באיזה מידה השעמום מעיד על חוסר משמעות תשתיתית? שופנהאואר חשב שאפילו שעמום חולף הוא עדות לריקנות של החיים: גם אם אנחנו מצליחים להפיג אותו כאן או כאן, אנחנו דוהרים מהסחת הדעת הזו לבאה, עצם נוכחותה של הריקנות הזו מעיד שהחיים במהותם חסרי משמעות. במובן הזה, [לחנך ילדים למצוא עניין במשהו הוא סוג של שקר אצילי](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה#כלבים-פילוסופיים).
גם [פסקל](/פילוסופיה/דת/אמונה#ההימור-של-פסקל) מסכים עם הריקנות הזו, אבל סבור שאפשר להתגבר עליה על ידי *קישור* עצמנו למישהו מעבר (ספוילר: אלוהים). גם נוזיק סבור שערך הוא אובייקטיבי, אבל *משמעות* היא סובייקטיבית: קישור של העצמי לאותו הערך. ההגות במשמעות של הערכים, בקישור הזה ממש, הוא החיים הרפלקטיביים - עד שניעצר במשהו אינסופי, או במשהו פנימי באופן מוחלט (ועדיף שיהיה שניהם). זהו, באופן פורמלי - משהו אינסופי ובעל ערך פנימי מוחלט - אלוהים. לכן מאחורי המחשבה של פסקל יש איזשהו היגיון פילוסופי.
[^1]: אפלטון לוקח את הרעיון הזה רחוק יותר ב[משתה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/משתה).
<divstyle="text-align: left">For the same thing is for thinking and for being</div>
>
> > **פארמנידס**, ***על הטבע***
---
@@ -27,9 +27,9 @@ For the same thing is for thinking and for being
---
> מה שהווה נאמר באופנים רבים, אבל תמיד כלפי מובן אחד וטבע אחד כלשהו, ולא רק בשיתוף השם[^15]
>
> Being is meant in more than one way, but pointing towards one meaning and some one nature rather than ambiguously
> <div style="text-align: left">Being is meant in more than one way, but pointing towards one meaning and some one nature rather than ambiguously</div>
@@ -42,27 +42,27 @@ For the same thing is for thinking and for being
---
> This world is mere change, and this life, opinion[^10]
> <div style="text-align: left">This world is mere change, and this life, opinion[^10]</div>
> >**אאורליוס**, ***הגיונות***
---
> At fifteen I set my heart on learning; at thirty I took my stand; at forty I came to be free from doubts; at fifty I understood the Decree of Heaven; at sixty my ear was atuned; at seventy I followed my heart’s desire without overstepping the line[^25]
> <div style="text-align: left">At fifteen I set my heart on learning; at thirty I took my stand; at forty I came to be free from doubts; at fifty I understood the Decree of Heaven; at sixty my ear was atuned; at seventy I followed my heart’s desire without overstepping the line[^25]</div>
>
>> **קונפיוציוס**, ***המאמרות***
---
> I’m bound to die. If at once, I’ll go to my death; if somewhat later, I’ll eat my meal, since the hour has arrived for me to do so, and then die afterwards. And how? As suits someone who is giving back that which is not [^35]his own
> <div style="text-align: left">I’m bound to die. If at once, I’ll go to my death; if somewhat later, I’ll eat my meal, since the hour has arrived for me to do so, and then die afterwards. And how? As suits someone who is giving back that which is not [^35]his own</div>
> > **Epictetus**, ***Discourses***
---
> חיים שאין בהם חקירה לא כדאי לו לאדם לחיותם[^3]
> The unexamined life is not worth living
> <div style="text-align: left">The unexamined life is not worth living</div>
@@ -70,15 +70,15 @@ For the same thing is for thinking and for being
> מתוך ליל חוסר ההכרה ביקיצה אל החיים מוצא את עצמו הרצון בתור פרט בעולם נטול סוף וגבול, בין אינספור פרטים, כולם שואפים, סובלים תועים; וכמו עקב חלום רע ממהר הוא לחזור אל חוסר ההכרה הישן[^20].
>
> Awakened to life out of the night of unconsciousness, the will finds itself as an individual in an endless and boundless world, among innumerable individuals, all striving, suffering, and erring; and, as if through a troubled dream, it hurries back to the old unconsciousness
> <div style="text-align: left">Awakened to life out of the night of unconsciousness, the will finds itself as an individual in an endless and boundless world, among innumerable individuals, all striving, suffering, and erring; and, as if through a troubled dream, it hurries back to the old unconsciousness</div>
>
>
> > **שופנהאואר**, ***על אפסות החיים ועל הסבל שבהם***
---
> מה שרצית \[...\] מסתיים בכך: רצה משהו טוב יותר.
