Finished moving to MKDocs
This commit is contained in:
@@ -8,10 +8,10 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2022-10-26T08:23:39.927Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=44055)
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=44055)
|
||||
|
||||
##ההבדל בין האתיקה למדעים
|
||||
## ההבדל בין האתיקה למדעים
|
||||
המדעים הם תורה 'אמפירית' - ראיות וניסיום מובילים למסקנות ולאומדן קרוב יותר של המציאות. במילים פשוטות, המדעים מנסים להסביר את העולם בו אנחנו חיים.
|
||||
|
||||
האתיקה - **תורת המוסר** - לעומתה - שואפת להסביר עולם אחר - עולם מושלם. האתיקה לא מנסה להסביר את העולם כפי שהוא - אלא כפי שהוא ראוי להיות.
|
||||
@@ -31,7 +31,7 @@ dateCreated: 2022-10-26T08:23:39.927Z
|
||||
|
||||
המוסר מחפש נורמות וערכים נכונים
|
||||
|
||||
##תיאוריית הציווי האלוהי
|
||||
## תיאוריית הציווי האלוהי
|
||||
> [טקסט - דיאלוג אפלטון - אותיפרון](/פילוסופיה/אתיקה/intro--plato-euthyphro.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
|
||||
@@ -44,42 +44,42 @@ dateCreated: 2022-10-26T08:23:39.927Z
|
||||
|
||||
איך באמצעות השאלה הזו נבין כיצד נכון לנהוג - *מהו טוב?*
|
||||
|
||||
###תשובה: אלוהים מצווה את הטוב משום שהוא טוב
|
||||
### תשובה: אלוהים מצווה את הטוב משום שהוא טוב
|
||||
|
||||
אלוהים מצווה עלינו, למשל, לא לרצוח, בגלל שלרצוח זה לא דבר טוב.
|
||||
אלא שבתשובה זו, ישנו איזשהו טוב לפני האלוהים (לרצוח זה רע), והאלוהים בסך הכל מפנה אותנו אליו - הוא רק המתווך.
|
||||
|
||||
לכן, התושבה הזו לא עוזרת לנו להבין מהו טוב - כן, לרצוח זה רע - אבל למה? איך אדע אם משהו אחר הוא רע?
|
||||
|
||||
###תשובה: משום שכך מצווה האלוהים, זה מה שטוב
|
||||
### תשובה: משום שכך מצווה האלוהים, זה מה שטוב
|
||||
|
||||
באופן אישי, רצח זה לא הקטע של אלוהים. הוא לא מת על זה, אז הוא דורש שגם אנחנו לא נעשה את זה.
|
||||
|
||||
אבל אז נשאלת השאלה - **למה שאקשיב לאלוהים?**
|
||||
|
||||
####כדי להכיר תודה
|
||||
#### כדי להכיר תודה
|
||||
כן, אלוהים בנה אותנו ואנחנו די מרוצים. המעט שנוכל לעשות בתמורה הוא להקשיב למה שהוא אומר.
|
||||
בגלל ש... להכיר תודה זה... דבר *טוב!*
|
||||
|
||||
**אבל רגע!** אנחנו לא יכולים להצדיק את השאלה לתשובה *מה זה טוב* בכך שאנחנו צריכים להקשיב לאלוהים *כי זה טוב*! זה בדיוק מה שאנחנו מנסים להבין!
|
||||
|
||||
####כי אני מפחד מעונש \ רוצה תגמול
|
||||
#### כי אני מפחד מעונש \ רוצה תגמול
|
||||
כן, גיהנום זה לא כיף וגן עדן זה כן. אם אקשיב לאלוהים, אלך לגן עדן ולא לגיהנום. רעיון טוב!
|
||||
|
||||
**אבל רגע!** אם אני פועל *טוב* רק מכיוון שאני לא רוצה להישרף וכן רוצה להתפנק, אני בכלל לא פועל ממניע מוסרי! אני לא עושה טוב כי הוא טוב, אלא כי זה מה שמשתלם לי! זה לא עוזר לנו בכלל להבין מה זה טוב - רק להצדיק את ההתנהגות שלנו!
|
||||
|
||||
|
||||
####כי האלוהים יודע הכי טוב
|
||||
#### כי האלוהים יודע הכי טוב
|
||||
אז רגע, אני צריך להקשיב *לכל מה שהוא אומר?*
|
||||
|
||||
#####כן.
|
||||
##### כן.
|
||||
כך אמר גם *אוקהם (Occam's Razor)* - אלוהים יודע הכי טוב ולכן צריך לעשות כל מה שהוא אומר, ורק מה שהוא אומר, וזהו.
|
||||
|
||||
זו לפחות תשובה עקבית...
|
||||
|
||||
**אבל רגע!** אפילו בתנ"ך אנחנו רואים לא מעט מקרים של הטלת ספק בשיפוט המוסרי של אלוהים (*האין צדיק אחד בסדום?*). אפילו מהאנשים הנאמנים ביותר לאל אנחנו רואים ספק שנובע מדחף מוסרי *כלשהו*. מאיפה זה בא? איך האנשים האלו מחליטים שמה שאלוהים מציע הוא לא טוב? בכל זאת יש שם משהו...
|
||||
|
||||
#####לא.
|
||||
##### לא.
|
||||
|
||||
לא??
