה פסוק - לקחנו את המושג "[אובייקט] הוא חכם", הזנו לא את האובייקט "אריסטו" (שלו יש משמעות משום ש'אריסטו' הוא שם), וקיבלנו שיפוט - אריסטו הוא אכן חכם, אז ערך האמת חיובי.
|
||||
```
|
||||
|
||||
**הפרדיקט לא עומד לעצמו**; X חכם הוא ביטוי חסר משמעות. גם האובייקט חסר משמעות בעצמו, בעוד שהשם - 'אריסטו' - עומד בזכות עצמו (השם 'אריסטו' הוא זה שמעניק ל'אובייקט' משמעות. רק השילוב של השניים מייצר פסוק בעל משמעות.
|
||||
|
||||
@@ -93,11 +106,12 @@ dateCreated: 2023-12-31T15:20:57.801Z
|
||||
|
||||
הרהרו בפסוקים:
|
||||
|
||||
> 2+2=4
|
||||
!!! is-info ""
|
||||
2+2=4
|
||||
|
||||
> השלג הוא לבן
|
||||
השלג הוא לבן
|
||||
|
||||
> אריסטו חכם
|
||||
אריסטו חכם
|
||||
|
||||
לפי תורת ההוראה המוקדמת של פרגה, המשמעות של אלו היא ערך האמת. אלא שכאן, ערך האמת של כולם זהה (כולם אמיתיים) - אבל בוודאי שלא ניתן לטעון שיש להם את אותה המשמעות!
|
||||
|
||||
@@ -154,35 +168,41 @@ dateCreated: 2023-12-31T15:20:57.801Z
|
||||
**המובן** הוא אופן ההצגה של האובייקט.
|
||||
|
||||
### עקרון ההמרה (אקסטנציונליות)
|
||||
|
||||
**רווק** ו**לא נשוי** נושאים את אותו המובן, אך בעלי הוראה שונה. כך כל הביטויים הסינונימיים. שלא כמו *כוכב השחר* ו*כוכב הערב*, אף אחד מהביטויים האלו **לא מוסיף מידע נוסף**, ולא מוביל לערך קוגנטיבי שונה. לכן, הם באותו המובן.
|
||||
|
||||
!!! is-info ""
|
||||
***ג'ינג'יסטותאלס* הוא טיפש**
|
||||
|
||||
> ***ג'ינג'יסטותאלס* הוא טיפש**
|
||||
> נושא את אותה ההוראה כמו
|
||||
נושא את אותה ההוראה כמו
|
||||
|
||||
> ***החתול חוויאר* הוא טיפש**
|
||||
***החתול חוויאר* הוא טיפש**
|
||||
|
||||
הידיעה מאחורי שני הפסוקים השתנתה - יכול להיות שאתה לא יודע ש*ג'ינג'יסטותאלס* הוא חתול, בעוד שבפסוק השני קודם כל מציינים שמדובר בחתול - אך ערך האמת של שני הפסוקים זהה. כלומר, **ההוראה** זהה, אבל **המובן** משתנה.
|
||||
|
||||
מנגד,
|
||||
> **החתול הכתום הוא טיפש**
|
||||
> נושא את את אותו המובן כמו
|
||||
|
||||
> **התחול הג'ינג'י הוא חכם**
|
||||
> אבל נבדל ממנו בהוראה; הכסות מאחורי המונחים זהה - 'חתול כתום' ו'חתול ג'ינג'י אומרים אותו דבר, אבל ערך האמת של שני הפסוקים שונה - האחד אמיתי והאחד שקרי.
|
||||
!!! is-info ""
|
||||
**החתול הכתום הוא טיפש**
|
||||
|
||||
נושא את את אותו המובן כמו
|
||||
|
||||
**התחול הג'ינג'י הוא חכם**
|
||||
|
||||
אבל נבדל ממנו בהוראה; הכסות מאחורי המונחים זהה - 'חתול כתום' ו'חתול ג'ינג'י אומרים אותו דבר, אבל ערך האמת של שני הפסוקים שונה - האחד אמיתי והאחד שקרי.