What you have willed \[...\] ends thus: will something better[^40]
> מה שרצית \[...\] מסתיים בכך: רצה משהו טוב יותר[^40].
<divstyle="text-align: left">What you have willed \[...\] ends thus: will something better</div>
>
> > **שופנהאואר**, ***על אפסות החיים ועל הסבל שבהם***
@@ -86,37 +86,37 @@ What you have willed \[...\] ends thus: will something better[^40]
> כל בני האדם חושקים מטבעם לדעת[^16]
>
> All human beings by nature stretch themselves out towards knowing
> <div style="text-align: left">All human beings by nature stretch themselves out towards knowing</div>
> Beginning to think is beginning to be undermined[^13]
> <div style="text-align: left">Beginning to think is beginning to be undermined[^13]</div>
>
> Commencer à penser c'est commencer d'être miné
> <div style="text-align: left">Commencer à penser c'est commencer d'être miné</div>
>
> > **קאמי**, ***המיתוס של סיזיפוס***
---
> It is better to be a human being dissatisfied than a pig satisfied; better to be Socrates dissatisfied than a fool satisfied[^18]
> <div style="text-align: left">It is better to be a human being dissatisfied than a pig satisfied; better to be Socrates dissatisfied than a fool satisfied[^18]</div>
>
> > **מיל**, ***תועלתנות***
---
> Reflect that nothing merits admiration except the spirit, the impressiveness of which prevents it from being impressed by anything[^21]
> <div style="text-align: left">Reflect that nothing merits admiration except the spirit, the impressiveness of which prevents it from being impressed by anything[^21]</div>
>
>> **Seneca**, ***Letters From a Stoic***
---
> What use is the ability to measure out a portion of an acre with an accuracy extending even to the bits which elude the measuring rod if I’m upset when some high-handed neighbour encroaches slightly on my property? The geometrician teaches me how I may avoid losing any fraction of my estates, but what I really want to learn is how to lose the lot and still keep smiling[^22]
> <div style="text-align: left">What use is the ability to measure out a portion of an acre with an accuracy extending even to the bits which elude the measuring rod if I’m upset when some high-handed neighbour encroaches slightly on my property? The geometrician teaches me how I may avoid losing any fraction of my estates, but what I really want to learn is how to lose the lot and still keep smiling[^22]</div>
>
> > **Seneca**, ***Letters From a Stoic***
---
@@ -157,7 +157,7 @@ What you have willed \[...\] ends thus: will something better[^40]
---
>
> [...] consciousness first reaches its turning point in self-consciousness, where it leaves behind the colorful semblance of the sensous world and the empty night of the supersensible other-worldly beyon and steps into the spiritual daylight of the present[^41]
> <div style="text-align: left">\[...] consciousness first reaches its turning point in self-consciousness, where it leaves behind the colorful semblance of the sensous world and the empty night of the supersensible other-worldly beyon and steps into the spiritual daylight of the present[^41]</div>
>
> > **Hegel**, ***Phenemonology of the Spirit***
@@ -165,7 +165,7 @@ What you have willed \[...\] ends thus: will something better[^40]
> חופשי אני קורא לאדם המודרך רק על ידי התבונה. לכן, מי שנולד חופשי ונשאר חופשי, אין לו אלא אידאות הולמות...
>
> I call him free who is led by reason alone. Therefore, he who is born free and remains free, has only adequate ideas...