|
||||
**אבל רגע!** אז איך יודעים למה להקשיב ולמה לא??
|
||||
@@ -88,17 +88,17 @@ dateCreated: 2022-10-26T08:23:39.927Z
|
||||
זה לא עזר לנו בכלל!
|
||||
|
||||
|
||||
###תיאוריית הצידוק האלוהי אינה מספקת.
|
||||
### תיאוריית הצידוק האלוהי אינה מספקת.
|
||||
|
||||
גם כשחקרנו אותה כמיטב יכולתנו, לא הצלחנו למצוא שום דרך להפיק ממנה מה זה טוב, ולמה הוא טוב בכלל.
|
||||
|
||||
מזל שאנחנו ממשיכים לנסות לבנות תיאוריות מוסריות חדשות כדי להסביר את זה - משמיים לא נראה שתגיע הישועה המוסרית.
|
||||
|
||||
##יחסיות מוסרית
|
||||
> [מצגת](/פילוסופיה/אתיקה/moral_relativism.pptx), [טקסט](/פילוסופיה/אתיקה/intro-moral_relativism_(wong).pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
## יחסיות מוסרית
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פילוסופיה/אתיקה/moral_relativism.pptx), [טקסט](/פילוסופיה/אתיקה/intro-moral_relativism_(wong).pdf)
|
||||
|
||||
##אגואיזם
|
||||
## אגואיזם
|
||||
**אגואיזם** - לפעול מתוך **תכלית** להטיב רק עם עצמך - מפוצל בגדול לשני סוגים:
|
||||
|
||||
- אגואיזם **פסיכולוגי** - *כלל* המניעים של בני האדם ללא יוצא מן הכלל הם לטובת עצמם
|
||||
@@ -110,34 +110,34 @@ The Norm of Self Interest (Miller)
|
||||
Can Money Make You Happy - TED Talk
|
||||
{.is-info}
|
||||
|
||||
###טענות כנגד האגואיזם הפסיכולוגי
|
||||
### טענות כנגד האגואיזם הפסיכולוגי
|
||||
כנגד האגואיזם הפסיכולוגי יש כמה טענות עיקריות:
|
||||
####הוא כנראה שגוי
|
||||
#####תצפיות אמפיריות לא הצליחו לאשש אותו.
|
||||
#### הוא כנראה שגוי
|
||||
##### תצפיות אמפיריות לא הצליחו לאשש אותו.
|
||||
בני אדם פועלים לעיתים תכופות שלא לטובת עצמם - תרומות, התנדבות, הקרבה וכו' (כפי שנצפה בניסויים של דניאל באטסון, פסיכולוג חברתי).
|
||||
|
||||
#####גם בעולם החי נדמה שהוא לא מתקיים.
|
||||
##### גם בעולם החי נדמה שהוא לא מתקיים.
|
||||
אנחנו צופים בהתנהגות חברתית (פרו-סוציאליות) לעיתים תכופות גם בבעלי חיים - למשל אימהות שדואגות לגורים מיותמים.
|
||||
|
||||
#####הוא אינו מחזיק גם בתנאי קצה.
|
||||
##### הוא אינו מחזיק גם בתנאי קצה.
|
||||
אפילו במצבים של מלחמה, רעב ומצוקה, בני אדם ממשיכים לעזור אחד לשני, גם כשלדבר השלכות הרסניות לעצמם.
|
||||
|
||||
#####הוא מתבסס על השקפת עולם צינית
|
||||
##### הוא מתבסס על השקפת עולם צינית
|
||||
האגואיזם הפסיכולוגי טוען שבני אדם פועלים, בעומק נפשם, ממניעים עצמיים - אולם תצפיות וניסויים לא הצליחו לאשש את הטענה הזו..
|
||||
|
||||
####הוא מכשיל את עצמו
|
||||
#### הוא מכשיל את עצמו
|
||||
גם אם האגואיזם הפסיכולוגי שגוי, ודאי יש אנשים שהם עדיין אגואיסטים פסיכולוגיים. מכאן נשאלת השאלה - האם האנשים האלו הם המאושרים יותר? האם לאותם אנשים זהו המסלול ההגיוני ביותר?
|
||||
יש לא מעט דברים שהאגואיזם הפסיכולוגי פוגע בהם (הטוב שבחברות\כבוד מאחרים וכו') שהם גורמי אושר מוכחים - ולכן יכול להיות שדפוס התנהגות כזה מספק אושר שתקרתו מוגבלת.
|
||||
|
||||
גורמי האושר הזמינים לאדם שאינו אגואיסט פסיכולוגי עולים בהרבה על אלו של האגואיסט - ולכן זה לא סביר להניח שדווקא האגואיסט יהיה מאושר יותר.
|
||||
|
||||
###טענות בעד האגואיזם הפסיכולוגי
|
||||
### טענות בעד האגואיזם הפסיכולוגי
|
||||
מנגד, עולות שתי טענות:
|
||||
|
||||
####גם כשעל פני השטח הפעולות שלהם אלטרואיסטיות, בני האדם פועלים קודם כל ממניעים עצמיים.
|
||||
#### גם כשעל פני השטח הפעולות שלהם אלטרואיסטיות, בני האדם פועלים קודם כל ממניעים עצמיים.
|
||||
למשל, כאדם מתנדב לעזור לאחר, זה כדי לגרום לעצמו להרגיש טוב או להקל על הסבל שלו - הוא לא באמת דואג לאחר
|
||||
|
||||
####כשהם פועלים מרצונם החופשי, בני האדם פועלים מרצונם - ואם הם פועלים כי כך בחרו לעשות, הרי שהם פועלים לטובת עצמם.
