shmick/study
1
0
Fork 0
Code Issues Pull Requests Packages Projects Releases Wiki Activity

docs: update פילוסופיה/חדשה/הגל

Browse Source
This commit is contained in:
matanhorovitz
2024-05-07 18:21:54 +03:00
committed by shmick
parent 31e1fa5822
commit c7af34e2fc
1 changed files with 7 additions and 1 deletions
Download Patch File Download Diff File Expand all files Collapse all files

8
פילוסופיה/חדשה/הגל.md
View File

@@ -2,7 +2,7 @@
title: הגל
description: הפנמנולוגיה של הרוח
published: true
date: 2024-05-07T15:17:53.238Z
date: 2024-05-07T15:21:52.627Z
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, הגל
editor: markdown
dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z
@@ -56,6 +56,9 @@ dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z
הרוח הייתה תחילה במעמד בלתי-אמצעי, בטוח, מוצק וודאי; עם עליית הפילוסופיה, חרגה מכך - לחגיגות הנאורות, שלא הייתה ערה לאובדן - ורק עכשיו, מתברר גודל האבידה. עצם התעוררותה של המודעות, המודעות של הרוח את עצמו, כוללת בתוכה סתירה מסוימת - חריגה מהעצמי - שמלווה באובדן. באופן פרדוקסלי, ככל שאנחנו מתקרבים אל הרוח - אנחנו מאבדים את הרוח. המודעות של הרוח, על אף שהיא מהותית לו - כפי שאומר אריסטו[^2] - גורמת לאיזשהו שבר. לכל אורך ההיסטוריה, האדם ער כמובן לרוח שלו - אבל לא מתעמק בה, ולא בוחן אותה. העיסוק הזה, של המודעות העצמית - של [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט) ([ה*קוגיטו*](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#fnref11)), וגם שאר האימפריציסטים בהמשך, הוא זה שמוביל אותנו לשבר הזה - מקיום בלתי אמצעי, לקיום מודע.
בכך שאני מודע לכך שאני אדם, אני מאבד את ה*פשוט להיות אדם*; כמו שסארטר אומר, *אם אני מלצר בבית קפה, ואני מודע לכך שאני מלצר בבית קפה - אין לי כבר שום דבר במשותף עם מלצר בבית קפה*:
>
## קרעים
@@ -92,6 +95,9 @@ dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z
> הסובייקט הוא העצם האמיתי, ההוויה או אי-האמצעיות אשר המיצוע אינו חיצוני לה, אלא היא היא אותו מיצוע. ^113^
זו תשובה חזקה מאוד למשבר שמעלים דוסטוייבסקי, סארטר ואחרים: היגל מציג את המודעות לא רק כגזילת ההוויה הבלתי האמצעית, הבטוחה, אלא בתור אותה ההוויה ממש!
> האמיתי הוא השלם. השלם אינו אלא המהות המביאה את עצמה לידי שלמות על ידי התפתחותה. המוחלט הוא במהותו תוצאה. ^87^