> <div style="text-align: left">I call him free who is led by reason alone. Therefore, he who is born free and remains free, has only adequate ideas...</div>
>
> **שפינוזה, *אתיקה***
@@ -177,9 +177,10 @@ What you have willed \[...\] ends thus: will something better[^40]
---
> De omnibus dubitandum
> <div style="text-align: left">De omnibus dubitandum</div>
>
> <div style="text-align: left">All is to be doubted</div>
>
> All is to be doubted
> > **Descartes**
## על הקיום
@@ -188,11 +189,11 @@ What you have willed \[...\] ends thus: will something better[^40]
> זכור שתמות[^17]
>
Memento Mori
<divstyle="text-align: left">Memento Mori</div>
---
> The struggle itself toward the heights is enough to fill a man’s heart. One must imagine Sisyphus happy[^14]
> <div style="text-align: left">The struggle itself toward the heights is enough to fill a man’s heart. One must imagine Sisyphus happy[^14]</div>
>
> **קאמי**, ***המיתוס של סיזיפוס***
@@ -207,7 +208,7 @@ What you have willed \[...\] ends thus: will something better[^40]
> מי ייתן ונשמתי תמות מוות פילוסופיים[^7]
>
> Moriatur anima mea mortem philosophorum
> <div style="text-align: left">Moriatur anima mea mortem philosophorum</div>
>
> > **שטראוס**
@@ -215,7 +216,7 @@ What you have willed \[...\] ends thus: will something better[^40]
> כל דבר מעולה הוא קשה, כשם שהינו נדיר[^32]
>
> Omnia præclara tam difficilia quam rara sunt
> <div style="text-align: left">Omnia præclara tam difficilia quam rara sunt</div>
>
> **שפינוזה ,*אתיקה***
@@ -237,7 +238,7 @@ What you have willed \[...\] ends thus: will something better[^40]
> כי הלוגוס, שליט רב עוצמה הוא[^4]
>
> Speech is a powerful lord
> <div style="text-align: left">Speech is a powerful lord</div>
>
> **גורגיאס**, ***בשבחי הלני***
@@ -249,16 +250,16 @@ What you have willed \[...\] ends thus: will something better[^40]
---
> Is this what power amounted to? Is that all that the antechamber, chamberlains, and armed guards meant? Was it for this that I listened to so many lectures? It is really nothing at all, and yet I prepared for it as though it were something of great consequence [^38]
> <div style="text-align: left">Is this what power amounted to? Is that all that the antechamber, chamberlains, and armed guards meant? Was it for this that I listened to so many lectures? It is really nothing at all, and yet I prepared for it as though it were something of great consequence [^38]</div>
>
>> **Epcitetus**, ***Discourses***
---
> Adventavit minus,
Pulcher et fortissimus.
> <div style="text-align: left">Adventavit minus,
Pulcher et fortissimus</div>
>
> The ass has arrived, beautiful and most brave.
> <div style="text-align: left">The ass has arrived, beautiful and most brave</div>
>
> > **Nietchze, *Beyond Good and Evil***
@@ -286,37 +287,37 @@ What you have willed \[...\] ends thus: will something better[^40]
---
> Try also how a good man's life will agree with thee. Thou hast had experience of that other kind of life: make now trial of this also[^11]
> <div style="text-align: left">Try also how a good man's life will agree with thee. Thou hast had experience of that other kind of life: make now trial of this also[^11]</div>
>
> > **אאורליוס**, ***הגיונות***
---
> No man’s good by accident. Virtue has to be learnt. Pleasure is a poor and petty thing. No value should be set on it: it’s something we share with dumb animals – the minutest, most insignificant creatures scutter after it. Glory’s an empty, changeable thing, as fickle as the weather. Poverty’s no evil to anyone unless he kicks against it. Death is not an evil. What is it then? The one law mankind has that is free of all discrimination. \[...\] Philosophy has no business to supply vice with excuses[^24]
> <div style="text-align: left">No man’s good by accident. Virtue has to be learnt. Pleasure is a poor and petty thing. No value should be set on it: it’s something we share with dumb animals – the minutest, most insignificant creatures scutter after it. Glory’s an empty, changeable thing, as fickle as the weather. Poverty’s no evil to anyone unless he kicks against it. Death is not an evil. What is it then? The one law mankind has that is free of all discrimination. \[...\] Philosophy has no business to supply vice with excuses[^24]</div>
>
> >**סנקה**, ***מכתבים ללוקילוס***
---
> Only when the cold season comes is the point brought home that the pine and the cypress are the last to lose their leaves[^26]
> <div style="text-align: left">Only when the cold season comes is the point brought home that the pine and the cypress are the last to lose their leaves[^26]</div>
>
> >**קונפיוציוס**, ***המאמרות***
---
> There is no "being" behind doing, effecting, becoming; "the doer" is merely a fiction added to the deed. The deed is everything[^27]
> <div style="text-align: left">There is no "being" behind doing, effecting, becoming; "the doer" is merely a fiction added to the deed. The deed is everything[^27]</div>
>
> **ניטשה**, ***על הגיניאולוגיה של המוסר***
---
> When you wake up in the morning, tell yourself: the people I deal with today will be meddling, ungrateful, arrogant, dishonest, jealous and surly. They are like this because they can’t tell good from evil[^33]
> <div style="text-align: left">When you wake up in the morning, tell yourself: the people I deal with today will be meddling, ungrateful, arrogant, dishonest, jealous and surly. They are like this because they can’t tell good from evil[^33]</div>
@@ -332,7 +333,7 @@ What you have willed \[...\] ends thus: will something better[^40]
---
> Citizens of Athens, aren’t you ashamed to care so much about making all the money you can and advancing your reputation and prestige, while for truth and wisdom and the improvement of your souls you have no thought or care?