|
||||
#### כשהם פועלים מרצונם החופשי, בני האדם פועלים מרצונם - ואם הם פועלים כי כך בחרו לעשות, הרי שהם פועלים לטובת עצמם.
|
||||
|
||||
אמנם כנגד טענה זו עולות מספר טענות נגד:
|
||||
- בלבול מושגי - גם עם המניע הוא מעצמך, זה לא אומר שהתכלית היא לא האחר - מקורו של המניע אינו רלוונטי
|
||||
@@ -148,7 +148,7 @@ Can Money Make You Happy - TED Talk
|
||||
|
||||
אם האגואיזם הפסיכולוגי אינו ה"מתכון" לאושר, מה ההיגיון באגואיזם נורמטיבי?
|
||||
|
||||
###פרדוקס האגואיזם הנורמטיבי
|
||||
### פרדוקס האגואיזם הנורמטיבי
|
||||
|
||||
> המרשם האגואיסטי הוא: *שכל אחד יעשה תמיד רק מה שטוב עבורו*.
|
||||
|
||||
@@ -160,12 +160,12 @@ Can Money Make You Happy - TED Talk
|
||||
**לכל אחד?** - זה מרשם שלא מבטא נכונה את העדפותיו של האגואיסט!
|
||||
המרשם כעת הוא 'שכל אחד יעשה מה שטוב בשבילו ורק בשבילו'. אבל אם אני שמולי, הרי שאני מורה לאחרים לעשות דברים שהם לא לטובתי - וזה סותר את האגואיזם!
|
||||
|
||||
##אתיקה הניקומאכית
|
||||
> [מצגת](/פילוסופיה/אתיקה/aristotle.pptx), [טקסט](/פילוסופיה/אתיקה/intro--aristo_-_ne1.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
## אתיקה הניקומאכית
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פילוסופיה/אתיקה/aristotle.pptx), [טקסט](/פילוסופיה/אתיקה/intro--aristo_-_ne1.pdf)
|
||||
|
||||
> ר' גם: [אתיקה ניקומאכית](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה) - מבוא לפילוסופיה יוונית
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
ר' גם: [אתיקה ניקומאכית](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה) - מבוא לפילוסופיה יוונית
|
||||
|
||||
[אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו) מציג בספרו את האתיקה - המדע של הטוב. משימתה של האתיקה היא לחפש את הטוב (כשאר מקצועות הפילוסופיה).
|
||||
|
||||
@@ -190,19 +190,19 @@ Can Money Make You Happy - TED Talk
|
||||
אם ככה, מהי אותה המטרה העליונה שכלל בני האדם? אריסטו לא משאיר אותנו במתח: זה ה**אושר**.
|
||||
|
||||
|
||||
###האושר - אובייקטיבי או סובייקטיבי?
|
||||
### האושר - אובייקטיבי או סובייקטיבי?
|
||||
|
||||
> "וליבנו אומר לנו שהטוב הוא דבר-מה השייך לבעליו עצמו ושאינו ניתן להיפרד ממנו"
|
||||
^עמ'^ ^19^
|
||||
|
||||
המשפט התמים לכאורה הזה הוא התקפה חזיתית על השקפתו של אפלטון - שבאקדמיה שלו בילה אריסטו את 20 משנותיו החשובות - לפיה הטוב הוא אידיאה נצחית.
|
||||
|
||||
> המלצה למאמר: [*Lottery Winners and Accident Victims*](https://www.researchgate.net/publication/22451114_Lottery_Winners_and_Accident_Victims_Is_Happiness_Relative)
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
המלצה למאמר: [*Lottery Winners and Accident Victims*](https://www.researchgate.net/publication/22451114_Lottery_Winners_and_Accident_Victims_Is_Happiness_Relative)
|
||||
|
||||
אריסטו לעומתו מנכס את האושר ישר לנפש - תעונוגות חולפים אינם גורמים לאושר, אלא גישה ואופי.
|
||||
|
||||
###האושר כפעולה
|
||||
### האושר כפעולה
|
||||
|
||||
> הטוב (אושר) חייב להיות בפעולה.
|
||||
^עמ'^ ^20^
|
||||
@@ -213,23 +213,23 @@ Can Money Make You Happy - TED Talk
|
||||
|
||||
נקודה חשובה כאן היא שהאושר לפי אריסטו הוא גם אובייקטיבי וגם מנוכס לבעליו.
|
||||
|
||||
> דוגמה: נניח ואדם מזייף. כלל העולם יכול להסכים שהוא מזייף - אובייקטיבית - אבל הזיוף הוא רק שלו. הזיוף הוא אובייקטיבי וגם מנוכס לבעליו.
