study/פילוסופיה/מטאפיזיקה/סיבתיות.md

title, description, tags

title	description	tags
סיבתיות	איך סיבות קשורות לתוצאות שלהן?	שנה_ג סמסטר_א פילוסופיה מטאפיזיקה סיבתיות יום

!!! info "מאמרים" Hume, Lewis, Anscombe

סיבתיות היא הרבה יותר מסתם יחס.

מצבי עניינים בנויים מפרטים ומתכונות.

אירועים - כמו מלחמת העולם השנייה, הכרזת העצמאות, שבירת החלון - בנויים מפרטים, תכונות, זמנים (מתי לפרט הייתה תכונה, וכו').

!!! is-info "הגדרה" סיבתיות היא יחס בין אירועים, יחס של סיבה ותולדה.

סיבתיות היא לא היחס היחיד בין אירועים, אבל היא חשובה כי היא יחס מבני בין אירועים.

המדע מתאר דברים ביחס מבני - פיזיקה מתארת דפוסים פיזיים, כימיה מתארת דפוסים כימיים, וכדומה - דפוסים שהם יחסים בין אירועים.

סיבתיות לא משחקת תפקיד רק במדעים השונים: היא גם מושג יומיומי. כל דבר שאנחנו עושים ביומיום - מלטפים חתולים, נובחים בפסנתר, לומדים מטאפיזיקה - הם יחסים סיבתיים: אתם עושים משהו, וכתוצאה מכך קורה משהו אחר קצת אחרי.

אז אם יש יחס חשוב כזה, שואל אורי - מה זה לעזאזל?

יום הוא הראשון שהציף את הברוך הזה בבעיית הסיבתיות. יום מגדיר סיבתיות כך:

\[...] we may define a cause to be an object, followed by another, and where all the objects similar to the first are followed by objects similar to the second. Or in other words where, if the first object had not been, the second never had existed. The appearance of a cause always conveys the mind, by a customary transition, to the idea of the effect. Of this also we have experience. We may, therefore, suitably to this experience, form another definition of cause, and call it, an object followed by another, and whose appearance always conveys the thought to that other

בפסקה התמימה הזו, מסתתרות שלוש הגדרות:

• עצם, שעוקב אחריו עצם אחרים, כאשר לכל העצמים הדומים לראשון עוקבים עצמים הדומים לשני.
• עצם ראשון, שאלמלא לא היה קיים, לא היה מתקיים עצם שני
• החוויה הפסיכולוגית לפיה עצם אחד עוקב עצם אחר בהתאמה: הופעתו של הראשון גורמת לנו לחשוב על השני.

כל אחת מההגדרות המאוד נבדלות האלו הולידה זרם פילוסופי משלה.

דוויד יום. הוא אשם.

תורת הקביעות

זו המחשבה מאחורי ההגדרה הראשונה של יום, והיא אומרת -

!!! is-info "הגדרה" נניח שעצם A בעל תכונה α בזמן t ועצם B בעל תכונה β בזמן t' -

**אז** האירוע Αα@t **גרם** לאירוע Bβ@t' 

*אם ורק אם*:

1. t' מאוחר מt (התולדה תמיד באה אחרי הסיבה).

2. בכל פעם שעצם כלשהו O הוא בעל תכונה α בזמן כלשהו, אחריו יימצא עצם כלשהו O' בעל תכונה β.

ההגדרה של יום מקסימה, כי היא מצמצת את היחס המסתורי והמפחיד הזה סיבתיות לתנאים מאוד פשוטים, מובנים ואינטואיטיביים.