|
||||
|
||||
המושג החדש, שלנו, המובן, נבדל מה**אידאה**, או הדימוי, של הפילוסופיה החדשה. בניגוד לאידאה, שהיא לעד פרטנית, המובן הוא ציבורי וברור לכל - המונח בשפה שאומר את הדבר המסוים הזה. מה שעולה לי בראש כשאני אומר 'חתול כתום' עלול להיות שונה ממה שעולה לי בראש כשאני אומר 'חתול ג'ינג'י' - התמונה שתעלה אצל אנשים שונים, ואפילו אצלי בזמנים שונים, אינה יציבה; אולם, אבל בכל מקום שאני יכול לציין 'חתול כתום' אני יכול לציין 'חתול ג'ינג'י', בהתאם לחוקי השפה - זהו דבר שכולם יודעים ואינו נתון לפרשנות.
|
||||
|
||||
!!! is-succes ""
|
||||
אם נחזור למשולש מהשיעור הראשון:
|
||||
|
||||
> אם נחזור למשולש מהשיעור הראשון:
|
||||
1. השפה - הביטוי הלשוני
|
||||
|
||||
> 1. השפה - הביטוי הלשוני
|
||||
2. העולם - ההוראה; הביטוי מורה על העולם
|
||||
|
||||
> 2. העולם - ההוראה; הביטוי מורה על העולם
|
||||
3. המובן - התודעה; הביטוי הוא אופן ההינתנות של ההוראה
|
||||
|
||||
> 3. המובן - התודעה; הביטוי הוא אופן ההינתנות של ההוראה
|
||||
|
||||
> {.is-success}
|
||||
|
||||
#### שלושת האופנים של המובן
|
||||
1. המשמעות של הביטוי הלשוני
|
||||
@@ -216,13 +236,14 @@ dateCreated: 2023-12-31T15:20:57.801Z
|
||||
|
||||
הקשרי אמונה מפרים לעיתים תכופות את עקרון האקסטנציונליות:
|
||||
|
||||
> 1. אדיפוס רוצה לשאת את יוקסטה לאשה
|
||||
!!! is-info ""
|
||||
1. אדיפוס רוצה לשאת את יוקסטה לאשה
|
||||
|
||||
> 2. יוקסטה = אמו של אדיפוס
|
||||
2. יוקסטה = אמו של אדיפוס
|
||||
|
||||
> 3. לכן, אדיפוס רוצה לשאת את אמו לאישה
|
||||
3. לכן, אדיפוס רוצה לשאת את אמו לאישה
|
||||
|
||||
> אבל הוא לא... (אופסי)
|
||||
אבל הוא לא... (אופסי)
|
||||
|
||||
אלא שבמקרה הזה, *יוקסטה* אינה יוקסטה כפי שאנו תופסים אותה ממש - אלא כפי ש*אדיפוס* תופס אותה. בהקשרים פסיכולוגיים, ההוראה אינה יוקסטה כלשהי בעולם, אלא יוקסטה האדיפיאנית; למעשה, בהקשרים פסיכולוגיים, המובן הוא גם ההוראה. ומשום שיוקסטה כפי שנתפסת אצל אדיפוס הוא מובן שונה מיוקסטה כפי שהיא בעולם, לא ניתן באמת להחליף את הביטויים, כפי שסברנו תחילה.
|
||||
|
||||
@@ -239,6 +260,9 @@ dateCreated: 2023-12-31T15:20:57.801Z
|
||||
|
||||
המובן, שלא כמו האידאה, הוא בר שיתוף: כולם יכולים לחשוב אותו משום שהוא כבר קיים בעולם.
|
||||
|
||||
> חשבו שאתם צופים על הירח מבעד לטלסקופ. ישנה התמונה של הירח בקרנית שלכם, התמונה של הירח בעדשה, והירח - אי שם בשמים. האידאה, כמותה כתמונה בקרנית שלנו; המובן, כמותו בתמונה בעדשת הטלסקופ; וההוראה היא הירח עצמו, אי שם בחלל.