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
דוגמה: נניח ואדם מזייף. כלל העולם יכול להסכים שהוא מזייף - אובייקטיבית - אבל הזיוף הוא רק שלו. הזיוף הוא אובייקטיבי וגם מנוכס לבעליו.
|
||||
|
||||
> המלצה למחקר: [*Experience Machine*](https://iep.utm.edu/experience-machine/) של רוברט נוזיק
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
המלצה למחקר: [*Experience Machine*](https://iep.utm.edu/experience-machine/) של רוברט נוזיק
|
||||
|
||||
כמובן שאם ביססנו את הטוב כסוג מסוים של פעילות, מתבקשת השאלה - איזו מן פעילות זו?
|
||||
|
||||
> "אולי יעלה בידינו למצוא כזאת \[הגדרה\], אם בתחילה נתפוס פעלו של האדם מהו. כשם שלגבי מחלל, פסל או אומן כל שהוא, או בדרך כלל לגבי מי שמתייחד לו פועל או עיסוק מסויים, נראה שטובם והצלחתם ישכבו בתוך םעלם זה, הרי אם אמנם גם **לאדם באשר הוא אדם** נועד פועל מה, ניתן לחשוב שגם דינו כך."
|
||||
|
||||
###לאדם באשר הוא אדם
|
||||
### לאדם באשר הוא אדם
|
||||
|
||||
אריסטו סבור, אם כך, שהטוב הוא לבצע את מה שהוא מבצע (אמן, סנדלר, וכדומה) בצורה טובה - כשם שאיברי הגוף עושים 'הטוב' במיטב תפקודם, כך גם האדם.
|
||||
האושר, לפי אריסטו, הוא במימוש עצמי.
|
||||
|
||||
> המצלצה: *חיים מודרניים* של צ'רלי צ'פלין - ממחיש כיצד עבודות פשוטות (menial) גוזלות מהאנושיות מהיעדר המימוש
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
המצלצה: *חיים מודרניים* של צ'רלי צ'פלין - ממחיש כיצד עבודות פשוטות (menial) גוזלות מהאנושיות מהיעדר המימוש
|
||||
|
||||
לאותו המימוש עצמי של אדם באשר הוא אדם העניק אריסטו מושג: ***אנטלכיה*** (מלשון טלוס - תכלית)^?^.
|
||||
|
||||
@@ -237,7 +237,7 @@ Can Money Make You Happy - TED Talk
|
||||
|
||||
מכביר ומוסיף אריסטו וטוען גם שלחיות חיי מימוש עצמי זה מהנה, ואף מרחיק וטוען שמי שאינו נהנה מעשיית הטוב, איננו באמת טוב! ^עמ'^ ^28-9^
|
||||
|
||||
###חיי האושר
|
||||
### חיי האושר
|
||||
|
||||
אריסטו מציין 3 דוגמאות לחיים שאפשר לחיות, ומחווה את דעתם על האושר הטמון בהם:
|
||||
|
||||
@@ -247,13 +247,13 @@ Can Money Make You Happy - TED Talk
|
||||
|
||||
- חיי עיון - חיים בניסיון לממש את הלוגוס (תבונה) פונים ליצר הנפש הלוגית האנושית, וגם בכך יש אושר.
|
||||
|
||||
###אאודיימוניה
|
||||
### אאודיימוניה
|
||||
|
||||
האושר לפי אריסטו נקרא **אאודיימוניה** (*המצב שבו הרוח טובה*). זהו הטוב הנמצא בראש היררכיית הטובין. אאודיימונייה היא המובן העמוק ביותר של אושר. היא אינה רק תחושה סובייקטיבית טובה או תוצר של מימוש חיצונית. היא ההצלחה המוחלטת בלחיות את החיים האנושיים במימוש עצמי - בכך יש שמחה טבעית ואמיתית.
|
||||
|
||||
|
||||
> [טקסט](/פילוסופיה/אתיקה/intro--aristo-ne2(+6).pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[טקסט](/פילוסופיה/אתיקה/intro--aristo-ne2(+6).pdf)
|
||||
|
||||
ספרו השני של אריסטו באתיקה התקדם מ'טוב' ל'אושר', ובוחן את האדם המאושר על ידי כך שמקדיש עצמו לדיון כללי במידות הטובות.
|
||||
|
||||
@@ -261,8 +261,8 @@ Can Money Make You Happy - TED Talk
|
||||
|
||||
סגולת האופי הטובה (*המידה הטובה*), איפוא, היא התכונה האחראית על ויסות אותם רגשות בלתי רצוניים, וכמובן על המעשים.
|
||||
|
||||
> בתמצית: יש שתי סוגים של מידות טובות - של השכל ושל האופי. המידה הטובה היא לפעול בצורה הנכונה, עם הרגשות הנכונים כלפי המושא הנכון בהקשר הנכון.
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
בתמצית: יש שתי סוגים של מידות טובות - של השכל ושל האופי. המידה הטובה היא לפעול בצורה הנכונה, עם הרגשות הנכונים כלפי המושא הנכון בהקשר הנכון.
|
||||
|
||||
להמחשה - אדם שחושב מחשבות בלתי מוסריות, *גם כשנמנע מלפעול על בסיסן*, ייחשב לבלתי מוסרי - גם הרגש הוא חלק משיפוט המידה הטובה. תוכן מחשבותיו של האדם הם חלק בלתי נפרד מהמוסר שלו.
|
||||
|
||||
@@ -270,20 +270,20 @@ Can Money Make You Happy - TED Talk
|
||||
|
||||
תורתו האתית של אריסטו שמה את הדגש המוסרי על הפועל, ולא על המעשה - דבר הוא מוסרי לעשות כשזה נעשה תחילה על ידי אדם טוב. לעומתה, יש הטוענים שהמוסר בסיסו במעשה - אם המעשה עשה טוב בעולם, הרי שהוא מוסרי, ללא קשר למבצע אותו.