> <div style="text-align: left">Citizens of Athens, aren’t you ashamed to care so much about making all the money you can and advancing your reputation and prestige, while for truth and wisdom and the ?improvement of your souls you have no thought or care</div>
>
> אזרחי אתונה, הרי אינכם מתביישים לדאוג לכסף, שירבה בידכם ככל האפשר, ולשם ולכבוד, ואילו לתבונה ולאמת ולנשמתכם, שתהא טובה ככל האפשר, אינכם דואגים ואינכם שמים לב ?
>
@@ -342,9 +343,9 @@ What you have willed \[...\] ends thus: will something better[^40]
> כשם שלא סנונית אחת, ולא יום אחד, מביאים את האביב, כן לא יום אחד, ולא פרק זמן פעוט, יעשו את האדם מאושר[^42].
>
> For one swallow does not make a Spring, nor one day, and in the same way one day or a short time does not make a person blessed and happy
> <div style="text-align: left">For one swallow does not make a Spring, nor one day, and in the same way one day or a short time does not make a person blessed and happy</div>
@@ -109,3 +109,85 @@ title: התיאוריה של יחסי הורה-תינוק
בפסיכותרפיה, תפקיד המטפל לשקף למטופל את קיומו, כך שהמטופל ימצא את העצמי האמיתי שלו. בתחילת הטיפול, ניתן רק לדבר עם העצמי הכוזב על העצמי האמיתי. כאשר העצמי האמיתי מתחיל להתגלות, תהיה רגרסיה לתלות קשה, כאשר המטפל ממלא פונקציית ההחזקה עבור המטופל. טיפול כחוויה מתקנת של החזקה על ידי "מטפל טוב דיו" - אנשים שמחוברים לעצמי האמיתי שלהם.
## אובייקט מעבר ומרחב מעברי
!!! info "[מצגת](./מעבר.pdf)"
ויניקוט מדבר בתיאוריה שלו על שלושה מרחבים:
- יחסים עם העצמי
הילד נמצא ב**אומניפוטנטיות סובייקטיבית** - *הוא* ברא את האובייקט
- יחסים עם אחרים
מציאות אובייקטיבית - הילד *מוצא* את האובייקט, ולא בורא אותו.
בין אלו לאלו יש את **המרחב המעברי** - איזור הביניים של החוויה השוכן בין פנטזיה (העצמי) למציאות (האחר).
המרחב המעברי פנימי וחיצוני כאחד, עמום ומלא-סתירות בהגדרתו. תחומים כמו [המשחק](/פסיכולוגיה/התפתחותית/משחק), [הדת](/פילוסופיה/דת), [היצירה](/פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים#יצירתיות), והפסיכותרפיה נופלים במרחב הזה.
### אובייקט מעבר
המעבר למרחב המעברי נמצא באמצעות **אובייקט מעבר** - אובייקט מציאותי אשר התינוק מלביש עליו משמעות דמיונית (אך במקביל מכיר בו כחלק מהמציאות החיצונית): חשבו על *שמיכי*, דובון, וכדומה. האובייקט מקבל משמעות פרטנית ייחודית, ולכן אינו בר-תחליף.
אובייקט המעבר ממלא פונקציה התפתחותית: הוא מקל על **המעבר** שבין שלב התלות המוחלטת והמיזוג בין התינוק לאם, לבין שלב של הכרה בנפרדות של התינוק מהאם ובמציאות החיצונית.
האובייקט מסמל את האם, ועליו מושלכים רגשותיו של התינוק כלפי אימו. כך, הוא משמש להרגעת החרדה המתעוררת בעת הניתוק מהאם. התינוק מתקשה להיפרד מאובייקט המעבר ומסרב להחליפו או לשנותו. חשוב שלא ייהרס כתוצאה מגילויי האהבה והתוקפנות של התינוק.
ההימצאות של האובייקט במרחב המעברי כרוכה בלא מעט מתחים: הוא דבר פנימי לתינוק, אך גם מצוי בחוץ; יש לו ערך רב בדימיון, אך בסופו של דבר גם ערך מסוים במציאות; הוא מייצג בחוץ דבר אחד, ובפנים דבר אחר - אך בכל זאת הוא אובייקט אחד ויחיד.