|
||||
!!! is-info ""
|
||||
חשבו שאתם צופים על הירח מבעד לטלסקופ. ישנה התמונה של הירח בקרנית שלכם, התמונה של הירח בעדשה, והירח - אי שם בשמים. האידאה, כמותה כתמונה בקרנית שלנו; המובן, כמותו בתמונה בעדשת הטלסקופ; וההוראה היא הירח עצמו, אי שם בחלל.
|
||||
את מה שאני רואה בקרנית שלי, לעולם לא אוכל לשתף - אולם, כולם יכולים לצפות בטלסקופ, במידה רבה של דיוק.
|
||||
|
||||
> את מה שאני רואה בקרנית שלי, לעולם לא אוכל לשתף - אולם, כולם יכולים לצפות בטלסקופ, במידה רבה של דיוק.
|
||||
!!! success "ראו גם"
|
||||
תורת ההוראה של פרגה משחקת תפקיד מרכזי בהרבה נושאים מטאפיזים - למשל, ב[אונטולוגיית היחסים של ואן אינוואגן](/פילוסופיה/מטאפיזיקה/אונטולוגיה#אונטולוגיות-של-יחסים).
|
||||
@@ -11,6 +11,8 @@ tags: פילוסופיה, מטאפיזיקה
|
||||
|
||||
#### 3. [אונטולוגיה](/פילוסופיה/מטאפיזיקה/אונטולוגיה)
|
||||
|
||||
#### 4. [סיבתיות](/פילוסופיה/מטאפיזיקה/סיבתיות)
|
||||
|
||||
|
||||
**מטאפיזיקה**[^2] היא אולי הענף הישן ביותר בפילוסופיה - זה ששואל *איך העולם בנוי*, מהם סדרי העולם. כל המדעים צמחו מסיבה זו מתוך המטאפיזיקה, ועדיין יש ביניהם נקודות דמיון רבות. מאפיין משותף הוא ההתקדמות - אנו נתקלים בבעיה, וככל שנכנס מידע חדש אנחנו משנים ומשכללים את העמדה.
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -96,7 +96,7 @@ tags: פילוסופיה, מטאפיזיקה, אונטולוגיה
|
||||
|
||||
## איך לשני עצמים יש משהו במשותף?
|
||||
|
||||
!!! info "טקסט"
|
||||
!!! info "מאמרים"
|
||||
[Μarmodo & Mayr](./Marmodo.pdf), [Aune](./Aune.pdf)
|
||||
|
||||
בעצם, אנחנו שואלים - **מהן תכונות?**
|
||||
@@ -391,7 +391,7 @@ tags: פילוסופיה, מטאפיזיקה, אונטולוגיה
|
||||
|
||||
## מה הופך עצמים שונים לשונים?
|
||||
|
||||
!!! info "טקסט"
|
||||
!!! info "מאמרים"
|
||||
[Van Inwagen](./Inwagen.pdf), [Van Cleeve](./Cleeve.pdf), [Sider](./Sider.pdf)
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -425,7 +425,7 @@ tags: פילוסופיה, מטאפיזיקה, אונטולוגיה
|
||||
- **מהו היחס?**
|
||||
1. יחס מיוחד - *sui geneis* - גם סוג של *תורות מצע*, במובן צר יותר.
|
||||
2. יחס אחר - גם סוג של *תורות מצע*, במובן *עוד יותר* צר.
|
||||
3. חברות באוסף (נומינליזם של אוסף)
|
||||
3. חברות באוסף ([נומינליזם של אוסף](#נומינליזם-של-אוספים))
|
||||
|
||||
|
||||
### אונטולוגיות של מרכיבים
|
||||
@@ -547,24 +547,29 @@ V ∈ X ^ X ∈ A ^ V ∉ A
|
||||
!!! is-info "הגדרה"
|
||||
ישים פרטיים קטגוריה אונטולוגית עיקרית, ופרטים יכולים להיות מורכבים רק מפרטים אחרים.