|
||||
|
||||
###אופי טוב
|
||||
### אופי טוב
|
||||
|
||||
ניזכר שוב במחקר מהשיעור הקודם, *זוכים בלוטו וקורבנות תאונות דרכים*. ללא קשר לאירועים החיצוניים שקרו להם, רוב האנשים חזרו למצב האושר הקודם שלהם, בהינתן מספיק זמן. האושר נטוע בבסיסו באופי - ולא במאורעות חיצוניים או אפילו רגשות. את החיים המעשיים יש לנהל נכון תחת שלטון ***התבונה המעשית*** (phronesis). כדי להצליח בכל תחומי החיים, יש להיות וירטואוז ב'להיות בן-אדם' - בדיוק כפי שבעל מלאכה נחשב 'טוב' כשזה מומחה במלאכתו.
|
||||
|
||||
אותה **תבונה מעשית**, לפי אריסטו, בסיסה באימון כושר השיפוט הטוב - החינוך, השיקולים ההגיוניים מאחורי המעשים שלנו, האופן שבו אנחנו משקיעים את הזמן - להיות האנשים שרוצים לפנות אליהם לקבלת עצה טובה לחיים. ללא אותה תבונה מעשית, סבור אריסטו, שאין אושר.
|
||||
|
||||
###דרך האמצע
|
||||
### דרך האמצע
|
||||
הויסות הנכון של ההתנהגות נעשה בדרך האמצע - אם לא תפחד די, למשל, תהא נמהר; אם תפחד יתר על המידה, תהא מוג לב; המידה הטובה - אומץ - היא בדרך האמצע. אותו האמצע אינו מוחלט ואינו מתמטי - הוא נקבע בשיקול הדעת אליו שואף האופי הטוב. האמצע אינו בדיוק בין שתי תכונות; ישנן תכונות שקיצון אחד רחוק יותר מהשני, ותכונות שיש לנו נטייה מסוימת אליהן. **המידה הטובה היא קשה, והמידה הרעה קלה** - ישנן אינספור דרכים לפספס, אך רק דרך אחת לקלוע נכון. אותו האמצע, לעיתים, הוא פרטני - לא לכל אדם מתאים אותו האמצע. ולא לכל דבר יש אמצע.
|
||||
|
||||
את המידות הטובות ניתן לדמות באופן עמוק לבריאותו של הגוף; כשם שהפרזה או המעטה בדבר מסוים יפגע בגופינו, המידות הטובות אחראיות באופן ישיר לבריאות הנפש. האתיקה היא ההרמוניה של הנפש.
|
||||
|
||||
אריסטו מקביל את המידה הטובה לאומנות - על יצירת אומנות מעולה ניתן להגיד שהן תוספת והן חסך יפגמו בה - האופי הטוב הוא מעיין יצירת אומנות (לניטשה היה רעיון דומה - הניסוח שלו). משם גם מגיעה הלשון - כשמישהו אומר על מישהו שהתנהגותו *יפה*, כוונתו להתנהגות מוסרית, ולהיפך.
|
||||
|
||||
###המידה הטובה של האופי
|
||||
### המידה הטובה של האופי
|
||||
יש שתי סוגים של מידה טובה - **שכלית** ו**מן האופי (*אתית*)**.
|
||||
אריסטו מתמקד בזו של האופי.
|
||||
|
||||
@@ -294,8 +294,8 @@ Can Money Make You Happy - TED Talk
|
||||
|
||||
> יש צורך בהדרכה מסויימת, החל מהגיל הצעיר ביותר, שתדריכנו להיות שמחים ומצירים באותם הדברים שמן הראוי לשמוח ולהצר בהם; החינוך הנכון אינו אלא זה.
|
||||
|
||||
> הסגולה הטובה של האופי היא הנטייה הנכונה להנאה ולצער.
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
הסגולה הטובה של האופי היא הנטייה הנכונה להנאה ולצער.
|
||||
|
||||
^האינטואיציה^ ^הזו^ ^מריחה^ ^כמו^ ^מדעי^ ^ההתנהגות^
|
||||
|
||||
@@ -328,19 +328,19 @@ Can Money Make You Happy - TED Talk
|
||||
נוכחותה של מידה רעה תעוות את המחשבה, ותמנע מהאדם לבצע שיפוט נכון של המצב.
|
||||
אדם כועס, למשל, יצדיק מעשי אלימות מחמת כעסו, ואדם עצל, יצדיק את חוסר המעשה שלו בתירוצים אודות מטלותיו. המידה הרעה תקלקל את נקודת המוצא שמתוכה פעלנו. מי שכועס, ירגיש שמתגרים בו. הפחדן, יחוש שמאיימים עליו. בהיעדר המידה הרעה, ראיית העולם שלך תתעוות.
|
||||
|
||||
##הנחת יסוד למטפיזיקה המוסרית
|
||||
> [מצגת](/פילוסופיה/אתיקה/kant.pptx), [טקסט](/פילוסופיה/אתיקה/intro--kant-groundwork1.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
## הנחת יסוד למטפיזיקה המוסרית
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פילוסופיה/אתיקה/kant.pptx), [טקסט](/פילוסופיה/אתיקה/intro--kant-groundwork1.pdf)
|
||||
|
||||
> לא יצויר דבר בעולם, ואף לא מחוץ לעולם, שיוכל להחשב לטוב לא הגבלה, אלא הרצון הטוב בלבד.
|
||||
|
||||
> העבודה של קאנט תיאורטית ומופשטת בהרבה מזו של אריסטו. יש הסבורים שבכך ההגות שלו 'טהורה' יותר, ויש הסבורים שכך מאבדת מהקשרה.