### התפתחות אובייקט מעבר
ההתפחות נובעת מהיציאה **ההדרגתית** של האם ממצב ה[PMP](#Primary-maternal-preoccupation) שמוביל למעבר *הדרגתי* מתלות מוחלטת לתלות יחסית.
ההורים גם צריכים לאפשר לתינוקות את קיום המרחב המעברי ("אסור לכבס את שמיכי"); קל להרוס את אובייקט המעבר, אבל דווקא הסובלנות לפנטזיה שמאחורי אובייקט המעבר מגבירה את בוחן המציאות. הרס אובייקט המעבר יפגע בקישור בין הקטבים (פנימי וחיצוני), ועלול לזרוק את התינוק לקוטב כזה או אחר.
### אובייקט מעבר בהמשך החיים
עם השנים, אובייקט המעבר מאבד את מטענו הרגשי. המעבר אינו בהכרח לינארי: המשמעות יכולה לחזור בתקופות של קושי ורגישות, כמו לפני השינה, במצבי בדידות, או בדיכאון.
המרחב המעברי מתפתח במרוצת החיים, ומתחזק כך שאינו זקוק רק לאובייקט אחד. משחק, כאמור, הוא מרחב ביניים, וכל סוגי היצירתיות - לצייר, לנגן, וכדומה. כמובן, שזו לא תופעה ייחודית לתינוקות.
### היקשרות לא בריאה לאובייקט המעבר
כאמור, האובייקט משליך על אובייקט המעבר משמעויות אותן מייחס לאימו. כישלון תפקודי של האם כאובייקט חיצוני תוביל ליצירת אובייקט פנימי בעל איכות רודפנית או נעדרת - למשל, בהיעדרות ארוכה של האם, תיתכן הפרזה בשימוש באובייקט, ואחריה זניחתו.
### משחק
!!! success "ראו גם"
[טיפול במשחק (פסיכולוגיה התפתחותית)](/פסיכולוגיה/התפתחותית/משחק)
אצל פרויד, המשחק משמש לתיעול דחפים מיניים. אצל קליין, המשחק מהווה אמצעי תקשורת, תחליף לאסוציאציות החופשיות בתקשורת עם ילדים. לעומתם, ויניקוט אומר שהמשחק **הוא המטרה** - לא אמצעי למשהו אחר, אלא משהו חשוב כמות שהוא.
ויניקוט מבחין בין *play* (משחקיות ספונטנית) ל*game* (משחק מובנה בעל חוקים).
> התוכן אינו חשוב, חשוב המצב של התנתקות כמעט, הדומה לריכוז אצל ילדים גדולים יותר ואצל מבוגרים
#### Play
המשחקיות הספונטנית היא התגלמות היכולת להיות במרחב מעברי יצירתי - בין עולם חיצוני ופנימי - ולהיכנס ולצאת למרחב מרצון.
המשחק הוא שברירי: הוא דורש יכולת לשאת את המתח בין המרחב החיצוני לפנימי. לכן המשחק דורש מרחב בטוח: קבלה חברתית, ותחושה בסיסית של ביטחון ואימון.
המשחק, סבר ויניקוט, הוא הבסיס לבריאות נפשית: יצירתיות, ביטוי האישיות, וגילוי עצמי.
### יצירתיות ותרבותיות
אצל פרויד, חוויה תרבותית או יצירתית היא דרך ויסות דחפים על ידי [התקה (סובלימציה)](../האגו#מנגנוני-הגנה). אצל קליין, יצירתיות נובעת מניסיון תיקון בתוך קשר בינאישי.
אצל ויניקוט, היצירה היא מצב כולל הנובע מעצם החיים. בהתפתחות בריאה, משחק עם עצמי מוביל למשחק משותף, ולבסוף לחוויה תרבותית.
לחיות, משמע ליצור[^1] - לפעול על המציאות ולחולל בתוכה שינויים. יצירות תרבות - מוזיקה, ספרים, סרטים - הם מרחבים מעבריים.
**Game** הוא משחק מוגדר עם חוקים ומרחב מובנה - מונופול, חתחתול, *חתולים מתפוצצים*; בכולם יש "מנצח" או "להיות טוב ב", והם תוכננו מראש. לעומת זאת, *Play* הוא משחק ללא חוקים מוגדרים - השתובבות ספונטנית כזו, בלי הבנייה מוקדמת. הילד בורא את המשחק - בהעמדת פנים ובבניית עולמות, במטרות פרטניות (אם בכלל).
Reference in New Issue
Block a user
Blocking a user prevents them from interacting with repositories, such as opening or commenting on pull requests or issues. Learn more about blocking a user.