|
||||
|
||||
אונטולוגיה אחת כזו היא [נומינליזם של אוסף](#נומינליזם-של-אוסף-class-nominalism).
|
||||
אונטולוגיה אחת כזו היא [נומינליזם של אוסף](#נומינליזם-של-אוספים).
|
||||
|
||||
אונטולוגיה אחרת היא **תיאוריית המצע של ואן אינוואגן**, שאומרת כך:
|
||||
|
||||
פרטים הם גשמיים, ותכונות, טענות ויחסים הם מופשטים. כל הדברים *המופשטים* קיימים **בהכרח** (קרי, גם אם אין סופרמן, סופרמן יכול לעוף - הטענה אינה אמיתית או שקרית, היא ישנה; גם אם אין ירוק, קיימת התכונה *להיות-ירוק*). לעומת זאת, פרטים גשמיים קיימים **במקרה** (אורי בק קיים, ויכל גם לא להתקיים; סופרמן לא קיים, אבל יכל גם להתקיים).
|
||||
|
||||
!!! success "ראו גם"
|
||||
[*תורת ההוראה* של גוטלוב פרגה - הבסיס לרעיון הזה (פילוסופיה של הלשון)](/פילוסופיה/לשון/פרגה)
|
||||
|
||||
מימוש, בעייני ואן אינוואגן, היא *יחס* - *having* - ולכן לפרטים שונים יכול להיות משהו במשותף: שני פרטים שעומדים באותו היחס הם בעלי תכונה משותפת. יחסים נופלים ברגרסיה של בראדלי, אבל הרגרסיה שפירה: אנחנו לא מנסים להסביר מהם היחסים (כי הם מופשטים, וקיימים בהכרח), רק שיש יחסים.
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
[^1]: הכוונה היא *לא* ל[מושג עצם](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#העצם) כזה או אחר.
|
||||
[^2]: אריסטו חשב, באופן מוזר, שתכונות הן מפוזרות: אם יש שני דברים ירוקים, יש בשניהם את התכונה **השלמה** של היות-ירוק.
|
||||
[^3]: הכוכבית היא כי זה מושג לא לגמרי נכון, אלא מפושט.
|
||||
[^4]: a way of being.
|
||||
[^5]: to exemplify, to instantiate, to have, to posses.
|
||||
[^6]: essential
|
||||
[^7]: accidental, contingental
|
||||
[^8]: intrinsic
|
||||
[^9]: extrinsic
|
||||
[^6]: essential.
|
||||
[^7]: accidental, contingental.
|
||||
[^8]: intrinsic.
|
||||
[^9]: extrinsic.
|
||||
[^10]: לפחות, לא בגלל המשפטים האלה.
|
||||
[^11]: *יש כמות סבירה??*
|
||||
[^12]: הענף באונטולוגיה ששואל על היחסים בין שלם לחלק.
|
||||
[^13]: המרכיבים של אינדיוידואל הם ישים שאינם אינדיוידואלים
|
||||
[^13]: המרכיבים של אינדיוידואל הם ישים שאינם אינדיוידואלים.
|
||||
|
||||
65
פילוסופיה/מטאפיזיקה/סיבתיות.md
Normal file
65
פילוסופיה/מטאפיזיקה/סיבתיות.md
Normal file
@@ -0,0 +1,65 @@
|
||||
---
|
||||
title: סיבתיות
|
||||
description: איך סיבות קשורות לתוצאות שלהן?
|
||||
tags:
|
||||
- שנה_ג
|
||||
- סמסטר_א
|
||||
- פילוסופיה
|
||||
- מטאפיזיקה
|
||||
- סיבתיות
|
||||
- יום
|
||||
---
|
||||
!!! info "מאמרים"
|
||||
[Hume](./Hume.pdf), [Lewis](./Lewis.pdf), [Anscombe](./Anscombe)
|
||||
|
||||
|
||||
*סיבתיות* היא הרבה יותר מסתם יחס.