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
העבודה של קאנט תיאורטית ומופשטת בהרבה מזו של אריסטו. יש הסבורים שבכך ההגות שלו 'טהורה' יותר, ויש הסבורים שכך מאבדת מהקשרה.
|
||||
|
||||
> [טקסט](/פילוסופיה/אתיקה/intro--kant-groundwork2.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[טקסט](/פילוסופיה/אתיקה/intro--kant-groundwork2.pdf)
|
||||
|
||||
###הרצון הטוב
|
||||
### הרצון הטוב
|
||||
הרצון הטוב הוא תנאי הכרחי ומספיק למוסר - הוא *ה*מוסר בעצמו.
|
||||
מוסר שבבסיסו הרצון הטוב הוא מעיין מציאות נפרדת משאר החיים - המוסר הוא אך ורק פונקציה של **המבנה** של הרצון הטוב.
|
||||
התחום בו עוסק הרצון הטוב נקרא *דאונטולוגיה*^1^ - בניגוד ל*טלאולוגיה* של אריסטו.
|
||||
@@ -349,25 +349,25 @@ Can Money Make You Happy - TED Talk
|
||||
|
||||
^1^ - מלשון המילה היוונית *Deos* - חובה
|
||||
|
||||
####מהו הרצון הטוב?
|
||||
#### מהו הרצון הטוב?
|
||||
הרצון הוא טוב כאשר הוא מציית לחובה ^26^. את השיטה שלו קאנט מאמין שהוא מפתח על יסוד אינטואיטיבי. המוסר בעיניו עוסק בציוים אינטואיטיבים (*מיהו היצור המוסרי? זה שעושה את שחובתו המוסרית לעשות*).
|
||||
|
||||
הרצון הטוב, לפי קאנט, מוכל במושג החובה ומוגבל בתוכו במעצורים סובייקטיבים. הניגוד בין הרצון הטוב למעצורים האלו מבליט את מהותו של הרצון הטוב.
|
||||
|
||||
> אטימולוגיה באקראי: המילה 'מוסר' יוצאת מן השורש *לייסר*
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
אטימולוגיה באקראי: המילה 'מוסר' יוצאת מן השורש *לייסר*
|
||||
|
||||
קאנט מתייחס בתורתו לעימות הזה (*כפי שטבוע בשפה ממש*) בין הרצון שלנו לעשות את מה שטוב לנו (*הנטייה*) לבין חובתינו המוסרית. העימות הזה מבליט את טבעו של הרצון הטוב, הנאבק עם כובד החובה. בחובה, כוונתו של קאנט היא המחויבות הפנימית לעשות את הדבר הנכון - בסתירה גמורה לאריסטו, שמציב את הטוב בתור הגורם המעצב את המצב הפנימי.
|
||||
|
||||
קאנט מפריד בין פעולות מתוך החובה לפעולות בהתאם לחובה - פעולות בהתאם לחובה מקורן בנטייה. קאנט מדגים זאת במשל על חנווני - אם גובה מכל לקוחותיו מחיר שווה, משום שחובתו אינה לרמות, יש הבדל חשוב אם נהג כך משום שזו החובה, ובין אם נהג כך משום שלא רצה שלקוחותיו ידברו ויצא לו שם רע. בראשונה פעל מתוך החובה, אך בשנייה בהתאם לחובה - לא החובה היא המניע העיקרי שלו.
|
||||
|
||||
> הפעולות **היחידות** שיש להן ערך מוסרי הן פעולות מתוך החובה.
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
הפעולות **היחידות** שיש להן ערך מוסרי הן פעולות מתוך החובה.
|
||||
|
||||
התוצאה של ההפרדה הזו היא שקשה עד בלתי אפשרי לדעת האם פעולה שבוצעה היא באמת מוסרית - מעצם הקושי לדעת אם אדם פעל בהתאם לחובה או מתוך החובה. מכאן העניין המטאפיזי של הדבר - אמיתותו של הרצון הטוב נשגבת מאיתנו (ואינה נטייה פסיכולוגית שלנו), אבל התשתית שהוא בונה קיימת ורלוונטית.
|
||||
|
||||
###החובה
|
||||
####מהי החובה?
|
||||
### החובה
|
||||
#### מהי החובה?
|
||||
> חובה היא הכרחיותה של פעולה מתוך הכרת-כבוד לחוק
|
||||
^עמ'^ ^33^
|
||||
|
||||
@@ -377,7 +377,7 @@ Can Money Make You Happy - TED Talk
|
||||
- חוק
|
||||
- כבוד
|
||||
|
||||
#####החוק
|
||||
##### החוק
|
||||
החוק מתקשר באופן ברור מאליו לחובה. החוק מטבעו מציב דרישות - לעיתים מוחלטות (דוגמת חוקי הטבע, חוקי המדינה). קאנט סבור שכל חוק באשר הוא חוק הוא כללי והכרחי - ותוכנו אינו העניין המהותי; מדובר במושג צורני (פורמלי). באשר לחוקי המוסר, בהגדרה זו תמונה בעיה: מעצם היותו הכרחי, הוא שולל לכאורה את הבחירה שלנו בענייני מוסר - אם זהו החוק, הרי שכולם יתנהגו כך. בפועל, אין זה המקרה.
