shmick/study
1
0
Fork 0
Code Issues Pull Requests Packages Projects Releases Wiki Activity

docs: update פילוסופיה/לשון/מבוא

Browse Source
This commit is contained in:
matanhorovitz
2024-01-21 18:06:13 +02:00
committed by shmick
parent 19a7a02489
commit c238e4823f
1 changed files with 48 additions and 3 deletions
Download Patch File Download Diff File Expand all files Collapse all files

49
פילוסופיה/לשון/מבוא.md
View File

@@ -2,7 +2,7 @@
title: מבוא לפילוסופיה של הלשון
description:
published: true
date: 2024-01-14T16:51:22.038Z
date: 2024-01-21T16:06:10.915Z
tags:
editor: markdown
dateCreated: 2023-12-31T15:20:57.801Z
@@ -199,7 +199,8 @@ dateCreated: 2023-12-31T15:20:57.801Z
**המובן** הוא אופן ההצגה של האובייקט.
**רווק** ו**לא נשוי** נושאים את אותו המובן, אך בעלי הוראה שונה. כך כל הביטויים הסינונימיים. שלא כמו *כוכב השחר* ו*כוכב הערב*, אף אחד מהביטויים האלו **לא מוסיף מידע נוסף**, ולא מוביל לערך קוגנטיבי שונה. לכן, הם אותו המובן.
## עקרון ההמרה (אקסטנציונליות)
**רווק** ו**לא נשוי** נושאים את אותו המובן, אך בעלי הוראה שונה. כך כל הביטויים הסינונימיים. שלא כמו *כוכב השחר* ו*כוכב הערב*, אף אחד מהביטויים האלו **לא מוסיף מידע נוסף**, ולא מוביל לערך קוגנטיבי שונה. לכן, הם באותו המובן.
> ***ג'ינג'יסטותאלס* הוא טיפש**
@@ -233,3 +234,47 @@ dateCreated: 2023-12-31T15:20:57.801Z
3. אונטולוגי
אין הבדל בהוראה ללא הבדל במובן. המובן של ביטוי הוא אופן של קביעת ההוראה.
### המתח הפנימי במובן
עד כה, אמרנו שמובן הוא אופן ההינתנות של האובייקט. אולם, חשבו על המשפט הבא:
> אודיסאוס ירד לאיתקה
אודיסאוס אינו קיים; לפיכך, 'אודיאוס' לא מפנה לשום דבר - ולא יכול להיות לו ערך אמת - לכאורה אין לו משמעות; יש לו מובן, ללא הוראה. אבל, הוא בבירור אומר לנו משהו. איך עלינו להתייחס למשפט כזה? איך בכלל יש לו משמעות?
הפתרון של פרגה הוא **גישה פרופוזיציונליות** (טענה פסוקית). חשבו על משפטים כמו
> קרול מאמינה שכוכב הערב הוא כוכב הערב
זו טאוטולוגיה ברורה מאליה.
לפי עיקרון האקסטנציונליות, ביכולתנו להחליף את אחד המופעים של 'כוכב הערב' ב'כוכב השחר' - ההוראה נשמרת בין הביטויים, ולא שינינו את ערך האמת של הפסוק. האמנם?
> קרול מאמינה שכוכב הערב הוא כוכב הבוקר
בפסוק הזה, ערך האמת אינו בהכרח אמיתי - אולי קרול לא יודעת שכוכב הערב הוא כוכב השחר.
הקשרי אמונה מפרים לעיתים תכופות את עקרון האקסטנציונליות:
> 1. אדיפוס רוצה לשאת את יוקסטה לאשה
> 2. יוקסטה = אמו של אדיפוס
> 3. לכן, אדיפוס רוצה לשאת את אמו לאישה
> אבל הוא לא... (אופסי)
אלא שבמקרה הזה, *יוקסטה* אינה יוקסטה כפי שאנו תופסים אותה ממש - אלא כפי ש*אדיפוס* תופס אותה. בהקשרים פסיכולוגיים, ההוראה אינה יוקסטה כלשהי בעולם, אלא יוקסטה האדיפיאנית; למעשה, בהקשרים פסיכולוגיים, המובן הוא גם ההוראה. ומשום שיוקסטה כפי שנתפסת אצל אדיפוס הוא מובן שונה מיוקסטה כפי שהיא בעולם, לא ניתן באמת להחליף את הביטויים, כפי שסברנו תחילה.
כך אנו שומרים על ערך האמת בהקשרים פסיכולוגיים - אנחנו מדברים לא על האובייקט בעולם, אלא על האופן שבו הוא נתפס.
אבל האם זה לא מחזיר אותנו חזרה לעולם האידאות הפרטניות?
### מובן לעומת אידאה
האידאה היא סובייקטיבית: במימד האפיסטמי, משום שהן יש סובייקטיבי לחלוטין; אידאה אינה יכולה להתקיים ללא תפיסה. במימד האפיסטמי, משום שרק הסובייקט יכול לדעת מה עולה בעיני רוחו כשהוא חושב על האידאה.
מנגד, המובן הוא אובייקטיבי: במימד האונטולוגי, משום שהמובן יכול להתקיים גם ללא תפיסה - הוא לא שייך לאף אחד; במימד האפיסטמי, משום שהוא ניתן לשיתוף - כל מי שיבין את השפה יבין את המובן.
יש כאן ניגוד בין חשיבה למחשבה - החשיבה היא אקט מנטלי בתודעה של סובייקט מסוים. לעומתה, מחשבה היא ה*תוכן* של אותו האקט: היא אינה תלויה בתפיסתה בתודעה כלשהי. גם לפני שידענו ש*כוכב הערב הוא כוכב השחר*, המחשבה הזו הייתה זמינה בעולם - עוד לפני שמישהו חשב אותה.
המובן, שלא כמו האידאה, הוא בר שיתוף: כולם יכולים לחשוב אותו משום שהוא כבר קיים בעולם.
> חשבו שאתם צופים על הירח מבעד לטלסקופ. ישנה התמונה של הירח בקרנית שלכם, התמונה של הירח בעדשה, והירח - אי שם בשמים. האידאה, כמותה כתמונה בקרנית שלנו; המובן, כמותו בתמונה בעדשת הטלסקופ; וההוראה היא הירח עצמו, אי שם בחלל.
> את מה שאני רואה בקרנית שלי, לעולם לא אוכל לשתף - אולם, כולם יכולים לצפות בטלסקופ, במידה רבה של דיוק.