|
||||
|
||||
מצבי עניינים בנויים מ**פרטים** ומ**תכונות**.
|
||||
|
||||
**אירועים** - כמו [מלחמת העולם השנייה](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%94), [הכרזת העצמאות](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%96%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA), *שבירת החלון* - בנויים מ**פרטים**, **תכונות**, **זמנים** (*מתי* לפרט הייתה תכונה, וכו').
|
||||
|
||||
!!! is-info "הגדרה"
|
||||
**סיבתיות** היא **יחס בין אירועים**, יחס של **סיבה** ו**תולדה**.
|
||||
|
||||
סיבתיות היא לא היחס *היחיד* בין אירועים, אבל היא חשובה כי היא יחס *מבני* בין אירועים.
|
||||
|
||||
המדע מתאר דברים ביחס מבני - פיזיקה מתארת דפוסים פיזיים, כימיה מתארת דפוסים כימיים, וכדומה - דפוסים שהם יחסים בין אירועים.
|
||||
|
||||
סיבתיות לא משחקת תפקיד רק במדעים השונים: היא גם מושג יומיומי. כל דבר שאנחנו עושים ביומיום - מלטפים חתולים, נובחים בפסנתר, לומדים מטאפיזיקה - הם יחסים סיבתיים: אתם עושים *משהו*, וכתוצאה מכך קורה *משהו אחר* קצת אחרי.
|
||||
|
||||
אז אם יש יחס חשוב כזה, שואל אורי - *מה זה לעזאזל?*
|
||||
|
||||
יום הוא הראשון שהציף את הברוך הזה ב[בעיית הסיבתיות](/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת#בעיית-האינדוקציה). יום מגדיר סיבתיות כך:
|
||||
|
||||
> <div style="text-align: left">\[...] we may define a cause to be an object, followed by another, and where all the objects similar to the first are followed by objects similar to the second. Or in other words where, if the first object had not been, the second never had existed. The appearance of a cause always conveys the mind, by a customary transition, to the idea of the effect. Of this also we have experience. We may, therefore, suitably to this experience, form another definition of cause, and call it, an object followed by another, and whose appearance always conveys the thought to that other</div>
|
||||
|
||||
בפסקה התמימה הזו, מסתתרות *שלוש* הגדרות:
|
||||
|
||||
- עצם, שעוקב אחריו עצם אחרים, כאשר לכל העצמים הדומים לראשון עוקבים עצמים הדומים לשני.
|
||||
- עצם ראשון, שאלמלא לא היה קיים, לא היה מתקיים עצם שני
|
||||
- החוויה הפסיכולוגית לפיה עצם אחד עוקב עצם אחר בהתאמה: הופעתו של הראשון גורמת לנו לחשוב על השני.
|
||||
|
||||
כל אחת מההגדרות המאוד נבדלות האלו הולידה זרם פילוסופי משלה.
|
||||
|
||||
|
||||
<small>דוויד יום. הוא אשם.</small>
|
||||
|
||||
### תורת הקביעות
|
||||
|
||||
זו המחשבה מאחורי ההגדרה ה**ראשונה** של יום, והיא אומרת -
|
||||
|
||||
!!! is-info "הגדרה"
|
||||
נניח שעצם A בעל תכונה α בזמן t ועצם B בעל תכונה β בזמן t' -
|
||||
|
||||
**אז** האירוע Αα@t **גרם** לאירוע Bβ@t'
|
||||
|
||||
*אם ורק אם*:
|
||||
|
||||
1. t' מאוחר מt (התולדה תמיד באה אחרי הסיבה).
|
||||
|
||||
2. בכל פעם שעצם כלשהו O הוא בעל תכונה α בזמן כלשהו, אחריו יימצא עצם כלשהו O' בעל תכונה β.
|
||||
|
||||
|
||||
ההגדרה של יום מקסימה, כי היא מצמצת את היחס המסתורי והמפחיד הזה *סיבתיות* לתנאים מאוד פשוטים, מובנים ואינטואיטיביים.
|
||||
|
||||
Reference in New Issue
Block a user