|
||||
|
||||
המובן של הכרחיות שקאנט מתאר אינו של התוצאה בפועל - בדומה למעשינו בעולם, לא תמיד יהיה לנו על כך שליטה. אם זה ההכרח, אין זה אומר שכך יהיה. ההכרחיות פה מבטאת *דרישה* - ה*רצון* שהחוק מבטא. הדרישה שמבטאת ההכרחיות היא בלתי-מתפשרת.
|
||||
@@ -389,7 +389,7 @@ Can Money Make You Happy - TED Talk
|
||||
לעומת אלו, המוסר הוא התחום היחיד במציאות שלנו שהוא **צו קטגורי** - עשה מה שתעשה, אינך יכול לברוח ממנו או לוותר עליו. הצו הקטגורי דורש גישה בלתי-טלאולוגית - הציווי שלא הוא *בלתי מותנה*.
|
||||
|
||||
|
||||
####הצו הקטגורי
|
||||
#### הצו הקטגורי
|
||||
|
||||
הצו הקטגורי בנוי על דרך השלילה: הוא בלתי מותנה ובלתי תלוי. התכליות, אפילו האושר כפי שסבור אריסטו, הם קונטינגנטיות - הן לא נתונות לכולם. המוסר הקטגורי אינו מבוסס על הנחות כאלה: הוא מוחלט, והרצון הטוב שבבסיסו הוא טוב ***כשלעצמו***. המוסר אינו תלוי לא ברצונותיו של הפרט, לא במצוינות כלשהי (*אאודמונייה*) ואף לא בשאיפותיה הכוללות של הרווחה.
|
||||
|
||||
@@ -407,25 +407,25 @@ Can Money Make You Happy - TED Talk
|
||||
|
||||
מה דורשת מאיתנו נוסחה משונה זו?
|
||||
|
||||
####הכלל המעשי
|
||||
#### הכלל המעשי
|
||||
הכלל המעשי הוא כלל פעולה סובייקטיבי ('אם מישהו תוקף אותך, הפנה את הלחי השנייה; תמיד השתדל להגדיל את אושרך באמצעים שאינם מסוכנים') - כל *פעולה* באשר היא כוללת כלל מעשי (צו היפוטתי). כדי לפעול בצורה מוסרית, קאנט אומר שעלינו להעמיד כלל מעשי זה במבחן - האם אנו יכולים לרצות שכלל מעשי זה יהיה החוק של הכלל.
|
||||
|
||||
> בתמצית, השיפוט המוסרי נשען על שאלה פשוטה אחת - האם הכלל המעשי יכול לעמוד בהכללה. אם לא, הרי שאינו מוסרי.
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
בתמצית, השיפוט המוסרי נשען על שאלה פשוטה אחת - האם הכלל המעשי יכול לעמוד בהכללה. אם לא, הרי שאינו מוסרי.
|
||||
|
||||
> **המוסר אינו בא לקדם שום תוכן מסוים**, אלא מעמיד במבחן צורני כל פועלה אפשרית. רק אם זו עוברת את המבחן, זוכה היא לתוקף מוסרי ובכלל.
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
**המוסר אינו בא לקדם שום תוכן מסוים**, אלא מעמיד במבחן צורני כל פועלה אפשרית. רק אם זו עוברת את המבחן, זוכה היא לתוקף מוסרי ובכלל.
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פילוסופיה/אתיקה/mill_-_utilitarianism.pptx), [טקסט](/פילוסופיה/אתיקה/mill--utilitarianism.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פילוסופיה/אתיקה/mill_-_utilitarianism.pptx), [טקסט](/פילוסופיה/אתיקה/mill--utilitarianism.pdf)
|
||||
|
||||
###נוסחת האנושות של הצו הקטגורי
|
||||
### נוסחת האנושות של הצו הקטגורי
|
||||
|
||||
> עשה פעולתך כל שהאנושות, הן שבך הן שבכל איש אחר, תשמש לך לעולם גם תכלית ולעולם לא אמצעי בלבד
|
||||
|
||||
קאנט מספק לנו ניסוח נוסף זה של הצו הקטגורי.
|
||||
|
||||
##התועלתנות
|
||||
## התועלתנות
|
||||
ג'ון סטיוארט מיל (1806-1873) הגה את תיאוריית התועלתנות של המוסר, לפיה הטוב המוסרי הוא זה אשר בעקבותו סך כל האושר בעולם הוא המירבי. התועלתנות היא התיאוריה המוסרית הרחבה והמוכרת ביותר בעולם כיום.
|
||||
|
||||
> It seems to me self-evident that knowingly to do an action which would make the world, on the whole, really and truly worse than if we had acted differently, must always be wrong.
|
||||
@@ -437,7 +437,7 @@ Can Money Make You Happy - TED Talk
|
||||
|
||||
אותה הנאה אינה הדוניזם פשוט - ההנאות, אומר מיל, נבדלות בטיבן ובאיכותן. מעצם איכות זו של ההנאה ששואף אליה האדם - הגבוהה יותר מההנאה הפשוטה - אין מדובר בהדוניזם, הפונה לכאורה לחלקו הבהמתי של האדם.
|
||||
|
||||
###"על מין הוכחה שאפשר לתת לעקרון התועלת"
|
||||
### "על מין הוכחה שאפשר לתת לעקרון התועלת"
|
||||
בבסיסה של כל שיטה ניצבים עקרונות כה בסיסיים עד שלא ניתן לתת להם הוכחה חותכת, טוען מיל. בכל זאת, מציב מיל עקרון בסיסי בבסיס השיטה שלו - אודות מה האושר ומה הכאב^85^.
|
||||
|
||||
> אי אפשר לתת נימוק לדבר שהאושר הכללי הוא רצוי, אלא זה בלבד שכל אדם רוצה באשרו שלו במדה שהוא מאמין שאפשר להשיגו. אך מכיוון שזו היא עובדה, יש לנו לא רק כל ההוכחה שמרשה לנו טבע העניין, אלא גם כל מה שאפשר לדרוש כדי להראות שהאושר הוא דבר טוב: שאשרו של כל אדם, הוא דבר טוב לאדם ההוא: ושהאושר הכללי הוא, איפוא, דבר טוב לקיבוץ של כל בני האדם גם יחד.
|
||||
@@ -447,10 +447,10 @@ Can Money Make You Happy - TED Talk
|
||||
מיל ממשיך לטעון שכתוצאה מכך, האושר הכללי הוא הטוב לכלל בני האדם. אולם טענה זו אינה עונה לצו התועלתני - הדורש מכלל בני האדם לרצות את טובתם של כלל בני האדם כפרטים - ולא רק כקבוצה.
|
||||
|
||||
## הגיניאולוגיה של המוסר
|
||||
> [מצגת](/פילוסופיה/אתיקה/nietzsche.pptx), [טקסט](/פילוסופיה/אתיקה/nietzsche-genealogy-ch1.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פילוסופיה/אתיקה/nietzsche.pptx), [טקסט](/פילוסופיה/אתיקה/nietzsche-genealogy-ch1.pdf)
|
||||
|
||||
###ה'שליחות הנבואית' של ניטשה
|
||||
### ה'שליחות הנבואית' של ניטשה
|
||||
ניטשה תופס את עצמו כ*א-מורליסט* - לדעתו, הערכים המוסריים בכלל הם שגיאה. המוסר *עצמו* הוא הזוועה הגדולה בהיסטוריה האנושית, וניטשה שואף לחשוף אותו במעיין פאתוס נבואי גדול.
|
||||
|
||||
שלושת הפילוסופים שדיברנו עליהם עד כה כולם מנסים לשכנוע אותנו שהמוסר הוא תוצר של התבונה שלנו - טענה שניטשה שולל בבסיסה. כחלק מבשורתו על 'מות האלוהים', ניטשה שולל את התורות המוסריות המטאפיזיות שמציבות לנו סלע איתן להישען עליו - וזורק אותנו במציאות היראקליטית איתה עלינו להתמודד.
|
||||
@@ -462,7 +462,7 @@ Can Money Make You Happy - TED Talk
|
||||
> באילו נסיבות המציא לו האדם שיפוטים ערכיים אלה "טוב" ו"רע", ומהו הערך שלהם עצמם? האם עיכבו או קידמו את הצמיחה האנושית עד כה? המהווים הם אות לצוקתם, לדלדלותם, לניוונם של החיים? או להיפך, שמא מתגלים בהם עושרים, כוחם, רצונם של החיים, עוזם, בטחונם, עתידם? על כל אלה מצאתי והעיזותי כל מיני תשובות.
|
||||
^223^
|
||||
|
||||
###מוסר האצילים ומוסר העבדים
|
||||
### מוסר האצילים ומוסר העבדים
|
||||
ניטשה מבצע הבחנה בין שני סוגי מוסר - *מוסר האצילים* המציב את ה**טוב** מול **רע**, ו*מוסר העבדים* המציב את ה**טוב** מול ***רוע***. מוסר העבדים הוא זה שדבקנו בו עד כה.
|
||||
|
||||
אותו טוב אצילי הוא מה שמקדם ומעצים את כוחות החיים שבנו - אומץ, גדלות נפש, אמתיות, עוצמה, יצירתיות ושמחה טבעית. מהיותו סוג של גדלות, טוב זה בהכרח אינו יכול להיות שוויוני.
|
||||
@@ -476,7 +476,7 @@ Can Money Make You Happy - TED Talk
|
||||
משום קידוש זה של סירוס העוצמה שניצב בבסיסה של החברה, ניטשה מגדיר אותה כחולנית.
|
||||
|
||||
|
||||
###מוסר ואוטונומיה
|
||||
### מוסר ואוטונומיה
|
||||
ניטשה סבור שהתבונה חונקת את הרגשות והאינסטינקטים הגדולים שמקורם בעוצמת החיים שלנו, ומהווים את הביטוי לעצמיות שלנו. אותם רגשות ואינסטינקטים, בעוד שיש לעדן אותם, הם הטוב האמיתי, שמוסר העבדים שולל. שאיפתו לאמת מוחלטת שתדריך את המעשים שלנו אינה אטונומיה, אלא *הטרו*נומיה.
|
||||
|
||||
> היעשה למה שהינך!
|
||||
|
||||
Reference in New Issue
Block a user